ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי קירשנבאום נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט אסף הראל

התובע:
אלי קירשנבאום, ת.ז. XXXXXX690
ע"י ב"כ: עו"ד מ' אביטל
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ג' בחוס

החלטה

בהמשך להחלטה מיום 1.11.16, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר רון בשוראי, מומחה בכירורגיה אורטופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתיחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים "כללית"- כללי, אורטופדי ותעסוקתי.
ב. מסמכים רפואיים אשר צורפו לכתב התביעה.
ג. חוות דעת רפואית של מומחים רפואיים מטעם התובע- ד"ר אברהם משיח (מיום 9.12.13) וד"ר ראובן יעקובוביץ' (מיום 6.1.14), אשר הוגשו במסגרת כתב התביעה.

3. התשתית העובדתית:
א. התובע הועסק בבתי הזיקוק לנפט (להלן – בז"ן). בשנים 1979 ועד פרישתו לגמלאות ביום 1.10.11 שימש התובע כמנהל תנועת הדלק והכימיכלים במתקן האתילן בבז"ן (להלן – המתקן). עבודה זו היתה כרוכה הן בעבודה משרדית והן בעבודה פיזית, כפי שיתואר להלן.
ב. מתכונת עבודת התובע היתה של כעשר שעות ביום, חמישה ימים בשבוע.
ג. באשר לעבודה הפיזית שביצע התובע:

  1. העבודה הפיזית בוצעה במשך כארבע שנים, החל משנת 2008 ועד יום 1.10.11. ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.
  2. בעבודה זו טיפל התובע בהחלפת מיכלי כימיכלים במתקן. המתקן צורך כימיכלים. כימיכלים אלו סופקו למתקן באמצעות מיכלים. התובע ביצע סריקה במתקן מדי יום כדי לבחון האם קיימים מיכלים שהתרוקנו מחומר כימי. ככל שכן, שינע התובע – באמצעות מלגזה – מיכלים מלאים בחומר כימי, מהמחסן למתקן, כדי להחליף את הריקים. לאחר שהמיכל הנייד המלא מובא למתקן, החלפתו במיכל הריק כרוכה בפעולות הבאות: ראשית, יש לסגור כמה ברזים, על מנת לעצור את זרימת החומר בצינורות המתקן בעת פעולת ההחלפה. לאחר סגירת הברזים, יש לנתק צינור גמיש המחובר למיכל הריק, ולחברו למיכל המלא. לאחר מכן יש לפתוח את הברזים שנסגרו קודם לכן.
  3. לעבודה של החלפת המיכלים הקדיש התובע מדי יום כארבע שעות.
  4. התובע היה משנע מהמחסן למתקן עשרה מיכלים ביום, ואז עובד ברצף להחליף אותם במיכלים הריקים.
  5. באשר לפעולת סגירת ופתיחת הברזים:

א) גודל הברזים אותם נדרש התובע לסגור ולפתוח היה של 1-2 אינץ', היינו ברזים אשר נכנסים לתוך כף היד.
ב) התובע נדרש לסגור מדי יום 20 ברזים, ולפתוח 20 ברזים. לכל מיכל היו שני ברזים.
ג) הפעולה לשם סגירת הברזים נעש תה לרוב ביד ימין, בתנועה סיבובית, תוך הפעלת כח, מאחר והברזים היו קשים לסגירה בשל חלודה הנגרמת מהכימיכלים העוברים בצנרת ומאחר והם חשופים לאוויר הפתוח. בשל הקושי בסגירת הברזים, השימוש בכח כף היד לבד לא היה מספיק ברוב המקרים, ו היה צורך בשימוש במפתח בשם ספאנר. למפתח יש ידית הארכה הנכנסת לידי הברז, ומשמשת כך כמנוף לסיבוב ידית הברז. הפעלת הספאנר עדיין דרשה הפעלת כח עם יד ימין, תוך ביצוע פעולה סיבובית – הנובעת מסיבוב ידית הברז. היד השניה אוחזת בידית הברז. בפתיחת וסגירת ברזים, מבוצעות תנועות סיבוביות ימינה ושמאלה.
ד) הזמן שנדרש לסגירת ברז היה 5-15 דקות, תלוי במצב הברז.
ה) פתיחת הברז (לאחר שמוכנס מיכל מלא ומחוברת אליו צנרת, כפי שיפורט להלן) קלה יותר מאשר סגירתו, מאחר וה בורג משוחרר יותר בשלב זה. פתיחת הברז נעשית ביד אך עם ספאנר.
6. באשר להחלפת צנרת גמישה:
א) לכל מיכל יש צנרת גמישה אחת המחוברת אליו. התובע נדרש מדי יום לנתק 10 צינורות גמישים, ובהמשך לחברם מחדש למיכלים המלאים.
ב) ניתוק הצנרת הגמישה נעשה באמצעות אחיזת הצינור בשתי הידיים, וביצוע חצי סיבוב ומשיכה. הפעולה היתה קשה מאחר וההתאמה בין הצינור לבין המיכל צריכה להיות מדוייקת. לפעמים לשם הניתוק היה צורך בשימוש במפתח צינורות לשם פתיחת ההברגה . שימוש כזה במפתח צינורות דרש הפעלת כח, לרוב ביד ימין, לפעמים בשתי הידיים. הזמן שדרוש היה לנתק צנרת גמישה עמד על 1-10 דקות. שימוש במפתח צינורות דרש כשעה ביום.
ג) לאחר שהמיכל הריק הוחלף במיכל מלא, חוברה אליו מחדש הצנרת הגמישה. החיבור נעשה עם תנועה של חצי סיבוב, תנועה הפוכה לתנועת הניתוק. ההידוק הסופי נעשה עם מפתח צינו רות. שימוש כזה במפתח צינורות דרש הפעלת כח, לרוב ביד ימין, לפעמים עם שתי הידיים.
ד. באשר לעבודה המשרדית:

  1. העבודה המשרדית בוצעה בין השנים 1979 ועד 1.10.11.
  2. שש שעות ביום הקדיש התובע לעבודה משרדית. במסגרת עבודה זו נדרש התובע לערוך דו"חות שונים. הכנת הדו"חות היתה כרוכה בשימוש במחשב, על דרך הזנת נתונים באמצעות מקלדת.
  3. בכל הנוגע לתדירות ואופן השימוש במחשב במסגרת שש שעות העבו דה המשרדית, הקליד התובע נתונים על גבי חמישה עמודים בתכנת Excel ושלשה עמודים לשם רישום מאזני דלק. סה"כ – שמונה עמודים של הקלדת נתונים . לא מדובר היה בהקלדה רציפה של מספר שעות בקצב מהיר. אין מדובר היה בהקלדה רציפה של קלדן מקצועי, כגון קלדן העוסק בהקלדה בבית משפט.

4. השאלות:
א) מהו ליקויו של התובע בידיו?
ב) האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות התסמונת או החמרתה, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג) ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד) ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה) האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם למחלות המקצוע הבאות:

  1. מחלת המקצוע שבסעיף 26 לחלק א' של תוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד – 1954 (להלן – התקנות)?
  2. מחלת המקצוע שבסעיף 13 לחלק ב' של התוספת השניה לתקנות?

5. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

6. התיק יובא לעיוני ביום 1.1.2017 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא למומחה החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ז, (01 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אלי קירשנבאום
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: