ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורן הראל נגד מאיר אוחנה :


לפני כבוד ה שופט עודד מאור

מבקש

אורן הראל, עו"ד (מ נהל מיוחד)

נגד

המשיב/החייב

מאיר אוחנה

החלטה

"הנה עומד לו החייב מן העבר האחד, כשמעטה שריון על גופו, מטריית ההגנה נפרשה לו מעל ראשו, וחומה בצורה ניצבת לה כהגנה היקפית מפני נושיו, ומן העבר השני, עומדים נושיו ורואים בעיניים כלות את קניינם עומד על-פי תהום הנשייה, ואין להם מושיע.
...
ההליך לא נועד לשמש עיר-מקלט בה ימצאו מחסה והגנה אותם חייבים שלא משתפים פעולה ומנצלים אותו לרעה" (פש"ר 31392-05-15 (מחוזי תל אביב) קסוס נ' הכונס הרשמי).

1. בקשת המנהל המיוחד להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב נוכח התנהלות בחוסר תום לב וניצול לרעה של ההליכים על ידו.

זו אינה בקשתו הראשונה של המנהל המיוחד במסגרת הליך זה, כאשר בקשה קודמת שהוגשה עוד ביום 13.6.16 בה ציין כי שיתוף הפעולה של החייב בהליך הוא חלקי, בעוד אינו מצרף אסמכתאות ונותרות שאלות פתוחות ביחס להתנהלותו הכלכלית, אולם גם המנהל המיוחד וגם הכונס הרשמי סברו, בעת ישיבת יום 19.6.16, כי יש ליתן לחייב הזדמנות נוספת לפרק זמן של 6 חודשים, בהם תבחן התנהלותו בפרק הזמן האמור.

2. המנהל המיוחד מציין כי החייב הצהיר על 96 תיקי הוצאה לפועל שפתוחים כנגדו בסכום חובות כולל של למעלה מ- 6,800,000 ₪, כאשר עסקינן "בהתנהלות שיטתית לאורך למעלה משני עשורים של יצירת חובות השכם וערב בעסקים שונים ומשונים" (ראו סעיף 15 לדו"ח הסופי מטעם המנהל המיוחד מיום 13.6.16)

והנה – לא חלפו להם 3 חודשים, וביום 19.9.16 הוגשה שוב בקשת המנהל המיוחד לבטל את ההליך בשל ניצולו לרעה, כאשר המנהל המיוחד מציין שהחייב יצר חובות חדשים, המחה זכויות ומנהל התנהלות כספית שאינה מדווחת.

3. המנהל המיוחד ציין כי – בעודו בהליך פשיטת הרגל - החייב חתם כערב אישית ויצר חובות חדשים וזאת אף מבלי שדיווח למנהל המיוחד.

4. מעיון בבקשה עולה, כי לאחר הדיון שהתקיים ביום 11.7.16 פנו אל המנהל המיוחד צדדים שלישיים: מנהל חברת אליאח אחזקות בע"מ (להלן: "אליאח") ובא כוחה וציינו לפניו את השתלשלות העובדות הבאות:

א. בבעלות חברת אליאח אולם אירועים המצוי בהרצליה. בשנת 2009 התקשרה אליאח עם חברת "א.ח.מ, חברת שמחות ואירועים" (להלן: "א.ח.מ"), בהסכם שכירות בלתי מוגנת, שבגדרו שכרה אח.מ מאליאח את האולם.

ב. החייב פנה לחברת אליאח בבקשה להעברת מניות אליו בחברת אח"מ, וזאת באופן בו הוא ייכנס בנעלי אח"מ כשוכר ומי שיפעיל את אולם האירועים.
כן ביקש, כי מניות אח"מ תירשמנה גם על שם פרודתו.
ג. בין בני הזוג לחברת אח"מ נחתם הסכם בענין העברת המניות ובגדרו נחתמו כתב ערבות ושטר חוב, ולפיהם שני בני הזוג ערבים לחובותיה של אח"מ כלפי חברת אליאח.

5. המנהל המיוחד שב והדגיש, כי המדובר בנטילת חובות לאחר צו הכינוס.

6. כעולה מהבקשה, ניהול חברת אח"מ תחת ידיו של החייב התגלה ככושל, החייב לא עמד בתשלומי השכירות לאליאח, ובמהלך חודש אוגוסט 2016 מצאה עצמה חברת אליאח עם חוב של למעלה מ-300,000 שקלים, כך לטענתה.

7. לא זו אף זו;
אליאח טענה שהחייב מסר לה שיקים מחשבון הבנק של אח"מ, שנסגר; שיקים אלו, מטבע הדברים, לא נפרעו.

נתברר לאליאח, כי החייב יצר חובות גם כלפי ספקים נוספים, ביניהם חוב ארנונה לעיריית הרצליה, חוב לבעלי החניון בבניין אולם האירועים, חוב לחברת הניהול של הבניין וכדומה.

8. המנהל המיוחד עימת את החייב עם הטענות האמורות, בגיבוי מסמכים רלוונטיים, בחקירה מיום 6.9.16, ואולם החייב השיב, כי "רק סייע לפרודתו", שעובדת בבנק ולא הסתייע בידה להגיע לאולם.

9. המנהל המיוחד התייחס לסתירה בהסבריו של החייב לגבי החתימה על מסמכי הערבות ושטר החוב: מחד גיסא, טען החייב, כי סבר שלהליך הפש"ר אין השלכות על החתימה ולא הבין את משמעות הדבר. מאידך גיסא, גרס החייב, כי טרם חתימתו ציין מפורשות בפני ב"כ אליאח, כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל.

10. בתשובתו, דחה החייב את טענות אליאח כלפיו הוא דוחה בניסיון החברה לנקום בו אגב סכסוך עסקי שפרץ עם א.ח.מ.

11. החייב אישר את חתימתו כערב, אולם טען שסבר שאין לכך השלכות של ממש.

החייב טען שעל אף שהודיע לב"כ אליאח, שהוא מצוי בהליכי פשיטת-רגל, כך לפי הטענה, האחרון ביטל את דבריו, בתואנה, כי המדובר על ערבות בחתימה "לשם הפרוטוקול" ותו לאו, וחתימתו כערב נעשתה בתום לב, וכי היה בטוח שהמדובר פורמאלי, ואין בכך – לשיטתו – כדי להוות יצירת חוב חדש.

לטענתו, העברת הזכויות בחברה א.ח.מ. נעשתה ביוזמתה ותחת שרביטה של פרודתו, ללא כל מעורבות מצדו, והוא רק סייע לה בהפעלת העסק.
החייב ציין כי פעילותו במסגרת א.ח.מ נועדה אך ורק לסייע לפרודתו ואין לו כל הכנסות מכך.

12. המנהל המיוחד ציין כי החייב ניהל את א.ח.מ ולא רק "סייע" כדבריו.
לראייה, צורפו לתגובת המנהל המיוחד שני מסמכים החתומים על ידי החייב, שבמסגרתם הוא מזדהה כ"מנהל החברה", ובאחד מהם הגדיל החייב ואף גם מצהיר בשם חברת א.ח.מ.

מעיון במסמכים האמורים עולה, כי החייב מודה בחובה של א.ח.מ. כלפי עיריית הרצליה ומבקש בשמה להגיע להסדר חוב, אך הוא אינו עומד בו.

13. ב"כ אליאח, עו"ד בועז נוה, הדגיש במכתבו, כי החייב מעולם לא ציין בפניו, כי הוא מצוי בפשיטת רגל, ולו היה אמור לו כך, לא היה נותן הסכמתו לחתימת החייב על הערבות, וציין שהחייב היה הרוח החיה בניהול אולם האירועים, כאשר ההתנהלות מול א.ח.מ היתה אך ורק באמצעות החייב, תוך שאליאח לא מודעת כי המדובר בחייב שנמצא בהליכי פשיטת רגל.

14. לאחר שעיינתי בטענות ושקלתי את השיקולים הצרכים לעניין אני סבור שדין ההליך ביטול; החייב מנצלו לרעה.

אין להמשיך ולאפשר לחייב את ההגנות שבדין, ויש לשחררו מן ההליך.

15. החייב חי חיים מקבילים, כאשר מצד אחד מתנהל בהליכי פשיטת רגל כאילו אינו מנהל עסק עם פרודתו, ומנגד מנהל עסק עם פרודתו כאילו אינו נמצא בהליכי פשיטת רגל .

16. החייב יוצר חובות חדשים, חותם על ערבות, וטוען טענה שנאמר לו המדובר בחתימה פורמאלית ולא ידע את משמעותה; טענה זו טוב היה לולא נטענה.
אף אחד לא כפה על החייב לחתום על ערבות, לא פורמאלית ולא מהותית, מה גם שלא ברור לי מה זו "ערבות פורמאלית".

17. החייב מנהל בפועל חברה, ממשיך בעסקיו באין מפריע, ורק בעקבות התנהלותו הקלוקלת מגיע מידע למנהל המיוחד, שבעקבותיו עתר לביטול ההליך.

18. טענתו שרק עזר לפרודתו בניהול העסק, אין בה ממש, שהרי מהמסמכים אותם צירף המנהל המיוחד ניתן ללמוד על עומק מעורבותו בעסק ובחברה, וטענותיו לפני אינן אלא טענות סרק.

19. המדובר במקרה חריג בו חייב בזמן היותו בהליך פשיטת רגל פעל מול גורמים שונים ויצר חובות חדשים, הגיע להסדרים בהמשך לאותם חובות, חתם על הסכמים להעברת זכויות כאשר הוא ערב לחובות, והכל ללא דיווח למנהל המיוחד וזאת תוך כך שהוא טוען טענות סותרות.

20. יש להורות על ביטול ההליך, וכך אני מורה.
ההגבלות שהוטלו על החייב תבוטלנה, למעט צו עיכוב היציאה מהארץ שיבוטל ביום 15.1.17.

ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורן הראל
נתבע: מאיר אוחנה
שופט :
עורכי דין: