ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל ברנר נגד מדינת ישראל משרד החקלאות מינהל המחקר החקלאי :

לפני:

כבוד השופט אורן שגב

התובע
מיכאל ברנר
ע"י ב"כ: עו"ד אלכסנדר ספינרד ומיה עובדיה
-
הנתבעים

  1. מדינת ישראל משרד החקלאות מינהל המחקר החקלאי
  2. נציבות שירות המדינה

ע"י ב"כ: עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב - אזרחי

פסק דין

האם יש להורות למשרד החקלאות להימנע מהמשך קיום מכרז לתפקיד מנהל תחום טכנולוגיות ויישום אבטחת מידע ולהורות על קליטתו של התובע, מר ברנר, למשרה זו ללא צורך במכרז? זוהי השאלה בה עלי להכריע בתובענה זו.

תמצית העובדות הרלוונטיות
התובע החל את עבודתו במשרד החקלאות בשנת 2001, בתחילה באמצעות חברות כוח אדם ולאחר מכן, בתום הליך משפטי בבית הדין האזור י לעבודה בירושלים (תע"א 1016-10 ימין אייל ואח' נ' מדינת ישראל), שהגישו הוא ועמיתיו, וכתוצאה ממנו, נקלטו כעובדי מדינה.
קליטתו של התובע לשירות המדינה נעשתה מכוח הסכמות אליהן הגיעו הצדדים לאותו הליך המשפטי, אשר קיבלו ביום 04.05.14 תוקף של פסק דין (להלן – " פסק הדין").
בין יתר ההסכמות נקבע כי המדינה מסכימה לקלוט את התובע כעובד מדינה בכפוף להליכי המינוי למשרות בשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 והוראות התקשי"ר, לרבות החלטת ממשלה מס' 4922 מיום 05.07.12, שעניינה פטור מחובת מכרז לתפקידים ויחידות שמועברים לשירות המדינה על פי הכללים הקיימים בשירות המדינה לעובדים בתפקידי מחשוב (להלן – "הוראת המעבר").
עוד נקבע בסופו של ההליך המשפטי הנ"ל כי עובד אשר יבקש להשיג על דרגת משרתו, שכרו או תנאי עבודתו, כפי שנקבעו בהליך הקליטה, יהיה רשאי לפנות לבית הדין לעבודה בעניינים אלה.
בהתאם לכך, הועברה ע"י המדינה טבלה ובה פירוט של שמות התובע ועמיתיו , דירוגם, מתח הדרגות והדרגה שבה ייקלטו. ביחס לתובע נקבע מרכז (רשתות תקשורת ואינטרנט) במתח דרגות 38-40 בדרוג המח"ר. בנוסף, נקבעה דרישת סף למשרת המרכז של תואר ראשון או לחילופין תעודת הנדסאי/טכנאי.
בהתאם לכך, התבקש התובע להעביר את התעודות המעידות על השכלתו, ולאחר בדיקה התברר כי אינו עומד בתנאי הסף הנדרשים למשרת מרכז וכי לא ניתן לקלוט אותו ללא קבלת אישור מיוחד של ועדת חריגים.
לפיכך, ביום 04.12.14 התכנסה ועדת חריגים בנציבות שירות המדינה. לאחר הליך שערך מספר חודשים, נקלט התובע ביום 12.08.15 כעובד בשירות המדינה בתפקיד מרכז רשתות תקשורת ואינטרנט במתח דרגות 38-40 (נספחים 13-14 לכתב ההגנה).
ביום 06.11.14 פורסם לראשונה מכרז פומבי לאיוש משרת מנהל תחום טכנולוגיות ויישום אבטחת מידע (מכרז 31508), ומשלא נמצאו מועמדים מתאימים, פורסם ביום 08.09.15 מכרז פנימי לתפקיד מנהל תחום (מכרז 36180).
למכרז הפומבי התובע לא הגיש מועמדות ואילו ביחס למכרז הפנימי הגיש טפסים, אך הבקשה המקוונת שהגיש נשארה בגדר "טיוטה" (נספחים 15-16 לכתב ההגנה), ולמעשה, הוא לא נקלט כמועמד.
לפיכך, ומשלא נמצאו מועמדים לתפקיד גם במכרז הפנימי, פורסם מכרז פומבי נוסף ביום 12.01.16 לאיוש המשרה (מכרז 37912) – מושא ההליך שבפניי. דרישות התפקיד בתחום ההשכלה היו: תואר אקדמי במערכות מידע, או מדעי המחשב; או הנדסת מחשבים; או מתמטיקה ומדעי המחשב; או הנדסה תעשיה וניהול במסלול מערכות מידע או הנדסת תוכנה או הנדסת אלקטרוניקה; או תואר אקדמי אחר ועמידה בחובת קורסים, כפי שפורט בתנאי המכרז; או הנדסאי/טכנאי מוסמך, רצוי במגמת מחשבים. יצוין כבר עתה, כי בהתאם לאמור בסעיף 1.3 לכתב התביעה המתוקן, התובע החל את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, ועתיד לסיימם בשנת 2020.
התובע הגיש מועמדותו למכרז זה, אך משלא עמד בדרישות ההשכלה, מועמדותו לא אושרה ולפיכך, הוא הגיש ערר.
ביום 08.02.16 התקבלה החלטת נציבות שירות המדינה הדוחה את הערר, ובה צוין, בין היתר, כי מטרת הוראת המעבר הייתה קליטה ראשונית של עובדים חיצוניים לשירות המדינה. ואולם, משעה שהתובע, כעובד מדינה מן המניין, מבקש להתמודד על תפקיד כלשהו, שוב הוראה זו אינה חלה עליו ועליו לעמוד בתנאי הסף שנקבעו ביחס לכלל המתמודדים.
לטענת התובע, המדינה הפרה את הוראות פסק הדין, נהגה עמו בחוסר תום לב וגרמה לו נזק כספי כולל אותו העמיד על 228,000 ₪.

דיון והכרעה
למעשה, המחלוקת היא האם יש להחיל על התובע את הוראת המעבר שנקבעה בזמן קליטתו לשירות המדינה, במובן זה שיש לפטור אותו מדרישת הסף בנוגע להשכלה הפורמאלית הנדרשת.
אין בידי לקבל את גישת התובע, ואנמק. ברי, כי מטרתה של הוראת המעבר הייתה מלכתחילה לאפשר קליטה פורמאלית של התובע ויתר עמיתיו לשירות המדינה על רקע העובדה שמזה שנים עבדו, הלכה למעשה, במתן שירותים למדינה באמצעות קבלן כח אדם. יש הגיון רב בכך שבמטרה לקלוט אותם למסגרת השירות, נלקחה בחשבון תקופת עבודתם הממושכת ותרומתם למקום העבודה, ומכאן גם הפטור שניתן להם מחובת מכרז לאותו תפקיד ממש אשר מילאו עד לאותה עת.
לא כך הוא הדבר שעה שמדובר בהתמודדות על מכרז חדש, ובוודאי לנוכח חלוף הזמן ממועד קליטתו ועד למועד הגשת תובענה זו.
עמדת המדינה מקובלת עלי כי משעה שהתובע נקלט כעובד מדינה, חלות עליו כל החובות החלות על יתר עובדי המדינה, בדיוק כפי שחלות עליו, ללא סייג, הזכויות מכוח מעמדו החדש.
לא מצאתי כי מתקיים צידוק משפטי לשוב ולהפנות את התובע לוועדת חריגים לצורך קליטתו לתפקיד, שכן זו כבר אמרה את דברה לאחר שבחנה את האישורים על אודות השכלתו הפורמאלית של התובע וההסבר שנתנה, כאמור לעיל, מקובל עלי.
אשר לעדויות התובע ועדיו, לא מצאתי כי יש בהן כדי להטות את הכף לטובתו, שכן אין בכוחם של העדים כדי להגדיר מחדש את תפקידו של התובע, כפי שזה נקבע עת נקלט לשירות המדינה, וגם אין בעדויותיהם כדי להעניק פרשנות לתפקיד עליו הוא מתמודד.
כך, לשם השוואה, הוגדר תפקידו של התובע במכרז מס' 35116 מיום 21.06.15 כמרכז רשתות תקשורת ואינטרנט כך (נספח 6 תגובת המדינה):
מסייע בתחזוקת מערכות תקשורת מקומית..;
מרכז משימות תחזוקה ברשת האינטרנט...;
מתקין ומיישם תכניות בקשה ושירות של המערכת...;
שילוב בין מערכות הפעלה;
אחריות על תקינות הציוד ברשת, תקינות שרתי מידע, דוא"ל וכו'...;
ריכוז תקלות העולות במהלך עבודה שוטפת;
הדרכת משתמשים חדשים והנחייתם;
ביצוע הטמעת מערכות הפעלה;
ביצוע גיבויים ושחזורים;
סיוע בהגדרת הצרכים להדרכה של מערכת ההפעלה;
מילוי מטלות נוספות בהתאם לצרכי המערכת.
במכרז מושא הליך זה, הוגדר התפקיד כמנהל תחום טכנולוגיות ויישום אבטחת מידע וכך תואר התפקיד:
שותפות לקביעת החזון והארכיטקטורה בתחומי מערכות המידע בראייה ארוכת טווח...;
אחריות, תכנון וביצוע הארכיטקטורה של מערכות המידע...;
ריכוז נושא אבטחת מידע...;
בחינת טכנולוגיות קיימות וחדשות והתאמתן לתחומי פעילות האגף וכן המלצה על שדרוג או החלפה של טכנולוגיות;
שותפות לגיבוש מדיניות המשרד בכל הקשור למערכות המידע...;
סיוע בפתרון בעיות טכניות ולוגיות בפיתוח מערכות חומרה או תוכנה או במימוש חידושים טכנולוגיים שונים;
השתתפות גיבוש תוכנית אב למחשוב;
מפגשים עם יזמים וגורמי חוץ לבחינת ייעול ההליכים...;
בחינת טכנולוגיות קיימות במשרדי ממשלה אחרים והתאמתן למשרד;
אחריות על ההיבט הטכנולוגי של שרידות המערכת כולל גיבויים והיערכות לאסון;
תפעול מערך הטכנולוגיות במשרד ברמה הארצית;
ביצוע בקרה אחר אופן מימוש הטכנולוגיות ;
שותפות לגיבוש נהלים ופיקוח על יישומים ומתן ייעוץ והדרכה למשתמשים בתחומי האחריות;
מילוי מטלות נוספות בהתאם להנחיות הממונה ולצורכי האגף.

אחת מטענותיו המרכזיות של התובע היא כי התפקיד המתואר במכרז מושא תובענה זו הוא התפקיד אותו הוא ממלא מזה שנים רבות, הלכה למעשה. אין בידי לקבל טענה זו.
מלשון המכרז מושא הליך זה עולה, כי מנסחי המכרז התכוונו ליצור תפקיד בעל עומק ורוחב מערכתיים, הכוללים בין היתר התוויית מדיניות, וזאת בניגוד להגדרת תפקידו של התובע, ממנה עולה כי מדובר באחריות תפעולית-טכנית. אכן, לא ניתן להתעלם מקווי דמיון בתחומים מסוימים, אלא שלא הוכח כי מדובר באותו תפקיד ממש, ובמה דברים אמורים?
ראשון עדי התובע היה פרופ' גוטווין שהודה כי לא היה לו חלק בקביעת תכנון משרת מנהל תחום (עמ' 12 לפרוטוקול, שורה 1 וכן עמ' 12 מול שורה 28 ואילך). עוד העיד כי לא היה ממונה על התובע בשנים האחרונות וכי אינו מכיר את המכרז מושא התובענה (עמ' 14 לפרוטוקול מול שורה 28 ואילך).
גם בעדותו של פרופ' רקח לא היה כדי להועיל לתובע שכן הלה העיד כי היה סגן ראש מנהל המחקר החקלאי עד שנת 2003, אז יצא לשבתון ולאחריו לגמלאות. בהתאם לכך העיד "... אני לא יודע מה היום, אני לא יודע מה קורה היום, בזמני הוא היה חלק מוועדת המחשוב, אני לא, אני לא יודע מה קורה היום..." (עמ' 18 לפרוטוקול מול שורה 25 ואילך).
גם בעדותו של פרופ' גרסטל, בדומה לעדות שני קודמיו, לא היה כדי להועיל לתובע. פרופ' גרסטל העיד כי אינו מומחה בתחום המחשבים ולא הוכח כי יש לו הכלים המקצועיים כדי לחוות את דעתו ביחס לזהות הנטענת בין התפקיד הנוכחי אותו ממלא התובע לבין התפקיד מושא המכרז (עמ' 26 לפרוטוקול מול שורה 1 ואילך).
מיד בתחילת חקירתו הנגדית, טען מר ברנר, בהשיבו לשאלה האם נקלט כעובד מדינה באוגוסט 2015: " נקלטתי באופן לא תקין, לא לפי הפסק דין" (עמ' 29 לפרוטוקול מול שורה 6).
ייאמר כבר בשלב זה כי לאור הצהרתו לעיל, ומשאין חולק כי פסק הדין, שנתן תוקף להסכמות הצדדים התקבל ביום 04.05.14, לא ברור מדוע לא הגיש מיד בסמוך לכך תובענה מתאימה.
בהמשך עדותו העלה טענות שונות לגבי תקינות ההליך עצמו בהקשר זה העיד: " שיתפתי פעולה והעדפתי לשתוק ונאמר לי גם שבוחנים בכלל אם לקלוט אותי לשירות המדינה, מה שבכלל היה על ידי אמיר, מה שאמר בכלל היה בניגוד לגמרי לפסק הדין שאמר על קליטת התובעים בהסכמה בתפקידים שהם ביצעו כל השנים ..." (עמ' 31 לפרוטוקול, שורה 15 ואילך).
אין בידי לקבל טענה זו, שכן לא הוצגה על ידו כל ראיה לסתור כי לא מילא את התפקיד שהוגדר עם קבלתו לשירות המדינה כמרכז (רשתות תקשורת אינטרנט) במתח דרגות 38-40 מח"ר.
מעבר לכך, הרי שבהליכים המשפטיים שניהל כנגד המדינה הוא עצמו טען כי הוא משמש כמרכז כאמור. יתרה מכך, מדובר על הגדרת תפקיד שניתנה לתובע לפני כשנתיים ימים, כהמשך ישיר לפסק הדין שניתן בהסכמה.
לאור האמור לעיל, מקובלת עלי עמדת המדינה, כי כיום התובע מנוע ומושתק מלטעון כי הוא ממלא את אותו תפקיד.

לשאלת תקינות ההליך
האם הוכח כי נפל פגם בהתנהלות המדינה בהליכי המכרז, באופן המצדיק את התערבותו של בית הדין? השאלה לכך שלילית, ואנמק.
בשל העובדה שלא עמד בדרישות הסף הפורמאליות, מבחינת השכלה אקדמית, נדחתה מועמדותו של התובע ולכן הגיש ערר, אשר נדון אף הוא. כאמור לעיל, דחיית הערר התבססה על כך שהתובע, שבמועד הגשת מועמדותו היה כבר עובד מדינה לכל דבר ועניין, אינו יכול ליהנות מהפטור שניתן לו כחלק מהמעבר והקליטה לשירות המדינה.
טענתו של התובע, לפיה המדינה הפרה את פסק הדין, דינה להידחות. טענתו כי בפרק הזמן שחלף " פנה אין ספור פעמים לנתבעת 1 והתנגד בכל דרך אפשרית לניסיון לשלול ממנו תפקידו, אך ללא הואיל" (סעיף 3.4 לכתב התביעה המתוקן), לא הוכחה.
משנדחתה מועמדותו של התובע, על רקע אי עמידתו בתנאי הסף, והוא הגיש ערר אשר נדון לגופו, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המדינה המחייב את התערבות בית הדין.

סוף דבר
התביעה נדחית על כל ראשה וחלקיה.
התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין הליך זה בסך של 7,500 ₪. בפסיקת ההוצאות שקלתי לקולא את העובדה שהתובע עודנו עובד בשירות המדינה.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, (30 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מיכאל ברנר
נתבע: מדינת ישראל משרד החקלאות מינהל המחקר החקלאי
שופט :
עורכי דין: