ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם תירוש נגד אופיר טורס בעמ :

בפני כבוד ה שופט שלמה בנג'ו

תובעים

1.אברהם תירוש
2.עדנה תירוש

נגד

נתבעים

אופיר טורס בעמ

פסק דין

בפניי שתי תביעות כספיות חוזיות, האחת על סך 18,850 ₪, במסגרת ת"ק 46294-07-16 ( להלן: התביעה הראשונה) והשנייה על סך 15,500 ₪, במסגרת ת"ק 27462-08-16 ( להלן: התביעה השנייה).
לפי כתבי התביעה, התובעים מסרו כי הם נוסעים תדירות לטיולים מאורגנים בחו"ל. התובעים נרשמו ורכשו מהנתבעת חבילת טיול מאורגן לקובה, מספר חודשים בטרם היציאה המתוכננת לטיול, אשר תואר על ידי הנתבעת כטיול גיאוגרפי ברמה גבוהה וברמה ייחודית, תוך הקפדה על רמת שירותים המתאימה לדרישות המטיילים ( ראה נספחים א ו-ט לתביעה הראשונה).
במסגרת התביעות נגד הנתבעת, מלינים התובעים על איכותו הירודה של בית המלון בהוואנה. בנוסף, מלינים התובעים על אובדן יום טיול וכן על ביטולו של חלק מהטיול. אדון בטענות כסדרן:

טענה משותפת לשתי התביעות בדבר איכותו הירודה של בית המלון בהוואנה:
התובעים מלינים בכתב תביעתם על איכותו הירודה של המלון בו שהו בהוואנה, קובה. לטענת התובעים, שמו של המלון בהוואנה הובא לידיעתם שבוע בלבד טרם היציאה לטיול. התובעים טוענים כי הובטח להם בעת רכישת הטיול מלון מדרגה ראשונה או ברמה טובה ( נספחים ה ו- ז לתביעה השנייה) בתי מלון מדרגה 5 כוכבים ( נספח ו לתביעה השנייה). התובעים בחנו את חוות הדעת של המלון באינטרנט ונדהמו לראות כי קיימות ביקורות שליליות רבות אודות המלון, דבר אשר בישר רעות על העתיד לבוא. משכך, פנו לנתבעת והלינו בפניה על רמת המלון. בתגובה, הבטיחה הנתבעת כי התובעים ישוכנו בקומות שעברו שיפוץ לפני כחודש, יקבלו את החדרים המשודרגים במלון ועל כן, אל להם להתייחס כלל לביקורות השליליות על המלון.

בהגיעם לבית המלון, מצאו התובעים כי המלון היה נתון בשיפוצים. לטענת התובעים כלל לא שוכנו בקומה משופצת, כמובטח על ידי הנתבעת, אלא שוכנו בחדרים ישנים, בעלי ריהוט ישן, כאשר הן בחדר השינה והן בחדר המקלחת מצויים מקקים. כמו כן, במקלחת לא הייתה אמבטיה , המגבות שסופקו היו בלויות ולעיתים כלל לא היו במלון מים חמים, שמפו וסבון רחצה. עוד נטען, כי במלון היו ארבע מעליות, כאשר שתיים מהמעליות היו מושבתות ואילו השתיים האחרות היו נתקעות מפעם לפעם, כך יצא כי התובעים בתביעה הראשונה ( וכן מטיילים אחרים), נתקעו במעלית וחולצו אחרי דקות ארוכות, ומשכך נאלצו לעלות ולרדת במדרגות לקומה השביעית כדי לא להסתכן בנסיעה במעלית שאינה תקינה. התובעים בתביעה השנייה, נאלצו לעלות ולרדת במדרגות עד לקומה התשיעית, מאותה סיבה בדיוק.

טענה בדבר אובדן יום טיול, בפרסום מטעה ( תביעה ראשונה בלבד)
על פי כתב התביעה הראשונה, טיול הנתבעת לקובה פורסם כטיול פנסיון מלא, ללא סיורי בחירה, כאשר כמעט הכל כלול במחיר הטיול. על פי תכנון הטיול המקורי, התובעים היו אמורים לשהות ארבעה לילות במלון בהוואנה, שני לילות בטרינידד ויומיים בעיירת הנופש ואראדרו. התוכנית שונתה זמן קצר לפני היציאה לטיול, באופן שהוסף יום נוסף לעיר הנופש ואראדרו. על פי תוכנית הטיול, הובטח לתובעים כי באזור ישנן שפע פעילויות כגון טיולי ג'יפים, שיט, שחיה עם דולפינים או רחצה ומנוחה וכן פורסם כי תוספת תשלום תגבה רק עבור עשיית מסאזים. (נספח ט לתביעה הראשונה). מדברים אלו הבינו התובעים כי קיימת אפשרות למנוחה ורגיעה מחד, ומאידך, אפשרות למעוניינים, להשתתף בפעילויות מגוונות כגון טיולי ג'יפים, שייט ושחייה עם דולפינים, ללא תשלום נוסף. לטענת התובע 1, כאשר ביקש לצאת לטייל באזור, מסר לו המדריך כי עליו לעשות זאת על חשבונו. לטענת התובעים בתביעה הראשונה, מדובר היה בשני חצאי ימים מבוזבזים עבורם, ועל כן דורשים הם כעת החזר עבור יום טיול שלם.

טענה על ביטול המשך הטיול מקובה לקוסטה ריקה ( תביעה ראשונה בלבד)
טענה נוספת אותה מעלים התובעים בתביעה הראשונה הינה, כי לטענתם נרשמו אצל הנתבעת לטיול משולב לקובה ולקוסטה ריקה אשר עתיד היה לצאת ביום 23.4.16. לטענת התובעים נאמר להם שהטיול מובטח הואיל וכבר בחודש נובמבר נרשמו 10 מעוניינים וכי נדרש מינימום של 18 איש לקיום הטיול. התובע טוען כי קיבל דוא"ל מהנתבעת וזאת ביום 23.2.16 ( כחודשיים טרם היציאה לטיול) בו נמסר להם כי הטיול המשולב לקובה וקוסטה ריקה לא יצא לפועל וזאת בשל מיעוט משתתפים בטיול ההמשך לקוסטה ריקה, וכי שתי הקבוצות ( הקבוצה העתידה לנסוע לקובה בלבד והקבוצה בטיול המשולב עם קוסטה ריקה) יאוחדו וייסעו יחדיו לטיול לקובה בלבד. לאור הביטול, נאלצו התובעים להמשיך באופן עצמאי לטיול בקוסטה ריקה, דבר אשר היה כרוך באובדן כסף וזמן עבודה יקר. התובעים הביעו את מורת רוחם בפני הנתבעת, אך האחרונה מסרה כי לא תוכל להציע להם פיצוי כלשהו ובהמשך, הציעו להם 100$ עבור כל נוסע לרכישת חבילת נופש אצל הנתבעת.

מנגד, כופרת הנתבעת באחריותה לפיצוי התובעים. לטענת הנתבעת, לתובעים נמסר מראש, בכתב ובעל פה, כי ייתכנו שינויים בבתי המלון, בסיורים ובביקורים וזאת עקב תפוסת יתר, ולטענתה האפשרות לשינוי בית מלון וסדר תכנית הטיול מופיעה אף בתנאים הכללים של חוברות הטיולים המאורגנים מטעם הנתבעת. אשר לטענה בדבר ביטול הטיול המשולב לקוסטה ריקה, מסרה הנתבעת כי נאמר לתובעים במפורש, בחודש נובמבר 2015, כי יש צורך במינימום משתתפים וכי באותה נקודת זמן היו רק 10 נרשמים לטיול המשולב עם קוסטה ריקה, בעוד יש צורך בהרשמה של 25 נוסעים על מנת שהטיול יצא לפועל. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים כלל לא שילמו בעת ההרשמה על הטיול לקוסטה ריקה ומכאן שהם אינם יכולים להוכיח הסתמכות על היציאה לטיול המשולב. הנתבעת טוענת כי התובעים יכלו לבטל את השתתפותם בטיול ולקבל החזר כספי מלא, ברגע שנודע להם על ביטול הטיול המשולב, מספר חודשים לפני היציאה לטיול. לעניין הטענה בדבר הטיול בואראדרו ואובדן יום הטיול, טוענת הנתבעת כי תכנית הטיול הייתה ידועה מראש, כאשר חלק מהיום הוגדר מראש כפעילות עצמית וכי לא ברור מדוע סברו התובעים כי בטיול כלולים טיולים ג'יפים ופעילויות נוספות כחלק מהמחיר ששולם. אשר לטענות התובעים בדבר איכותו הירודה של המלון בהוואנה, טוענת הנתבעת כי לא ניתן להחליף בית מלון בהתראה כה קצרה, כאשר מדובר בכ-40 מטיילים וכן כי בית המלון הינו ברמה טובה עד טובה מאוד, מדובר בבית מלון ברמת תיירות והיחידי שהיה זמין באותו זמן בהוואנה עבור הקבוצה כולה וכן כי התובעים קיבלו את החדרים המשודרגים במלון. כמו כן, טוענת הנתבעת כי אף בדפי ההסבר הובהר לנוסעים כי מדובר במדינת עולם שלישי וככזאת התנאים בה אינם התנאים להם מורגל התייר המערבי. זאת ועוד, נטען על ידי התובעת כי לטיול המקורי נוספו שדרוגים ותוספות כבונוס בטיול ( נסיעה במכוניות אמריקאיות קלאסיות, לימוד שתיית רום, קפה ועישון סיגר ועוד) בשווי של 200 דולר לאדם.

בדיון שנערך בפניי ביום 10.11.16, חזרו הצדדים על טענותיהם הכתובות בכתבי הטענות. בית המשפט המליץ לצדדים להידבר ביניהם מחוץ לאולם בית המשפט על מנת לנסות ולסיים פרשה זו מחוץ לכותלי בית המשפט ללא צורך בהכרעה שיפוטית. הוחלפו הצעות, אך בסופו של יום, הצדדים לא הגיעו להסכמה, ומשכך אין מנוס מהכרעה שיפוטית בסוגיה המונחת לפתחו של בית המשפט.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר שבפניי, נחה דעתי כי דין התביעות להתקבל באופן חלקי.
תחילה אדון בטענה המשותפת לשני הצדדים – איכותו הירודה של בית המלון בהוואנה ולאחר מכן אדון בשתי הטענות הנוספות הרלבנטיות לתביעה הראשונה בלבד.
איכותו הירודה של המלון בהוואנה – הנתבעת משווקת את טיוליה המאורגנים כטיולים איכותיים וברמה גבוהה ומוקפדת וזאת כעולה מפרסומיהם השונים: "הטיולים של אופיר גיאוגרפי מאורגנים באיכות מוקפדת וברמה גבוהה...טיול גיאוגרפי מבית אופיר טורס הוא טיול שכולו איכות" ( נספח א לתביעה הראשונה). כמו כן, מדף הפירוט אותו פרסמה החברה ושלחה לתובעים צוין באופן מפורש כי המחיר כולל "בתי מלון מדרגת 5 כוכבים ראשונה/תיירות" ( נספח ט לתביעה הראשונה). מפרסומים אלו של הנתבעת עולה כי לתובעים אכן הובטח מלון ברמה גבוהה ובסטנדרטים גבוהים ואיכותיים ומכאן שהנתבעת יצרה מצג בפני התובעים כי המלונות יהיו ברמה גבוהה. התובעים הסתמכו על הבטחות אלה מצד הנתבעת, שילמו ממיטב כספם, סכומים של אלפי דולרים, מתוך ציפייה מובנת כי ישתכנו במלונות ברמה טובה מאוד. ואולם, לא זאת שהתובעים לא השתכנו בסופו של יום, במלון ברמה המובטחת על ידי הנתבעת, אלא שרמתו של המלון בו השתכנו התובעים, בסופו של דבר, הייתה ירודה ביותר. אין מדובר בירידה מעטה מתחת לסטנדרטים המובטחים, אלא מדובר בפגמים מהותיים, אודותיהם התרשם בית המשפט באמצעות תמונות ועדויות התובעים בדיון בפניו. כך למשל, אין זה סביר שהתובעים היו צריכים לשהות בחדר מלון שורץ מקקים, עם רהיטים בלויים וקרועים, ללא מים חמים ועם מעליות שאינן תקינות. התובעים נאלצו לעלות ולרדת מדיי יום, מספר פעמים, 7-9 קומות, דבר שאינו פשוט אף לאנשים צעירים בכושר גופני מצוין, בעיקר כאשר יש צורך בהעלאת מזוודות ומטענים לחדר המלון. זאת ועוד, שם המלון נמסר לתובעים שבוע בלבד לפני היציאה לטיול, כך שגם לאחר בדיקת המלון עצמו, נותרו התובעים חסרי אונים אל מול הנתבעת, שכן אין ביכולתם בשלב כה מאוחר לבטל את הטיול, להחליף את המלון ובכל מקרה, כאשר הלינו בפני הנתבעת על איכותו הירודה של המלון על פי הביקורות השליליות שבאתרי האינטרנט, נמסר להם כי המלון שופץ וכי הם ישהו בחדרים המשופצים – דבר אשר התברר, בסופו של דבר, כלא נכון. עוד לא ברורה לי טענת הנתבעת, כי בשלב כה מאוחר לא היה באפשרותה לשנות מלון בשל כך שכל המלונות היו בתפוסה מלאה. מדובר בטיול שתוכנן חודשים מראש, ועל כן לא ברור מדוע לא שריינה החברה מבעוד מועד בית מלון ברמה גבוהה כמובטח, ולא חיכתה לרגע האחרון, כאשר בוודאי שלאחר הזמנת מקומות כה רבים, שבוע בלבד בטרם הטיול, ביטול ההזמנה ומציאת מלון אחר, ברמה טובה יותר, הינה בלתי אפשרית. מדובר בהתרשלות של הנתבעת אשר היה עליה לשריין מקומות מבעוד מועד למלון ברמה המובטחת. הנתבעת יצרה אפוא מצג שווא בפני התובעים כי בית המלון יהיה ברמה גבוהה וכעת אין היא יכולה להתנער מאחריות בדבר איכות המלון שסיפקה לתובעים ועל כן, משלא עשתה כן, יש מקום במתן פיצוי לתובעים אשר הסתמכו על הבטחות הנתבעת.
על חברת הנסיעות מוטלת אחריות כלפי לקוחותיה, הפונים אליה בתור גוף בעל מומחיות בתחום התיירות ועל מנת לקבל את הטיול האיכותי ביותר. כידוע, אף מחירי הטיולים המאורגנים הם מהגבוהים בשוק ומכאן ברי כי הלקוחות מעדיפים לשלם ממיטב כספם, גם בעליות גבוהות יותר, על מנת שיאורגן עבורם טיול מקצועי ואיכותי, בכל הפרמטרים. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו במסגרת ח"א ( י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה ( הדגשות שלי- ש.ב.):
"הטלת האחריות על הסוכנות גם בנוגע למידע שהיה עליה לדעת תואמת את חובותיה המקצועיות של המבקשת כלפי לקוחותיה במסגרת תפקידה כגורם מומחה המייעץ ללקוח. אין חולק כי הנוחיות והתפקוד התקין של בית המלון הם אחד מהעניינים המרכזיים ביותר במהלך הנסיעה או החופשה, ויש בהם כדי להשפיע בצורה מכרעת על הנאתם של הלקוחות, מתחילת הנסיעה ועד סופה אמנם, הסוכנות אינה יכולה לערוך בירור עם כל אחד מספקי השירותים הרבים איתם היא עובדת ( הכוללים חברות תעופה, בתי מלון, חברות השכרת רכב, חברות שייט, מדריכי טיולים וכו') ביחס לכל פרט קטן שעלול להשתבש ולפגום בנוחיות הטיול. אולם, כאשר מדובר בסוגיה שהיא כה משמעותית, המתייחסת לספק אחד או שניים בלבד לכל הזמנה ( כלומר בית המלון) הרי שראוי להטיל על הסוכנות סטנדרט התנהגות גבוה ומחייב יותר, הדורש ממנה עריכת בירור אקטיבי לטובת הלקוחות."

מכאן, אפוא, שלרמת המלון הירודה הייתה השפעה רבה על חוויית הטיול הכוללת שחוו התובעים ועל חוויה זו הייתה לנתבעת השפעה ישירה שכן הייתה יכולה למנוע את הנזק שנגרם לתובעים אילו הייתה פועלת מבעוד מועד לשריון מקומות עבור לקוחותיה במלון ברמה מתאימה כמובטח על ידה בפרסומיה. יצוין כי, אף טענת הנתבעת כי מדובר במדינת שלישי אינה מחזיקה מים, שכן על הנתבעת היה להבהיר לתובעים, מבעוד מועד ובעת ההזמנה, את רמת המלונות הצפויה במקום, ואילו ציון, כדרך אגב, כי מדובר במדינת עולם שלישי, כחלק מתכנים פרסומיים, שמטרתם לפאר את הייחודיות וההוד שיש למדינת עולם שלישי שכזו להציע לתייר המערבי, אינו מהווה הבהרה מספיקה לעניין זה.
יצוין כי בכתב התביעה של התביעה השנייה, הלינו התובעים על איכות המלון בו לנו בטרינידד. לא מצאתי כי יש טעם של ממש בטענה זו, ראשית משום שלא הובאו תימוכין לכך, בשונה מהתימוכין שהוצגו בפני בעניין המלון בהוואנה ושנית אף התובעים בתביעה הראשונה לא טענו נגד רמתו של המלון שסופק בטרינידד ועל כן אני דוחה את טענה זו.
אשר לטענה בדבר ביטול הטיול לקוסטה ריקה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא מצאתי שיש מקום לקבל את טענת התובעים בעניין זה. התובעים הזמינו טיול משולב לקובה ולקוסטה ריקה, תוך ציון במפורש כי הטיול אינו מובטח. טוענים התובעים בכתב התביעה כי נמסר להם כי הטיול כן הובטח, הואיל ונרשמו כבר 10 אנשים ויש צורך בהרשמה של 18. טענה זו אינה ברורה כלל וכלל, שכן מדוע אם כן, תבטיח הנתבעת לתובעים טיול, עוד בטרם נרשמו מספר האנשים המינימלי לצורך הבטחת היציאה לטיול. אף עיון בהתכתבויות השונות בין הצדדים, מעלה כי נאמר לתובעים מפורשות וזאת בתאריכים שונים כי הטיול אינו מובטח, כך ביום 24.1.16 ישנו מייל מהתובע לנתבעת בו הוא מציין בבירור " מאוד מאוכזב. אמרת שהטיול בטוח. אם יתקיים חצי טיול-ארשם לחברה אחרת", היינו התובע ידע כבר בינואר כי הטיול אינו מובטח, בתאריך 4.2.16 נמסר לתובע 1 "הטיול לקוסטה ריקה עדין לא מובטח" ובתאריך 15.2.16 נמסר לתובעים כי "עדיין לטיול שלך אין גרנטי", בעוד התובע 1 שואל את הנתבעת, באותו היום "יש שינוי?", מכאן ניתן להסיק כי התובעים ידעו, כחודשיים בטרם היציאה לטיול כי הטיול המשולב אינו מובטח וכשבוע מאוחר יותר, נמסר לתובעים כי הטיול המשולב עם קוסטה ריקה לא יצא לפועל בשל מיעוט הנרשמים לטיול ההמשך. עוד עולה, כי הנתבעת מסרה לתובעים כי כמחווה יקבלו התובעים ויזות חינם לקובה וביקשה כי יסכימו לשינוי, תוך ציון כי "אם חלילה זה לא מקובל עליכם, אחזיר בהקדם את הסכום ששילמתם כמקדמה". מכאן שלתובעים היה את כל הידע הנדרש על מנת לחזור בהם ולבטל את הטיול, למצער, חודשיים מראש, אך בחרו שלא לעשות כן ולהמשיך בתוכנית הטיול לקובה בלבד. כמו כן, בחירתם להמשיך עצמאית לטיול בקוסטה ריקה והעלויות שהיו כרוכות בכך היא שיקול שלהם בלבד ואילו הנתבעת אינה צריכה לשאת בעלויות הטיול ובבחירותיהם החופשיות של התובעים שעה שהוצע להם לבטל את הטיול ולקבל החזר מלא, מבעוד מועד, והם בחרו שלא לעשות כן.
אשר לטענה בדבר " אובדן יום טיול" – גם את טענה זו אין בידי לקבל. מעיון במסמך המפרט את מסלול הטיול המתוכנן, אותו צירפו התובעים לתביעתם, עולה כי בתחתית המסמך, קיימת הערה לפיה סדר הימים, ביקור באתרים ופעילות הערב עשוי להשתנות בהתאם לאילוצים בשטח ולהחלטת המדריך. מכאן, שהנתבעת הבהירה מראש לתובעים כי ייתכנו שינויים כאלה ואחרים בתכנית הטיול ונראה כי שינוי זו, אותו מכנים התובעים " אובדן יום טיול", בשל כך ששני חצאי ימים היו מלווים בפעילות שאינה לטעמם, הוא שינוי מתקבל על הדעת כחלק מהדינמיות המאפיינת טיולים בכלל, ובמדינות זרות בפרט. לפיכך, טענה זאת נדחית אף היא.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת התובעים לעניין זכאותם לפיצוי עבור רמתו הירודה של המלון בהוואנה ודוחה את יתר הטענות שנטענו על ידי התובעים.
אשר לגובה הפיצוי, טוענים התובעים בתביעה הראשונה כי יש לפצות כל אחד מהתובעים בסך 4000 ₪. התובעים בתביעה השנייה, דורשים פיצוי בסך 1000 ₪ עבור כל לילה במלון. עוד דורשים התובעים בתביעה השנייה פיצוי עבור העלבונות שקיבלה התובעת ממדריך הטיולים, אך לא מצאתי כי יש מקום למתן פיצוי שכזה שכן עניין זה לא הוכח בפני.
בשים לב לכך כי עלות הטיול לקובה הינה כ-3000 דולר, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 4000 ₪, סכום זה מגלם בתוכו הן את הפיצוי עבור 4 לילות במלון ברמה ירודה בהוואנה והם את עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך 500 ₪.
סך הכל תשלם הנתבעת לכל תובע, בשתי התביעות המאוחדות, סכום של 4500 ₪ (9,000 ₪ ל- 2 התובעים בתביעה הראשונה ו- 13,500 ₪ ל- 3 התובעים בתביעה השנייה). הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, ומאותו מועד יישא ריבית והפרשי הצמדה.
הודעה לצדדים זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום המצאת פסק דין זה לידיהם.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לכל אחד מהתיקים שאוחדו ו תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם תירוש
נתבע: אופיר טורס בעמ
שופט :
עורכי דין: