ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם כהן נגד שקד עזרא :

לפני כבוד ה שופט משה תדמור-ברנשטיין

התובע:

אברהם כהן, ת.ז. XXXXXX615

נגד

הנתבע:

שקד עזרא, ת.ז. XXXXXX336

פסק דין

רקע וטענות הצדדים
לפניי תביעה, ומולה - תביעה שכנגד, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו לכל אחד מהצדדים בתאונת דרכים שאירעה סמוך לשעה 10:00 ביום 22.10.14 בצומת של מפגש הרחובות ויצמן וההסתדרות בחולון ( להלן: "התאונה" ו- "הצומת" בהתאמה ). בתאונה היו מעורבים רכבו של התובע ( הוא גם - הנתבע שכנגד), אופנוע מסוג קימקו (להלן: "האופנוע" ו/או "רכב התובע" ), ורכבו של הנתבע ( הוא גם - התובע שכנגד), מכונית פרטית מסוג סיאט (להלן: "רכב הנתבע").

טוען התובע, כי לפני קרות התאונה, נסע על האופנוע ברח' ההסתדרות , ונעמד מול מופע אדום ברמזור בצומת והמתין . לאחר שמופע האור ברמזור התחלף לירוק, החל לנסוע קדימה, ולפתע, נחבט משמאלו על ידי רכבו של הנתבע אשר נכנס לצומת באדום מרחוב ויצמן , והפיל את התובע בעוצמה על הכביש. לאחר מתן עדותו במעמד הדיון, העיד מטעם התובע גם עד שהזמין. על פי עדותו של העד, היה במקרה, במסגרת עבודתו, במקום בעת התאונה, ו ראה את רכב הנתבע נכנס לתוך הצומת, כשמופע האור ברמזור אדום "מלא".

טוען הנתבע בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, כי התאונה אירעה לאחר שהגיע מרחוב ויצמן מדרום, וחצה את הצומת כשמופע האור ברמזור היה צהוב, בטרם התחלף האור במופע שלו ברמזור לאדום, וזאת - לאחר שווידא כי הצומת פנוי מרכבים. לטענתו - חצה האופנוע לפתע את הצומת מכיוון רח' ההסתדרות, וזאת - בטרם התחלף מופע האור ברמזור שמול האופנוע – לירוק (זינק קדימה מעצירה כשמופע האור ברמזור היה עדיין אדום), ובטרם הצומת התפנה מרכבים (רכבו של הנתבע) . הנתבע טוען כי האופנוע היה הרכב היחיד שהחל בנסיעה, בעוד שבעת התאונה, יתר הרכבים מהכיוון של הנתבע בצומת, נותרו בעצירה מוחלטת. בכתב ההגנה, מכחיש הנתבע את נזקיו הנטענים של התובע, וטוען כי מכת הפגיעה ברכבו הינה בצדו הימני של הרכב, ואילו האופנוע של התובע נפגע בחזית, ודי בעובדות אלו על מנת להוכיח כי האופנוע הוא הרכב הפוגע, והאחראי לתאונה נשוא התביעה.

בתגובתו של התובע לכתב ההגנה ( ולכתב התביעה שכנגד אשר הגיש הנתבע; ניתן – בתוך תגובה לבקשה לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד נגד הנתבע ), טען התובע כי די בעובדה כי הנתבע מודה שחצה את הצומת באור צהוב, וזאת בכדי " לגנוב את הרמזור" ולהספיק לחצות צומת כה רחבה ומסוכנת [לשני הרחובות שני נתיבים בכל כיוון] , מבלי לשים לב כי אכן הצומת פנוי מרכבים, כדי להטיל עליו את האשם בקרות התאונה. לטענת התובע, הנתבע פעל בחוסר אחריות שעה שחצה את הצומת ברמזור צהוב. בנוסף, טוען התובע כי אופנועו עמד ראשון בקו העצירה, ומפאת גודלו הקטן ביחס לרכבים הרגילים, הוא האיץ מהר יותר עם התחלף האור ברמזור לירוק. בנוסף, מכחיש התובע את טענת הנתבע אשר טען כי האופנוע נפגע בחזית בלבד , וזאת משום שלטענת התובע, פגיעה באופנוע אינה כמו פגיעה ברכב רגיל וזאת משום שבעת התאונה רכב דו-גלגלי מתהפך על צידו וחלק מהנזקים נגרמים בשל התהפכות זו, בשונה מרכב עם ארבעה גלגלים.

דיון והכרעה
אין מחלוקת כי ה תאונה אירעה בעת חצייתם של הצדדים צומת מרומזר. מיחד, התובע ( והנתבע שכנגד) טוען כי טרם התאונה עמד בקו עצירה מול מופע אור אדום ברמזור, ורק לאחר שמופע האור ברמזור התחלף לירוק, החל בנסיעה. לעומתו, טוען הנתבע ( התובע שכנגד), כי עבר את הצומת באור צהוב, בטרם התחלף מופע האור ברמזור לאדום, אך התובע, אשר רכב בעת התאונה על אופנוע, "זינק" בטרם התחלף הרמזור מולו לירוק, ובשל כך אירעה התאונה.

התובע, העיד בבית המשפט כי החל בנסיעה במהירות רגילה – "כמו שמתחילים בתחילת נסיעה" [ש' 9 בעמ' 3 לפרו' ], וטען כי אכן נסע ראשון, לאחר שמופע האור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף לירוק. הנתבע טוען, שהתובע החל בנסיעה בעת ששאר הרכבים שהיו מאחוריו עדיין עמדו. מעובדה זו, טוען הנתבע, למדים שהתובע עבר בטרם התחלף מופע האור ברמזור בכיוון נסיעתו לירוק.

התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי, המעריכה את נזקי רכבו ע"ס של 5,199 ₪ וחשבונית על הוצאה זו (ואישור מבטחת על נזקו בענין) ,וכן - חשבונית שכר טרחת שמאי על סך 620 ₪, ועוד - חשבונית תיקון האייפון שנטען כי נפל בתאונה - בסך 350 ₪; ואילו הנתבע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי המעריכה את נזקי רכבו ע"ס 21,551 ₪ (וכן – חשבונית על תיקון הרכב), וירידת ערך לרכבו ע"ס 2,999 ₪; וכן - חשבונית בגין שכ"ט חוות דעת שמאי על סך 1,450 ש"ח.

במעמד הדיון, העיד עד מטעם התובע, אשר טען כי ראה את התרחשות התאונה נשוא התביעה. העד, אשר הינו עובד עירייה, טען כי בעת התאונה פינה את האשפה ברח' ההסתדרות פינת וויצמן. העד מכיר את התובע עוד טרם קרות התאונה, לטענתו הכרות כללית, כיוון שהתובע עובד כדוור באזור מגוריו של העד, ולדברי העד "כן. בטח שאני מכיר אותו, מהשכונה שהוא מחלק דואר..." [ש' 13 ב-עמ' 4 לפרו']. העד העיד כי בעת שהמשאית עליה עבד ( העד עמד על הכבש שמאחורי המשאית), חיכתה באור אדום, הוא ראה שהנתבע נסע באדום מלא ופגע בתובע.

את עדותו של העד, אני מוצא כמהימנה. בעת הדיון דבריו היו ברורים וגרסתו היתה עקבית. העד חזר מספר פעמים על העובדה, כי הנתבע עבר באור אדום מלא, ולדבריו "התובע (מתכוון לנתבע – הערתי – מ.ת.ב.) אומר גנבתי צהוב לא הייתה ברירה והיו רכבים מאחורה ולא יכול לעצור, אני משיב לא, ראיתי אותו עובר באדום מלא. שמעתי בום..." [ש' 26-27 ב-עמ' 3 לפרו']..." אני עמדתי על המשאית מאחורה, ראיתי הכל, זה היה מולי, אני עומד ברמזור, מסתכל על הרחוב..." [ש' 31 ב-עמ' 3 לפרו']. בנסיבות ענייננו, לא מצאתי להפחית מאמינות העד, בין היתר, באשר בבירור הקשר האפשרי בין התובע לעד, התרשמתי כי אין מדובר בחברים, אלא מכרים המכירים על רקע השכונה. אמנם, העד לא מצא להתנדב למסור עדות במשטרה על התאונה, ויכול שבנסיבות זה בניגוד לחובתו האזרחית. אך העד הסביר בחקירתו , שלא רצה לסבך את מי מהצדדים במתן עדות מפלילה; הסבר שאני מוצא משכנע בנסיבות, ובהתרשמותי מהעד.

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק, את עדויות הצדדים, לרבות - העד מטעם התובע, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שעלו בכתבי טענותיהם, מצאתי כי יש לקבוע שאת האשם לתאונה יש לייחס כולו לנתבע, אשר טען כי חצה את הצומת בעת שהיה מופע אור צהוב ברמזור . אבהיר כי גם אם הנתבע אכן דימה בעיניו כי נכנס לצומת בעת מופע אור צהוב ברמזור, מנסיבות התאונה, כמו גם עדותו של העד – עולה כי כאשר חצה הנתבע את הצומת, הדבר נעשה ברמזור אדום. בשל הנסיבות, ו העדות של העד מטעם התובע, אני מוצא כי הוכח ברמת הסבירות המספקת לפי הדין, כי הנתבע נכנס לצומת באור אדום.

גרסת הנתבע, כי התובע יצא ממקומו בעוד המופע ברמזור היה אדום, איננה נתמכת - אלא בעדותו, עדות בעל דין יחידה, שאיננה נתמכת בדבר; ובעצם גרסתו זו, מתבססת על הערכה שלו, על פי מה שראה וחווה בעודו שקוע במהלך של פעולה בה ניסה להספיק להיכנס לצומת ולעבור אותה - בעת שהיה מופע צהוב ברמזור שמולו.

מתמונות הנזקים ל אופנוע ורכב הנתבע, עולה כי האופנוע והמכונית נפגשו בכנף הימנית קדמית של רכב הנתבע, והמפגש הזה המשיך בכך שהאופנוע המשיך והשתפשף ונגרר על פני חלקו הימני של רכב הנתבע שנע קדימה בתוך הצומת - עד פני הדלת הקדמית ימנית ואז הוטח לרצפה . התובע חווה את התאונה "כשהתחלתי לנסוע בירוק נחבטתי משמאלי מרכב שנסע..." [הודעת מבוטח של התובע"], והנתבע חווה את התאונה כא ירוע בו האופנוע פגע בצדו הימני של רכבו.

יש לזכור, כי אין מחלוקת כי הנתבע הגיע להתנגשות עצמה מנסיעה רציפה, בה הוא מנסה (לטענתו) להספיק להיכנס לצומת במופע אור צהוב, והאופנוע יצא אל הצומת מעמידה (הוא טוען – בהתחלף המופע לירוק, והנתבע טוען – כי במופע שהיה עדיין אדום) . על כן, בנסיבות אלה של הפרש המהירויות בין שני הרכבים , העובדה שהאופנוע – הוא שנכנס בצדו של רכב הנתבע, איננה מצביעה בהכרח, שהאופנוע נכנס לצומת לא פנויה (מזווית ראייתו). בשל הפרשי המהירויות והסיכון שיצר בכניסה בצהוב לצומת, הנטל הוא על הנתבע (והתובע שכנגד) להוכיח שהצומת לא נחזתה פנויה לתובע בעת שהתקדם קדימה , ובשל כך נגרמה התאונה. נטל זה לא הורם על ידי הנתבע ; זאת – משום שמצאתי שהוכח כי נכנס לצומת באדום. לצורך הדיון, נציין כי הנתבע טוען כי נכנס לצומת בצהוב; הס כמה שממנה משתמע כי בהחלט יכול כי נכנס לצומת ב"סוף צהוב" (בחלקיקי השניות האחרונות טרם התחלפותו לאדום); מה , שבשל גודל הצומת, מצביע על האפשרות, שאכן, בניגוד להתרשמות הנתבע, התובע יצא ממקומו לאחר המתנה להתחלפות מופע האור הרמזור- רק כשמופע אור הרמזור מולו הראה - ירוק , כפי עדותו.

אף לו קיבלתי את טענתו של הנתבע כי חצה לתוך הצומת כשמופע האור ברמזור מולו היה עדיין - צהוב (להבדיל – מאדום) , מנסיבות האירוע, עולה כי הנתבע פעל בניגוד לסעיפים 64-65( ה) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

לשון תקנה 64 ( ה) לתקנות התעבורה, היא:
(ה) נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בבטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת.

ולשון תקנה 65 לתקנות התעבורה, היא:
"כניסה לצומת"
לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה ( רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור. (ההדגשות הוספ ו).

לית מאן דפליג, שנסיעה לתוך צומת בעת שהמופע ברמזור הוא אדום הינה אסורה. על כן, הואיל והמופע של הרמזור לאחר מופע קצר של האור הצהוב הוא אדום, והנהג שנכנס איננו יכול לוודא שבשל כך עדיין "ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה" הנסיעה למול מופע צהוב ברמזור מחייבת רמת זהירות גבוהה. נסיעה באור צהוב לתוך צומת - תיעשה רק כאשר עצירה של הרכב לא הייתה אפשרית באותה עת [השווה: רע 125/86 דניאל אקלר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו: 27.03.86)] . בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד, לא העלה הנתבע טענה כי עבר בצהוב בשל מצוקה של מכוניות שדוהרות בעקבותיו (שמא יכנסו בו). במעמד הדיון, השיב הנתבע לטענות שהעלה התובע, וטען כי בעת שחצה את הצומת באור צהוב לכאורה, לא נסעו מאחוריו מכוניות. הנתבע לא הוכיח שעבר באור צהוב על מנת להימנע מתאונה עם מכונית שנסעה מאחוריו [ראה ש' 29 ב-עמ' 5, ו-ש' 1 בעמ' 6 לפרו'].

יש לפצות את התובע בגין נזק מוכח בקבלות בלבד – סך כולל של 6,1 69. אין פיצוי בגין טרדה ו/או עוגמת נפש בענייננו.

סוף דבר
התביעה שכנגד אשר הגיש הנתבע ( התובע שכנגד) – נדחית.
תביעת התובע – מתקבלת, כך שהנתבע ישלם לתובע סך כולל של 6,169 ₪.
בנוסף, הנתבע יישא בהוצאותיו של התובע בתביעה הנדונה בסך 750 ₪.
סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פס"ד זה, שאחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.

הזכות לבקש רשות ערעור מבית משפט המחוזי – בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק דין זה.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ד' חשוון תשע"ז, 05 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם כהן
נתבע: שקד עזרא
שופט :
עורכי דין: