ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמוס רומנו נגד עיריית נתניה :

בפני כבוד ה שופטת הלית סילש

תובע-מבקש

עמוס רומנו

נגד

נתבעת-משיבה

עיריית נתניה

החלטה

לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בתביעה על סך של 4,000,000 ₪ אשר הגישה המבקש נגד המשיבה , בשל טענות לנזקים אשר נגרמו לו עקב מעשי ומחדלי המשיבה.

בכתב התביעה מתוארת התנהלות רבת שנים בין הצדדים הנוגעות לדוכנים בשוק העירוני בנתניה.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקש, אדם כבן 87, יש לראותו כמי שחי בדלות כלכלית, אשר היקף הכנסותיו קטנות, היקף הוצאותיו לרבות אלו הנוגעות למצבו הבריאותי גבוהות, וגם שיעור הקצבאות אותן הוא מקבל אינו גבוה.

לשיטתו, המשיבה אשר גרמה במעשיה ובמחדליה לאור שנים רבות להתדרדרות מצבו הכלכלי והאישי, מוסיפה ומבקשת לגבות ממנו כספי ארנונה לרבות על דרך של עיקול נכסיו, ותוך שהיא גורמת לו בכך לנזק נוסף.

הוסיף המבקש וטען כי סיכויי ההליך טובים מאוד, ואולם אין ביכולתו לשלם את האגרה הנובעת מניהולו של הליך זה ומשכך הוא עותר למתן הפטור על ידי בית המשפט.

2. המשיבה התנגדה למתן הפטור וטענה כי מדובר ברכיב נוסף של מערכת התנהלות ארוכת שנים במסגרתה מעונין בנו של המבקש להטריד את הרשות אך מתוך מטרה לאפשר לו לקבל בעצמו דוכן בשוק.

עוד נטען כי הבקשה אינה כוללת את המסמכים, הנתונים והראיות אשר נקבע כי יש מקום לצרפן לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה.

3. היועץ המשפטי לממשלה ביקש אף הוא להפנות לחוסר במסמכים כמו גם לעובדה כי המבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי מטעמו.

4. המבקש הגיש כתב תשובה במסגרת חזר על טענות כתב התביעה ואף צירף מסמכים שונים בתמיכה לטענותיו לעניין מצבו הכלכלי.

דיון :

5. חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:
א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.
ב. סיכויי ההליך.

6. בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט :
"את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

7. עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה.
(לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' (פורסם בנבו); וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

8. כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

9. כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.
(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

10. כך לדוגמא כאשר סכום התביעה נדמה מופרז, ייתן בי המשפט פטור מאגרה על סכום תביעה אשר נמצא על ידו כסביר בנסיבות המקרה, וכך אם ירצה המבקש, יוכל הוא להקטין את סכום תביעתו, או לחילופין לשלם את האגרה על הסכום העולה על זה אשר בגינו ניתן הפטור.

11. כך או כך, ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור [לעניין זה ראה דברי כבוד השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]

ומן הכלל אל הפרט;

12. המבקש, כבן 87, הצהיר אין ברשותו נכסים, זכויות, כספים כלשהם וכי למעשה הוא נשען על כספים המתקבלים מקצבאות שונות, כמו גם הכנסותיו מדוכן בשוק בנתניה בסכומים שאינם משמעותיים.
דפי החשבון אשר צורפו אינם מלמדים על הכנסות משמעותיות. עם זאת נרשמה כניסה ויציאה של כספים במזומן אשר לא ברור מקורם.
הוצגו מסמכים לעניין מצבו הרפואי של המבקש, אשר הינו מורכב.
כן הוצאו ראיות לכך שהיקף חובותיו של המבקש הינו מאות אלפי שקלים ( חלק לא מבוטל מאלו הוא חוב כלפי המשיבה).

13. על פי דין, כאמור לעיל, לא נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי בכך שיוכיח כי ההליך מגלה עילה.
נהיר כי אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה משום קביעת מסמרות, אלא כי מדובר בבחינה לכאורית בלבד.
בזהירות המתבקשת , ולאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה על נספחיו (שעה שטרם הונח בפני כתב הגנה) , אני מוצאת כי לא ניתן לשלול את סיכויי המבקש בהליך.

עם זאת, מצאתי כי סכומי הנזק השונים ( גם אלו אשר הינם בגדר נזק ממוני) אינם נתמכים לעת הזו בדבר, ודומה כי סכום התביעה הוא לכאורה מופרז וכי סיכויי המבקש לזכות במלוא הסכום המבוקש, אינם נחזים כטובים.

חשוב מכל אלו, לא ברור כיצד מחד טוען המבקש טענות בדבר דלות כלכלית, ומאידך הינו מיוצג על ידי עורך דין פרטי. לעניין זה אוסיף ואציין כי במסגרת תגובת המשיבות נכללה טענה לעניין זה, ואולם המבקש לא מצא לנכון להתייחס לכך במסגרת תשובתו.

14. לנוכח האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי שיש הצדקה למתן פטור מלא מאגרה, אני מורה בזאת כי ביחס לסכום תביעה בסך של 1,500,000 ישלם המבקש שליש מסכום האגרה הנדרש על פי התקנות ו בגין החלק העולה על 1,500,000 ₪ ישלם המבקש את מלוא האגרה על פי התקנות, או לחילופין יהא רשאי לתקן את כתב התביעה בתוך 14 יום.

המזכירות/גזברות תנפיק למבקש שובר תשלום התואם את החלטתי זו.

האגרה בהתאם להחלטתי זו תשולם בתוך 30 יום מהיום.
לא תשולם האגרה, עד לאותו מועד, תמחק התביעה.
משימה למתן החלטה ליום 5.12.2016
ניתן בסמכות רשם.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמוס רומנו
נתבע: עיריית נתניה
שופט :
עורכי דין: