ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אם.אס.פי פרפורמנס פלסטיק בע"מ נגד graydon projects property CC :


בפני כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

מבקשת

אם.אס.פי פרפורמנס פלסטיק בע"מ

נגד

משיבה

graydon projects property CC

החלטה

בפניי בקשה הנתבעת (להלן: המבקשת) לחייב את התובעת (להלן: המשיבה) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה במידה ותדחה התביעה.

רקע ותמצית טענות הצדדים:

ברקע הבקשה, תביעתה הכספית של המשיבה, חברת חוץ המאוגדת בדרום אפריקה, במסגרתה היא עותרת לחייב את המבקשת בסך של 1,168,250 ₪ שעיקרו הינו בתשלום עמלות שלא שולמו בגין מכירות ואובדן עתידי של עמלות שלהם זכאית והייתה זכאית חברת חוץ אחרת, המאוגדת אף היא בדרום אפריקה, ממנה טענה המשיבה כי רכשה את זכויות התביעה דנן (להלן: החברה האחרת).

לעניין הבקשה דנן, טוענת המבקשת, כי המשיבה הינה בבחינת "חברה עלומה" בעבורה, שעה שהמבקשת נתקלת בה לראשונה רק עם קבלת כתב התביעה דנן. כמו כן, נטען כי אין למבקשת כל מידע אודות המשיבה למעט מספרה הרשום בדרום אפריקה כפי שצוין. בנוסף, לא ידוע מי בעל השליטה של המשיבה, וככל שידוע למבקשת אין למשיבה נכסים רשומים בישראל ולא ניתן להתחקות אחר מצבה הכלכלי. כן, נטען כי משעה שעסקינן בחברת חוץ, הצורך בהפקדת ערובה מתעצם ביתר שאת. כן, נטען כי גם אם יש ביכולתה של המשיבה לשלם את הוצאות המבקשת, נסיבות העניין מצדיקות את חיובה בהפקדת הערובה, וזאת נוכח העדר היריבות שבין הצדדים והעדר הצגת כל אסמכתא מצד המשיבה אודות ההמחאה הנטענת של זכויות התביעה של החברה האחרת אליה. זאת, בעוד שיחסי המבקשת עם החברה האחרת הסתיימו כדין והאחרונה קיבלה מהמבקשת, לפנים משורת הדין, תשלום המשקף חצי שנה מעבר לתום תקופת ההתקשרות ביניהם.

המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה. באשר לטענת העדר היריבות שהועלתה מצד המבקשת, צירפה המשיבה (רק) לתגובתה העתק מהסכם רכישת זכויות התביעה הנטען וכן "מכתב" לתמיכה שנטען כי נערך על ידי עו"ד הבקיא בדיני דרום אפריקה.

לגופה של הבקשה להפקדת הערבות המבוקשת, נטען כי המבקשת לא הרימה את הנטל להראות כי מתקיימים התנאים להטלת הערובה. במקרה דנן, המשיבה הינה תאגיד שהאחריות של בעליו איננה אחריות מוגבלת כמו בחברה בע"מ ובעליה של המשיבה לפי הדין הנוהג ב דרום אפריקה, אחראים "במידה רבה" לחיובים ככל שיוטלו עליה. גם בעניין זה צורפה אסמכתא שנטען כי היא מתארת את השוני הנ"ל שבין שני סוגי החברות.

בנוסף, נטען כי המשיבה הינה חברה קיימת המוכרת ורשומה במרשם התאגידים של דרום אפריקה ואין כל מניעה או מגבלה שהמבקשת תאמת את העניין בפרסומים של אותה מדינה.

ההתייחסות העיקרית בתגובת המשיבה הייתה לעניין סיכויי התביעה. בעניין זה נטען, בין היתר, כי טענות ההגנה לפיהן המבקשת כביכול "קיימה התחייבותה" וסיימה את ההתקשרות עם החברה האחרת "כדין" וכי "שילמה לפנים משורת הדין" את הפיצוי הנטען, הינם טיעונים שהועלו על דרך הסתם ונעדרים כל פירוט.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בכל הקשור לסיווג הוראת הדין הרלוונטית בעניינה של המשיבה, יש להסכים עם טענת המבקשת כי גם אם תאומץ טענת המשיבה כי אין היא חברה בע"מ כהגדתה במדינת ישראל (טענה שאכן לא נתמכה כלל בחוות דעת רלוונטית אלא ב"מכתב"), עדיין יש להחיל עליה את הוראות סעיף 353א לחוק החברות. זאת מאחר ועדיין עסקינן בתאגיד שהינו בעל אישיות משפטית נפרדת כאשר בהמשך טענתה של המשיבה אכן ישנה הסתייגות מהטענה לאופי והיקף האחריות של בעלי המניות, מקום בו נטען גם שבעלי המניות אחראים "במידה רבה" לחיובים כך שאחריות אינה למעשה מוחלטת.

סעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט-1999, קובע כדלהלן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הכלל הינו הפקדת ערובה, כאשר הנטל לשכנע את בית המשפט שאין להחיל את הכלל, אלא את החריג המאפשר פטור מחיוב החברה התובעת בערובה, מוטל על החברה התובעת (ר' רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ [פורסם בנבו] (23/5/11)].

הפסיקה התוותה בחינה תלת-שלבית לשם ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה; בשלב הראשון יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה התובעת, כאשר הנטל להוכחת האיתנות הכלכלית מוטל על התובעת ולא על מבקש הערובה (ר' רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ, [פורסם בנבו] (29/12/11)); בשלב השני, בוחן בית המשפט את נסיבות העניין ואם מצדיקות הנסיבות את חיוב התובעת בהפקדת ערובה. בשלב זה מביא בית המשפט בחשבון, בין היתר, את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים (זכות הגישה לערכאות העומדת לטובת התובעת, אל מול זכותו של הנתבע שלא ייצא בחסרון כיס ככל שהתביעה תדחה), ואת העובדה שהפקדת ערובה על ידי חברה הינה הכלל בעוד שהפטור הוא החריג. גם בשלב זה הנטל להוכיח את הנסיבות שבגינן לא מוצדק החיוב מוטל על כתפי החברה. לבסוף, בשלב השלישי, יידרש בית המשפט לקביעת גובה הערובה הנדרשת בנסיבות העניין, ויקבע סכום מידתי המאזן נכונה את השיקולים הרלוונטיים (ר' רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואל' נ' מ. זיסר ואח' (פורסם במאגרים] (13/7/2008]).

בתגובת המשיבה ישנן טענות לרוב אודות סיכויי התביעה ובתוך כך הדיפת טענת העדר היריבות שהעלתה המבקשת בבקשתה כמו גם בכתב הגנתה, אולם היא נעדרת כל התייחסות עניינית ומבוססת (לא כל שכן צירוף אסמכתאות רלבנטיות) באשר לחוסנה הכלכלי של המשיבה. זאת תוך שהיא נתפסת לכלל טעות, עת היא טוענת כי המבקשת היא זו שלא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי מתקיימים התנאים להטלת ערובה. התגובה נעדרת כל פירוט בנוגע לפעילות המשיבה ונתונים פיננסיים כלשהם. לא הוצגו בפניי מאזנים שלה או מסמכים מקבילים, מהן ניתן ללמוד באשר לחוסנה הכלכלי, לרבות עצם הוכחת קיומה כחברה פעילה, כששוב בעניין זה המשיבה נתפסה לכלל טעות עת היא טענה כאמור כי על המבקשת לתוּר אחר מידע זה במדינה בה היא מאוגדת.

בנוסף, המשיבה לא הצביעה על כל נסיבות אחרות המצדיקות שלא לחייבה בערובה בנסיבות העניין, ולא מצאתי שיש בטענות לעניין סיכויי ההגנה שהועלו כמגבשות אחר נסיבות שכאלה. על פניו לא ניתן לקבוע כי סיכויי ההגנה קלושים או גבוהים במיוחד, שכן שני הצדדים מעלים טיעונים כבדי משקל אשר דינם להתברר במסגרת שלב הראיות בתיק, כשוודאי שיש להימנע מהבעת דעה אודות סיכויי התביעה/הגנה בשלב זה של ההליך עוד טרם התקיימה ישיבת קד"מ ראשונה. בהקשר זה אציין רק, כי אם אכן נכונה טענת המבקשת בתגובתה לתשובה, לפיה התמורה ששילמה המשיבה בגין רכישת זכויות התביעה הסתכמו בסך של 4,000 ₪ הרי שהסכם זה (שכאמור צורף לראשונה רק במסגרת התגובה) מעורר תמיהה ותהיה נוכח היחס בין סכום התביעה לסכום שנטען ששולם.

לאור כל האמור, לא מצאתי שקיימת בענייננו הצדקה לחריגה מהכלל המחייב חברה תובעת בהפקדת ערובה.

לאור הטענות באשר לסיווגה של התביעה לא אסתפק באמור לעיל, ואנמק מדוע גם בחינת הנסיבות על פי סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי המתייחס ליחיד, מחייבות את המסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

בהלכה הפסוקה נמנו שיקולים נוספים אשר נותנים מקום לאפשרות של חיוב תובע בהפקדת ערובה. השיקול הראשון הוא תושבות חוץ של התובע. שיקול זה מקורו בקושי האפשרי באכיפת פסק דין של בית משפט ישראלי מחוץ לתחומי המדינה. לפיכך, נקבע כי ככל שלא יצליח התובע שהוא אזרח זר להצביע על נכסים בישראל, מהם יוכל הנתבע להיפרע ברבות הימים עם דחיית התביעה, יהיה בכך כדי להקים אפשרות לחיובו בהפקדת ערובה (רע"א 3601/04 לין ונצ'ון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18/10/07)).

בבואי לעמוד על מיהותם של בעליה האחראים "במידה רבה" על חיוביה של המשיבה, נמצא כי פרטים אודותיהם נעדרים כלל מכתב התביעה ומתגובת המשיבה. נסיבות אלה, מביאות לידי כך שהאינטרס הציבורי כבד משקל, המבקש להבטיח לבעל דין הגנה בפני מצב בו יתקשה לגבות הוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל, גובר על האינטרסים האחרים.

בכל הקשור לשיעורה של הערובה, הנני מוצאת לנכון להעמידה בשיעור 2.5% מסך הסכום שנתבע בכתב התביעה (העומד כאמור על סך של 1,168,250 ₪), וזאת בהתאם למגמת הפסיקה בעניין זה, הנלמדת בין היתר, מרע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ [פורסם בנבו] (2/3/09).

סוף דבר:

לאור האמור, הנני מורה כי המשיבה תפקיד סך 30,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת בתוך 21 יום, להבטחת הוצאות המבקשת, ככל ואלו יפסקו לטובתה, במסגרת פסק הדין שיינתן בתביעה.

במידה ולא יופקד הסך דלעיל במועד, יעוכבו ההליכים.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אם.אס.פי פרפורמנס פלסטיק בע"מ
נתבע: graydon projects property CC
שופט :
עורכי דין: