ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין האני טנוס נגד רולא סבאח :


בפני כבוד ה שופט אהרון שדה

מבקשים

  1. האני טנוס
  2. עו"ד נזאר טנוס - חברת עורכי דין

נגד

משיבים

רולא סבאח

החלטה

לפני בקשה לביטול החלטתי מיום 13.10.16 אשר ניתנה לאחר עיון בכתבי הטענות שהוגשו ובשים לב לבעייתיות הנעוצה בקיום הליך אזרחי בין נאשם ולבין עדת תביעה כאשר מישור היחסים ביניהם הוא נושא מרכזי גם בהליך הפלילי וגם בהליך כאן .
אין מדובר בהליך פלילי אזוטרי וגם המבקש בסעיף 14 לבקשתו מאשר שכתב האישום כנגדו משתרע על פני 8 קלסרים. ניהול הליך אזרחי מלא בין עדה מרכזית ולבין הנאשם בתיק פלילי שכזה איננה דבר מובן מאליו, הוא פוגע בלא מעט זכויות וסדרי דין הטבועים במשפט הפלילי ולכן ניתנה החלטתי כפי שניתנה. יובהר, אינני קובע כי לבקשה הנוכחית של המבקש אין סיכוי או יש סיכוי וכלל אינני מתכוון לדון בה בשל צורת ניסוחה המשתלחת, המבזה והמתנשאת.

למען האמת, הגם שדנתי באלפי תיקים שונים ומשונים, אינני רגיל לסוג כזה של ניסוח ולסוג כזה של הערות כלפי בית המשפט גם אם סבור בעל דין שנעשתה ע"י בית המשפט טעות משפטית, מהותית או פרוצדורלית.

כך למשל המבקש טוען כי שיטת המשפט בירושלים "שונה מכל מערכות המשפט בישראל" וכי שם "ניתנות החלטות מנוגדות לכללי הצדק הטבעי", אם כך טוען המבקש, ברור לי מאין הביקורת חסרת השחר בבקשה כאן לפיה "קיבלתי רגלים קרות", לפיה הטלתי על המבקש "עוד כתב אישום" ולפיה החלטתי היא לא פחות ולא יותר "מקרה שכזה מתאים לירושלים!!!!" כפי שהוא טוען בבקשתו.

אינני רוצה להרחיב בהתייחסותי למשמעות הנרמזת (ואף יותר מנרמזת) בסעיף 17 לבקשה בה נטען שאנשים מסוימים הקרובים לחלונות הגבוהים ברשות הפלסטינית חסינים בפני הליכים משפטיים ברם המבקש סבר שדבר כזה לא קיים במ דינת ישראל עד אשר ראה את החלטתי, הדברים מדברים בעד עצמם.

אין בעיה עם כך שהמבקש בסעיף 4 לבקשה מפאר עצמו "כנסיך המשפחתי" ובסעיף 3 ככוכב בשמי המשפט הישראלי אך בהחלט יש בעיה עם כך שבכתב טענות פורמלי שמוגש ע"י עו"ד בישראל הוא מכנה אדם אחר כ" חלאת בני האדם" (באותו סעיף 4 לבקשה).
גם נסיך, נצר למשפחה מכובדת ביותר, לא יכול להרשות לעצמו לכתוב בכתב טענות דברים שכאלו.

מדובר בבקשה שניתן וצריך היה להגישה בלשון אחרת. בית המשפט איננו מופקד על חינוך בעלי הדין או באי כוחם אך הוא צריך ולטעמי אף מחויב לשמור על כבודו, על כבודם של בעלי דין אחרים ועל כבודם של כאלו שאינם בעלי דין ובכל זאת מוזכרים בכתבי הטענות ובדיונים .
היחסים בין מערכת המשפט לבעלי הדין והציבור כמו גם היחסים ההיררכיים בין ערכאות בית המשפט ולבין עצמן מבוססים על כבוד הדדי גם אם אין הסכמות, גם אם הדעות שונות וגם אם נעשו טעויות כאלו או אחרות. אין שיטה אחרת, אין דרך אחרת.

בקשות שמנוסחות כמו זו שלפני, דינן להימחק.
מקור הסמכות למחיקה היא בין היתר בתקנה 91 לתקסד"א וזכה להכרה בפסיקה ולמשל בבר"ע 1866/08 (מחוזי תל אביב) מ.כ. ואח' נגד א.כ:

"פרקליט מחויב לנהוג בכבוד כלפי בית המשפט, להתנסח באופן הגון ומכובד, תוך נימוס והתנסחות זהירה, אף אם הוא סבור כי נפלו שגגות בהחלטות בית המשפט, ובהתנהגותו כלפי הלקוח. אמירות פוגעניות, חצופות ומעליבות, מקומן לא יכירן בכתבי בית דין המוגשים לבית המשפט אשר מטעם זה בלבד רשאי בית המשפט לדחות את הבקשות. תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט למחוק כל עניין מכתב טענות שהוא מביש ומסמיכה אף להורות על מחיקת כתב טענות ".

מעבר לכך, הפסיקה קבעה שלבית המשפט יש אף סמכות טבועה למחוק על הסף הליך במקרה בו בעל דין נוקט בלשון שאיננה ראויה ואפנה למשל לתש"ן 200/99 (בית הדין הארצי לעבודה) בעניין יעקובסון נגד המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב תשנ"א עמ' 181 מפי כבוד הנשיא גולדברג:

.8"איני מוצא מקום ליתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי. מי שנוקט בלשון שבה נקט המבקש בבית-הדין האזורי ולפני אינו ראוי ששערי בית-הדין יפתחו לפניו.

5129371 .9בהחלטתי זאת עושה אני שימוש בסמכות הטבועה אשר לבית-המשפט, "ליצור, במקרים יוצאי דופן, כלים במישור הפרוצדורה וביזיון בית-המשפט, למען הגן על יכולתו התפקודית-מוסדית, להבטחת אי-ניצול הליכיו לרעה..." (ס' גולדשטיין [2] ה"סמכות הטבועה של בית-המשפט" עיוני משפט י', 37, 39, 40). מקובלת עלי מסקנתו של המחבר המלומד (בע' 57) כי מכשיר המחיקה של כתבי טענות אינו מוגבל לעילות המנויות בתקנות. לזאת אוסיף כי אם מוסמך בית-הדין לדחות את התביעה על הסף מ"כל נימוק אחר שעל-פיו סבור בית-הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה" (תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשכ"ט-1969), בודאי שרשאי הוא למחוק תביעה על הסף."

הבקשה נמחקת.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: האני טנוס
נתבע: רולא סבאח
שופט :
עורכי דין: