ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הילה אבץ נגד ענת שחר :

בפני כבוד ה שופטת שרון צנציפר הלפמן

תובעת

הילה אבץ

נגד

נתבעת

ענת שחר

פסק דין

לפני תביעה לביטול עסקה לרכישת קטנוע ולחיובה של הנתבעת בפיצוי בגין נזקיה הנטענים של התובעת.

הרקע העובדתי

מכִּתבי הטענות ומן הדברים שנמסרו בדיון שנערך בפני עולה, כי ביום 30.11.15 התקשרה התובעת עם הנתבעת בזיכרון דברים לרכישת קטנוע (להלן: זיכרון הדברים). הפגישה בין התובעת (הקונה) לבין הנתבעת (המוכרת) והחתימה על זיכרון הדברים נערכה במוסך, אשר בו תוקן הקטנוע לאחר תאונה שעבר . בפגישה נכח עובד המוסך, מר רז. במעמד החתימה על זיכרון הדברים הובהר לתובעת כי הקטנוע עבר תאונה כאמור . עם זאת, הודגש באוזניה כי בתאונה נגרם לקטנוע "נזק קוסמטי" גרידא וכי הקטנוע תקין לחלוטין מבחינה מכנית. על רקע זה, נחתם זיכרון הדברים, התובעת ביצעה העברה בנקאית של מלוא הסכום עליו סוכם – בסך של 9,800 ₪ – לחשבונה של הנתבעת והנתבעת מסרה לה את המפתח לקטנוע . עוד סוכם בין השתיים כי העברת הבעלות תבוצע בדואר למחרת היום.

ברם, ביום 31.11.15, כאשר ניגשו השתיים לסניף הדואר, נתגלה להן כי לא ניתן לבצע את העברת הבעלות, שכן הקטנוע הורד מהכביש בעטיה של התאונה. לנוכח מידע חדש זה, נדרשה הנתבעת לבצע עוד שורה של פעולות לצורך השלמת העברת הבעלות. בין השאר, כך פירטה הנתבעת בכתב הגנתה, נדרשה היא "לטפל מול המשטרה, מול מכוני תקנים לבטיחות, ביצוע טסט חדש וכו'". הבדיקות הנוספות שביצעה הנתבעת היו כרוכות בהוצאה כספית של כ-4,000 ₪ ונמשכו מספר ימים.
ביום 4.12.15 נערכה לקטנוע בדיקה נוספת, במסגרתה נתגלה כי יש צורך בכיוון פרונט של הקטנוע. לתביעה צורפה קבלה בגין "בדיקת שלדה לאחר הורדה מהכביש, פרוק פרונט ויישור פרונט והרכבה ובדיקה ממוחשבת". בדיקה זו נודעה לתובעת רק בשלב מאוחר יותר.

על רקע השתלשלות האירועים המפורטת, שלחה התובעת לנתבעת ביום 6.12.15 – כשבוע לאחר חתימת זיכרון הדברים – הודעה למכשיר הטלפון הסלולרי של הנתבעת. בהודעה כתבה התובעת: "אני לא רוצה את האופנוע" ובהמשך: " תעבירי לי את הכסף חזרה". מן הנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה כי בהמשך שלחה התובעת לנתבעת הודעות נוספות , בהן רשמה כי היא אינה מעוניינת עוד ברכישת הקטנוע וכי היא מבקשת כי כספה יושב לה.

ביום 7.1.16 הסכימה הנתבעת להחזיר לתובעת את כספה ולבטל את העסקה בתנאי שהתובעת תתחייב שלא לתבוע אותה. התובעת סירבה להתחייב כאמור ועמדה על כך שהנתבעת תפצה אותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לשיטתה, בגין התנהלות הנתבעת. כפועל יוצא, הוגשה התביעה שלפני.

למען שלמות התמונה יצוין כי בין התובעת לבין הנתבעת שנויה מחלוקת של ממש באשר לאינטראקציה ביניהן לאחר גילוי הקושי בביצוע העברת הבעלות. התובעת הסבירה כי מנקודת מבטה, הנתבעת, שהחזיקה בכספה, התעלמה ממנה התעלמות מוחלטת (סינון שיחות והתעלמות מהודעות SMS). התובעת ציינה כי חששה לגורל כספה וסברה שנפלה קורבן לתרגיל "עוקץ". הנתבעת מצידה טענ ה כי בכל אותה עת עדכנה את התובעת , שלב אחר שלב, בנוגע להתקדמות ההליך. לטענתה, מאחר שבאחת הפעמים שהתובעת ניסתה ליצור עמה קשר, היא לא היתה זמינה, החליטה התובעת כי היא "סיננה" אותה ולמן אותו מועד ואילך החלה להטריד אותה בסדרת טלפונים, הודעות SMS, מסכת קללות איומים והשפלות, כולל הגשת תלונה למשטרה ביום 10.12.15 ( תלונה שנסגרה).

אין חולק כי בסופו של דבר, התובעת העבירה את הקטנוע מן המוסך בו עמד כל אותה עת לחצר ביתה של הנתבעת והשאירה אותו שם. הקטנוע הוחזר לנתבעת עם שבר בפנס האחורי, שעלותו כ- 500 ₪ . כיום עומד הקטנוע בביתה של הנתבעת ללא ביטוח וללא שימוש .

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי היא הודיעה לנתבעת על ביטול העסקה ביום 6.12.15 וכי באותו מועד, הנתבעת היתה צריכה להחזיר לה את כספה. התובעת מוסיפה וטוענת כי בבדיקה המאוחרת שנערכה לקטנוע התברר כי הנזק שנגרם לו בגין התאונה היה בשיעור גדול מזה שהוצהר עליו ומפנה לעניין זה לכך שבוצע בו כיוון פרונט. משכך, עומדת התובעת על קבלת פיצוי בגין כל נזקיה הנטענים, לרבות תשלום הלוואה שנטלה, לטענתה, לצורך רכישת האופנוע עם ריבית, תשלום ביטוח חובה על האופנוע והוצאות בגין הפס ד ימי עבודה.

הנתבעת מצידה מדגישה כי במעמד המכירה היא לא ידעה, באמת ובתמים, כי הקטנוע הורד מן הכביש. מיד כשגילתה את הדבר היא פעלה לבצע את הנדרש על מנת להשלים את העברת הבעלות על שם התובעת ועלה בידיה לעשות כן בתוך שבוע ימים בלבד. הנתבעת מציינת כי מחיר המכירה שסוכם היה נמוך בהרבה ממחיר המחירון וכי היא לא היתה מוציאה הוצאות נוספות ומתקנת את הקטנוע בהשקעה של כ- 4,000 ₪ נוספים , אלמלא המכירה לתובעת . מטעם זה, כך מבהירה הנתבעת, היא עמדה על קיומה של העסקה.

דיון והכרעה

לאחר ש בחנתי היטב את כתבי הטענות על נספחיהם, לרבות הודעות ה- SMS ותצהירו של מר רז, עיינתי במסמכים שהוגשו לאחר הדיון ובתגובות למסמכים אלה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין, דין התביעה להתקבל בחלקה כמפורט להלן.

מן המסכת העובדתית שנפרשה בפני עולה, כי התובעת ביצעה את חלקה בהתאם לזיכרון הדברים, בכך שהעבירה לנתבעת את מלוא התשלום על הקטנוע ונפגשה עמה למחרת על מנת להשלים את העברת הבעלות. כשה תברר שלא ניתן להשלים את העסקה כמוסכם, נתנה התובעת לנתבעת אורכה בת מספר ימים על מנת להסדיר את הפעולות הדרושות. ואולם, במהלך פרק זמן זה איבדה התובעת את אמונה בנתבעת וכפועל יוצא הודיעה לה ביום 6.12.15 באופן שאינו משתמע לשתי פנים על ביטול העסקה.

כך, בהודעות עוקבות ששלחה התובעת לנתבעת היא רשמה: "אני לא רוצה את האופנוע!" "תעבירי לי את הכסף חזרה" (הודעות מיום 6.12.16, 12:31 ו- 12:32). הנתבעת מצידה השיבה לה "בואי ננשום רגע עמוק... נראה לי לא מתאים לרמה של שתינו..." (הודעה 12:37) , אך התובעת עמדה על דעתה ורשמה: "זיכרון דברים היו 30.11.15, את לא עמדת בהסכם. קיבלת 9,800 אחריי עיקוב [כך במקור – ש.צ.ה] מצדך של שבוע לא מעוניינת באופנוע. גם ב-1,000 שקל אני לא רוצה לקנות מימך. את התיקון היית עושה בכול מקרה אז תחזרי לי בבקשה את הכסף ותימכרי בסגנון שלך למישהו אחר" (הודעה 12:42 ). התובעת הוסיפה ודרשה מן הנתבעת להשיב לה את כספה בהודעות מיום 7.12.15 ואף ציינה כי אם הנתבעת לא תעשה כן, היא תפנה למשטרה (הודעה מיום 7.12.15, שעה 8:50).

המשך ההתכתבות בין השתיים משקף "שיח חרשים": הנתבעת הודיעה לתובעת בשעות הצהרים המאוחרות באותו מועד (7.12.15) כי "בשעה טובה יש בידי את כל האישורים והעברתי לך את האופנוע טסט. מחר בשבע וחצי אני במשרד הרישוי בראשון. את רוצה שנקבע בשמונה בדואר... ואעביר לך את הכל מסודר?" (הודעה 15:59). בהמשך, היא חוזרת ו מודיעה לתובעת כי היא יכולה לקחת את הקטנוע לאחר שהשיגה את כל האישורים הנדרשים; ואילו התובעת מצידה מודיעה לנתבעת כי היא עומדת על ביטול העסקה.

על רקע השתלשלות האירועים המפורטת לעיל, שוכנעתי כי לא נפל פגם בהתנהלות התובעת, שהודיעה על ביטול ההתקשרות עם הנתבעת. יודגש כי בנקודת הזמן בה הודיעה התובעת על הביטול, כשבוע לאחר החתימה על זיכרון הדברים, העסקה טרם הושלמה על-ידי הנתבעת; כספה של התובעת כבר הועבר לנתבעת והקטנוע לא היה בידי התובעת, אלא במוסך. מהודעות ה-SMS ומעדותה של התובעת עולה כי היא נתקפה חשש ממשי לגורל כספה, סברה שנפלה קורבן לתרגיל "עוקץ" וחשה חוסר וודאות. לדבריה: "נעשתה פה עסקה בתום לב, הסתירה ממני המון דברים, לא ענתה לטלפונים... הכסף שלי אצל הנתבעת ולא ענתה לטלפונים. העמידה אותי במצב של חוסר אונים מוחלט, הכלי לא בידי, אין לי שום דבר, רישיון אצלה הכל אצלה, לקחה את המסמכים חזרה לתקן את האופנוע, ולא מסכימה להחזיר לי את הכסף..." (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 29-26). כחלק מתחושותיה אלה, התובעת אף הגישה תלונה במשטרה כנגד הנתבעת.

אדגיש כי נתתי דעתי לטענות הנתבעת בעניין זה ובפרט לכך שהיא התנהלה, לשיטתה, בשקיפות מלא ה מול התובעת, עדכנה אותה בפעולות המבוצעות על-ידה על מנת להשלים את הרישום ו אף לא ידעה במעמד החתימה על זיכרון הדברים כי לא ניתן יהיה להשלים את העברת הבעלות. עוד אציין את התרשמותי החיובית מן הנתבעת ומן המאמצים שעשתה, לאחר שהתברר לה כי הקטנוע הורד מן הכביש, להשלים את העברת הבעלות. בכך אין כדי לשנות ממסקנתי האמורה. ודוקו: בעת החתימה על זיכרון הדברים, יצרה הנתבעת מצג לפיו העברת הבעלות תבוצע מיד לאחר קבלת התשלום מהתובעת . אמנם, הנתבעת לא ידעה במועד זה כי יש מניעה אובייקטיבית לביצוע העברת הבעלות, אך לא יכול להיות ספק כי האחריות לבירור מלוא הנתונים הנוגעים לחובותיה של הנתבעת היתה מוטלת על הנתבעת עצמה. זאת ועוד, שומה היה על הנתבעת לברר את מלוא נתונים אלה לפני החתימה על זיכרון הדברים. בעת החתימה על זיכרון הדברים, צריכה היתה הנתבעת שתהיה לפניה התמונה במלואה באשר למצבו של הקטנוע וככל שלא עשתה כן – אין לה להלין אלא על עצמה. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי מן הבדיקה שהוצגה לעניין כיוון הפרונט של הקטנוע עולה ספק אף באשר לפרטים שנמסרו לתובעת עובר לחתימה על זיכרון הדברים.

מן המקובץ עולה כי הודעתה של התובעת מיום 6.12.15 על ביטול העסקה נעשתה כדין; כי לא נפל חוסר תום לב בהתנהלותה של התובעת וכי הנתבעת היתה צריכה במועד הביטול להשיב לתובעת את כספה.

אשר להשתלשלות העניינים בין הצדדים לאחר מועד זה: מאחר שהנתבעת עמדה על קיומה של העסקה, היא הוסיפה להוציא הוצאות שונות בהסתמכה על עסקה זו. זאת ועוד: בשלב מסו ים ביקשה הנתבעת למכור את הקטנוע ופרסמה אותו למכירה בשנית. בהודעה ששלחה לה התובעת היא רשמה כי "אני רואה את המודעה ששמת ביד 2 על האופנוע. מציעה לך להחזיר את הכסף שלי. שאת עושה פעולה כזאת ומעלה את הכלי בעוד שכספי אצלך זה חמור מאד. מציעה לך להעביר את הקרן בחזרה לחשבוני. כול יום שעובר זה עם ריבית והצמדה". התובעת אף רשמה בהודעה נוספת את פרטי חשבונה. בהודעה מאוחרת יותר רשמה התובעת לנתבעת "אני לא רוצה את האופנוע. אני רוצה את הכסף שלי... ממליצה לך לא למכור אותו עד המשפט".

הנתבעת טוענת כי לאור הודעת התובעת היא לא מכרה את הקטנוע ומשכך, נגרמו לה הפסדים נוספים ובפרט – ירידת הערך של האופנוע בפרק הזמן שחלף מאז ביצוע העסקה ועד היום. אין בידי לקבל את טענות הנתבעת לעניין זה. בהתכתבות בין התובעת לבין הנתבעת, הבהירה התובעת לנתבעת כי כל עוד היא מחזיקה בכספה, היא אינה יכולה למכור את הקטנוע. הנתבעת יכולה היתה להקטין את נזקיה, א ם היתה מחזירה לתובעת את כספה במועד ביטול העסקה. יודגש כי מספר חשבונה של התובעת היה ידוע לנתבעת לכל אורך התקופה, אך היא המשיכה להחזיק בכספה של התובעת. ככל שנגרמו לנתבעת נזקים בפרק זמן זה, לא ניתן לזקוף אותם לחובת התובעת.

אשר לגובה הנזק: לאור מסקנתי האמורה, זכאית התובעת להחזר הסכום ששילמה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום התשלום לנתבעת. מסכום זה יש לנכּות סך של 500 ₪ בגין שבירת פנס הקטנוע. התובעת לא הכחישה בהתכתבות בינה לבין הנתבעת כי היא גרמה לנזק זה. ערה אני לטענות יה המאוחרות של התובעת בעניין זה, אולם אלה לא הועלו בהזדמנות הראשונה, בהתכתבות בינה לבין הנתבעת. בנוסף, מצאתי לנכון לפסוק לתובעת פיצוי בסכום גלובלי של 1,500 ₪ בגין הוצאותיה ונזקיה הלא ממוניים.

לבסוף אציין כי במסמכים הנוספים שצירפה התובעת לאחר הדיון, היא עתרה להחזר הביטוח ששילמה. מדברי התובעת ומן התיעוד שצורף עולה כי התובעת רכשה ביטוח ביום 24.12.15, מועד מאוחר לביטול החוזה, על מנת שתוכל לקחת את הקטנוע למוסכים בהם טופל על ידי הנתבעת על מנת להוכיח כי הנתבעת הסתירה ממנה מידע. התובעת הבהירה בדיון כי היתה צריכה את הביטוח ל"יומיים האלה שלקחתי והחזרתי" וכי ביטלה אותו לאחר מכן (עמוד 5 לפרוטוקול, שור ות 28-23). משכך, אין בסיס לפסוק ל תובעת את מלוא הסכום שהוצג בפירוט כרטיס האשראי שצורף (3,446 ₪), מה גם שסכום זה לא נתבע במפורש בכתב התביעה.

סוף דבר

התובעת היתה רשאית להודיע על לנתבעת ביטול זיכרון הדברים שנכרת ואף עשתה כן ביום 6.12.15. משכך, אני מורה על ביטול עסקת הרכישה של הקטנוע. הנתבעת תשיב לתובעת סך של 9,800 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 30.11.15 ועד לתשלום בפועל. מסכום זה ינוכה סך של 500 ₪ בגין הפנס השבור. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,500 ₪ בגין הוצאות ונזקים לא ממוניים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט' חשוון תשע"ז, 10 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הילה אבץ
נתבע: ענת שחר
שופט :
עורכי דין: