ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נסים שמחון נגד המוסד לביטוח לאומי :

13 נובמבר 2016
לפני: כבוד השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

התובע
נסים שמחון

-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

מינוי מומחה יועץ רפואי
1. ד"ר משה אנגלנדר, מתמנה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות בסעיף 4 להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע.
המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

2. המסמכים הרפואיים
להחלטה זו מצורפים המסמכים הרפואיים הבאים:
תיק רפואי קופת חולים מאוחדת
בדיקות שמיעה.

3. העובדות
א. התובע יליד שנת 1957 עובד תעשייה אווירית כחרט מכונות CNC מ- 9/78 משך 35 שנים, במשרה מלאה, 8.5 שעות ביום.
ב. התובע עובד באולם ייצור שהינו חלל סגור גדול מאד ובו פועלות מחלקות שונות, ללא מחיצה ו/או הפרדה ביניהן. התובע עובד במחלקה 4741.
ג. בסביבת עבודתו של התובע פועלות משחזות, מכונות חריטה וכרסום CNC בגודל בינוני. יש מכונות שנמצאות מטרים בודדים מעמדת התובע ויש שנמצאות עשרות מטרים ממנו.
ד. התובע נחשף לרעש משתנה המושפע בין היתר, מעומס העבודה, סוגי החלקים והתהליכים הנדרשים, בין אם במחלקה שבה עבד ובין אם במחלקות הסמוכות. יצוין כי כמות העובדים באולם הייצור פחתה עם השנים וכפועל יוצא כך גם כמות המכונות והרעש שבקע מהן בעת פעולתן.
ה. במענה לשאלון שנשלח מטעם הנתבע, השיב מר יוסי מטרני, ממונה בטיחות במפעל כי התובע עבד עם מחרטות וכי בסביבת עבודתו פעלו גם מכונות נוספות – כרסמות ומשחזות. עוד צוין כי התובע נחשף לרעש משך כ- 34 שנים, 8 שעות ביום וכי הרעש באולם הייצור היה משתנה. עוד הוא הוסיף כי בוצעו בדיקות רעש תקופתיות במקום העבודה וצירף סקרי רעש שנערכו בשנת 1998 ובשנת 2007.
ו. במכתבו של מר השכל ראש מנהל משאבי אנוש במפעל, מיום 4.3.12, ציין מר השכל כי דוח החשיפה לרעש נכון להיום מראה כי אין רעש מזיק באולם הייצור אך מבקש להדגיש כי רמות הרעש באולם הייצור משתנות ומושפעות מעומס העבודה, סוגי החלקים והתהליכים הנדרשים.
מר השכל הוסיף כי בסביבת עבודתו של התובע פועלות מכונת חריטה וכרסום בגודל בינוני וכי באולם הייצור יש מכונות בטווח קצר (מטרים בודדים) ויש שנמצאות עשרות מטרים מהתובע.
ז. על פי הנטען במכתבו של מר השכל במחלקה במחלקה 4741 בה עבד התובע לא נערך ניטור באופן קבוע אלא רק במחלקות הסמוכות. כאשר בשנת 2009 נערכה בדיקת עוצמות רעש נקודתית לגבי עובד שהפעיל מחרטה במחלקה הנ"ל והתוצאה הייתה כי עוצמת הרעש הייתה 78.2 דציבל בלבד.
ח. על פי דו"ח מסכם – מדידות סביבתיות ורעש מחודש 11/07 שבוצעו על ידי המודד רהב עודד מהמוסד לבריאות וגיהות תעסוקתית במחלקות סמוכות. מדו"ח זה עולה כי לבד משתי מדידות האחת בעמדת ניקוי גרדים שם נמדד רעש בעוצמה של 97 דציבל והשנייה בעמדת טיפול תרמי שם נמדד רעש בעוצמה של 88 דציבל, בשאר העמדות הסמוכות הרעש שנמדד היה נמוך מ- 85 דציבל.
ט. בהתאם לדיווח המעביד אודות בדיקות ניטור תקופתיות שבוצעו, הוגשו לתיק בית הדין דוחות מדידות רעש שנערכו במחלקה 4741 אחת לתקופה בין השנים 1994 ועד 2006:
1994 (תאריך בדיקה 6.6.94), 2000 (תאריך בדיקה 24.4.00), 2001 (תאריך בדיקה 18.6.01), 2002 (תאריך בדיקה 14.4.02), 2004 (תאריך בדיקה 16.6.04), 2006 (תאריך בדיקה 10.7.06).
בנוסף הוגש דוח בדיקה 2651/2009 שנערך בעמדה ספציפית של העובד מיכאל גלייזר, וכן בדיקה שנערכה בעמדת התובע עצמו ביום 10.9.14.
בכל הבדיקות הללו תוצאות מדידת הרעש מראות כי במחלקה 4741 רעש הרקע הכללי אינו מגיע כדי רעש מזיק , קרי נמוך מ- 85 דציבל, למעט בעמדת ניקוי אוויר י. באשר לרעש שמקורו בעמדת ניקוי אוויר - במסגרת תצהירו פרט התובע, כאמור, את מקורות הרעש אליהם נחשף במהלך עבודתו ועליהם נמנה בין היתר – אוויר דחוס לניקוי חלקים.
יא. תקנות הרעש מגדירות מיהו "עובד ברעש מזיק"- אדם העובד בעבודה או בתהליך עבודה מן הנקובים בתוספת הראשונה או אדם החשוף במקום עבודתו לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת חשיפה משוקלל המירבית המותרת.
בתוספת הראשונה לתקנות מנויות העבודות או תהליכי העבודה שהעובד בהם נחשב כעובד ברעש מזיק ובניהן: (3) ניסור, השחזה וליטוש מכניים; (8) ניקוי עם או התזה בעזרת אויר דחוס;
משך החשיפה המשוקללת המותרת לרעש התקפי ומתמשך נקבע בטבלה הנ"ל:
חשיפה משוקללת מרבית מותרת לרעש מתמשך והקפי מפלס הרעש, משך החשיפה המרבי
דציבל dB(A)-(A) המותר ליום עבודה
שעות
85 8
88 4
91 2
94 1
97 0.5

יב. בדוחות הניטור שצורפו נמדדה רמת הרעש בסמוך לעמדות ניקוי אוויר כדלקמן:
בדיקה שבוצעה ביום מחלקה מפלס רעש
24.10.00 4741 92-94 דציבל
14.4.02 4741 90 דציבל
16.6.04 4741 90 דציבל
10.7.06 4741 90 דציבל

על פי הטבלה שלעיל משך החשיפה המרבית המותר במפלס רעש של 90 דציבל הוא בין שעתיים לשלוש.

יג. התובע הצהיר כי בכל מכונה ומכונה יש צינור לחץ אוויר אישי וצמוד המופעל באמצעות לחיצה על אקדח אוויר. התובע ציין כי הוא נדרש להשתמש בלחץ אוויר מדי יום ביומו, בתדירות גבוהה על כל חלק וחלק שעליו הוא עובד במכונה, בממוצע בין 50-100 חלקים ביום, כאשר על כל חלק משתמש בין 6-7 פעמים בלחץ אויר לצורך ניקוי וכל ניקוי נמשך בין 10-15 שניות.

וכי בסוף יום העבודה הוא נדרש לניקוי כל מכלולי המכונה ומשתמש לשם כך בלחץ אוויר למשך מספר דקות ברציפות.

בהתאם לגרסה זו המדובר במשך חשיפה ליום בממוצע של בין שעה וארבעים דקות לכשלוש שעות ביום.
יד. אמנם, גרסתו המפורטת של התובע ביחס לעבודתו בעמדת ניקוי האוויר הועלתה לראשונה לאחר קבלת דוחות הניטור מהם יכול היה ללמוד התובע כי בעמדות אלה נמצא רעש של 90 דציבל. גרסה זו אף עומדת אל מול גרסת המעסיק לפיה התובע נמצא בעמדה במצטבר לא יותר מרבע שעה ביום

טו. עם זאת, שעה שנקבע שניקוי בלחץ אוויר (אוויר דחוס) נחשב כתהליך עבודה שהעובד בו נחשב כעובד ברעש מזיק , אזי היה על המעסיק לערוך מדידות רעש בסמוך לעמדה אחת לשנתיים. לא הוצגו בפנינו דוחות כאמור. בנוסף, אין חולק כי הרעש מעמדת ניקוי האוויר הוא רעש שמתווסף לרעש המכונות האחרות שפעלו בסמוך לעמדת התובע.

טז. אשר על כן קיים יסוד סביר להניח כי התובע נחשף לרעש מזיק במקום עבודתו.

יז. התובע השתמש באטמי אוזניים בעת עבודתו.

4. השאלות
א. מהו ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע?
ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי השמיעה ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה קודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?
לאור פניות התובע ותלונותיו באשר לטנטון על פי החומר הרפואי, האם הוא סובל מרעש תמידי באוזניים אשר נגרם עקב חשיפה לרעש מזיק?
האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (ממוצע של 3,000 ו- 4,000 מחזורים לשנייה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?

מעקב
א. החלטה תומצא למומחה ולצדדים.
ב. לעיוני ביום 1.1.17.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, (13 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: נסים שמחון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: