ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה דורון אלימלך נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

המערער:
משה דורון אלימלך, ( ת.ז.-XXXXX538)
ע"י ב"כ: עו"ד הילה שוורץ

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ברוך דויטשר

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה) מיום 3.11.15 אשר קבעה למערער נכות בשיעור 0%.

2. לטענת המערער, הוועדה לא פעלה בהתאם להוראות פסק הדין. בהחלטתה חזרה הוועדה ודבקה בקביעותיה עובר לפסק הדין, ללא שנימקה את החלטתה בהתאם להוראותיו ומבלי להתייחס לממצאים הרפואיים ולקביעות קודמותיה.
הוועדה התבצרה בעמדתה. לפיכך, יש להשיב את התיק לוועדה רפואית בהרכב חדש ולהורות כי תדון אך ורק בשאלת הנכות ולא בשאלת הקשר הסיבתי, אשר הפכה לחלוטה בהתאם לפסק הדין ולאור קביעות הוועדות הקודמות.

3. לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי שנפל בהחלטת הוועדה. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין, היא התייחסה להחלטת הוועדה הקודמת משנת 2010 ואף עיינה במסמכים רפואיים ובתיקו הרפואי של המערער.
הוועדה נימקה היטב את החלטתה, והסבירה שההחמרה במצבו של המערער אינה קשורה לתאונה אלא להפרעה מולדת. מדובר בעניין רפואי שמסור לשיקול דעתה של הוועדה. לפיכך, יש לדחות את הערעור בהעדר כל פגם בעבודת הוועדה.

דיון והכרעה

4. לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות מן הדיון מיום 12.7.16, מצאתי כי יש לדחות את הערעור, ואפרט.

5. הוועדה נשוא הערעור דנן התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 3.11.15 לאחר פסק דין שניתן ביום 8.3.15, במסגרתו נקבע בהאי לישנא:

"19. בנסיבות העניין, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאור ההלכות אשר פורטו לעיל, הנני מורה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה, אשר תפעל בהתאם להוראות כדלקמן:

הוועדות הרפואיות מיום 3.11.08, 6.1.09, 16.7.09 ומיום 17.2.10, הכירו למעשה בקיומו של קשר סיבתי בין הליקוי בברך ימין לבין התאונה.
הוועדה מיום 6.1.09 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 10% בגין הפגיעה בברך ימין תוך שהיא מכירה בקשר הסיבתי בין הפגיעה בברך לבין התאונה.
לפיכך, אין הוועדה יכולה לקבוע כי מלכתחילה לא היה קשר בין הליקוי בברך ימין לבין התאונה.

בנסיבות אלה, הוועדה תשוב ותבחן את עניינו של המערער. ככל שהוועדה תקבע כי לא נותרה למערער נכות בגין הפגימה בברך ימין הקשורה בתאונה, הוועדה תנמק החלטתה תוך התייחסות לכלל ההחלטות החלוטות הקודמות ולמסמכים הרפואיים הרלוונטיים".

6. כפי שכבר צויין לעיל, מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מאחר והוועדה נימקה את קביעתה כפי שנתבקשה במסגרת פסק הדין.

7. החלטת הוועדה נשוא הערעור היתה ברורה ומפורטת, ונראה כי לא נפל בה פגם.
הוועדה הסבירה מדוע ההחמרה במצב ברכו של המערער אינה קשורה לתאונה אותה עבר אלא להפרעה מולדת בפיקת הברך. לשיטת הוועדה, לא ניתן לטעון כי החבלה בתנועת הברך גרמה להחמרה בתהליך מולד של הפרעה בתנועת הפיקה מכיוון שאין שום ממצא רפואי התומך בכך. הוועדה אף ציינה בסוף החלטתה כי "המצב היחיד הטראומתי שיכול לגרום להחמרה בתהליך המצויין הוא פריקה חבלתית של הפיקה שלא נצפתה במקרה הנדון ולכן הוועדה מותירה על כנה את החלטתה".

8. הנה כי כן, הוועדה הבהירה ופירטה כי אינה שוללת קשר סיבתי בנסיבות העניין ואף לא קיומה של החמרה בברכו של התובע, אלא שההחמרה נובעת מהבעיה המולדת בברכו של התובע.
הוועדה אף ציינה, הגם שלא נדרשה ולא היתה חייבת, כי המצב היחידי הטראומתי שיכול לגרום להחמרה בתהליך המצויין הוא פריקה חבלתית של הפיקה שלא נצפתה במקרה הנדון.

9. המדובר בקביעות רפואיות אשר בהן בית הדין אינו מתערב, על אחת כמה וכמה עת הוועדה הבהירה קביעתה ונימקה בצורה מפורטת כפי שנדרש.

אחרית דבר

10. לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להדחות.

11. אין צו להוצאות.

12. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, (30 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: משה דורון אלימלך
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: