ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סגולה ספורט הדרום בע"מ נגד עובדיה אזולאי :

בפני כבוד ה שופטת יעל רז-לוי

המבקשת

סגולה ספורט הדרום בע"מ

נגד

המשיב

עובדיה אזולאי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד מפי כבוד השופטת אורנה סנדלר-איתן (ת"ק 19395-04-16) 31.8.2016

החלטה

רקע וטענות הצדדים
המבקשת התקינה באולם ספורט בבעלות המשיב מחיצה אקוסטית חשמלית בעלות של 28,000₪ עבורה שילם המשיב במלואה. המשיב תבע את המבקשת בבית המשפט לתביעות קטנות בגין מספר תקלות שהתגלו במחיצה ובין היתר: קרע בין רצועות המסך אשר כוסה על ידי טלאי; מוט החיבור של המסך היה חלוד; יריעת המסך לא חוברה כראוי למוטות; קרע ביריעה.
המשיב טען כי חלק מן הליקויים תוקנו על ידי המבקשת, אך הטלאי הושם עוד קודם ההתקנה בעוד המבקשת ניס תה להסתיר את עצם קיומו וקיומם של פגמים נוספים.
מנגד טענה המבקשת, כי הליקויים התגלו לאחר שהסתיימה ההתקנה וראיה לכך היא שהמשיב שילם את מלוא התמורה. צוין כי המבקשת הטליאה את הקרע, אף שמדובר בקרע שלא ארע באשמתה אלא נוצר כתוצאה מעבודתם של בעלי מקצוע במקום לאחר ההתקנה , שכן המחיצה הותקנה כאשר האולם עוד היה ריק.
בית המשפט קמא פסק, כי מדובר בטלאי אשר צבעו אינו אחיד והוא מורכב משני צבעי מסך, כאשר מן התכתובת שצורפה לכתב התביעה ומטענות המשיב עולה, כי הם הלינו על עצם קיומו של הטלאי ולא הם אלו שביקשו לבצע א ותו לאחר שהמחיצה נקרעה לאחר שהותקנה, כפי שטענה המבקשת.
יתרה מכך, מן התכתובות עולה כי המבקשת ניסתה להסתיר את עצם קיומו של הטלאי ואין כל אזכור לטענות המבקשת כעת, כי הטלאי בוצע מרצונה הטוב על אף שהקרע לא ארע באשמתה . עוד צוין כי מי שהתקין את המחיצה עבור המבקשת וביצע בפועל את הטלאי האמור ויתר התיקונים, לא הובא לעדות ועניין זה משמש לחובת המבקשת.
נוכח האמור קיבל בית המשפט את גרסת המשיב במלואה וקבע, כי התקיימו פגמים בהתקנ ת המחיצה אשר מזכים את המשיב בפיצוי, וכי על המבקשת לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה – 14,000 ₪ בצירוף 300 ₪ הוצאות משפט , וכן 140 ₪ החזר אגרה .בית המשפט ציין עוד, כי במהלך הדיון התברר כי לצורך תיקון המחיצה יש להחליף את שתי יריעות הבד, אך מאחר והמשיב תבע רק את החלפתה של יריעה אחת לא ניתן היה לפסוק למשיב מעבר לסכום שביקש.
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני. בבקשה טענה המבקשת, כי המשיב התלונן על הליקויים בפני המבקשת רק לאחר שעבר חודש מיום ההתקנה. עוד נטען כי, המחיצה נקרעה ככל הנראה לאחר התקנה ולאחר חיבור האולם לחשמל, תוך שהוטעם כי במועד התקנתה היא הייתה תקינה, וכי למבקשת לא היה יד בדבר. הודגש כי המבקשת הייתה מוכנה לתקן את הקרע ויתר הליקויים, רק כמחווה של רצון טוב. עוד נטען כי לאחר שהמבקשת סיימה את עבודות התיקון היא בדקה את תקינות המחיצה ומצאה שהיא תקינה לחלוטין, וכי רק אז החל המשיב להתלונן על ליקויים נוספים ודרש פיצוי כספי. לטענת המבקשת המשיב לא הוכיח את טענותיו כאשר מן התכתובת בין הצדדים עולה דווקא, כי היה ניסיון לתקן את הקרע לאחר ההתקנה ואין כל ראיה לכך שהמחיצה הותקנה כשכבר היא הייתה קרועה ותפורה על ידי טלאי. עוד נטען, כי בית המשפט התעלם מעדות נציג המבקשת שציים כי היה במעמד ההתקנה והכל היה תקין, וכי אף גובה הפיצוי שנפסק מופרך, שכן הנזק גם אם קיים נמוך במידה משמעותית.
דיון והכרעה
בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. כבר נפסק לא אחת כי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הינו בעל משקל משמעותי וכך יש להשקיף עליו, וכי ברוח זה קבע המחוקק, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות ויינתן אך במשורה (סעיף 64 לחוק בתי המשפט) .
האמור הינו אף לאור תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות שהדיון בו אמור להסתיים ביעילות ובזריזות וכאשר ישנה חשיבות רבה לסופיות הדיון בערכאה זאת [רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח [ פורסם בנבו] (20.05.2015)]. וראה גם רע"א 1868/16 ישי רז נ' עופר האפרתי (19.6.2016) ].
בחנתי את טענות המבקשת ובאתי לכלל מסקנה, כי אין בטענותיה כדי לבסס מתן רשות ערעור, או כדי להצדיק חריגה מכלל זה ועל כן דין בקשת רשות הערעור להידחות, כאשר לא סברתי כי יש לבקש את תגובת המשיב, זאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד –1984.
במקרה דנא, בית המשפט שמע באריכות את טענות הצדדים, בחן את עדותם, עיין במסמכים ובין היתר בתמונות בצבע אשר הוגשו לבית המשפט, וכן בתכתובת מייל בין הצדדים. לאחר כל אלו מצא בית המשפט, כי גרסת המשיב אמינה וכי כלל לא דובר בתכתובת עם המבקשת על בקשה לתיקון קרע שבאה מצדו של המשיב כמי שמבקש סיוע, אלא המשיב ואשתו הם אשר הלינו על עצם קיומו של הטלאי כל העת, וציינו כי מדובר בליקוי בהתקנה. מנגד אין זכר באותן תכתובות לטענת המבקשת עתה, כי המשיב הוא שאחראי ליצירת הקרע שנוצר לדבריה בשלב מאוחר להתקנה.
יתרה מכך, העובד מטעם המבקשת (מר אמיר) אשר הוא זה שהתקין את המחיצה והגיע מספר פעמים אל אולם הספורט והיה מצוי בלב העניינים, לא הובא לעדות על ידי המבקש , זאת כאשר הוא יכול לכאורה לבסס את טענותיה באופן מובהק.
10. אשר על כן בדין קבע בית המשפט, כי אי הבאתו של עד אשר עדותו רלוונטית והוא נמצא בהישג ידו של צד מסוים , ללא הסבר סביר , מובילה להנחה שעדותו הייתה משמשת לחובת אותו הצד – ובענייננו לחובת המבקשת - ולכן לא הובאה (ראו: יעקב קדמי, על הראיות, חלק רביעי (מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע – 2009), עמ' 1889-1891).
11. נוסף לכך, פסק דינו של בית המשפט קמא מבוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות ועל ממצאי מהימנות אשר נקבעו על סמך התרשמות בלתי אמצעית של הערכאה הראשונה, כאשר בית המשפט נתן אמון מלא בעדות המשיב. נזכיר כי כאשר מדובר בקביעות עובדתיות שקבע בית המשפט על סמך התרשמותו מן הצדדים, הרי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהן [ראו: רע"א 2366/13 דוד פור חביבולה נ' המוסד לביטוח לאומי (14.07.2013)].
12. אף ביתר טענות המבקשת ובכלל זה אלו הנוגעות לגובה הנזק, לא מצאתי ממש שכן בית המשפט נימק וביסס את פסיקת הנזק, על הצורך בהחלפת המחיצה וכן על אופן התנהלות המבקשת, כפי שפורט לעיל, אשר מצדיק את חיובה כאמור.
13. נוכח כל האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
מאחר ולא התבקשה תגובת המשיב – אין צו להוצאות.
הערבון על פירותיו יוחזר למפקיד.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סגולה ספורט הדרום בע"מ
נתבע: עובדיה אזולאי
שופט :
עורכי דין: