ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיל אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:
אמיל אילוז, ת.ז. XXXXXX710
ע"י ב"כ עו"ד עמוס כהן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ליאת מיכאלי

פסק דין

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר במחלת סרטן העור כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.

רקע עובדתי

1. תביעת התובע להכיר במחלת סרטן העור כ"פגיעה בעבודה", נדחתה ביום 13.1.14 על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי:

"על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע. "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה למבוטח תוך כדי ועקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו.
"מחלת מקצוע" היא מחלה, שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות, והמבוטח חלה בה עקב עבודתו/עיסוקו במשלח ידו. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו למחלת ה-BCC. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".

2. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 15.11.15 ועל פיהן:

א. התובע יליד 1949.
ב. התובע עבד משנת 1974 ועד ליום 1.12.08 במתקן התפזורת בנמל אשדוד (מערך השינוע של הפוספטים והאשלג מארץ לחו"ל), במספר תפקידים כמפורט להלן:

  1. עבודתו לאורך השנים בוצעה במשך ששה ימים בשבוע כאשר עד לשנת 1979 עבד כ-8 שעות למשמרת ומשנה זו החל לעבוד כ-7 שעות במשמרת. כמו כן, פעמיים בשבוע התובע ביצע משמרות כפולות (14 שעות ביום עבודה). העבודה בוצעה לאורך היממה כאשר על כל 2 משמרות יום בוצעה משמרת לילה אחת.
  2. בעיקר שנות עבודתו של התובע, משנת 1984 לערך ועד לשנת 2006 לערך, התובע עבד כמפעיל אוניה במחלקת פוספטים ואשלג - במסגרת תפקיד זה היה על התובע לכוון את המנופים לצורך פריקת והעמסת האוניה בפוספטים, אשלג וכיוצ"ב. עיקר העבודה בוצעה על סיפון האוניה עם חשיפה ישירה לשמש ולאבק למשך 4 שעות ברציפות, כאשר עבד התובע במשמרת כפולה, מדובר היה בחשיפה של 8 שעות. מעבר לכך, בימים בהם עבד כמפעיל אוניה מעבר לחשיפה המתוארת, התובע נחשף לשמש למשך בין רבע שעה לחצי שעה נוספות בכל משמרת וזאת בזמן ההליכה על הרציפים, בין המתקנים השונים, חדר אוכל וכיוצ"ב.
  3. משנת 1980 לערך ועד לשנת 1983 התובע עבד כאיש אחזקה - במסגרת עבודה זו היה על התובע לבצע תיקונים הן במקומות סגורים ללא חשיפה לשמש והן במקומות עם חשיפה לשמש על הרציפים. בתקופה זו, התובע נחשף לשמש למשך 3-4 שעות לכל משמרת יום בת 7 שעות (במידה ועבד במשמרת כפולה החשיפה הייתה כפולה).
  4. משנת 1974 ועד שנת 1980 לערך. התובע עבד כמפעיל בור פריקה של פוספטים ואשלג. במסגרת תפקיד זה היה עליו להפעיל את מערכות השינוע של הפוספטים, את הבורות בהן נפרקו החומרים מהרכבות שהגיעו לנמל וכיוצ"ב. העבודה בוצעה עם חשיפה לסירוגין לשמש במשך כשעתיים עד שעתיים וחצי.
  5. בשנת 2006 התובע מונה לתפקיד בחדר פיקוד שהינו סגור ומקורה. כחלק מתפקידו נדרש לבקר בשטח ולבדוק את מצב העבודה. בתקופה זו ועד לשנת 2008 המשיך התובע להיחשף לשמש ולאבק פוספטים במשך כשעה וחצי במצטבר מידי יום עבודה.
  6. יצוין כי התובע בתקופה משנת 1974 עד לשנת 2006 נחשף לאבק ופוספטים ואשלג ומשנה זו חשיפתו פחתה והוא נחשף לאבק במשך דקות מעטות.
  7. לאורך השנים, התובע חבש כובע מצחייה והשתדל להשתמש במקדם הגנה, אם כי לא הקפיד להימרח לאורך יום העבודה (התובע נמרח פעם אחת לכל היותר במשמרת כאשר היו תקופות שלא נמרח כלל).
  8. בעונות החמות התובע נהג ללבוש מכנס קצר וחולצת טריקו עם שרוולים קצרים.

ג. מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט במסמכים הרפואיים.

3. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי ופרופ' אריה אינגבר מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין מחלת ה-BCC שבה לקה .

4. פרופ' אינגבר קובע בחוות דעתו כי:

"ש. מהן המחלות מהן סובל התובע?
ת. התובע סובל בעור מ-(BCC) BASAL CELL CARCINOMA. נגע אחד בלחי ימין השני באפרכסת שמאל והשלישי בגב תחתון.
ש. האם קיים קשר סיבתי-רפואי בין מחלותיו הנ"ל לבין עבודתו של התובע כמפעיל במתקן התפזורת וכאיש אחזקה בנמל אשדוד.
ת. כן בהחלט. העובדה שהופעת BCC קשורה לחשיפה לשמש כאשר היא מופיעה בראש צוואר היא מנכסי צאן ברזל של רפואת העור ומקובלת על הכל.
מקובל לקשור בקשר סיבתי את הופעת ה-BCC והחשיפה המקצועית לשמש, אם החשיפה הייתה לפחות 10 שנים ולפחות 4 שעות ביום . החשיפה לא חייבת להיות ברצף אלא אף במצטבר. התובע נחשף לשמש לפחות 4 שעות ביום ולעיתים כאשר עבד במשמרות כפולות אף הרבה יותר, במשך למעלה מ-10 שנים ולכן יש להכיר בקש"ס לחשיפה מקצועית לשמש. הקשר הוא לנגעים בלחי ובאפרכסת ואין קשר לנגע בגב תחתון.
ש. האם היתה כאן פגיעה?
ת. כמובן שהייתה פגיעה כי הופיעו גידולים סרטניים מסוג BCC.
ש. האם הפגיעה גרמה נזק?
ת. כמובן היא גרמה לנזק והופעת גידולים סרטניים מסוג BCC.
ש. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה של התובע גרמו או השפיעו על קיומם של הליקויים שמהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים?
ת. בהחלט יש קש"ס מעל 50% בין חשיפת התובע לשמש בעבודתו ובין הופעת BCC.
ש. האם ניתן לומר כי מחלת התובע היא "פגיעת עבודה" בגין "מיקרוטראומה"? אם לא - האם יש לראות במצב הקיים תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל או תוצאה של מחלה טבעית?
ת. בהחלט מנגנון ההופעה הוא במיקרוטראומה. כל חשיפה לשמש גורמת לפגיעה ב-DNA התאי ולמו טציה סרטנית. החשיפה לשמש גם מונעת מהמנגנון הטבעי לתקן את המוטציות הסרטניות. הצטברות המוטציות הסרטניות לאורך זמן עוברות בשלב מסויים סף ואז מופיע הגידול הסרטני מסוג BCC.
ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות כאמור, האם ניתן לומר, כי השפעת תנאי העבודה על הליקוי היא פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים (כגון: מצב בריאות בסיסי, גיל וכו') ובאיזה שיעור (באחוזים)?
ת. השפעת הפגיעות בעבודה גורמת ל-BCC בשיעור של למעלה מ-20% מסך הגורמים האחרים למחלה.
ש. במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתו של התובע החמירו מחלותיו ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי?
ת. החשיפה לשמש בעבודה היא היא הגורמת להופעת ה-BCC בשיעורים שפורטו לעיל. כך שמדובר בגרימה ולא בהחמרה של מחלה קיימת".

טענות הצדדים

5. לטענת התובע, קבע המומחה כי החשיפה לשמש גורמת להופעת נגעים מסוג BCC וכי השפעת הפגיעות בעבודה עולה על 20% מסך הגורמים האחרים למחלה. התובע עותר להכיר במחלת סרטן העור מסוג BCC במקומות הגלויים לחשיפה תעסוקתית לשמש , כפגיעה בעבודה. התובע עותר שלא למקד את ההכרה בפגיעה בעבודה רק לנגע בלחי ימין ובאפרכסת שמאל אלא להחילה גם על נגעים שיופיעו בעתיד והנובעים מאותה מחלה.

התובע טוען, כי יש להכיר במחלת ה-BCC כך שלתובע יתאפשר להגיש בעתיד תביעות להחמרת מצב כאשר אין חולק שבסמכות הוועדה הרפואית לאפיין הנגעים ומיקומם ולקבוע האם נגע זה או אחר קשור לחשיפה, אם לאו. לדברי התובע, הכרה ספציפית, דווקנית ונוקשה בנגעים ספציפיים תחייב הגשת תביעות חדשות כל אימת שיצוץ נגע נוסף, דבר העלול ליצור קשיים פרוצדורליים והליכים משפטיים מיותרים.

6. לטענת הנתבע, קובע המומחה באופן חד משמעי כי יש להכיר בקשר סיבתי לחשיפה מקצועית לשמש כאשר הקשר הוא לנגעים בלחי ובאפרכסת ואין קשר לנגע בגב תחתון. הנתבע מוסיף וטוען, כי בקשת התובע להכיר מראש בנגעים עתידיים ככל שיופיעו, אינה סבירה ואין להרחיב את קביעת המומחה מעבר לאמור בחוות הדעת. עוד טוען הנתבע, כי ככל שיופיעו נגעים חדשים בעתיד הנוגעים למחלת סרטן העור, יוכל התובע להגיש תביעה להחמרת מצב.

הכרעה

7. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה , כי המומחה סבור שחשיפת התובע לשמש במסגרת עבודתו היא שגרמה להתפתחות נגעים בגופו במקומות שהיו חשופים לשמש. מכאן כי יש לראות במחלת סרטן העור שבה לקה התובע ואשר באה לידי ביטוי בנגעי BCC, כ "פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה.

8. המחלוקת בין הצדדים נוגעת בעיקרה לשאלת הנגעים העתידיים - האם יהא על התובע להגיש בגינם תביעה חדשה או תביעה להחמרת מצב או די יהא להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות בגין הנגע החדש ולהותיר את קביעת הקשר הסיבתי בין הנגע לבין העבודה בידי הוועדה הרפואית. לא מצאתי כהידרש לשאלה זו במסגרת הליך זה.

9. לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של פרופ' אינגבר שלפיה תוכר מחלת סרטן העור שבה לקה התובע אשר באה לידי ביטוי בנגעים בלחי ובאפרכסת שמאל - כ "פגיעה בעבודה".

הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך של 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.

זכות ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, (30 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אמיל אילוז
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: