ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מסעוד ראשד נגד חאלד עבוד :

לפני כבוד השופט אלעד טל

התובע:
מסעוד ראשד

נגד

הנתבע:
חאלד עבוד

פסק דין

1. לפני תובענה לפינוי מושכר שהוגשה על פי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות").

2. בהתאם להוראות תקנה 214ט"ז(ב) ל תקנות, שהוחלה על תובענה לפי פרק ט"ז 4 לתקנות מכח הוראת תקנה 215י"ב (א) לת קנות, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

טענות התובע
3. התובע הינו הבעלים של המקרקעין ב- 16/324 + 416/20736 + 1/108 חלקים בשטח כולל של 1,057 מ"ר בחלקה 20 בגוש 17507 (להלן: "המקרקעין"). התובע השכיר לנתבע את המקרקעין בשכירות חופשית ובלתי מוגנת, למשך 24 חודשים, בהתאם להסכם שכירות שנחתם ביום 27.2.2013 בו נקבע כי תקופת השכירות הינה מיום 1.3.2013 ועד ליום 28.2.2015 (להלן: "ההסכם" – נספח ב' לכתב התביעה). בהסכם נקבע, כי מטרת השכירות הינה שימוש במקרקעין לצורך מעבר לקרקע שכנה שבבעלות השוכר ו/או שימוש בה לשל מטרה אחרת לרבות חניון לרכבים משומשים ו/או חניה לרכבים המגיעים למוסך של השוכר הסמוך למקרקעין. לשוכר זכות לגדר את המקרקעין ברשת פלדה אותה עליו להסיר בתום תקופת ההסכם. עוד הוסכם, כי לשוכר אין זכות להקים מתקנים או מבני קבע על המקרקעין. עם תום תקופת ההסכם, פנה התובע לנתבע לפנות את המקרקעין, אולם לא נענה.

4. ביום 25.11.2015 הגיש התובע תביעת פינוי נגד הנתבע (ת"א(נצרת) 56581-11-15). בכתב ההגנה, טען הנתבע, כי פינה את המקרקעין. בדיון שהתקיים ביום 16.3.2016, הצהיר הנתבע כי הוא לא מחזיק יותר במקרקעין. על סמך הצהרתו, הסכים התובע למחיקת התביעה, וניתן פס"ד המורה על מחיקת התביעה לפינוי מושכר. ואולם, התברר לתובע, כי בניו של הנתבע נמצאים במקרקעין, שעליו כלי רכב וגרוטאות, והם מסרבים לפנותו.

5. ביום 8.4.2016 הגיש התובע בקשה לביטול מחיקה, ולפתיחת ההליך מחדש, שכן פסה"ד ניתן בהתבסס על הצהרה כוזבת של הנתבע.
בהחלטה מיום 14.4.2016 נדחתה הבקשה, ונאמר לתובע להגיש תביעה חדשה או בקשה לביטול פסה"ד. מכאן התביעה דנן.

טיעוני הנתבע
6. הנתבע טען, כי פינה את המקרקעין עוד לפני תום תקופת ההסכם, וכי אינו משתמש במקרקעין. לטענת הנתבע , בשנת 1991 רכש מהתובע ומשני אחיו שטח של 1,057 מ"ר בחלקה הידועה כגוש 17507 חלקה 20 מאדמות ריינה. בשנת 2010 רכש חלק נוסף ובסה"כ רכש 1,562 מ"ר במקרקעין. הרכישה היתה במושע ולא היתה חלוקה. עוד טען, כי משנת 1991 ועד היום השתמש, בהסכמת התובע, בכניסה מהמגרש שבבעלותו .

7. בנוסף, עת ערך את ההסכם עם התובע, התכוון כי המקרקעין ישמשו מחסן לגרוטאות של רכבים מהתכוון למכור כחלקים וכגרוטאות ברזל, אולם מאחר והעסק לא צלח, כלל לא השתמש במקרקעין ואין מניעה כי התובע ישתמש בחלקים שלו במקרקעין.

8. לא זו אף זו, המדובר בקרקע שיעודה חקלאי. התובע אינו יכול לדרוש ממנו להתפנות מהמקרקעין, שכן בהעדר תשריט חלוקה, לפיו ניתן לקבוע את מיקום החלקים של כל אחד מהבעלים, זכותו של כל אחד מהבעלים להשתמש בכל החלקים שבחלקה, ו אין התובע יכול לתבוע חזקה על מקום מסויים בחלקה.

9. בדיון שהתקיים ביום 13.10.2016 נחקרו התובע ובנו של התובע, גסאן, על תצ היריהם וכן נחקר הנתבע על תצהירו. סיכומי הצדדים הוגשו בכתב.

דיון והכרעה:
10. הגעתי לכלל מסקנה, כי הדין, בכל הנוגע לתביעת הפינוי, עם התובע, ואפרט.

11. ביום 27.2.2013 נחתם הסכם שכירות בין התובע לנתבע לגבי "קרקע פנויה בחלקה 20 גוש 17507 מאדמות נצרת בשטח כולל של 1056 מטר" שבבעלות התובע. בהסכם, נכתב בפירוש כי תקופת השכירות מתחילה ביום 1.3.2013 ומסתיימת ביום 28.2.2015, כאשר בתום התקופה על השוכר להסיר את המקרקעין למשכיר.
אני נותן אמון בעדותו של התובע לפיה כל אחד מהשותפים בחלקה מכיר את גבולות מגרשו וכי החלוקה נעשתה בין השותפים אצל עו"ד (ע' 6 ש' 5 לפרוטוקול), ואשר נתמכה גם בעדות הנתבע.
אומנם, הנתבע טען, כי אין חלוקה מאושרת במקרקעין וכל חלוקה בין הבעלים בחלקה הינה זמנית ובלתי מחייבת (ס' 11 לסיכומי הנתבע) ומשכך, אין לתובע כל עילת תביעה כנגדו ואפילו כנגד צד ג' אשר משתמש בחלק מהחלקה (ס' 10 לסיכומי הנתבע), אולם בעדותו העיד הנתבע כי למרות שאין תשריט חלוקה לחלקה, "זה בינינו. כל אחד יודע את הפינה שלו" (ע' 11 ש' 30 לפרוטוקול). יתרה מכך, אם כך פני הדברים, מדוע חתם הנתבע על הסכם שכירות עם התובע, לגבי מקרקעין שלטענתו יש לו זכות בהם?

12. התובע טען בסיכומיו, כי הנתבע לא טען כי פינה את הרכבים והגרוטאות מהמקרקעין, אולם ניסה להתנער מאחריותו להימצאם במקרקעין. הנתבע אישר בעדותו, כי ילדיו עובדים ומשתמשים במוסך בשנתיים האחרונות (ע' 13 ש' 7 לפרוטוקול), אולם הכחיש כל קשר לרכבים המשומשים המצויים במקרקעין, וטען בעדותו כי "... אני אישית לא שמתי שום דבר...לא מעניין אותי. אני לא אחראי. אני גמרתי...מי שמתקלקל הרכב שלו זורק אותו. לא רק במגרש הזה. מסביב למגרש יש מלא רכבים, לא במגרש" (ע' 12 ש' 6, 8, 10-11 לפרוטוקול).
מצאתי את גרסתו של הנתבע כלוקה בחוסר תום לב וכמיתממת. הנתבע טען כי הוא לא נמצא במקרקעין, אולם אישר כי בניו נמצאים בהם, ואולם הוא אינו אחראי להמצאותם. אם כך פני הדברים, מדוע העלה הנתבע את הטענה לזכותו של צד ג' להשתמש בחלקה מאחר ואין חלוקה מאושרת שלה, עת מדובר בתביעה לפינויו שלו מהמושכר, בהתאם להסכם השכירות בין הצדדים.
יש בכך כדי לתמוך בעדותו של בנו של התובע , רסאן, כי בנו של הנתבע סובחי ונכדו עמר נמצאים במקרקעין והם מסרבים לפנותו ומסרבים לאפשר לו לה יכנס אליהם ( ע' 9 ש' 7-8, 14-16 לפרוטוקול). עוד תמיכה לעדותו של רסאן ניתן למצוא עוד בעדותו של התובע כי הוא בעל המקרקעין הגובלים במקרקעיו של התובע ועליהן אף בנה מוסך בשנת 1998 (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 8 – 9) כאשר את טענתו כי הוא לא בעל המוסך ואינו בקשר עם ילדיו העובדים במוסך (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 14 – 15) מצאתי כמתחמקת ובלתי מהימנה.

13. די באמור לעיל, כדי להוביל באופן ברור וחד משמעי, לקבלת תביעת פינוי המושכר.

14. מסקנתי היא, כי יש לקבל טענות התובע, הן בהיבט העובדתי לאור האמון שאני רוכש לגרסת התביעה שהוצגה על ידי ה תובע ובנו והנתמכת כדבעי בכתובים, והן בהיבט המשפטי, לאור הוראות הסעיף השני בהסכם השכירות שבין הצדדים לפיו תקופת השכירות מסתיימת ביום 28.2.2015, שהופרה על ידי הנתבע או מי מטעמו.

15. לאור כל האמור, התביעה מתקבלת.
הנני מחייב את הנתבע לפנות את המושכר ולמסור את החזקה בו לתובע, כשהינו פנוי מכל אדם וחפץ, למעט מיטלטלין הנזכרים בהסכם ואמורים לחזור לתובע, ככל שקיימים כאלו, וזאת תוך 30 יום.

הנתבע י שלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ד' חשוון תשע"ז, 05 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מסעוד ראשד
נתבע: חאלד עבוד
שופט :
עורכי דין: