ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טל שלומי גבריאל נגד הראל חברה לביטוח בע"מ :

לפני כבוד הרשם הבכיר ניר נחשון

התובעים:

1.טל שלומי גבריאל
2.עשור גבריאל

-נגד-

הנתבעים:

1.הראל חברה לביטוח בע"מ
2.איריס כהן
3.שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

מבוא:

1. לפניי "תביע ת הפסדים" על סך 4,443 ₪, בגין הפסדים כספיים שנגרמו לתובעים כתוצאה מנזקים כספיים שנגרמו לרכבם בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים מיום 4.12.13 שאירעה ב צומת הרחובות 'רוזמרין' –'דרך חברון' בירושלים.

זהות הצדדים:

2. התובע 1 הינו הבעלים של רכב מסוג מאזדה 3 אקטיב, מ.ר. 94-269-64 (להלן: "רכב התובע"). התובע 2 נהג ברכב התובע בזמנים הרלבנטיים לתביעה. נתבעת 2 היא הבעלים והנהגת בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג מאזדה מ.ר . 69-063-65 המבוטח ע"י הנתבעת 1 ואשר נשאה בחלק מהנזק שנגרם (להלן: "רכב הנתבעים 1 ו-2"). ה נתבעת 3 הינה המבטחת של רכב מ.ר. 33-44 6-65 ( להלן: " רכב הנתבעת 3") שהיה אף הוא מעורב בתאונה שנגרמה עם רכב התובע.

פרשת התביעה:

3. אליבא דגירסת התובעים, כפי שנטענה בכתב התביעה, כתוצאה מ היורה והרטיבות בכביש שנגרמה בעטיו, החליק עם רכבו בעת ביצוע פנייה שמאלה מרחוב רוזמרין ב שכונת גילה לרחוב דרך חברון לכיוון מרכז העיר ירושלים. התובע בלם ועצר את רכבו בצד הדרך לאחר תום הפנייה בסמוך לצומת, ירד מרכבו על מנת לבחון תקינותו של הרכב. דא עקא, כי בעת שביקש להיכנס לרכבו על מנת לנסוע מהמקום, פגע ברכבו רכב הנתבעת 1 ו-2 (להלן: " התאונה הראשונה") לאחר מכן, הגיח רכב הנתבעת 3 ופגע גם הוא ברכב התובעים והסב לו נזקים נוספים (להלן: "התאונה השנייה").

4. התובע צירף לכתב התביעה מטעמו את מכתב הדחייה מטעם הנתבעת 1 (הראל חברה לביטוח בע"מ) מיום 23.2.14. עילת דחיית הדרישה כפי שנוסחה במכתב הדחייה נסובה סביב הכחשת גובה הנזק בלבד וללא כל התייחסות לשאלת האחריות כאשר, בין היתר צויין, כי "בברור מול המבוטחת מסרה שפגעה ברכב מבוטחכם במוקד אחורי שמאלי בלבד". התובע צירף חוות דעת שמאי מטעמו שבדק את הרכב ביום 5.12.13 וקבע, כי נגרמו לרכב נזקים ב היקף גבוה אשר מתוכם ראה לייחס נזקים מסויימים בשיעור 13,669 ₪ לתאונות נשוא תיק זה. השמאי אף חילק את הנזק לשני מוקדי נזק. האחד, מוקד שמאלי והשני, מוקד אחורי ו כן, קבע את רכיב הנזק בגין 'ירידת ערך'.

5. במהלך הדיון הוגשו שתי הודעות שהגישו התובעים לחברת הביטוח (ת/1). גרסאות התובע 1 כפי שמופיע ות בהודעות על קרות התאונה מובאות כדלקמן:
הגירסה הראשונה - "נסעתי בכביש בצומת רוזמרין, הכביש היה חלק. כתוצאה מגשם ראשוני, החלקתי ירדתי לראות שהכל בסדר (ראיתי שהכל בסדר) כשרציתי להיכנס לרכבי פגע בי הרכב הנ"ל בצד האחורי השמאלי ורכבי נדחף קדמי".

הגירסה השניה - "נסעתי בכביש בצומת רוזמרין הכביש היה חלק כתוצאה מגשם ראשוני החלקתי ירדתי לראות שהכל בסדר (ראיתי שהכל בסדר) כשרציתי לה יכנס לרכבי פגעה בי רכב מס' 69-069-65 (מזדה 6) נגרם לי נזק בטמבון האחורי. תוך כדי החלפת פרטים עם הרכב שפגע בי החליק רכב נוסף מסוג מיצובישי מ.ר. 33-446-65 בצד הרכב בעוצמה ודחף את רכבי לכיוון המדרכה.. נגרם לו נזק גם בדלתות וגם הגלגל הקדמי".

6. אשר לשיעור הנזקים, לטענת התובעים, בשל העובדה, כי גלגלי המגנזיום לא היו מבוטחים חברת הביטוח לא אישרה את עלותם ולא פיצתה אותם בגין נזקים אלה. כמו כן, חברת הביטוח לא אישרה את מלוא שכ"ט השמאי כפי ששולם על ידם . סכום הדרישה לחברת הביטוח של התובעים הועמד על סך 8,226 ₪ בתוספת הפרשי שכ"ט שמאי 82 6 ₪, סה"כ הדרישה לתשלום 9,052 ₪. סה"כ הסכום שאושר 6,063 ₪ בתוספת השתתפות עצמית על סך 1,850 ₪. משכך, סה"כ ההפסדים שנגרמו לתובעים מגיעים כדי סך של 4,237 ש"ח בתוספת הצמדה בסך 24 ₪.

פרשת הגנת הנתבעים 1 ו-2 :

7. אליבא דגירסת הנתבעת 1-2 כפי שנטענה בכתב ההגנה, יש למחוק את התביעה על הסף, שכן התובעים הגישו תביעה זהה בעבר בת"ק 45450-05-14 בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים וביום 8.12.15 ניתנה החלטה של בית המשפט למחיקתה. בנוסף מכחישים הנתבעים הן את אחריותם לקרות התאונה והן את שיעור הנזקים. גרסת הנתבעת 2 כפי שמופיעה בטופס "הודעה על קרות תאונה" שהוגש מטעמה לחברת הראל ביום 19.12.14 מפורטת כדלקמן (טופס ההודעה הוגש במועד הדיון אך לא סומן): " יצאתי מרחוב הרוזמרין (גילה) ופניתי לרחוב דרך חברון לכיוון תלפיות, בצד הדרך עמד רכב מאזדה 3 בדיוק באמצע הנתיב הימני מכיוון שלפני שהגעתי". בהודעה נפרדת שצורפה לטופס ההודעה פירטה הנתבעת 2 את גרסתה כדלקמן: "נסעתי על הכביש ברחוב רוזמרין בשכונת גילה ופניתי שמאלה לרחוב דרך חברון, לכיוון תלפיות, נסעתי על הנתיב הימני והשתלבתי לנתיב הימני. בצד הכביש בנתיב הימני עמדה מאזדה 3 של התובע בדיוק על העיקול של הכביש. הרכב התובע עמד בצורה שעמד מכיוון שכמה דקות לפני שהגעתי פגע בו רכב נוסף. הנזק שאני גרמתי או שנטען שאני גרמתי הוא שפשוף קל בפגוש בצד שמאל של הרכב. לדעתי אין הצדקה לשלם לו את עלות התיקון . ראשית אין לי יכולת לדעת האם אני היא זו שגרמה לנזק שכביכול נגרם לו, ושנית הרכב עמד באמצע הכביש ללא איתות וללא משולש אזהרה. אוסיף ואציין שהיום היה יום גשום ולא הייתה לי שום דרך להבין שהרכב עומד שם. כמו כן, אציין שהתאונה ארעה מיד בתחילת נסיעה לאחר שעמדתי באור אדום לפני ההשתלבות לרחוב דרך חברון ומכך ניתן להבין שלא נסעתי במהירות גבוה ".

פרשת הגנת הנתבעת 3:

8. הנתבעת 3 בכתב הגנתה מכחישה הן את האחריות לקרות התאונה והן את שיעור הנזקים בשים לב לכך, כי הצטרפה לתאונה קיימת לאחר שרכב נוסף פגע ברכב התובעים עובר לפגיעת רכבם ולא ברורה מידת מעורבותו של רכב הנתבעים 1 ו-2 בהיקף הנזקים הנטענים. בנוסף, טענה הנתבעת 3 להיע דר אחריות כתוצאה מהחלקה על כתם שמן. כך, מציינת הנתבעת, כי התובעים עצמם מעידים כי רכבם החליק ולכן עצרו לבדוק את שאירע וכן, שני רכבים נוספים החליקו דבר המעיד על קיומו של כתם שמן במקום האירוע . עוד מציינת כי כבר בדיון הקודם עלתה טענה כנגד נתבעת 2 שהחליקה ופגעה ברכב התובע ולכן טענתם חזקה פי כמה כאשר כל הנהגים לא נהגו ברשלנות בעת התאונה אלא עסקינן לטענתם ב-"תאונה בלתי נמנעת". בכל הנוגע לשאלת הנזקים הישירים, לגלגלי המגנזיום ושכ"ט השמאי, הרי שמדובר במחלוקת בין התובעים וב ין חברת הביטוח של עצמם, לפיכך אין יריבות בין התובעים ובין הנתבעות בעניין זה, ומשכך נותרה מחלוקת על שאלת החיוב בהשתתפות העצמית בסך 1,850 ₪ בלבד.

9. גרסת נהג הנתבעת 3 (מר וולך אהרון) כפי עלתה בטופס ההודעה על קרות התאונה הינה: "מהלך נסיעה החלקתי כתוצאה מכך שהיה שמן על הכביש ונכנסתי ברכב עומד".

ראיות ועדויות הצדדים:

10. בדיון שנערך בפניי במעמד הצדדים ביום 25.9.16 העידו הנהגים המעורבים אודות נסיבות קרות התאונה.

10.1 התובע 1, העיד כי נהג ברכב ופנה שמאלה בצומת והעמיד את רכבו בקצה הצומת לאחר שהחליק, כאשר לפתע אירעה תאונה ראשונה עת רכב הנתבעים 1 ו-2 שהגיח מכיוון גילה פגע בפגוש האחורי שלו. לאחר מכן, בעת החלפת הפרטים, אירעה תאונה שנייה עת רכב הנתבעת 3, שהגיע מאותו כיוון פגע עם חזיתו הימנית בצד השמאלי של רכבו. התובע העיד, כי רכבו עמד בצד הדרך מבלי שהפריע לתנועה. התובע אישר, כי רכבו החליק בעת הפנייה שמאלה בצומת וכי זו הסיבה , כי עצר את רכבו בקצה הצומת אך לטענתו הרכב לא ניזוק כתוצאה מההחלקה.

10.2 הנתבעת 2, איריס כהן, העידה לפניי. לדבריה, הגיעה לרח' רוזמרין והיה גשם ראשון והכביש היה מאוד חלק. הנתבעת 2 הייתה ברכב הראשון ברמזור ונכנסה לצומ ת בנסיעה איטית. הרכב החליק ופגע ברכב התובעים בקצה הפגוש האחורי שלו עם החזית ימנית של הרכב שלה. הנתבעת 2 הציגה תמונות צבעוניות של מקום התאונה ומוקדי הנזקים ( נ/2-נ/3). הנתבעת 2 עצרה והחליפה פרטים. הנתבעת 2 העידה, כי הבינה מהתובע 1 כי רכב התובעים היה מעורב בתאונה קודמת למרות שלא ראתה רכב נוסף. הנתבעת 2 הכחישה שמעוצמת המכה רכב התובעים נהדף לכיוון המדרכה והפנתה למוצג נ/1.

10.3 העד אהרון ווקר העיד בפניי. לדבריו, היה הרכב הראשון בצומת והחל בנסיעה איטית לתוך הצומת כאשר לפתע החליק כתוצאה מכתם שמן שהיה על הכביש. העד אישר בעדותו , כי אין הוא יודע אם מדובר בכתם שמן או מים. לפי תיאורו רכבו פגע עם הצד הימני קדמי שלו בצד השמאלי של רכב התובעים.

דיון ומסקנות:

11. לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לבית המשפט ושמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר שבחנתי את כל הראיות ושקלתי כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן נימוקיי.

11.1 נתתי אמון מלא בעדותו של התובע 1 אשר נתמכה במידה רבה בעדויות שני הנהגים האחרים. קיומו של כתם שמן לא הוכח ומכאן, לא ניתן לקבוע היעדר רשלנות מצד הנהגים המעורבים. על הנהגים המעורבים היה לנהוג ביתר זהירות בשעה שעסקינן בגשם הראשון. הלכה פסוקה הינה, כי רטיבות על גבי כביש, כשלעצמה, אינה פוטרת מאחריות. אומנם קיימת הלכה פסוקה כי לא בכל מקרה תוכר אחריות [ראה : בפס"ד 446/82 בלגשווילי נ' אלגבארין ואח', פ"ד מב (2) 737 . באותו עניין בפסקה 7 מפי כבוד השופט בך נתנה התייחסות לסוג זה של מפגע כדלקמן: " אמת נכון הדבר שהחלקה על הכביש אינה כשלעצמה מהווה ראיה ניצחת בדבר רשלנותו של הנהג. יכול להיות שהיה במקום כתם שמן או שהיה מכשול אחר בכביש ...אך אינני מוכן לומר, שההחלקה אינה מהווה ראיה כלשהיא בדבר רשלנות הנהג, משמע שהיא עובדה ניטרלית לחלוטין, אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה" ולפיכך מקרים בהם לא רשלנותו של הנהג ה יא הגורם לתאונה אלא מכשול בכביש, הוא כתם השמן או הסולר אין להטיל את האחריות על הנתבעים"]. דא עקא, כי על המבקש לפטור מאחריות להוכיח טענותי ו.

11.2 כאמור, במקרה דנן, לא הוכח, קיומו של כתם שמן. אומנם, אין לכחש ולכחד את הסברה שאינה בלתי הגיונית, לפיה, מקום בו החליקו שלושה כלי רכב, בזה אחר זה, יכול והיה קיים מפגע כזה או אחר אך ב אותה מידה אין לשלול האפשרות מאידך גיסא, כי ההחלקה נבעה מרטיבות הכביש שנוצרה כתוצאה מהיורה. במקרה דנן אין חולק, כי כלי הרכב של הנתבעים הם אלה שפגעו ברכב התובעים ומכאן, כי נטל ההוכחה לקיומם של נסיבות שלא היו בשליטתם רובץ לפתחם. כל הנהגים לא העידו באופן פוזיטיבי, כי היה קיים כתם שמן בכביש, אלא, רטיבות בלבד. כמו כן, שני כלי הרכב המעורבים העידו, כי לא נכחו יחדיו במקום התאונה ומכאן ניתן להסיק , כי חלף פרק זמן לא מבוטל בין שתי התאונות ובשים לב להיות הכביש ציר מרכזי בעיר ירושלים כאשר בפרק זמן זה יש להניח כי נסעו בצומת כלי רכב רבים נוספים מבלי להחליק ובשים לב, כי למקום לא הוזעקו רשויות שונות כגון משטרת ישראל ועובדי עיריית ירושלים. כל אלה, מחזקים את המסקנה, כי ההחלקה של כלי הרכב המעורבים לא נגרמה כתוצאה מכתם שמן , אלא, כתוצאה מהיות הכביש חלק כתוצאה מרטיבות בלבד.

11.3 נוכח האמור- מצאתי לקבל גרסת התובעים, לפיה, האחריות העיקרית לקרות התאונה רובצת לפתחי נהגי הנתבעים בכך שלא התאימו מהירות נסיעתם לתנאי הדרך ולא נהגו באופן זהיר דיו על מנת למנוע את קרות התאונה. עם זאת, ראיתי להשית על התובע 1 אשם תורם בשיעור של 15% בגין עמידתו של רכב התובע בסמוך לצומת במקום האסור בעמידה והמסכן את באי הצומת והיוצאים ממנו .

11.4 אשר לשאלת שיעור הנזקים. שוכנעתי על יסוד עדויות הנהגים כולם שלא נסתרו, כי הנזק למוקד האחורי (הפגוש) בסך 864 ₪ מיוחס לתאונה הראשונה בין רכב התובעים לרכב הנתבעים 1 ו-2 ואילו יתר הנזקים שנגרמו למוקד השמאלי מיוחסים לתאונה השנייה בין רכב התובעים לרכב הנתבעת 3. ב היעדר חוות דעת נגדית, הנני מקבל שיעורי הנזקים למוקדים השונים כפי שנקבעו בחוות דעת השמאי מטעם התובעים. עם זאת, אשר לנזק לגלגל הקדמי לא מצאתי לקבל גרסת התובעים כאשר לא ברור האם הנזק נגרם בעקבות החלקתו העצמית של רכב התובע בראשונה או שמא בשל פגיעת מי הרכבים המעורבים האחרים.

11.5 לאור האמור, הנני מאשר לתובעים את ההפסדים כדלקמן: הפרש שכ"ט שמאי בסך 393 ₪ והשתתפות עצמית בסך 1,850 ₪. בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.2.15 ועד למועד התשלום המלא בפועל. מאלה יש להפחית 15% אשם תורם. הסכומים הנ"ל ישולמו על ידי הנתבעות 1 ו-3 באופן יחסי למידת הנזקים בדרך של אומדנא כאשר הנתבעת 1 תישא ב-15% והנתבעת 3 ב-85%. כמו כן, הנתבעות תישאנה בהוצאות משפט בסך 1,000 ₪ (500 ₪ כ"א).

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טל שלומי גבריאל
נתבע: הראל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: