ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מינהל מקרקעי ישראל נגד דגה דוד :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו

בש"א 021640/07

בתיק עיקרי: א 001513/07

לפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

11/01/2008

בעניין:

מינהל מקרקעי ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד

יובל בן-דור

המבקש / הנתבע 1

נ ג ד

1 . דגה דוד

2 . עיריית הוד השרון

התובע / המשיב

הנתבעת 2

ע"י ב"כ עוה"ד

1. דני זילברשלג

2. סולברג-גבע

החלטה

הנתבע 1 עותר לסילוק התביעה על הסף.

בכתב התביעה עתר התובע להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 25/11/97 בת.א. 1926/97, במסגרתו ניתן כנגדו צו סילוק יד ממקרקעין מסויימים המצויים בהוד השרון (נספח א' לבקשה).

בפתח כתב התביעה טען התובע- "... פסק הדין הושג במרמה תוך הטעיה חמורה של בית המשפט הנכבד, שכן לתובע היו זכויות חוזיות בנכס הנובעות מהסכם מיום 29.1.1978 (להלן: "ההסכם"), לפיו אושרה חכירת הנכס עפ"י תנאי ההסכם, לתובע אשר רכש במיטב כספו את המבנה שהוקם בחסות ובסיוע הנתבעת מס' 2".

התובע צירף את ההסכם הנטען כנספח ב' לכתב התביעה, ומעיון בו נראה כי הוא אינו אלא מכתב שהופנה למר פיינשטין, מזכיר המועצה המקומית בהוד השרון, בעניינו של אדם מסוים שאינו צד להליך הנוכחי, ובו נאמר כי המועצה המקומית תגיש פניה מחודשת לאישור חכירת חלקה מסוימת (6657/31/2). לא ברור מה הקשר בין תוכנו של מכתב זה לבין התביעה הנוכחית, מעבר לזהות שלשיטת התובע, קיימת בין החלקה המאוזכרת בו לבין החלקה שהתובע טוען כי קיימות לו זכויות חכירה בה.

בנוסף לעתירתו לביטול פסק הדין, עתר התובע למתן סעד הצהרתי לפיו קיימות לו זכויות חוזיות בנכס ולאכוף את ההסכם על הנתבעים. בנוסף, עתר התובע ליתן צווי עשה כנגד הנתבעים המורים להמציא לו כל מסמך הקשור לנכס או לתובע.

התביעה הוגשה בבית משפט השלום בכפר סבא, ובבקשה הנוכחית, טען הנתבע 1 כי יש לדחות את התביעה על הסף מפאת העדר סמכות. בהחלטתו מיום 8/3/07 הורה כב' השופט רמי אמיר על העברת הדיון בתובענה לבית משפט זה.

לתביעה הנוכחית קדמה בקשה לביטול פסק דין שנדחתה בהחלטתו מיום 7/5/01, לאחר שנדונה לגופו של עניין.

כידוע, הרציונלים העיקריים שביסוד הכלל של מעשה בית דין הינם ייעול ההליך המשפטי ומניעת הכרעות סותרות. הכלל בדבר מעשה בית דין בנוי משני רכיבים- השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה מתקיים כאשר העילה הניצבת ביסוד התביעה נדונה זה מכבר והוכרעה בהליך הקודם, והוא חל גם כאשר מדובר בשתי עילות שאינן זהות לחלוטין בפרטיהן, אלא רק במהותן.

השתק פלוגתא מתגבש כאשר במסגרת הליך קודם נדונה והוכרעה סוגייה עובדתית מסויימת, החיונית לתוצאת ההליך הנוכחי, וכאשר מתקיימים התנאים הבאים-

(א) קיימת זהות בין רכיבי הפלוגתא הרלוונטית לכל אחד מההליכים.

(ב) במסגרת ההליך הראשון נערכה התדיינות לגבי אותה פלוגתא, שהסתיימה בהכרעה פוזיטיבית לגביה.

(ג) ההכרעה בנוגע לאותה פלוגתא היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהליך הראשון.

(ראו בש"א (תל אביב יפו) 25747/06 רשות הנמלים והרכבות-רכבת ישראל נ' עברני , תק-מח 2007(1) 3411 והאסמכתאות המובאות שם).

בענייננו, הרושם שמתקבל הוא, כי התביעה הנוכחית נסבה על טענות רחבות היקף ביחס לטענות, שכפי הנראה, נטענו במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין (שאינה מצויה בתיק).

בנוסף, וחשוב מכך, החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין הינה החלטה אחרת וככזו, היא אינה מגבשת מעשה בית דין כנגד תביעה פוטנציאלית עתידית (ע"א 215/91 אגתן נ' ליים, פ"ד מח(2) 43 (1994); ע"א 7679/06 אעבריה נ' מדינת ישראל ואח', תק-על 2007(1) 3478). לפיכך, החלטתו של כב' השופט גדול אינה מגבשת מעשה בית דין כלפי התביעה הנוכחית.

עם זאת, מעיון בכתב התביעה ובנספחיו, התרשמתי כי לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת המגבשת עילת תביעה.

ביסוד התביעה ניצבת טענת המשיב לפיה קיים הסכם המעניק לו זכויות חכירה במקרקעין, ובית המשפט מתבקש להצהיר על קיומן, אלא שכאמור, המסמך שהוגדר על ידי התובע כהסכם אינו אלא מכתב שהופנה מהנתבע 1 למועצה המקומית הוד השרון, לא לחלוטין ברור כיצד הוא מתקשר לעילת התביעה, ולכן גם לא ברור כיצד יש בו בכדי להעיד על זכויות החכירה של התובע (נספח ב' לתביעה).

לפיכך, כאמור, כתב התביעה, כפי שהוא מנוסח, אינו מגבש עילת תביעה.

עם זאת, אני מאפשר לתובע להגיש, בתוך 30 יום, בקשה לתיקון כתב תביעה, במסגרתה יינתן הסבר לגבי טיבו של המכתב הנטען כהסכם, ותוסבר עילת התביעה שלשיטת התובע, נובעת מתוכנו. תשובות לבקשה יוגשו בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אציין, כי בקשת התובע לתיקון מספר החלקה והליכי הערעור שננקטו בעקבותיה, עשויים להיות רלוונטיים לדיון המהותי בתביעה, אך לא לטענות סף, ולכן הם אינם משפיעים על תוצאת הבקשה.

ניתנה היום ד' בשבט, תשס"ח (11 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו