ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוניק עמר נגד עירית ירושלים :

בפני כבוד ה שופטת מרים קסלסי

התובעים
1.מוניק עמר
2.המוסד לביטוח לאומי

נגד

הנתבעת

עירית ירושלים

פסק דין

מבוא
מדובר בתביעת פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת (נתקלה במכשול במדרכה בדרך לעבודה) ובתביעת שי פוי של המוסד לבטוח לאומי (להלן: "המל"ל), עפ"י ס' 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. לאחר שנקבעו נכויות ו הוגשו תחשיבי נזק, הגיע ב"כ התובעת 1 לפשרה עם העיריה לפיה זו האחרונה תשלם לתובעת סך כולל של 250,000 ש"ח לסילוק סופי ומלא של תביעתה, לרבות תביעות מיט יבים וצדדים שלישיים ובכלל זה המל"ל. "סכום זה משקף הסכמה אליה הגיעו התובעת והנתבעת בדבר ייחוסו של אשם תורם בשיעור של 60%". (מתוך הסכם הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין חלקי ביום 5/10/16).

השאלה שבמחלוקת
מאחר שהתעוררה מחלוקת בין התובעת 1 למל"ל, הותירה בידיה העיריה סך של 143,615 ₪, עד לקבלת פסק דין. מוסכם ע" כי הסכום הנ"ל משקף את מלוא תביעת המל"ל ולאחר שנכלל בו גם 10% ומע"מ שכ"ט עו"ד.
ביום 27/10/16 הופיעו באי כוח התובעים בפני, לדון בשאלת הסכום המגיע למל"ל - האם זכאי המל"ל לשיפוי מלא בגין הסכומים ששילם לתובעת או שמא השיפוי כפוף אף הוא להפחתת אשם תורם בגובה 60%, באופן שהמל"ל יקבל רק 57,446 ₪, והיתרה תשולם לתובעת.
ב"כ המל"ל טען כי על אף שהוא מסכים לקביעת אשם תורם של 60% לתובעת, אין להפחית כל סכום מסכום תביעת המל"ל, משום " שלא מנכים פעמיים אשם תורם" (פרוטוקול) . כמו כן הפנה ל ע"א ( מחוזי י-ם) 3197/09 עירית ירושלים נ' אברהם נשיא [נבו] (2.9.09).
ב"כ התובעת טען כי זכות השיפוי של המל"ל כפופה לאשם התורם שנקבע בפשרה ועל כן התוצאה הסופית לא יכולה להיות 100% מסכום התגמולים ששילם הבטל"א.

הדין הנוהג
ס' 328 לחוק המל"ל קובע:
(א) "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה"

[152]
[152]
ס' 330 (א) קובע תקרת סכום שיפוי, שעה שהפיצוי הכולל נבלע או כמעט נבלע בתוך תגמולי המל"ל:
"הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי סעיף 328(א), לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה."

השיפוי למל"ל אינו מבחין בין פיצויים לפי חוק הפלת"ד שבו לתובע אינו נושא באחריות לקרות הנזק, לבין פקודת הנזיקין, שבו הפיצוי יכול שיהיה מופחת על פי אשמו התורם של הניזוק. אין מחלוקת כי בפיצויים על פי הפלת"ד מנוכים התגמולים ששולמו לתובע במלואם (בכפוף לס' 330א'), מסכום הפיצוי שמקבל התובע, בין בפשרה ובין עפ"י פסק דין, ואף אם טרם שולמו, מבוצע ניכוי רעיוני.
מה בנוגע לפיצויים עפ"י פקודת הנזיקין?
בת.א. (ים) 15939/01 אברהם נשיא נ' עיריית ירושלים [נבו](11.2.09), נשוא הערעור אליו הפנה ב"כ המל"ל, קיבל המל"ל שיפוי מלא על אף שמהפיצוי שהגיע לתובעת הופחות 25% אשם תורם, וכך הוסבר:
"הסדר הנכון של חישוב הפיצוי המגיע לתובעת הוא שקודם מנכים אשם תורם ולאחר מכן יש לנכות את גמלאות המל"ל (לעניין סדר הפעולות ראו למשל: ע"א 524/86 לוי נ' חקשוריאן, פ"ד מב(4) 37, 42 והאסמכתאות המוזכרות שם; ד. קציר, פיצויים בשל נזק גוף (תשס"ג) 1600-1602 והאסמכתאות הרבות שם)".

על כך הוגש ערעור, אשר נדחה וביהמ"ש המחוזי קבע:

"בהתאם לדרך חישוב זו, העולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, זכאי המל"ל לקבל מהמערערת שיפוי מלא של סכום הגימלאות ששילם ועתיד לשלם, תוצאה המגשימה את העיקרון הבסיסי שלפיו המזיק משלם בדיוק את מלוא הסכום שהוא חב בו על פי מידת אשמו; הניזוק מקבל בדיוק את הפיצוי שהוא זכאי לו; ואילו המל"ל מקבל את מלוא הגימלאות ששילם, או עתיד לשלם לנפגע."

ראו גם ע"א 524/86 לוי נ' חקשוריאן הנ"ל, שם טעה ביהמ"ש קמא וביהמ"ש תיקן וקבע:
"הרשלנות התורמת תהיה בשיעור %25, שיעור הרשלנות התורמת יופחת תחילה, ואחר כך יופחתו קיצבאות הביטוח הלאומי ."

ואם אין בכך די, מפנה גם להסברים הממצים של כבוד השופטת עופרה אטיאס ב ת.א. (שלום קריות) 1905/07 המוסד לביטוח לאומי נ' אביב הרפז [פורסם ב נבו] (11/1/10) והאסמכתאות הנוספות המוזכרות שם.

התוצאה
המסקנה על פי הוראות החוק והפסיקה היא שדין תגמולי הביטוח הלאומי להשתלם במלואם, ואין הם תלויים בשיעור האשם התורם שנקבע לניזוק בפסק דין או בפשרה, במגבלה אחת והיא בדיקת התוצאה לפיה הניזוק יקבל לפחות 25% מסכום הפיצויים הכולל של תביעתו. במקרה שלפני תגמולי המל"ל אינם בולעים התביעה ואף לא 75% ממנה.

אשר על כן מורה לעיריה להעביר את הסך של 143,614 ש"ח לידי ב"כ המל"ל, בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.
נוכח הגעת התובעת לפשרה, שהועילה גם למל"ל, על אף דחיית טענות בא כוחה, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוניק עמר
נתבע: עירית ירושלים
שופט :
עורכי דין: