ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמירם רוזנר נגד עו"ד אברהם אוחיון :

החלטה בתיק רע"א 7364/16 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:
עמירם רוזנר

נ ג ד

המשיב:
עו"ד אברהם אוחיון

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.8.2016 בע"א 13318-03-16 (ע"י כבוד השופטת א' כהן)

בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: בעצמו

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.8.2016 בע"א 13318-03-16 (כבוד השופטת א' כהן), בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 24.1.2016 בתמ"ר 2000-02-15 (כבוד השופט י' דלוגין).

2. בין המבקש למשיב נחתם הסכם, על-פיו המשיב ייצג את המבקש בתביעת רשלנות נגד עורך הדין שערך את הסכם הגירושין בין המבקש לאשתו דאז. בין הצדדים הוסכם כי שכר הטרחה בעבור השירות יהיה סך של 5,000 ש"ח שהובהר כי "אינו כולל ערעורים ופניות לערכאות וגופים אחרים, וטיפול בהוצל"פ, וישולם גם במקרה של פשרה", וכן "30% (שלושים אחוז) בצירוף מע"מ מכל סכום שיפסק לזכותו של הלקוח".

3. כפי שהוסכם, המשיב ייצג את המבקש בתביעה האמורה בבית משפט השלום (ת"א 18896-03-12). לאחר שנדחתה התביעה והמבקש אף חויב בהוצאות משפט, הגיש המבקש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. אין חולק כי בהליך הערעור ייצג המבקש את עצמו ללא מעורבות המשיב. עם זאת, בעוד שהמבקש טוען כי בחר לייצג עצמו בערעור משום שתלה את הפסדו בערכאה הראשונה במשיב ולאור מצבו הכספי הקשה, טוען המשיב מצדו כי לאחר שהסביר למבקש בפירוט כי סיכוייו בערעור גבוהים ואף הציע לטפל בערעור ללא שכר נוסף, בחר המבקש "למדר" אותו מההליך וייצג את עצמו במטרה להתחמק מתשלום שכרו של המשיב. ביום 21.1.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש באופן חלקי וזיכה אותו בסכום של 60,000 דולר ארה"ב שתורגם לסך של 334,684 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט (ע"א 30635-09-14).

4. עם מתן פסק הדין פנה המשיב למבקש בדרישה כי ישלם לו את שכר הטרחה שהוסכם ביניהם בגובה 30% מהסכום שנפסק לטובת המבקש. משסירב המבקש, הגיש נגדו המשיב תביעה בסדר דין מקוצר ביום 1.2.2015 בבית משפט השלום (תמ"ר 2000-02-15), במסגרתה אף הגיש בקשה להטלת עיקול זמני על כספי הזכייה עד לסכום של 150,000 ש"ח (המגלם את סכום התביעה שהגיש המשיב – 122,343 ש"ח – בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחה צפויים). ביום 2.2.2015 הוחלט כי יינתן צו עיקול זמני עד גובה מחצית התביעה בלבד, וערעור על החלטה זו נדחה ביום 5.2.2016 תוך שנקבע כי היקף צו העיקול הגיוני ומאוזן בנסיבות הענין (ע"ר 13778-02-15). לטענת המבקש, בנוסף לסכום שעוקל (כ-61,000 ש"ח) הוא שילם למשיב גם סך של 11,000 ש"ח, כך שעד היום שולם למשיב סך של כ-72,000 ש"ח, ונותר חוב בסך של כ-50,000 ש"ח. ביום 24.1.16 קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיב וחייב את המבקש לשלם למשיב סך כולל של כ-137,191 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

5. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתו הגיש ביום 25.5.2016 גם "בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין באופן חלקי". ביום 8.8.2016 נדחתה הבקשה, כדלקמן: "אין מקום לעכב ביצוע פסק הדין שכן עסקינן בפסק דין לחיוב כספי, שככלל אין מעכבים ביצועו, אלא בנסיבות יוצאות דופן שאינן מתקיימות כאן. גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש ולא נראה כי לא ניתן יהיה לקבל הכספים חזרה, ככל שהערעור יתקבל".

6. על החלטה אחרונה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. המבקש, אשר איננו מיוצג גם בהליך זה, טוען כי סיכוייו בערעור טובים הן משבית משפט השלום קרא בצורה שגויה פסק דין מהותי הצריך לענין באופן המביא, לגישתו, לתוצאה בלתי סבירה; הן בשל כך שלא ניתן למבקש המעמד הראוי לשטוח טענותיו בצורה מלאה. עוד טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו כיוון שהוא מצוי בקשיים כלכליים כבדים עד כדי שאינו יכול לממן לעצמו ייצוג משפטי מקצועי בהליך זה. לטענתו, חיובו בתשלום שארית החוב יפגע בו קשות ועשוי להביא לקריסתו הכלכלית.

המשיב טוען מנגד כי סיכויי הערעור נמוכים בהסתמכו על פסק דינו של בית משפט השלום, והוא אף סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, מאחר שהמבקש לא הראה מדוע לא יוכל לגבות חזרה את כספו מן המשיב ככל שיזכה בערעור. עוד טוען המשיב כי המבקש לא הוכיח את טענותיו בדבר הקשיים הכלכליים בהם הוא מצוי לכאורה, ואף מציין כי המבקש זכה בסכום כסף משמעותי בהליכים נגד עורך הדין שערך את הסכם הגירושין שלו, והיה עליו לשריין חלק מסכום זה לטובת שכר טרחתו של המשיב.

7. דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי אין בית משפט זה מתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני אלא במקרים חריגים, משלערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה (רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (15.5.1997); רע"א 8843/09 סטרוד נ' עו"ד אשכנזי, כונס נכסים (5.11.2009); רע"א 5164/16 ורדי נ' בועז (4.7.2016)). לא שוכנעתי כי המקרה שלפני בא בגדר מקרים חריגים אלו.

8. למעלה מן הדרוש אציין כי גם לגופו של ענין אין להיענות לבקשה. הכלל הוא כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי לממש את פירות זכייתו בסמוך למתן פסק הדין לטובתו. על המבקש לחרוג מכלל זה להוכיח שני תנאים מצטברים: ראשית, כי ישנם סיכויים טובים לזכייתו בערעור; שנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שביצוע פסק הדין טרם הכרעה בערעור יקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו. בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שמשקלו של השיקול בדבר מאזן הנוחות יגדל ככל שיִקשה יותר להעריך את סיכויי הערעור, ולהיפך (ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (1.9.2011); ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (17.5.2016)). עם זאת, מבין שני התנאים הללו, הפסיקה הבהירה כי למאזן הנוחות ניתן המשקל המרכזי (ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני, פסקה 9 (10.12.2006); ע"א 7898/14 שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ, פסקה 8 (13.01.2015); וראו להרחבה חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 371-370 (מהדורה שלישית, 2012)).
מבלי לקבוע מסמרות לענין סיכויי הליך ערעורו של המבקש, דומה כי המבקש לא עמד כלל בנטל לשכנע שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. המבקש לא העלה כל טענה המסבירה מדוע לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו באם ערעורו יתקבל, וזאת כשמלכתחילה קיימת נטייה מצד בית המשפט להיעתר אך במשורה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי, היות שמימוש פסק דין ממין זה אינו נושא, ככלל, תוצאות בלתי-הפיכות (בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (13.11.2006); ע"א 1943/13 חברת דן מיחזור בע"מ נ' ממונה אזורי מס ערך מוסף נתניה, פסקה 14 (22.5.2013)). טענותיו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לעמוד בתשלום יתרת החוב אינן מגובות בשום מסמך רלוונטי ואף לא בתצהיר, והרי "תנאי לשקילה ולאיזון האמורים [...] הוא, שהחייב, המבקש את עיכוב הביצוע, יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו, הן בדבר היעדר יכולתו לשלם את חובו שלא מתוך הנכסים שאת מימושם הוא מבקש לעכב והן באשר לנזקים שייגרמו כתוצאה ממימוש הנכסים, באשר למהותם ולאפשרות תיקונם" (בש"א 3158/91‏ שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499, 504 (1991)). משכך, לא ניתן לייחס לטענות אלה כל משקל בבחינת מאזן הנוחות.

9. אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות הענין לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ' בחשון התשע"ז (‏21.11.2016).


מעורבים
תובע: עמירם רוזנר
נתבע: עו"ד אברהם אוחיון
שופט :
עורכי דין: