ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אגן יצרני כימיקלים בע"מ נגד אבראהים עלם :

בפני כבוד השופט ערפאת טאהא

המבקשת
(הנתבעת)
אגן יצרני כימיקלים בע"מ

נגד

המשיבים
(התובעים)

  1. אבראהים עלם
  2. עזבון המנוח ג'ורג' עלם

לטיפה עלם
3. עלם לואיס ומארון בע"מ
4. טונישאר עלם
5. ד'אג'י ג'ובראן

החלטה

לפניי בקשה למחיקת חוות הדעת המשלימות שהוגשו מטעם התובעים - המשיבים.

רקע עובדתי

המשיבים, חקלאים המגדלים עצי פרי מסוגים שונים באזור גוש חלב, הגישו את התביעה דנן נגד המבקשת, חברה שעיסוקה העיקרי בייצור חומרי הדברה וריסוס למזיקים ולצמחים, לתשלום סך של 3,830,099 ₪ כפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם לטענתם לעצי הפרי שבבעלותם על ידי זבוב הים התיכון ( זבוב הפירות) בשל מעשים ומחדלים שהם מייחסים למבקשת. לטענת המשיבים התברר להם בדיעבד, כי ריכוז החומר הפעיל בחומר הריסוס שנמכר להם על ידי המבקשת היה נמוך משמעותית מריכוז החומר המוצהר על גבי תוויות בקבוקי החומר, דבר אשר פגע באפקטיביות של חומר הריסוס וגרם להתפשטות זבוב הפירות ולפגיעות ולנזקים הנטענים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של האגרונום עוזי איתמר וכן חוות דעת של השמאי יוסי מילוא באשר להערכת הנזקים הנטענים.

בכתב ההגנה מטעמה טענה המבקשת, כי היא חברה מובילה בתחום ייצור חומרים להגנת הצומח, הקפידה ומקפידה על דרישות הדין ועל רמה גבוהה בכל הנוגע למוצרים המשווקים על ידה וביניהם קוטלי מזיקים. לטענתה לא נפל כל פגם בתכשיר שנמכר למשיבים ויעילותו נבדקה והוכחה בטרם הוחל בשיווקו. המבקשת הכחישה את הנזקים הנטענים וטענה, כי ככל שאלה נגרמו, הם נגרמו כתוצאה של שימוש בתכשיר בניגוד להוראות או בשל פעולות בלתי סבירות אחרות בהן נקטו המשיבים או בשל נסיבות אחרות שאינן בשליטתה.

ביום 15.12.15 הגישה המבקשת חוות דעת שמאית של השמאי מר אייל שפירא וחוות דעת של ד"ר מרים זילברשטיין מומחית להגנת הצומח בתחום עצי הפרי. בהחלטה מיום 31.01.16 נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבע, כי ככל שבכוונת המשיבים להגיש השלמות לחוות הדעת שהוגשו מטעמם, אלה יוגשו יחד עם תצהירי העדות הראשית מטעמם.

בהתאם להחלטה מיום 31.01.16 הגישו המשיבים חוות דעת משלימות של השמאי מנחם גרוסמן ושל פרופ' אמנון ארז. פרופ' אמנון ארז התייחס בחוות דעתו לחוות דעתה של ד"ר מרים זילברשטיין, בה צוין כי אפרסק ונקטרינה הם מינים נפרדים, וחיווה דעתו, כי לא ניתן להתייחס לנקטרינה כמין נפרד מאפרסק. השמאי מנחם גרוסמן ציין, כי חוות דעתו ניתנה בנוסף לחוות דעתו של השמאי יוסי מילוא מיום 07.10.12 שביקר בחלקות במועד האירוע, וזאת בשל אי יכולתו של השמאי יוסי מילוא לערוך את חוות הדעת המשלימה, והוסיף כי חוות דעתו מבוססת על הנתונים שמופיעים בחוות דעתו של השמאי יוסי מילוא ועל מסמכים נוספים המופיעים כנספחים בחוות דעתו של השמאי אייל שפירא שהוגשה לבית המשפט מטעם המבקשת. מעיון בחוות הדעת עולה, כי השמאי מנחם גרוסמן התייחס לחוות דעתו של השמאי אייל שפירא, ובכלל זה להערכותיו באשר לגודל היבול, מחירי הפירות, יעילות החומר והגורם לנזק, טענתו לחוסר במים להשקיה, זריקת פירות ועוד.

טענות הצדדים

בבקשה טענה המבקשת, כי יש להורות על מחיקת חוות הדעת המשלימות, שכן אינן משלימות כלל ואינן עולות בקנה אחד עם החלטת בית המשפט שהורה על הגשת חוות דעת משלימות. כך טענה המבקשת, כי מדובר בחוות דעת של מומחים אחרים מאלו שחוות דעתם הוגשו עם כתב התביעה, ובטענות שונות מחוות הדעת המקוריות ואף סותרות אותן, והנן בבחינת הרחבת חזית אסורה.

בהתייחס לחוות דעתו של פרופ' אמנון ארז בשאלה האם אפרסק ונקטרינה הם אותו מין, טענה המבקשת , כי משטענה בכתב ההגנה, כי המשיבים עשו שימוש בחומר הריסוס בניגוד להוראות, עת ריססו את פרי עץ הנקטרינה אשר אינה נמנית על הפירות להם מותאם החומר, היה על המשיבים להעלות טענותיהם כי מדובר במין זהה בכתב תשובה מטעמם, ומשלא עשו כן אין להתיר להם להעלות טענה זו בחוות דעת משלימה מטעמם, שכן מדובר במקצה שיפורים אסור.

המבקשת טענה, כי חוות דעת מנחם גרוסמן אינה חוות דעת משלימה לחוות דעת השמאי יוסף מילוא שצורפה לכתב התביעה, כי אם חוות דעת חדשה לחלוטין, הבאה להתמודד עם טענות המבקשת, ועל כן פסולה. עוד טענה, כי חוות הדעת של מנחם גרוסמן שונה במהותה ובמסקנותיה מחוות הדעת המקורית של מישר שצורפה לכתב התביעה, וכי שתי חוות הדעת אינן יכולות לדור בכפיפה, שכן כל אחת מהן מחשבת את הנזק באופן שונה ואף מגיעה לסכומי נזק שונים. כן טענה, כי חוות הדעת של מנחם גרוסמן חרגה מגבולות חוות דעת שמאית, וניכרת בה התייחסות רחבה לנושאים שונים אשר כלל אינם בתחום מומחיותו של שמאי. נוכח האמור טענה המבקשת, כי יש להורות על מחיקת חוות דעת מנחם גרוסמן מהתיק. לחלופין, המבקשת עתרה כי בית המשפט יורה על מחיקת סעיפים מחוות דעת מנחם גרוסמן אשר הם בבחינת טענות חדשות והרחבת חזית אסורה, וכן טענות שאינן בתחום מומחיותו של השמאי, ובכלל זה נתונים באשר להרגלי צריכת חומרי הדברה על ידי המשיבים, טענה בדבר מקצועיות המשיבים והרגלי הריסוס שלהם, ריכוז החומר, פרק הנוגע לזבוב הפירות, התייחסות לרעילות החומר ולגורמים השונים, יעילות החומר וכיוצ"ב.

לחלופי חילופין, טענה המבקשת כי נוכח שווי הנזק שנקבע בחוות דעתו של מנחם גרוסמן בסך 2,331,000 ₪ והפער בין סכום זה לסכום התביעה שהוגשה על סך 3,830,099 ₪ על בית המשפט להורות למשיבים לתקן את התביעה, לעדכן את סכום התביעה ולהעביר את התביעה לבית משפט השלום, הוא המוסמך לדון בסכום התביעה העדכני.

המשיבים טענו בתגובה, כי רק לאחר הגשת חוות הדעת מטעם המבקשת יכולים היו ללמוד על טענותיה המפורטות והתעורר הצורך בהגשת חוות דעת משלימות מטעמם והתייחסות לטענות המבקשת, כפי שעלו בחוות הדעת שהוגשו מטעמה. לטענתם, תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ( להלן: "תקנות סד"א) מקנה להם את הזכות להגשת חוות דעת שלא בעניין רפואי לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית, ועל כן חוות הדעת מטעמם הוגשו בזכות ובמועד, והוסיפו כי אין זה מן ההכרח כי השלמת חוות הדעת תיעשה בידי אותם מומחים שנתנו את חוות הדעת המקוריות. המשיבים הוסיפו וטענו, כי למבקשת שמורה הזכות להגיב לחוות הדעת שהוגשו מטעמם יחד עם הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמה, ועל כן הגשת חוות הדעת מטעמם אינה פוגעת בזכות המבקשת להתגונן בפני התביעה. המשיבים דחו את הטענה בדבר הרחבת חזית אסורה, וטענו כי חוות הדעת המשלימות נועדו להוכחת גרסתם כפי שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה, והוסיפו, כי כל ראיה שמטרתה הוכחת הנזק הנטען אינה בבחינת הרחבת חזית.

בתשובה לתגובת המשיבים טענה המבקשת כי אין למשיבים זכות מוקנית להגשת חוות דעת חדשות, וכי זכות זו ניתנה להם בהחלטה מיום 31.01.16 ועל כן מוגבלת על פי ההחלטה להגשת " חוות דעת משלימות" בלבד ואינה מאפשרת הגשת חוות דעת חדשות והרחבת חזית אסורה.

דיון והכרעה

דין הבקשה להידחות.

בהתאם לתקנה 129 ( א) לתקנות סד"א במקרה בו מבקש בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, הוא רשאי להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם אחרת. במקרה זה לא נקבע אחרת. בדיון שהתקיים ביום 31.01.16 הודיע בא כוח המשיבים, כי הם שוקלים לצרף לתצהירים שיוגשו מטעמם חוות דעת משלימות והתייחסות המומחים לחוות הדעת שהוגשו מטעם המבקשת. בהתאם להודעת בא כוח המשיבים קבעתי בהחלטה מאותו יום, כי "ככל שבכוונת התובעים להגיש השלמות לחוו"ד שלהם הם יוגשו יחד עם התצהירים". נוכח האמור, אין בסיס לטענת המבקשת, כי חוות הדעת המשלימות חורגות מהחלטת בית המשפט מיום 31.01.16.

אין בידי לקבל את הטענה, כי בחוות הדעת הועלו טענות אשר הן בבחינת הרחבת חזית אסורה, ועל כן יש למחוק את חוות הדעת מטעם זה או לחלופין למחוק בשל כך חלקים מחוות הדעת.

התייחסות פרופ' אמנון ארז בחוות דעתו לשאלה האם אפרסק ונקטרינה הם מאותו מין אם לאו, אינה בבחינת הרחבת חזית אסורה. כאמור לעיל, בכתב התביעה טענו המשיבים, כי פעלו בהתאם להוראות בשימוש בחומר הריסוס. הטענה, כי המשיבים הפרו את ההוראות, בכך שעשו שימוש בחומר הריסוס על עצי הנקטרינה, אשר אינם נמנים על זני הפירות להם מיועד החומר, היא טענת הגנה שהועלתה על ידי המבקשת בכתב ההגנה, ועל כן ההתייחסות לטענת הגנה זו בחוות דעת משלימה מטעם המשיבים אינה בבחינת הרחבת חזית אסורה, כי אם התמודדות עם הטענה וניסיון להפריכה. זאת ועוד, משנתמכה טענת המבקשת, כי החומר אינו מיועד לנקטרינה וכי נקטרינה ואפרסק אינם מאותו זן, בחוות דעתה של ד"ר מרים זילברשטיין, מתבקשת השלמת חוות הדעת מטעם המשיבים בעניין זה.

גם הטענות שהועלו בחוות דעתו של השמאי מנחם גרוסמן אינן בבחינת הרחבת חזית אסורה, כי אם התייחסות לחוות הדעת של השמאי אייל שפירא שהוגשה מטעם המשיבה, והשלמה והוספה לחוות דעת השמאי יוסי מילוא, והגשתה נועדה לשם הוכחת טענות המשיבים לנזקים הנטענים והיקפם והתמודדות עם טענות המבקשת בעניין זה. אין בעובדה ששני השמאים, יוסי מילוא ומנחם גרוסמן, העריכו את הנזקים בשיטות הערכה שונות על מנת לפסול את חוות הדעת. נושא הנזקים והיקפם יתברר וייקבע על ידי בית המשפט על פי שיקול דעתו, לאחר שמיעת כלל עדי הצדדים והמומחים מטעמם, ובחינת מכלול הראיות וחוות הדעת השונות.

אין לקבל את הטענה, כי נוכח היקף הנזק שצוין בחוות דעת השמאי מנחם גרוסמן יש להורות על תיקון התביעה והעברתה לבית המשפט השלום. סמכותו העניינית של בית המשפט נקבעה על פי סכום התביעה ביום הגשתה, שעמד על סך של 3,830,099 ₪, ואין מקום להורות למשיבים לתקן את כתב התביעה נוכח חוות הדעת של השמאי מנחם גרוסמן.

כן אין לקבל את הטענה, כי בחוות דעת השמאי מנחם גרוסמן הועלו טענות שאינן בתחום מומחיותו, אשר בשל כך לא ניתן להסתמך על חוות הדעת להוכחת הנזקים הנטענים. חוות הדעת של השמאי מנחם גרוסמן הובאה לצורך הערכת הנזקים שנגרמו לפירות המשיבים. מעיון בחוות דעת זו עולה, כי נוסף על היותו שמאי מקרקעין פורטו בה גם הכשרות וניסיון תעסוקתי בתחומי החקלאות והערכת נזקי חקלאות, כך שלכאורה הוא בעל מומחיות בנושא בו ניתנה חוות הדעת. מכל מקום, למבקשת עומדת הזכות לחקור בחקירה נגדית את המומחה על חוות דעתו, ובכלל זה גם על נושאים הנוגעים לנתונים ולעובדות עליהן הסתמך והן לעניין מומחיותו, והיא תהיה רשאית להעלות טענותיה ביחס לחוות הדעת, מהימנות המומחה והמידה בה ניתן להסתמך על חוות דעתו בסיכומיה. אין מקומן של טענות אלה בשלב זה של ההליך, ואין בכוחן להביא לפסילת חוות הדעת. גם טענות המבקשת, כי בחוות הדעת הועלו טענות עובדתיות אינה מצדיקה מחיקת חוות הדעת כולה או חלקים ממנה, וטענות בדבר עמידה בנטלי ההוכחה המחייבים מקומן בסיכומים לאחר שמיעת הראיות.

אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים, יחד ולחוד, הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אגן יצרני כימיקלים בע"מ
נתבע: אבראהים עלם
שופט :
עורכי דין: