ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רביד שיפמן נגד חיים שבי :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

1.רביד שיפמן
2.רבקה שיפמן

נגד

נתבעים

חיים שבי

פסק דין

תביעה כספית בסדר דין מהיר ע"ס 32,675 ש"ח. התובעת 2 היא אמה של התובעת 1.

בכתב התביעה נטען כי, באתריך 5.11.2014 נכרת הסכם בין התובעות והנתבע לפיו השכיר ה התובעת 1 לנת בע דירה שבבעלות תובעת 2 לתקופה של שנתיים מ- 31.12.2014 ועד 31.12.2016. בתמורה לתשלום כל המסים והחשבונות לרבות ארנונה חשבונות מים חשמל גז וועד בית והעברתם על שמו של הנתבע ושיפוץ הדירה על חשבונו לרבות טיפול בבעיות נזילת מים, התקנת 4 מזגנים חדשים בדירה , איטום גרם המדגרות המוביל לגג בקיר גבס, התקנת דלת גישה חיצונית לגג שתא פשר גישה לגג ,פינוי צנרת דודי השמש והקולטים מהגג ומחדר הרחצה , תיקון הנזילה הק יימת בחדר הרחצה ובקיר המרפסת הצמוד לה והרחקת יונים מהדירה ומגג הדירה (סעיפים 3-4 לחוזה).

בסעיף 5-6 לחוזה התח ייב הנתבע להמציא לתובעת אישור העברת החשבונות על שמו עד ולא יאוחר מיום 1.12.2014.

בהסכם הותר לנתבע להשכיר את הדירה לדיירים מטעמו ובלבד שיעביר על שמו את החשבונות וכן ימציא לידי התובעת 1 ש טר ערבות חתום על ידי שוכר המשנה, ו - 2 ערבים נוספים ,שאחד מהם הוא הנתבע עצמו , על סך 15,000 ש"ח. עוד התחייב הנת בע בחוזה כי בס יום התקופה יותיר את 4 המזגנים וימסור את הדירה כשהיא נקייה, מסוידת וריקה מחפצים.

הנתבע קיבל את הדירה לידיו בתחילת נובמבר 2014 ושיכן בה דיירים בתמורה לדמי שכירות בסך של 2,500 ש"ח בכל חודש.

בניגוד לסעיפים 5,6,7 להסכם ועל אף דרישות חוזרות ונשנות מטעם התובעות, לא העב יר ה נתבע לתובעת 1 אישור ים בדבר העברת החשבונות על שמו ולא העביר שטר ערבות על אף שהשכיר את הדירה בשכירות משנה, ויתרה מכך לא שילם את תש לומי הארנונה ,מים והביוב והגז.

משלא הוסדר נושא העברת החשבונות, הודיעה התובעת 1 לנתבע במרץ 2015 כי אם לא יסדר את הנושא ויסלק את החובות שנצברו על שם תובעת 2 תאלץ התובעת 1 לפנות א ותו ואת דיירי המשנה מהדירה . הנתבע הבטיח להסדיר את הנושא אך לא עמד בהבטחתו. משכ ך, הודיעה לו התובעת 1 כי לאור הפרת ההסכם על ידו עליו ל פנות את הדירה באופן מידי ולשלם את כל החובות שנצברו בתקופה השכירות.

ב- 29.5.2016 הגיעה התובעת לדירה ומצאה אותה ריקה מדיירים , מלוכלכת לרבות צואת כלבים ואמצעי מניעה משומשים בכל שטח הגג . קירותיה מלוכלכים וסדוקים והדירה לא משופצת.

התברר, כך התובעות , כי במקום התקנת 4 מזגנים חדשים התקין ה נתבע בדירה 3 מזגנים ואילו המזגן ה רביעי הוא מזגן בבעלות התובעות שהיה בדירה קודם למסירתה לידי הנתבע. הנתבע לא הציג קבלות שמוכיחות כ י 3 המזגנים שהו תקנו בדירה חדשים.

בנ וסף, התב רר כי הנתבע לא טיפל בבעיות נזילת המים . לא פינה את הצנרת ודודי השמ ש. מדרגה שה וצבה לדלת הגג אינה מאפשרת כניסה סבירה לגג. במקום איטום גרם מדרגות בקיר גבס הנת בע הניח בא ופן רשלני קרש ("דיקט") ובכך חסם את העל ייה לגג. הנתבע עקר מן הקיר חלקים מארונ ות המטבח ודלפק שהיה חלק מהמטבח והשליכם ללא רשות התובעות תוך יצירת חורים בקירות המטבח. הנת בע אף פרץ ופירק את מנעול דלת הכניסה והותירה ללא מנעול כלל .

בנוסף, סירב הנת בע לשלם לתובעות את חובות הארנונה המים והביוב והגז שנצברו בתקופת שימושו בדירה ע"ס 6,175 ש"ח וסירב לפצ ות את התובעת על הנזקים שגרם לדירה.

עוד טענו התובעות בכתב התביעה כי הנתבע השתמש בדירה והשכירה לדייר ים מטעמו תמורת סך של 2,500 ש"ח בכל חוד ש ובסה "כ 15,000 ש"ח .

התובעות מבקשות לחייב את הנתבע לשלם להן את הסכומים שלהלן:

3,858 מיסי ארנונה .
2,252 מים וביוב .
6,500 ש"ח עלות סיוד הדירה ותיקון נזקים, חורים בקירות ומדרגות והחלפת מנעולים .
2,000 ש"ח עלות פינ וי פסולת.
500 ש"ח נז ק למטבח .
65 ש"ח חשבון גז .
17,500 ש"ח דמי שיכרות

סה"כ 32,675 ש"ח.

כתב ההגה:
הנתבע טען להגנתו כי הדירה הייתה בלתי מאוכלסת שנתיים מאחר שהיו בה ליקויים רבים, בעיות ניקוז מים ורטיב ויות וכן בעיה של צואת יונים. הנת בע קיים את חיוביו על פי סעיפים 4 א' ו 4 ב' לחוזה שעוסק בהתקנת מזגנים ותיק ון ליקויים. אשר לתשלום החשבונות הנתבע לא יכול היה לשלם ,גם אילו רצה, מאחר שהוא לא קבל ייפוי כוח ו/או הסכם חתום על ידי בעלת הנכס ועקב כך לא יכול להעביר את הת שלומים על שמו.

המרפסות היו מתמלאות מים בגובה 20 ס"מ בחורף. לצורך תיק ון ליקוי זה היה צורך לרצף את המרפסות שכן זו הדרך היחידה למנוע את המשך חלחול המים והרטיבות לקירות השכנים אך התובעות לא הי מעוניינות לרצף את המרפסות והתקלה לא נפתרה.

עוד טען הנתבע בכתב ההגנה כי נשל ח לו הסכם שכירות בינו לבין תובעת 1 וההסכם לא היה חתום. הנ תבע ביקש כי בעלת הנכס תובעת 2 תחת ום עליו שכן ללא חתימת תובעת 2 לא ניתן יהיה להעביר את הנכס על שם הנתבע ברשויות השונות. התובעת 1 הודיעה לנתבע כי הסדירה את הענ יין מול מחלקת האר נונה ו שייגש לשם. ברם, הנתבע הגיע מספר פעמים למחלקת הארנונה על מנת לנסות להעב יר את הנכס על שמו או על שם שוכרת המשנה אך ללא הוע יל. בנוסף, לתובעת 2 היה חוב בוו עד הבית לאחר שהשיק בו שילמה חזר "א.כ.מ" , סוכם בין הצדדים כי סך של 1,260 ש"ח ששילמה עבור תשל ומי הארנונה יקוזז בגין החוב לוועד הבית .

הנתבע הפנה לחוות דעת של מהנדס מחוז צפון משנת 2012 על אודות הדירה שבה נקבע כי קיימים סימני רטיבות וירוקת בתקרות העמודים וסימני טפטוף ורטיבות בפינת מדרגות הפנטהואז ושהפתרון הוא אטימת המפרסות. לטענת הנתבע :

"כבר אז ידעו התובעות על הבעיה על הממצאים וכפתרון ולא עשו דבר".

עוד הוסיף הנתבע כי

" יודגש כי הביקור בנכס התובעות תואם ע"י המומחה השתתפו בביקור מר חיים שבי מר דוד חסון האבא של תובעת 2 והמומחה בעצמו. כמו כן נשלח אל תובעת מס' 2 מכתב מהאגודה לתרבות הדיור".

עד כאן קיצור כתבי הטענות.

התביעה הוגשה לכתחילה כתביעה קטנה. לאור ריבוי הפלוגת ות ומשהתרתי לנתבע להיות מיוצג נוכח היות תובעת 1 עורכת דין, הוריתי להעביר התובענה לסדר דין מהיר.

בישיבה הראשונה שהתקיימה בתיק ה צעתי לצדדים כי לא ייפסקו פיצויים ולא תיבדק השאלה מי הפר את ההסכם אלא תבוצע השבה בעקבות ביטול ההסכם. הצדדים הסכימו להצעה זו אך לאחר מכן הצהיר בא כוח הנתבע כ י "אני מבין השבה כהשבת המצב לקדמותו כך שמרשי יחזור לדירה ולא שכל אחד יחזיר לשני את השווי של מה שיקבל".

משהסתתמו נתיבי הפשרה, נקבע התיק להוכחות.

התובעת 1 , ( להלן:" התובעת") טענה בחקירתה הנגדית כי יש לה ייפוי כוח מתובעת 2 לעשות פע ולות משפטיות בנכס. התובעת הכחישה כי הנתבע ביקש שאמה תובעת 2 תחתום על החוזה והוסיפה כי ייפוי הכוח נמסר לו והוא החזיק בו. מעולם לא טענתי שאני בעל הדירה או ש הדירה רשומה על שמי . הוא אף פעם לא ביקש שאמי תחתום על החוזה. הוא ביקש שאני אחתום על החוזה מול דיירת המשנה ואני הסברתי לא שאני לא מוכנה לעשות את זה. הוא מעולם לא אמר שיש לו קושי להעביר את הדירה על שמו".

"ש. מסכימה אתי שצריך להביא הסכם חתום של בעלת הנכס והשוכר?

"ת. זה לא נכון אני שלחתי לו הסכם חתום הוא מעולם לא טען שמה שמונע ממנו .. אין לי הסכם חתום ע"י שני הצדדים. אני שלחתי הסכם שאני חתומה עליו זו טיוטה".

"ש. האם את יודעת שללא חתימת בעל המושכר אי אפשר להעביר?"
"ת. יש ייפוי כוח הוא לא ביקש להעביר על שמו אלא על שם השוכר". עמוד 7 שורות 4-5 .

הנתבע הכחיש בחקירתו כי ניתן לו ייפוי כוח מתובעת 2 לתובעת 1 :

"ש. מציגה לך ייפוי כוח מטעם התובעת שמייפה את כוחי רביד שיפמן לפעול בעניין הדירה".

"ת. מעולם לא קיבלתי ייפוי כוח כזה. אני חשבתי שאני אשלח לך והיא תמלא את הפרטים זה ברור שאני לא הולך לגור בדירה".

מאידך, מתשובותיו של הנתבע עלה כי הוא לא רצה שהדירה תעבור בעירייה על שמו כי אם רצה שהיא תעבור ישירות על שם דיירת המשנה. ראו עמוד 10 שורות 1-29. התובעת הצהירה בעד ותה כי היא לא מוכנה להעביר את הדירה ישירות לשוכרת המשנה.

הכרעה:
לאחר ששמעתי את הע דויות ובחנתי את ה מוצגים שהונחו על שולחני ואת סיכומי הצדדים, באת י למסקנה כי הנתבע הוא שהפר את ההסכם .

השיקולים והנימוקים שהביאונ י למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 214 ט"ז ב לתקנ ות סדר הדי האזרחי תשמ"ד 1984:

א. ראשית , אף כי ההסכם לא חתום, הריהו הסכם ברור העונה על דרישת המסוימות וגמירת הדעת. ההסכם בוצע על ידי מסירת החזקה בדירה לנתבע שביצע בה תיקונים מסוימים, השכ יר אותה בשכירות משנה וגבה דמי שכירות.

ב. אני דוחה את הגרסה של הנתבע בהיותה גרסה בלתי אמינה שנפלו בה סתירות בולטות כפי ש יפורט להלן. אני מעדיף את הגרסה של התובעת שעשתה רושם חיובי ונותן בה אימון.

ג. אשר לסיבה שבעטיה לא הועברה הדירה במחלקת הארנונה על שם הנתבע, נוכחתי מחקירתו של הנתבע כי היה חש וב לו מאוד ששמו לא יופיע כמשכיר בריש ומי מחלקת הארנונה. מתשובותיו עלה בצורה ב רורה כי רצה שהתובעות תחתומנה ישירות על חוזה עם דיירת המשנה. לכך לא הסכימו התובעות.

ד. על פי גרסת התובעות הן מסרו לנתבע ייפוי כוח לפיו תובעת 2 מייפה כוחה של בתה התובעת לעשות בדירה פעולות משפטיות בשמה ובמקומה. בחלק מתשובותיו טען הנתבע כי העיריה לא קיבלה את ייפוי הכוח, אך כשקוראים את מכלול תשובותיו עולה ברורות כי גם אילו חתמה התובעת 2 על החוזה בעצמה הדבר לא היה מספק אותו והוא לא היה מעביר את הדירה במחלקת הארנונה ובתאגיד המים על שמו. הנתבע רצה שהחוזה ייחתם בין התובעות ושוכרת המשנה :

"ש. אני אומרת לך בשיחה שאתה מוקלט בה והסכמת לתמליל שלה אתה לא אומר שלא רצו לרשום על שמך את הארנונה כי החוזה לא חתום אלא שלא רצו לקבל את ייפוי הכוח".

"ת. היה ברור שאני לא הולך לגור ואני הולך להשכיר את הנכס למ ישהו אחר אם הי יתה חותמת הכול היה בסדר".

"לשאלת בית המשפט למה לא רצית לרשום על שמך בעירייה ואח"כ להעביר אני משיב כי היא לא נתנה לי ייפוי כוח. א ם היא אשת חוק ויודעת את ה חוקים למה היא מפנה את זה אלי".

תשובה זו היא בבחינת "טענו חיטין והודה לו בשעורין", היא מלמדת על חוסר מהימנותו של הנתבע.

ועוד תשובה באותו סגנון לשאלה ששאלה אותו התובעת:

"ש. ניסית לרשום את הדירה על שם דיירת המשנה ".
"ת. יפה , צריך שבעלת הנכס תהיה חתומה".

ד. בהינתן שעל פי החוזה התחייב הנתבע להע ביר את הנכס במחלקת הארנונה ובתאגיד המים על שמו ולא על שם דייר המשנה, אני קבוע כי הנתבע הוא שהפר את ההסכם בכל הנוגע להתחייבות זו.

הפרות נוספות:
על פי ההסכם, הת חייב הנתבע לפתור את בעיית הרטיבות בדירה.

מכתב ההגנה עולה כי בדירה קיימת בעיית רטיבו ת במוקמות שונים לרבות במרפסת וכי בעיה זו הייתה ידועה הן לתובעות והן לנתבע. כזכור הבעיה באה לידי ביט וי מפורש ומפורט בהסכם. ראו סעיפים 4.א. ו- 4.ב.להסכם.

מסעי פים 41 ו- 51 לכתב ההגנה (צ"ל 14 ו- 15 ). עולה כי לנת בע התברר בדיעבד ,לאחר שקיבל את החזקה בדירה, שלצורך פתרון בעיית ה רטיבות במפרסות הפתוחות עליו להחליף ריצוף. מנוסח הסעיפים הנ"ל של כתב ההגנה עולה כי כאן למע שה חל המפנה. שכן טוען הנתבע בסעיף 41 לכתב ההגנה כי פנה אל התובעות והציע להן " לרצף את המרפסות , שכן זו הדרך היחידה למנוע את המשך חלחול המים והרטיב ות לקירות השכנים אך התובעות לא היו מעוניינות לרצף את המרפסות מה שגרם וגורם לחלחול מים בעונת הגשמים".

וכי מדוע יפנה הנתבע אל התובעות בהצעה זו? הלא עעיפים 4.א. ו 4.ב. להסכם הוצהר כי בדירה בעיות של רטיבות וכי הנתבע מתחייב לתקנן.

אין זאת אלא שה נתבע הבין בשלב זה כי העסקה לא משתלמת וכי עשה מקח טעות.

ו. מחקירת הנתבע עמודים 11-12 עולה כי לא עמד בהתחייבויות נוספות הקשורות ל שיפוץ הדירה.
התובעת פירטה הפרות אלה בסיכומיה בהרחבה יתירה. הנתבע לא הטריח את עצמו להתייחס לטענות אלה בסיכומיו הקצרים. מקובלות עלי טענות התובעות בסיכומיהן.

ז. הנתבע לא הציג קבלות , מסמכים או הוכחות בגין התיקונים שעשה לטענתו בדירה, וזאת אף כי מהחוזה עולדובר בדירה שצ ריכה טיפול יסודי . אין לך ביטוי מוחשי יותר מדברי הנת בע בפרוטוקול ישיבת 6.9.2015 עמוד 2 שורות 9-10 :

"אני שיפצתי את הדירה פתרתי את הבעיה של המים אין לי קבלות כי אני עשיתי את זה לבד" .

זה המקום לציין שהנתבע אדם מבוגר כבן 85 וחולה מאוד . ודוק: המדובר בשיפוצים שתמורתם היו התובעות מוכנות לוותר על דמי שכירות של שנתיים., סכום של כ- 60,000 ש"ח.

ז. לפני סיום אעיר כי החוזה מלכתחילה חוזה גרוע הוא . זרעי הפרתו טמונים בו ו אין פלא שהם נבטו והבשילו בטרם יבשה עליו הדיו. כלל לא ברור כיצד ציפו התובעות כי הנת בע יעשה את התיקונים על חשבונו מבלי לנס ות לחסוך עד כמה שרק שאפשר. ולא ,חלילה, דווקא הנתבע אלא כל אדם אחר במקומו, לפי שכל אדם קרוב אצל עצמו. גם הנתבע עשה טעות שעה שהכניס את עצמו להוצאות שהיקפן בלתי ידוע. עובדה היא שלאחר שגילה כי יש צורך בהחלפת ריצוף חזר בו מהסכמתו לתקן את הרטיבות.

סעד:
לאחר שקבעתי כי החוזה הופר על ידי הנת בע, ברתובעות עמדה הזכות לשלוח לו הודעת ביטול וכי ביטול החוזה נעשה כדין .

אין מחלוקת כי בחודש מאי 2015 החזיר הנתבע לת ובעות את המושכר.

עלי לדון כעת בשאלת הפיצוי שמגיע לתובעות בגין הפרת ההסכם.

מקובלת עלי טענת התובעות כי יש לחייב את הנתבע בפיצוי בגין דמי שכירות ל תקופה של שבעה חודשים ש כן זו התקופה שבה לא הייתה הדירה בחזקתן. לעניין זה אין צורך לבדוק כמה גבה הנתבע בפועל מדיירת המשנה שכן הפיצוי הוא בגין הרווח שנמנע מהתובעות אילו שיפצו והשכירו את הדירה בעצמן. זה המקום לציין כי הזמן שבו החזיק הנתבע בדירה הוא כולו זמן אבוד מבחינת התובעות שכן גם לא נעשה שיפוץ וגם לא קיבלו דמי שכירות

השכר ששולם על ידי שוכרת המשנה בסך של 2,500 ש"ח מהווה אינד יקציה לדמי השכירות הראויים.

הנתבע חייב ,אפוא, לשלם לת ובעות בגין שבעה חודשים סך של 17,500 ש"ח.

חיוב הנתבע בפ יצוי בגין דמי שכירות אינו משמיט את הבסיס מתחת ל דרישה ה שיפוי בגין תשלומי המים ,הארנונה והגז שכן מדובר בסכומים שהשוכר היה משלמם ולא התובעות.
הנתבע לא חלק בסיכומיו הקצרים על גובה הסכומים.

התביעה בגין תשלומי ארנונה בסך של 3,858 ש"ח , מים בס ך של 2,252 וגז בסך של 65 ש"ח מתקבלת.

אשר לטענות בגין נזקים למושכר, טענות אלה לא הוכחו בראיות מספ יקות. הדירה נמסרה לנתבע כשהיא צריכה שיפוץ יסודי. התביעה בגין רכיב זה נדחית אפוא .

סוף דבר הוא שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות את הסך של 23,675 ש"ח.

כמו כן , ישלם הנת בע לת ובעות הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רביד שיפמן
נתבע: חיים שבי
שופט :
עורכי דין: