ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיה טל נגד אילת רחל דוד :

בפני כבוד ה רשם הבכיר צחי אלמוג

התובע

מאיה טל

נגד

הנתבעות

1.אילת רחל דוד
2.איילון חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לאופנוע של התובע בתאונה שקרתה ביום 27.5.15 בה היה מעורב רכב נהוג על ידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2.

גרסת התובע לתאונה:

נסעתי ישר מולי רכב שברולט ביצע פניית פרסה, נתתי לו זכות קדימה לסיים פניית הפרסה, אני בנתיב השמאלי ואמור להמשיך ישר. אני נוסע בנתיב השמאלי, ממולי, רכב בא לבצע פניית פרסה, נתתי לה זכות הקדימה, סיימה הפרסה, היא בנתיב הימני ואני בשמאלי אמור להמשיך ישר. בלי איתות ובלי התראה חתכה אותי שמאלה, נמנעתי במגע איתה והתחלתי לנוע עם האופנוע שמאלה שמאלה עד שנפגשתי באי התנועה. ולכן גם לא היה מגע איתה ולא שום דבר.
ש. היא טוענת שהיא עשתה פניית פרסה, אבל השמאלי ולא הלכה לימני. ישר לשמאלי, תתייחס?
ת. זה לא הגיוני לעשות פנייה ישר לשמאלי, היא קודם צריכה להיכנס לימני ואז לאותת ולהיכנס שמאלה. בשום צומת זה לא הגיוני לפנות פניית פרסה מהשמאלי לשמאלי.
ש. כשאתה רואה אותה סוטה לעברך, באיזה מרחק זה היה ביניכם?
ת. במרחק שהיא סוטה? במרחק של כמה מטרים.
ש. ומה אתה עושה?
ת. בולם. בכל העוצמה. בולם ומנסה לסטות שמאלה, שלא תתנגש בי. אם הייתה מתנגשת בי, זה היה יותר חמור.
ש. אני מפנה לתמונות?
ת. רואים את סימני הבלימה של האופנוע, האופנוע המשיך, אחרי שאני נזרקתי.
ש. מתי הגיעה משטרה למקום?
ת. אחרי שפוניתי באמבולנס.
ש. מה היה אחרי התאונה?
ת. ניסיתי לדבר איתה כמה פעמים, לא ראיתי שום בעיה שלא תודה ולא תדבר מה שדיברה, היא התנערה מכל האחריות. היא ישר יצאה מהרכב ואמרה שהיא אמא לשלושה ילדים, ונוהגת טוב מאד. אמרתי שהיא לא אותתה ונכנסה. גם בשיחות הבאות אמרה שהיא לא יודעת מה אני רוצה, היא אמרה שהיא יצאה לבדוק אם אני בסדר ולא מודעת לאירוע.
ש. היא טוענת שהיא לא קשורה לאירוע, אתה בולם בלי קשר אליה, תתייחס?
ת. הטענה מופרכת.

גרסת הנתבעת לתאונה הינה:

נסעתי בכביש, הגעתי לצומת שאני צריכה לפרסס. כמובן שהסתכלתי שהכביש פנוי. פרססתי, הכביש היה ריק, בצומת שלפני הכיכר היה ריק. סיימתי הפרסה, הייתי כבר אחרי מעבר החצייה, כשאני כבר ישרה לכיוון הנתיב. פתאום ראיתי אופנוע עף לשיחים שנמצאים בסמוך לכביש. בלמתי מיד, ויצאתי להגיש עזרה.

אין מחלוקת כי בין כלי הרכב לא היה כל מגע וכי טענת התובע לאחריות היא לתמרון הנתבעת שגרם לו לסטות בפתאומיות לעבר אי התנועה שמשמאלו.

בדו"ח הפעולה המשטרתי שהוגש לעיוני מצוין כי לאופנוע התובע שני גלגלים קדמיים וכי ניכרים סימני בלימה שלו לאורך כ – 8 מטרים וכי ככל הנראה קדמת האופנוע לרכב הנתבעת היא שגרמה לו לסטות. כן הוצגו לעיוני תמונות ממקום התאונה, שצולמו מיד לאחריה (נראית ניידת השוטרים במקום), וניתן להבחין כי סימני הבלימה, המאוזכרים בדו"ח הפעולה, הם בנתיב השמאלי מבין השניים, קרי זה הקרוב לאי התנועה שסביבו בצעה הנתבעת פניית פרסה.

הנתבעת אישרה כי לאחר הפניה היתה בין הנתיב השמאלי לאמצעי וכי היא התכוונה להתיישר לכיוון הנתיב השמאלי. עוד אמרה כי לא ראתה אף רכב בעת ביצוע הפנייה. לטענתה התובע בא במהירות, ואולם, לאור עדותו הרי שהוא ראה את הנתבעת מבצעת את פניית הפרסה ולא טוען כי היא הפתיעה אותו בעת ביצועה. הדבר מלמד כי התובע היה ער לרכב הנתבעת ולכן לא סביר שהוא ייסע במהירות כה גבוהה כפי שטענה הנתבעת.

לאור מיקום סימני הבלימה ולאור מיקום רכבה של הנתבעת לאחר ביצוע הפניה, הרי שגרסת התובע עדיפה והגיונית, ולפיה הוא היה בנתיב השמאלי וכי הנתבעת היא שסטתה אליו בלא שהשגיחה בו. בחקירה הנגדית אמר כי נתן לה לסיים את הפניה ואף היא אישרה כי כבר סיימה את הפניה. ומכאן שדווקא היה זה הוא שנהג בזהירות ובסבירות ואילו הנתבעת היא שסטתה בלא שהשגיחה בו וכך גרמה לו לסטות בחדות לעבר השיחים שבאי התנועה.

לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך 20,190 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 4,000 ₪.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיה טל
נתבע: אילת רחל דוד
שופט :
עורכי דין: