ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גומי טכנולוגיות מחזור בע"מ נגד יעקב כפרי :

בפני כבוד ה שופטת איילה גזית

תובעת

גומי טכנולוגיות מחזור בע"מ

נגד

נתבעים

  1. יעקב כפרי
  2. עזבון המנוחה נילי כפרי ז"ל

החלטה

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים, וטענה כי אחריות הנתבעים לפירעון שיק שנמסר לה על ידי החברה יעקב כפרי בע"מ (להלן: "החברה") הינה מכוח הפרה בוטה של חובותיהם כבעלי עניין, מנהלים ו/או אורגנים של החברה, המטילה עליהם אחריות אישית לתשלום החוב בגין השיק, מכוח דיני הרמת מסך, דיני הנזיקין ו/או דיני החוזים (סעיף 20 לכתב התביעה).
כמו כן, טוענת התובעת להטלת אחריות אישית מכוח עוולת התרמית ומכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין.

הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף עקב התיישנות, וטענו כי עילת התובענה נולדה לכל המאוחר ביום 31/03/09, כאשר התביעה הוגשה ביום 17/04/16, ועל כן, חלפה תקופת ההתיישנות של יותר מ – 7 שנים והתביעה התיישנה.

התובעת הגישה תגובה לבקשה, וטענה כי סילוק על הסף מחמת התיישנות הינו סעד קיצוני שיש בו כדי לפגוע בזכות הגישה לערכאות, וטענה כי המועד שבו התגבש הנזק הינו מועד פירעון השיק ביום 15/07/09, ועל כן, לא חלפה תקופת ההתיישנות.

הנתבעים הגישו תשובה לתגובה, וטענו כי המועד שבו התגבש הנזק נגרם ביום 31/03/09, הוא המועד שבו הטובין נשללו מאת התובעת, ונמסרו לחברה, וכן טענו כי הנזק שנגרם עקב אי פירעון השיק קשור לעילת התביעה כנגד החברה ולא לעילת התביעה כנגד המבקשים.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, וכן בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.

אכן, כאשר מדובר בסעד של סילוק על הסף, יטה בית המשפט ליתן לתובע את יומו בבית המשפט, וזאת על מנת לאפשר לתובע את זכות הגישה לערכאות, ועל כן יש לבחון את הבקשה לסעד של סילוק על הסף מחמת התיישנות בזהירות יתרה .

יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא כי לצורך בחינת טענות ההתיישנות, יש להניח כתשתית עובדתית את הנטען בכתב התביעה, ולבחון על פי העובדות הנטענות בכתב התביעה מהו המועד בו נולדה עילת התביעה. מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום שבו אילו היה מגיש התובע את תביעתו לבית המשפט ומוכיח את כל העובדות המהותיות, היה זוכה בפסק דין.

במקרה דנן, התביעה שהגישה התובעת עוסקת במסירתו של שיק מעותד ביום 31/03/09, תוך ידיעה של הנתבעים שהשיק לא יפרע כאשר יגיע מועד פירעונו ביום 15/07/09.

לאחר שמיעת טענות הצדדים עולה, כי צודקים הנתבעים בטענתם כי , על פי כתב התביעה, עילת התביעה התגבשה ביום 31/03/09, הוא מועד מסירת השיק כנגד מסירת הטובין, ולכל המאוחר, ביום 01/04/09 בעת שהוגשה בקשה להקפאת הליכים על ידי החברה לבית המשפט המחוזי, וניתן הצו.

עיון בכתב התביעה מלמד כי לכל אורך התביעה מעלה התובעת כנגד הנתבעים טענות על ידיעה של הנתבעים בעניין הפנייה לבית המשפט למתן צו להקפאת הליכים, עוד במועד מסירת השיק, תוך מצג שווא, תרמית, הטעייה וחוסר תום לב.

התובעת טוענת כנגד הנתבעים שידעו על כך שהחברה בקריסה כלכלית, וכל תכלית מסירת השיק הייתה להוציא מהתובעת את הטובין, שכן התובעת התנתה את מסירת הטובין בקבלת ההמחאה (סעיף 8 לכתב התביעה).

לעניין אחריות הנתבעים, טוענת התובעת כי ההתקשרות של הנתבעים בשם החברה, מהווה הפרה בוטה של חובותיהם כעלי עניין, ו/או מנהלים ו/או אורגנים. (סעיף 20 לכתב התביעה).

עוד טוענת התובעת כי הוצאת הטובין מהתובעת כנגד מסירת השיק של החברה, בשעה שידעו כי למחרת היום יפנו לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים, מהווה הפרת חובת תום לב, ועולה כדי שימוש באישיות הנפרדת של החברה, כדי להונות את התובעת. (סעיף 22 לכתב התביעה).

כמו כן, טוענת התובעת כי משיכת השיק בשעה שידעו הנתבעים או צריכים היו לדעת כי הבנק לא יכבד אותו, מהווה עבירה לכאורה על סעיף 432 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. (סעיף 23 לכתב התביעה).

התובעת טוענת כי מעשיהם של הנתבעים כלפי התובעת נגועים בהטעיה מרה, בוטה וגסה, בכל הקשור למצג שהוצג לתובעת ו/או באי גילוי, ו/או במצב שווא, ו/או בהטעיה, ו/או בתרמית. (סעיף 24 לכתב התביעה).

עוד טוענת התובעת כי הנתבעים הטעו את התובעת ביודעין, גרמו לה למסור את הטובין, אגב שהם נוהגים בחוסר תום לב מובהק וקיצוני, תוך ידיעה כי תמורת הטובין לא תשולם. (סעיף 25 לכתב התביעה).

על כן, טוענת התובעת כי מסירת שיק ביודעין כי לא יפרע, אגב ידיעה כי בכוונת החברה לפנות בבקשה להקפאת הליכים בסמוך למועד מסירת השיק, הוא מסוג המקרים המובהקים להרמת מסך ההתאגדות. (סעיף 36 לכתב התביעה).

הנה כי כן, עילת התביעה הנטענת כנגד הנתבעים עוסקת , רובה ככולה, במסירת השיק כנגד קבלת הטובין תוך ידיעת הנתבעים על העדר יכולת הפירעון.
פירוט סעיפי התביעה, ועיון בהם, מלמד כי אין מקום לקבל את טענת התובעת שעילת התביעה התגבשה החל ממועד הפירעון של השיק ב – 15/07/09, הואיל ואין מדובר בתביעה זו בעילת תביעה שטרית, דהיינו מכוח השטר, ואין מקום להחיל את תחילת מרוץ ההתיישנות ממועד הפירעון של השטר.

לפיכך, עילת התביעה במקרה דנן, אינה עילת תביעה שטרית, אלא עילת תביעה של מצג שווא, הטעייה, תרמית וחוסר תום לב, שביצעו הנתבעים כבר במועד מסירת השיק, ועל כן מועד המסירה הינו המועד לתחילת מרוץ תקופת ההתיישנות, ולכל המאוחר המועד בו ניתן צו להקפאת הליכים כנגד החברה ביום 01/04/09.

מכאן, שהתביעה הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, ועל כן הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית בזה על הסף.

למעלה מן הצורך, יאמר כי לא ברורה זכותה של התובעת להגיש את התביעה בהרמת מסך כנגד מנהלי החברה, כאשר השיק נשוא הדיון נכלל בתביעת החוב של התובעת בהסדר הנושים, וסביר להניח, כי חשיפת מנהלים ובעלי מניות לתביעות הרמת מסך מצד נושים בלתי מובטחים, לא הייתה מאפשרת את קיומו של הסדר הנושים.

ב"כ התובעת הפנה לעניין זה לרשות ערעור אזרחי 4024/14 בבית המשפט העליון בעניין אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נגד רפאל כהן, אולם העובדות בפסק הדין עוסקות בתביעה נגזרת כנגד דירקטורים, שהוא הליך שונה ונפרד, ועובדותיו אינן זהות לעובדות במקרה דנן.

אשר על כן, התביעה נדחית בזה על הסף מחמת התיישנות.

התובעת תשלם לנתבעים יחד הוצאות הדיון בבקשה ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גומי טכנולוגיות מחזור בע"מ
נתבע: יעקב כפרי
שופט :
עורכי דין: