ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נגד לב לבייב :

בפני כבוד ה שופט יעקב שינמן

התובעת:

אפריקה ישראל להשקעות בע"מ
ע"י עו"ד מ. גלברד

נגד

הנתבע:

לב לבייב
ע"י עו"ד ז. שרף

החלטה

פתח דבר
ביום 7.5.14 אישר בית משפט זה, בקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת על פי סעיף 198 ב חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: " חוק החברות").

ביום 26.4.15 נתן בית המשפט העליון פסק-דין בערעור על החלטת האישור ( רע"א 4024/14).

כעת מונחת בפניי בקשת התובעת, אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, אשר הוגשה באמצעות התובע הנגזר, רו"ח רפאל כהן, לתיקון כתב התביעה המקורי שצורף לבקשה לאישור התביעה כנגזרת ( להלן בהתאמה: "החברה"; "כתב התביעה המקורי"; "בקשת בתיקון")(כתב התביעה המתוקן צורף כנספח 1 לבקשת התיקון).

משאושרה התביעה כתביעה נגזרת, הפכה החברה לתובעת , והמשיב הפך לנתבע לכל דבר ועניין ובהתאמה חלות על התביעה תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: "התקנות"), לרבות תקנה 92 בתקנות, העוסקת בתיקון כתב תביעה.

תמצית טענות התובעת-החברה
תיקון כתב התביעה נחוץ לצורך בירור יעיל של העובדות והשאלות השנויות במחלוקת. במהלך ההליכים בין הצדדים התגלו עובדות, מסמכים ומידע המחייבים את תיקון כתב התביעה. הנתבע טוען כיום, שהסתיר מבתי המשפט מסמכים אשר לו היה מציג אותם היה בהם בכדי להביא לדחיית בקשת האישור.

הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של הדיון ולכן אינה פוגעת בזכות דיונית או מהותית של הנתבע.

כתב התביעה המתוקן מתייחס רק לעילות התביעות שהתיר בית המשפט העליון לנהל בנוגע לתרמית והפרת חובת אמונים בחוסר תום לב של הנתבע מאז 2006 ועד היום.

בקשת התיקון אינה נתמכת בתצהיר משום שהיא נסמכת על החלטות בית משפט זה ופסק דינו של בית המשפט העליון.

תמצית טענות הנתבע
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי אינה חלה על הליך של תביעה נגזרת. לאחר שלב הבקשה לאישור תביעה נגזרת, אין להתיר תיקון או שינוי של כתב תביעה בדרך של הוספת טענות עובדתיות או משפטיות חדשות או שינוין. ככל שהתגלו לתובע הנגזר טענות עובדתיות או משפטיות חדשות עליו לפנות לחברה ולאפשר לה לגבש את עמדתה ביחס לאותן טענות חדשות מכוח סעיף 194( ב) לחוק החברות.

כתב התביעה המתוקן הינו יצירה חדשה הנסמכת על מסד עובדי חדש וטיעונים משפטיים חדשים ולא זה שעמד בבסיס ההחלטה בבקשת האישור ופסק דינו של בית המשפט העליון.

כתב התביעה המתוקן מהווה ניסיון לעקוף את פסק דינו של בית המשפט העליון.

בבקשת התיקון לא פורטו הטענות החדשות שהמבקש מעוניין להוסיפן לכתב תביעתו.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

הבקשה הוגשה בשיהוי.

התיקון המבוקש אינו אפשרי גם מכיוון שהכרעה בטענות החדשות עשויה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של צד ג' שאינו צד להליך.

דיון והכרעה
מכתבי טענות הצדדים, עולה שבין הצדדים קיימת מחלוקת עקרונית, לגבי עצם האפשרות של תיקון כתב תביעה שצורף לבקשה לאישור התביעה כנגזרת לאחר אישורה. בעוד שהתובעת טוענת שמרגע האישור חלות תקנות סדר הדין האזרחי, לרבות תקנה 92 העוסקת בתיקון כתב טענות, טוען הנתבע, שמרגע האישור לא ניתן לתקן כתב תביעה על דרך הוספת עובדות או טענות משפטיות חדשות, וככל שהתובע הנגזר מעוניין בכך עליו לפנות מחדש לחברה.

בפרשת תנ"ג ( מרכז) 10466-09-12 אוסטרובסקי ואח' נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ ואח' ( פורסם בנבו, 18.5.16) (להלן: "פרשת אוסטרובסקי") קבע כבוד השופט ע. גרוסקופף כי חברה רשאית לבקש לתקן כתב תביעה נגזרת מכוח תקנה 92 בתקנות לאיחור אישור הבקשה, כאשר שומה על בית המשפט בבואו להפעיל את שיקול הדעת בבקשה לקחת בחשבון את המאפיינים הייחודים של תביעה נגזרת.

השופט גרוסקופף דחה את טענת הנתבעים שם (כפי שטוען הנתבע בענייננו), כי תיקון כתב תביעה מחייב פנייה לחברה ומחייב התחלת הליך התביעה הנגזרת מחדש:
"... אין דבר בתקנה 92 המונע את החלתה ביחס לתובענה נגזרת ואף אין כל שיקול שבהיגיון או ביעילות הדיון המונע זאת. תקנה 92 מקנה לבית המשפט את שיקול הדעת האם לאשר את בקשת התיקון, ומקובל עלי כי במסגרת שיקול דעת זה צריך בית המשפט להביא בחשבון את אופיו של ההליך ובכלל זה את העובדה שמדובר בתביעה נגזרת על כל המשתמע מכך ... גישה לפיה כל תיקון בכתב התביעה יחייב ניהול חדש של הליך בקשת האישור מראשיתו, היא בלתי מתקבלת על הדעת מבחינה דיונית ומשמעותה כי הלכה למעשה לא ניתן יהיה לתקן כתב תביעה בהליכי תביעה נגזרת אף כאשר הדבר מתבקש ...
ניתן אם כך לסכם את עמדתי באופן הבא:
בפני הפרשן פתוחות לעניין השאלה הפרוצדוראלית בה נדרשת הכרעתי שלוש דרכים:
(1) קביעה כי אין תחולה לתקנה 92 אלא יש לנהל את הליך בקשת האישור מראשיתו.
(2) קביעה כי יש תחולה לתקנה 92 ויש להפעילה בהתאם לכללים הנהוגים ביחס לכל הליך אחר.
(3) גישת הביניים לפיה יש תחולה לתקנה 92 אך בהפעלת שיקול הדעת בהתאם לתקנה זו, נדרש בית המשפט להביא בחשבון את מאפייניו הייחודיים של הליך התביעה הנגזרת.
לשיטתי יש להעדיף את גישת הביניים, גישה 3, על פני שתי גישות הקיצון שהציגו הצדדים. גישה זו היא גישה מאוזנת המשקללת בצורה נכונה את שיקולי יעילות הדיון מחד גיסא ואינטרסים הלגיטימיים של הנתבעים מאידך גיסא..." ( ההדגש בקו אינו במקור – י.ש.).

יצוין שעל החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור אשר תלויה ועומדת ( רע"א 4928/16).
אין לי אלא להצטרף לעמדה זו של כבוד השופט גרוסקופף.
גם לשיטתי חברה רשאית לעתור לתיקון כתב התביעה המקורי, מכוח תקנה 92 לתקנות בהתאמה להליך של תביעה נגזרת, ובלבד שהשינוי אינו שינוי מהותי, והוא עומד בכל התנאים של תקנה 92 בתקנות בקשר לתיקון כתב תביעה.
אציין שהמקרה שבפניי מחדד את הצורך במתן אפשרות לחברה לתקן את כתב תביעתה לאחר אישור תביעה כנגזרת. רק במהלך הליך האישור התגלו לצדדים ולבית המשפט עובדות ומסמכים מהותיים אשר כתב התביעה המקורי לא התייחס אליהם ( למשל מזכר ההבנות וחלקו של מר חלדיי בעסקה).

יחד עם זאת, הבקשה שבפניי עומדת רק חלקה בתנאים האמורים ולכן לא ניתן להיעתר לבקשת תיקון כתב התביעה כפי שהוגשה.

תקנה 92 בתקנות קובעת כדלהלן:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות (ההדגש בקו אינו במקור – י.ש.).

כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, מוגשת רשימת השינויים המבוקשים. בענייננו, בקשת התיקון לא מפרטת את השינויים שבוצעו בכתב התביעה המתוקן, הנסיבות לבקשה וכיצד המידע נודע למבקשת , מדוע יש בו, בכדי לסייע בהכרעת בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין בשים לב לעילות התביעה שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון, ולא צורף תצהיר כנדרש בתקנה 92 בתקנות. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל בקשתה.

בנוסף, כתב התביעה המתוקן חורג מפסק דינו של בית המשפט העליון אשר אישר את ניהול התובענה כנגזרת במתכנות מצומצמת מזו שאני אישרתי, על כל המשתמע מכך לגבי היקף העילה והנתבעים הפוטנציאלים.

בערעור על החלטת האישור של התביעה הנגזרת התיר בית המשפט העליון לתובע הנגזר לנהל תביעה נגזרת בשם החברה נגד הנתבע בעילות של תרמית והפרת חובת הנאמנות בחוסר תום לב בעניין עסקת החברה באוקראינה:

"הגענו למסקנה כי תניית הפטור בהסדר החוב שאושר על ידי בית המשפט, חוסמת את הדרך מפני הגשת תביעה נגזרת, ככל שהיא נסמכת על עילות של רשלנות והפרת חובת הזהירות של המבקשים, אך אין בה לחסום עילת תביעה בגין תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב. עמדנו על כך שהיה על המשיב לצרף את הדירקטורים ובעל השליטה, כצדדים לבקשה לאישור התביעה. בנוסף, מאחר שהעסקה לא הובאה כלל לאישור הדירקטוריון, ומשלא הונחה כל תשתית ראייתית לידיעה של הדירקטורים אודות העסקה בזמן אמת, שלא לדבר על מעורבות שלהם בעסקה, לא ניתן לייחס להם תרמית. בנוסף, הדירקטורים נתבעו כמקשה אחת, מבלי שהמשיב טרח לפרט את המיוחס לכל אחד מהם באופן אישי, ובניגוד לעקרון לפיו אחריותו של דירקטור היא אישית. גם מטעם זה אין לאשר את התביעה כנגד הדירקטורים. מכאן, שנותרה אך ורק העילה של תרמית והפרת חובת אמונים שלא בתום לב ואך ורק כנגד בעל השליטה" (פס' 57 לפסק דינו של כבוד השופט עמית; ראו גם: פס' 19 לפסק דינו של כבוד השופט סולברג ופס' 7 לפסק דינה של כבוד השופטת ברון).

עיון בכתב התביעה המתוקן מלמד שהתובעת הוסיפה טיעונים החורגים מפסק דינו של בית המשפט העליון ועילות שלא אושרה הגשת תביעה בגינן .

כך למשל, טוענת החברה ארוכות בכתב התביעה המתוקן כי אופן התנהלות הנתבע בהליכים בעת הדיונים בבקשה לאישור התביעה עד כה, עולים לכדי תרמית והפרת אמונים ( למשל בסעיפים 7 – 14, 18, 21, 26, 32, 40, 41, 54 – 55, 61, 89 – 97, 112, 118, 130 - 140 בכתב התביעה המתוקן). יובהר, טענות לגבי אופן התנהלות הצדדים בהליך זה, אינו חלקו מעילות התביעה שאושרו על ידי בית המשפט העליון וגם לא בהחלטתי , ומבלי להביע עמדה לגופה של המחלוקת, יתכן ויהיה בראיות אלו, ראיות התומכות בעילת התביעה המקורית.

מקובלת עליי טענת הנתבע שחלקים מכתב התביעה המתוקן עומדים אף בניגוד לפסק דינו של בית המשפט העליון. למשל, טענה התובעת בכתב התביעה המתוקן, כי דיווח כוזב מהווה הפרת אמונים בחוסר תום לב ובנסיבות העניין, מעשה תרמית ( סעיף 72 בכתב התביעה המתוקן), בעוד שבפסק דינו ציין כבוד השופט עמית " לטעמי, אין בטענות המשיב לגבי האופן שבו דווחה העסקה, כדי להקים עילה של תרמית. החברה דיווחה על העסקה כעסקה לרכישת מקרקעין במקום לדווח עליה כעסקה לרכישת מניות חברת ABG" (פס' 30).

אשר על כן, אין בידי לקבל את בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה, כפי שהוגשה.

יחד עם זאת, אני סבור כי לצורך ניהול יעיל של ההליך דנא ועל-מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בסוגיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נחוץ תיקון כתב התביעה בכפוף לאמור לעיל.
על התובעת להגיש בקשה חדשה לתיקון כתב התביעה (שלא תעלה על 3 עמודים), בתוך שבעה ימים מהיום.
התובעת תוסיף את העובדות והמסמכים המבססים, לשיטתה, את עילות התביעה כפי שקבע בית המשפט העליון.

התובעת תפרט בבקשתה כל תיקון שביצעה בכתב התביעה , ותסביר מדוע יש בו בכדי לסייע בו, כדי להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, בשים לב לעילות התביעה שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון, ותצרף לבקשתה תצהיר כנדרש בתקנה 92 בתקנות.

הנתבע יגיש תגובה לבקשת התיקון (שלא תעלה על 3 עמודים) בתוך שבעה ימים שלאחר מכן, ככל שיתנגד לבקשת התיקון.

התובעת, אם תרצה, תגיש תשובה לתגובה (שלא תעלה על עמוד אחד), בתוך שלושה ימים לאחר קבלת התשובה.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי התייתר הצורך בהכרעה בבקשת הנתבע להוצאת תשובת החברה לתגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מעתה ואילך יקפידו הצדדים על הגשת בקשות, תגובות, ותשובות בהתאם להוראות בית המשפט לגבי היקפם, ולא יעשו כל ניסיון להגדיל ולשנות את היקף מספר העמודים בכל דרך אפשרית, ובין היתר, על ידי צירוף נספחים מודפסים שיש בהם כדי להרחיב את ההיקף, מעבר לזה שנקבע על-ידי בית המשפט.

בנסיבות העניין, משהבקשה לא התקבלה מחד, אך מאידך, לא נמצא כי הבקשה הוגשה ללא בסיס וכי לא היה מקום להגשתה, לא מצאתי לנכון להשית הוצאות על מי מהצדדים.
אני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ז, 01 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפריקה ישראל להשקעות בע"מ
נתבע: לב לבייב
שופט :
עורכי דין: