ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי הכהן נגד טיב טעם רשתות בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת דפנה בלטמן קדראי

המבקש

אורי הכהן

נגד

המשיבה

טיב טעם רשתות בע"מ

פסק דין

לפניי מונחת בקשה הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "הבקשה" ההסתלקות "), בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות ") ולדחיית תביעתו האישית של המבקש.

1. ביום 14.4.2016 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בהפרת הוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999 (להלן: " חוק הפיקדון" ו - "בקשת האישור", בהתאמה).

2. לטענת המבקש, המשיבה מסרבת להשיב לצרכנים, המחזירים לה מכלי משק ה, את כספי הפיקדון להם הם זכאים בדרך של תשלום במזומן, ותחת זאת מעניקה שובר זיכוי בסכום הפיקדון לתקופה מוגבלת של שנתיים. מדיניות זו, כך נטען, מפרה הן את הוראת סעיף 6 (ב) לחוק הפיקדון והן את הרציונאליים העומדים ביסודו, ומהווה עשיית עושר שלא במשפט. עוד נטען כי שובר זיכוי בסכום הפיקדון הינו בעל ערך כלכלי נמוך יותר מאשר תשלום במזומן וכי לחברי הקבוצה נגרם גם נזק לא ממוני לאור הפרת הוראות החוק.

3. המבקש ביקש להסתמך על כתב אישום שהוגש בעניין זה כנגד טיב טעם לבית משפט השלום בראשון לציון וכן על החלטת ביניים שניתנה בתיק זה ביום 8.2.2016 , בה נקבע כי מתן שובר זיכוי בלבד אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק בדבר השבת דמי הפיקדון (להלן: " ההחלטה בהליך הפלילי").

4. ביום 2.8.2016 הגישה טיב טעם את תגובתה לבקשת האישור, בה נטען כי פרשנות המבקש להוראות חוק הפיקדון אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק, כוונת המחוקק והפסיקה שנקבעה בבש"א (מחוזי ת"א) 3005/08 קמחי נ' שופרסל בע"מ (פורסם בנבו, 4.8.2009) (להלן: " הלכת קמחי").

5. עוד נטען כי עד ליום 4.12.2012 נהגה המשיבה להשיב את כספי הפיקדון במזומן בלבד, ואולם לאור הנקבע בהלכת קמחי ועל סמך חוות דעת משפטית שהובאה לעיונה, החליטה לשנות התנהלותה, נוכח כך שסברה כי אין מניעה חוקית מהשבת דמי הפיקדון בדרך של מתן זיכוי כספי. אולם, לנוכח ההחלטה בהליך הפלילי, שוב החלה בהחזרת דמי הפיקדון במזומן או בשובר זיכוי על פי העדפת הלקוח. משכך, נטען, כי התביעה הייצוגית מתייחסת לתקופה קצרה בלבד של שלוש וחצי שנים , בין התאריכים 4.12.2012 – 3.4.2016 (להלן: " התקופה הרלבנטית"). מבדיקה שערכה המשיבה עלה כי סכומי ההשבה באמצעות שוברי זיכוי עומד על סך כולל של 607,925 ₪ (להלן: " תחשיב הנזק"). לטענת המשיבה, ערכו הכלכלי של שוברי הזיכוי אינו נופל משתשלום במזומן.

6. ביום 22.9.2016 הגיש המבקש תשובה לתגובת המשיבה, בה דחה את טענותיה. בין היתר נטען כי פרשנות המשיבה אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליותיו. כן נטען, כי הלכת קמחי אינה רלבנטית לעניינו שכן שם ניתנה לצרכנים זכות בחירה בין שובר זיכוי לתשלום במזומן; וכי תחשיב הנזק שהוצג על ידי המשיבה שגוי, וכולל גם שוברי זיכוי בסכומים הנמוכים משלושה ₪.

7. ביום 6.11.2016 התקיים דיון קדם משפט, בו הומלץ לצדדים להגיע להסכמות שייתרו את המשך בירור ההליך. בהמשך לכך, הוגשה הבקשה דנן, בגדר ה התחייבה המשיבה כדלקמן:

א. לאפשר לכל אדם המחזיק שובר זיכוי מקורי אשר הונפק בתקופה הרלבנטית ואשר סכו ם הזיכוי בו אינו עולה על 15 ₪ לקבל תחתיו תשלום במזומן, וזאת למשך ששה חודשים מיום אישור הבקשה ועד להשבת סכום מצטבר בסך של 125,000 ₪. אפשרות קבלת ההטבה תפורסם באופן בולט בסניפיה של המשיבה, הן הסמוך לקופות והן בסמוך לכניסה לסניף (להלן: "הטבה לעבר").

בהקשר לסכום ההשבה המוסכם צוין כי טענות המבקש ביחס לתחשיב הנזק באו לידי מענה במהלך המשא ומתן, וכי הסכום שהוסכם הינו פרי פשרה שהביא בחשבון גם את העובדה שהמשיבה לא הצליחה לדלות ממערכת המחשוב שלה את הנתונים בדבר כמות השוברים שמומשו על ידי חברי הקבוצה.

ב. לאפשר לצרכנים המשיבים לה מכלי משקה מסומנים את זכות הברירה לקבל לידם את דמי הפיקדון באמצעות תשלום מזומן או באמצעות שובר זיכוי , וזאת כל עוד לא ישונו נוסחו הנוכחי של חוק הפיקדון (להלן: " הטבה לעתיד").

8. לנוכח התחייבויות המשיבה ובשים לב למידת ההשקעה בקידום בקשת האישור והתועלת שצמחה לקבוצה, ביקשו הצדדים לאשר את הבקשה להסתלקות ולדחיית תביעתו האישית של המבקש ו לאשר את הסכמתם כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקש בסכום של 8,000 ₪ ובשכר טרחת באי כוחו בסכום של 32,000 ₪ (בתוספת מע"מ) .

9. לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות ולאור העובדה כי מתווה ההסדר הוצע על ידי בית המשפט ובעידודו ראיתי לנכון לאשר את הבקשה ולהורות על דחיית תביעתו האישית של המבקש. מאחר שהסדר ההסתלקות גובש בהתאם להמלצתו של בית המשפט, אף לא ראיתי לנכון להורות על החלפת תובע ייצוגי כמו גם להורות על פרסום דבר ההסתלקות.

10. משסולקה בקשת האישור נותר לדון בסוגיית התגמול למבקש ולבא כוחו.

ביום 18.7.2016 התקבל תיקון מספר 10 לחוק תובענות ייצוגיות שעניינו באישור הסדרי פשרה והסתלקות, אשר נועד בין היתר להבטיח שלא לעודד מתן תגמול או טובת הנאה עבור בקשות אישור לא ראויות ולא מבוססות. החוק מורה, אפוא, כי בטרם יאשר בית המשפט טובת הנאה למבקש או לבא כוחו, חייב הוא לשקול אם הבקשה לאישור הסתלקות הראתה עילת תביעה לכאורה וכן את התועלת שהביאה הבקשה לאישור חברי הקבוצה.

"16. (א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה."

11. בנסיבות העניין, סבורני כי הבקשה, אשר התבססה על בסיס משפטי שכבר אומץ בפסיקה, הביאה תועלת של ממש לחברי הקבוצה ולכלל הציבור. הסדר ההסתלקות כולל רכיב צופה פני עבר ופני עתיד, המאפשר הן פיצוי של חברי הקבוצה בכ-20% מתחשיב הנזק שהוצג על ידי המשיבה, וזאת מבלי שהדבר יקים מעשה בית דין , והן הסדרה עתידית שהביאה תועלת לכלל הציבור, בדרך של מתן זכות ברירה לצרכן לקבלת דמי הפיקדון , וזאת עד לשינוי נוסחו של חוק הפיקדון, ככל שכזה יהיה, המצדיק מתן גמול ושכר טרחה.

לנוכח האמור, מצאתי כי מן הראוי לפסוק למבקש ולבא כוחו תשלום בגין השקעתם וטרחתם, והריני אפוא לאשר את הסכמות הצדדים בנוגע לגמול ולשכר הטרחה כמפורט בבקשה ולקבוע כי סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין .

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורי הכהן
נתבע: טיב טעם רשתות בע"מ
שופט :
עורכי דין: