ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ראובן בן ארי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

המערער:
ראובן בן ארי, ( ת.ז.-XXXXXX080)

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורי רייך

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 12/4/16, אשר קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר .

2. טענות המערער

הוועדה נשוא הערעור אינה ועדה לקביעת אחוזי הנכות הרפואית ממנה סובל התובע, לפיכך בהביעה עמדה ביחס לאחוזי הנכות שניתנו לתובע כדין חרגה היא מסמכותה.
התייחסות לאחוזי הנכות הרפואית אינה יכולה לשמש כהנמקה לה חלטת הוועדה, הדבר מעיד כי היא נוטה לרעת המערער וההחלטה אינה אובייקטיבית כלל.
הוועדה לא נימקה קביעתה כמתחייב ובין השאר לא התייחסה לאחוזי הנכות הגבוהים בשיעור 67%, וזאת בניגוד ל"הלכת מוהרה" שניתנה על ידי בית הדין הארצי.
הוועדה אף ביססה את החלטתה ביחס לכושר ההשתכרות גם על המלצת עובדת השיקום של הביטוח הלאומי, לפיה המערער הוא בעל כושר השתכרות מלא. גם החלטתה של עובדת השיקום אינה מנומקת כראוי , והיא אף התבססה על חוות דעת מומחה שניתנה בצורה שרירותית ולאקונית בניגוד להנחיות המשיב.
מומחה זה ישב גם בוועדה הרפואית שקבעה למערער אחוזי נכות, וזאת בניגוד למדיניות המחוקק, שקבע הפרדה ברורה בין הוועדות הרפואיות שתפקידן לקבוע נכות רפואית לבין ועדות לקביעת דרגת כושר עבודה.
לסיכום, ביקש המערער לקבוע כי יש לבטל את החלטת הוועדה נשוא הערעור דנן, ולדון בעניינו מחדש.

3. טענות המשיב

לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ואף סבירה, ולא נפלה בה טעות משפטית או אחרת. ב הרכב הוועדה נמנו מומחים בעלי התמחות לעניין "אי כושר", הוועדה פעלה במתחם שיקול דעתה המקצועי רפואי ובמתחם סמכותה בהפעלת שיקולים מקצועיים ללא משוא פנים. הוועדה התייחסה לעברו התעסוקתי של המערער, ואף הסבירה כי הנכות הרפואית על רקע הסכרת ממנה סובל אינה משקפת את כושר השתכרותו של המערער.
הוועדה אף פירטה כי לו נבחנה נכותו הסכרתית כיום לאחר עדכון התקנות מיום 1/12/14, הרי שנכותו היתה נקצבת בשיעורים נמוכים יותר משמעותים.
בנסיבות העניין, לא היה מקום ליישם את "הלכת מוהרה", היות והמערער הוא משכיל ולכן מסוגל לעבוד במגוון עבודות מסוג פיקוח וניהול.

דיון והכרעה

4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.

5. ועדה לעררים, להבדיל מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה, היא קובעת עובדות אשר לבית הדין כלים לבחינתן ואכן ישתמש בית הדין בסמכותו להתערב בהחלטתה רק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק.

ראו: דב"ע שמ 1318-01 עטיה- המוסד לביטוח לאומי , פד"ע טו' 60.

6. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא מסורה לוועדה המיומנת לכך , ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פני ההחלטה.

7. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובטענות הצדדים, לרבות אלו שעלו בדיון מיום 20/9/16 (בפני כבוד הרשמת רחל גרוס) , שוכנעתי כי דין הערעור להדחות, ואפרט.

8. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה שמעה את דברי המערער, אשר בין השאר אמר את הדברים הבאים:
"אני לא עובד משנת 1999 העיפו אותי מהמשטרה בגלל סכרת לא יכולתי לעבוד הסכרת עושה הרבה בעיות יש התקדמות במחלה. בן 62.5 אין לי מקצוע ספציפי. בן 62.5 אין לי מקצוע ספציפי כל הקריירה במשטרה. בפרישה מהמשטרה פרשתי עם כושר עבודתי נמוך. מצבי הרפואי יש סכרת + נוירופטיה ידיים נרדמות כשאני דורך מרגיש כאילו על 1000 גחלים מזריק מס' פעמים אינסולין.
באשקלון אין לי עבודה יש 7% - 8% אבטלה. עפ"י הלכת מוהרה צריכה הוועדה להתייחס ..... מצבי הלימודי תעסוקתי חייבים להתייחס לקורולוציה בין מצבי הרפואי לכושר העבודה.
זהו מצבי, לדעתכם אם אני אוכל לצאת לעבוד.
כרגע עושה עבודת מחקר לקראת כתיבת ספר. לא אושפזתי בבית חולים. בחו"ל הייתי וטיילתי."

9. לאחר שמיעת המערער ערכה הוועדה דיון מקיף בעניינו. בין השאר, ציינה הוועדה כי למערער מחלת סכרת עם סיבוכים קלים והיא אינה משקפת את כושר השתכרותו. עוד פירטה הוועדה , כי לו תלונותיו היו נבדקות היום לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות בנושא הסכרת , היה מקבל 20% נכות בשל הסכר ת והטיפול באינסולין ו-10% בשל המחלה הנוירופטית.
עוד ציינה הוועדה, כי המערער הוא אדם משכיל אשר בהתאם למצבו מסוגל לעבוד במשרה מלאה במגוון רב של עבודות בתחום הפיקוח והניהול.
כמו כן, הוועדה אף התייחסה לחוות דעתה של עובדת השיקום מיום 8/3/16, אשר המליצה גם היא כי המערער יכול לעבוד בעבודות משרדיות יום עבודה מלא, דהיינו המערער הינו בעל כושר השתכרות מלא.

10. בהקשר זה יצויין, כי במסגרת המלצתה של עובדת השיקום צויינה חוות דעתו של הרופא המוסמך, אשר גם לשיטתו המערער מסוגל לעבוד עבודה מלאה ללא מאמץ.

11. המערער טען כי קיים ניגוד עניינים ביחס לקביעת הרופא המוסמך, היות ואותו מומחה ישב בוועדה הרפואית שקבעה לו את אחוזי הנכות הרפואית.
אין בידי לקבל טענה זו וזאת ממספר טעמים.
ראשית, המערער לא העלה טענה זו ב זמן אמת עת נבדק אצל הרופא המוסמך באותו היום בו עמד מולו בוועדה הרפואית, דהיינו ביום 22/2/16, ואף שוחח איתו כפי שרשום בחוות הדעת של הרופא המוסמך.
כמו כן, הוועדה נשוא הערעור אשר התכנסה לא ביססה מסקנתה על דו"ח הרופא המוסמך וגם לא על המלצת פקידת השיקום, אלא רק ציינה שאותה פקידת שיקום באותה דעה כמוה ביחס לכושר השתכרותו של המערער. עוד יצויין, כי גם המלצת פקידת השיקום אינה מתבססת אך ורק על חוות דעתו של הרופא המוסמך.

12. מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בהחלטת ועדה מנומקת ומפורטת, שהתייחסה לליקויים הרפואיים של המערער על רקע מחלת הסכרת ממנה הוא סובל.
הוועדה ציינה כי המערער הוא בעל השכלה (תואר ראשון) ביחסים בינלאומיים, ולפיכך מסוגל לעבוד בעבודות פיקוח וניהול.
הוועדה אף הסבירה מדוע אחוזי הנכות שהוענקו למערער אינם משקפים את כושר השתכרותו, היות ולו התביעה הייתה מוגשת לאחר 1/12/14, היו מוענקים לו אחוזי נכות בגין מחלת הסכרת בשיעור 19%; שני סעיפי ליקוי שונים , האחד בשיעור 20% והשני בשיעור 10%.

13. יודגש כי החלטת הוועדה ניתנה רובה ככולה בהסתמך על הליקויים ואחוזי הנכות שנפסקו על ידי הוועדה הרפואית, וכן על נתוניו האישיים של המערער, ו זאת לאחר שהוועדה שמעה את תלונותיו.

אחרית דבר

14. דין הערעור להדחות. אין צו להוצאות.

15. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ז, (13 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רות רחמים.


מעורבים
תובע: ראובן בן ארי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: