ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דגנית לוי נגד באג מולטיסיסטם בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה אביבה טלמור

תובעת

דגנית לוי

נ ג ד

נתבעת

באג מולטיסיסטם בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית.

התביעה:
התובעת טענה כי , רכשה מהנתבעת ביום 17/5/15 מכשיר פלאפון סלולרי מדגם Mx4 MEIZU בתמורה לסך של - 1,599 ש"ח (להלן: " הפלאפון"). לתובעת נמסר כתב אחריות (שהעתקו צורף לתביעה) לפיו הנתבעת נושאת באחריות לתיקון הפלאפון למשך שנתיים מיום הרכישה, הכל בהתאם לתנאים המפורטים בכתב האחריות. הוסיפה התובעת כי ביום 19/5/15 נפל הפלאפון ונשבר המסך. באותו יום, כך ציינה, נמסר הפלאפון לנציג הנתבעת (בסניף פולג בנתניה), אשר ציין כי הפלאפון יועבר לתיקון במעבדה. בבדיקה במעבדה נמצא כי כתוצאה מנפילת הפלאפון המסך והסוללה שבו נשברו ועלות התיקון בסך של - 790 ש"ח תחול על התובעת. התובעת אישרה את ביצוע התיקון ואף שולם על ידה הסך של - 790 ש"ח תמורת התיקון . התובעת טענה עוד כי הובטח לה שבתוך 10 ימים יוחזר הפלאפון כשהוא מתוקן אלא שהפלאפון חזר לסניף הנתבעת ב יום 4/6/15, כלומר, בפיגור של שבוע ימים. במועד זה הגיע לסניף הנתבעת בעלה וקיבל את הפלאפון לאחר תיקונו, בצירוף טופס קבלה מתיקון שבו מצוין כי הפלאפון תקין. לטענת התובעת, משהפעילה הפלאפון בביתה עם הסים שהיה לה – לא פעל הפלאפון ולכן הגיעה שוב לסניף הנתבעת שם הוסבר לה כי יש לשלוח את הפלאפון למעבדה במסגרת האחריות החלה על הפלאפון, זאת על מנת לברר פשר התקלה הנטענת על ידה, דבר שיארך כשבועיים אלא שהיא, התובעת, סירבה למסור הפלאפון לבדיקה ולתיקון במעבדה זאת אף שקיימת אחריות למכשיר, דרשה את ביטול העסקה ונענתה בשלילה.
בתביעתה עתרה התובעת לביטול העסקה ולחיוב הנתבעת בהחזרת תמורת הפלאפון בסך של - 1,599 ש"ח, החזר הסך של - 790 ש"ח ששילמה עבור תיקון המסך והסוללה (שאינם כלולים בכתב האחריות) וכן בתשלום סך של - 500 ש"ח עבור הפסד יום עבודה והוצאות, הכל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

הנתבעת בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה בציינה כי פעלה כדין באחריות ו במקצועיות במסגרת כתב האחריות שנמסר לתובעת והתנאים הכלולים בו.
הוסיפה הנתבעת כי בתעודת האחריות שנמסרה לתובעת עם רכישת הפלאפון ביום 17/5/15 מפורטים המקרים שבהם האחריות לא תחול וביניהם נקבע כי "במקרה של קלקול ו/או שבר בתוצאה מנזק מכוון, זדון, רשלנות, או שימוש בלתי סביר שנגרמו ע"י הלקוח ו/או מי מטעמו" לא תחול אחריות הנתבעת. התובעת מודה ומאשרת, כך הוסיפה וטענה הנתבעת, כי ביום 19/5/15 נפל הפלאפון וכתוצאה מהנפילה נגרם שבר למסך ובבדיקת מעבדת הנתבעת נמצא כי המסך והסוללה ניזוקו כתוצאה מנפילת הפלאפון – ונזק זה אינו כלול בתעודת האחריות. הנתבעת הציעה לתובעת לתקן הפלאפון במחיר מוזל של 790 ש"ח, התובעת אישרה התיקון, שילמה תמורתו וזה נעשה, וכך גם לפנים משורת הדין מסרה הנתבעת לתובעת מגן מסך במתנה. כשהפלאפון חזר מתיקון, הוא נבדק בנוכחות מי שבא לקבלו, אשר אישר שהוא תקין ואף נמסר לתובעת טופס קבלה מתיקון, ששם מצוין כי המכשיר תקין ואף פורטו התיקונים שבוצעו והודגש בטופס זה כהוראה: "נא להטעין לפחות 6 שעות". הנתבעת ציינה כי ימים ספורים לאחר שהתובעת קיבלה את הפלאפון המתוקן לידה, התקשרה התובעת לנתבעת וטענה כי הפלאפון אינו פועל עם כרטיס הסים שברשותה ומשנתבקשה להביא את הפלאפון לנתבעת על מנת לערוך בו בדיקה נוספת בהתא ם לתעודת האחריות - סרבה . התובעת דרשה את ביטול העסקה והחזרת התמורה ששילמה עבור הפלאפון, החזר הסך - 790 ש"ח ששילמה עבור תיקון המסך כתוצאה מנפילת הטלפון שבחזקתה כפי שהודתה והוצאות - דבר שהנתבעת סירבה לו כדין.
עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא צרפה כל חוות דעת מקצועית התומכת בטענתה לפיה קיימת בעיה כלשהי בפלאפון, סירבה להביא את הפלאפון לבדיקה במעבדת הנתבעת בהתאם לתעודת האחריות ולא איפשרה באופן זה לנתבעת לבדוק את טענת התובעת לפיה הפלאפון אינו פועל עם כרטיס הסים שברשותה.
בנסיבות אלה עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה, תוך חיובה בהוצאות משפט בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין.

בעדותה בבית המשפט ציינה התובעת, גב' דגנית לוי, כדלקמן:

"ביום 17.5.15 רכשתי פלאפון. ביום 19.5.15 הפלאפון שלי החליק ונפל ולמרות הכיסויים נשבר המסך. התקשרתי לנתבעת ואמרו לי להביא את הטלפון לסניף הנתבעת בפולג והבאתי ואמרו לי שצריך להעביר את הטלפון למעבדה וזה ייקח 10 ימים לבדוק זאת. ב10 ימים האלה ניסינו שוב ושוב להשיג את הנתבעת והיה מאוד קשה, לבסוף ב-3.6 הצלחנו לאתר אותם דרך שירות לקוחות ואמרו שהטלפון מוכן ואנחנו צריכים לשלם 790 ₪ שכן דובר היה בכך שהמסך נשבר והסוללה נשברה. אני באתי לקחת את הטלפון ב-4.6.15, לא היה איתי סים. לקחתי את הטלפון לאחר שלפני זה עוד טלפונית שילמתי עבור התיקון 790 ₪. צירפתי לתביעה שלי את טופס המעבדה שהנתבעת מסרה לי שהטלפון תקין, כלומר המעבדה כתבה שהטלפון תקין והוא נשלח לסניף. אני מפנה למסמך מיום 2.6.15 שצירפתי לתביעה. לקחתי את הטלפון מהסניף אבל בגלל שלא היה לי סים אז בסניף עצמו לא ניסיתי את הטלפון כי אי אפשר היה. שהגעתי הביתה הכנסתי את הסים והטלפון לא עבד. התקשרנו לנתבעת, קודם למעבדה ולמנהל סניף נתניה ואמרנו שהטלפון לא עובד, הם אמרו שאין בעיה וביקשו ממני להגיע לסניף כדי למסור את הטלפון חזרה למעבדה. גם אני וגם בעלי דיברנו. בעלי לקח את הטלפון והגיע שוב לסניף בנתניה, הם אמרו שהם לא מבינים מה הבעיה ואמרו שהם צריכים שוב לשלוח את הטלפון למעבדה, אנחנו אמרנו שזה טלפון חדש וזה לא סביר התנהלות כזאת. באותו מעמד לא ביקשו מאיתנו תשלום, אלא אמרו שישלחו את הטלפון למעבדה. בעלי שאל כמה זמן זה ייקח ואמרו כניראה 10 ימים. את הטלפון קניתי בסניף בנתניה וצירפתי קבלה המעידה על התשלום. אני אומרת שראיתי בעיתון כתבה שלפיה טלפון מאותו סוג שהייתה בו תקלה אז הנתבעת ביטלה עסקה ואני מפנה לתביעה שלי. אני מפנה לתביעה שלי ומגישה את חלק מהכתבה הנוגע לזה, זה היה בעיתון ממון של ידיעות אחרונות. אני לא יודעת ממתי הכתבה. אני חושבת שזה מה-30.8.15 מוגש ומסומן ת/1. אני חושבת שהנתבעת צריכה לפעול בהתאם. אני מבקשת להורות על ביטול עסקה ולהחזיר לי את הסך ששילמתי עבור הטלפון שזה 1,599 ₪ וגם את עלות התיקון בסך של 790 ₪ והפסד יום עבודה בסך של 500 ₪".

בחקירתה הנגדית לשאלות, השיבה לשאלה "ש. מי אסף את המכשיר מהחנות את או בעלך?" השיבה "בעלי", לשאלה "בעלך לא נמצא כאן היום כדי להעיד" השיבה "נכון", לשאלה "האם הטענתם את המכשיר 8 שעות אחרי התיקון?" השיבה "לא", לשאלה "אני מפנה אותך לטופס המעבדה שצירפת לתביעה שלך ורשום שם נא להטעין 6 שעות לפחות." השיבה "אף אחד לא אמר לנו את זה." לשאלה "אתם לקחתם את המכשיר שמתם את הסים בלי להטעין את הטלפון לפחות 6 שעות, ואמרתם שהטלפון לא עובד ולא פעלתם על פי ההוראות." השיבה "אתם לא אמרתם לי שצריך להטעין לפחות 6 שעות לפני ששמים את הסים." לשאלה "זה רשום במסמך" השיבה "יכול להיות, אבל אני רוצה להגיד שיכול להיות והיה צריך לעשות את זה ולהטעין 6 שעות , אבל זה תמוה מאוד שבשיחה עם המעבדה זה לא צויין. עם המעבדה אני דיברתי וזו מהמעבדה אמרה לי שאני אסע לסניף ואז בעלי נסע לסניף, והם אמרו שלא ברור מה קרה ונשלח שוב למעבדה ואנחנו לא הסכמנו".

עדה מטעם הנתבעת, גב' ג'וסלין הטלי, ציינה בעדותה בבית המשפט כדלקמן:
"תפקידי בחברה הוא עוזרת של היושב ראש הפעיל של החברה. אני רוצה לומר את הדברים הבאים:
כל תקלה שבמסגרת האחריות מתוקנת לפחות בכפוף לתעודת אחריות שניתנת במעמד הרכישה, אותה תעודה צורפה לכתב התביעה. מדובר על שבר של המסך והסוללה. תקנות שירות לאחר המכירה מאפשרות במקרה של תקלה שאיננה במסגרת האחריות לגבות תשלם בגין התיקון וכך היה במקרה זה, לא רק שכך היה במקרה הזה, אלא שניתנה הצעת מחיר לתיקון וכל הדין והדברים לגבי התיקון היה לגבי סכום התיקון. ניתנה הצעת מחיר של 900 ₪ והתובעת ובעלה לא הסכימו לשלם. לאחר התערבות של אלון ועקנין שהוא מנהל התמיכה הטכנית שהוא באחריותי ניתנה הצעת מחיר חדשה על העבודה וביקשו 790 ₪ רק על החלקים. בניגוד מוחלט למה שניתן על ידי התובעת החשבונית בגין התיקון שולמה ב1.6.15, חשבונית שמספרה- 981300935 צורף לאותו מסמך תאריך התשלום. יובהר, שמאחר ולא מדובר בתקלה במסגרת האחריות הרי שהמועדים נכנסים לאחר התשלום ולא לפניו. אני חוזרת ואומרת שהם קיבלו את המכשיר בחזרה כשהוא תקין וזה מצויין כפי שצויין באותו מסמך של המעבדה. כתוב על ידי מסמך המעבדה שהמכשיר תקין ונשלח לסניף. עוד צויין באותו דוח מעבדה כי יש להטעין לפחות 6 שעות את המכשיר ואני מפנה למסמך מיום 2.6.15 שנמסר גם הוא לתובעת. אינני יכולה לבחון עד הסוף בעצם מה קרה בין הרגע שבעלה של התובעת אסף את המכשיר מהסניף כשהוא תקין ועד התלונה החדשה של התובעת לפיה המכשיר לא היה תקין וזאת משתי סיבות: ראשית התובעת לא הציגה את המכשיר, בעלה של התובעת לא הגיע בכלל להעיד ולכן אני לא יכולה לשאול אותו אם הוא לקח את הדוח של טופס שליחה למעבדה במסמך מיום 2.6.15, מאחר והדוח מה-2.6.15 צורף לתביעה אז הרי שמסמך זה היה בידיה של התובעת ובעלה. לגבי לכאורה הטענה לתקלה, לא נתנה לנו כל הזדמנות לנתבעת לבדוק את המכשיר שכן התובעת סירבה להביא את המכשיר לבדיקת המעבדה. גם היום אם יובא המכשיר לנתבעת לבדיקה אז הנתבעת תקבל אותו לבדיקה ואם יש תקלה כלשהי במסגרת האחריות אז יינתן הטיפול וגם אם תקופת האחריות הסתיימה אז לפנים משורת הדין אנחנו מוכנים לבדוק את המכשיר וככל שהתקלה היא במסגרת האחריות, וככל שמדובר בכך שהסים הוכנס לא נכון וגרם לשבר או כל תקלה אחרת שלא במסגרת האחריות אז נהיה מוכנים לטפל. אני מבהירה כי אנחנו כן מעוניינים ומבינים את ליבה של התובעת, אנחנו מבינים שכאשר רוכשים מוצר חדש אז אנחנו רוכשים אותו לא כדי לא לשים אותו בארון, יחד עם זאת, ישנן תקלות שהם לא באחריות המוכר כמו במקרה זה, כי המשתמש הביא את המכשיר לאחר שהפיל אותו וגרם לשבר במסך ובסוללה. בקשר לכתבה ת/1, אני לא קראתי את הכתבה, אני לא יודעת במה מדובר, אני לא יודעת באיזה טלפון מדובר ואני לא יודעת מה היו הזמנים ולא יודעת מה הייתה התקלה, כל דבר הוא לגופו של עניין. במקרה הזה שלא הוגשה כל חוות דעת מקצועית, ונטל ההוכחה מוטל על התובעת ולא על הנתבעת, אני מבקשת לדחות את התביעה תוך חיוב בהוצאות.

בחקירתה הנגדית השיבה לשאלה "את מדברת על עניין האחריות, ואני אומרת שאין מחלוקת על האחריות שהרי אנחנו שילמנו על התיקון בגלל שהמסך והסוללה נשברו כשהטלפון נפל." השיבה "אם לא הייתה מחלוקת, אז מדוע אתם ציינתם את כל הדבר הזה בכתב התביעה וביקשתם בתביעה החזר על 790 ₪." לשאלה אני אומרת שאין קשר בין הסכום שתבעתי בתביעה שזה ה800 ₪ וגם ביקשתי ביטול עסקה בגלל כל עוגמת הנפש שנגרמה לי" השיבה "אני אומרת שאנחנו פעלנו על פי דין ועל פי חוק ואני אומרת שאנחנו עדיין מוכנים לתקן ככל שיש תקלה, רק שאתם לא מוכנים להביא את הטלפון לבדיקה." לשאלה אתם טוענים שהטלפון חזר תקין מהמעבדה" השיבה "נכון" לשאלה "אם זה נכון מה שאתם טוענים שלא הטענו את הטלפון 6 שעות כפי שכתוב במסמך מיום 2.6.15 אז למה כאשר אני טלפנתי למעבדה אחרי שהטלפון לא עבד לא אמרו לי מהמעבדה שאני צריכה להטעין את הטלפון, אלא אמרו לי להביא את הטלפון לסניף?" השיבה "לגבי המקרה של המעבדה אתם קיבלתם את הטלפון חזרה מהמעבדה תקין עם מסמך מהמעבדה ששם כתוב במפורש נא להטעין לפחות 6 שעות. לגבי החנות גם בחנות כאשר בעלך חזר ואמר שהמכשיר לא עובד אז אמרו לו בוא נשלח למעבדה ויבדקו אם יש תקלה וזה מה שאנחנו עושים על פי חוק." לשאלה " כשאת אומרת 6 שעות לפחות להטעין את הטלפון לפני שמכניסים את הסים, האם את יודעת כמה זמן עבר מהרגע שבאנו לקחת את הטלפון מהסניף עד שחזרנו אליכם טלפונית והגענו לסניף, את יודעת כמה זמן?" השיבה "אני לא יודעת אבל אני רוצה לומר בניגוד מוחלט למה שאת אומרת שטענת שאת אספת את הטלפון ב-2.6.15" לשאלה "את כותבת בכתב התביעה שאת אספת את הטלפון ב-4.6.15." השיבה "אני אומרת לך שהטופס תיקון מהמעבדה לסניף היה ב- 2.6.15 ואנחנו באנו לקחת את הטלפון ב-4.6.15 ובעלי בא עם הטלפון ב-4.6.15 ואני לא זוכרת באיזה שעה, אבל זה היה שעה שעתיים אחרי שיקבלנו את הטלפון מהתיקון, מי שלקח את הטלפון מהתיקון ב-4.6.15 זה בעלי ואני לא יודעת באיזה שעה הוא בא לקחת את הטלפון מהתיקון ומי שבא חזרה ב-4.6.15 לסניף עם הטלפון זה גם בעלי ואני לא יודעת באיזה שעה הוא בא אבל זה היה שעה שעתיים אחרי שהוא קיבל את הטלפון".

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה שדין תביעת התובעת להידחות, וכך אני מורה.

מחומר הראיות עולה כי הפלאפון נרכש על ידי התובעת מהנתבעת ביום 17/5/15 בתמורה לסכום של - 1,599 ש"ח. לתובעת נמסרה תעודת אחריות למשך שנתיים מיום הרכישה כשתנאי האחריות פורטו בה. העתק תעודת האחריות צורף לתביעה (להלן: " תעודת האחריות").
התובעת מודה ומאשרת כי ביום 19/5/15 הפלאפון שנרכש על ידה מהנתבעת והיה בחזקתה כאמור, החליק ונפל וכי מסך הפלפאון נשבר. באותו יום, 19/5/15, מסרה התובעת את הפלאפון לנתבעת לתיקון. הנתבעת, על פי תעודת האחריות, קיבלה את הטלפון לידה, העבירה אותו לבדיקת מעבדה בה נמצא כי כתוצאה מנפילת הפלאפון שהיה בשימוש התובעת, נשברו המסך והסוללה.
הנתבעת הודיעה זאת לתובעת תוך שציינה בפניה את עלות התיקון בסך של - 790 ש"ח בה על התובעת לשאת, שכן עפ"י תעודת האחריות אין הנתבעת נושאת בהוצאות תיקון "במקרה של קלקול ו/או שבר כתוצאה מנזק מכוון, זדון, רשלנות, או שימוש בלתי סביר שנגרמו על ידי הלקוח "ו/או מי מטעמו", כמפורט בתעודת האחריות.
התובעת אישרה את ביצוע תיקון הפלאפון, שילמה עבור תיקון המסך והסוללה שנשברו כתוצאה מנפילת הטלפון שבחזקתה, והפלאפון תוקן והוחזר לתובעת כשהוא תקין - הכל כמפורט בטופס התיקון שנמסר לה (העתק טופס תיקון זה צורף להגנת הנתבעת).
מודגש בזאת כי בטופס קבלת הפלאפון לאחר תיקונו כאמור, פורטו התיקונים שנעשו בפלאפון וכך גם צוין במפורש כדלקמן: "נא להטעין לפחות 6 שעות".

אין חולק כי הוראה זו של מעבדת הנתבעת לא קו ימה על ידי התובעת, אשר התקשרה לנתבעת מספר שעות לאחר שקיבלה את הפלאפון המתוקן מהנתבעת והודיעה לה כי הפלאפון אינו פועל.

נציג הנתבעת, בהגינותו, ועל פי תעודת האחריות החלה על הפלאפון, הודיע לתובעת שתביא את הפלאפון לסניף הנתבעת על מנת שתלונתה תיבדק במעבדה וכדברי התובעת עצמה בעדותה: "התקשרנו לנתבעת, קודם למעבדה ולמנהל סניף נתניה ואמרנו שהטלפון לא עובד, הם אמרו שאין בעיה וביקשו ממני להגיע לסניף כדי למסור את הטלפון חזרה למעבדה ".
בעלה של התובעת הביא את הפלאפון לסניף הנתבעת ונאמר לו כי יש להעביר את הפלאפון לבדיקה במעבדת הנתבעת בהתאם לתעודת האחריות, כשבאותו מעמד לא נדרש מהתובעת כל תשלום . התובעת ובעלה לא הסכימו למסור הפלאפון לבדיקת המעבדה, דרשו טלפ ון חדש ולכך התנגדה הנתבעת.

קובעת אני כי הנתבעת הייתה מוכנה, כנדרש ממנה במסגרת תעודת האחריות שניתנה לתובעת, לבדוק את הפלאפון במעבדת הנתבעת, ואם אכן תתגלה תקלה הנכללת בתעודת האחריות, לבצע את תיקונו. על התובעת היה לאפשר לנתבעת לעשות כן ולבדוק את הפלאפון במעבדת הנתבעת באמצעות טכנאי הנתבעת הכל באופן מקצועי - דבר שהתובעת סירבה לו כפי שגם לא פעלה התובעת על פי הוראות מעבדת הנתבעת ולא הטעינה את הפלאפון לפחות 6 שעות לאחר שקיבלה אותו מתיקון המסך והסוללה שנשברו כתוצאה מכך שהטלפון שהיה בחזקתה ובשימושה נפל.

חוק הגנת הצרכן קובע חובה כללית של מוכר לתת שירות לאחר מכירה. מכוח חוק זה הותקנו תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו – 2006. תקנות אלו קובעות תקופת אחריות מינימאלית של שנה, במהלכה על היצרן או היבואן החובה לתקן כל ליקוי ופגם בממכר לאחר מכירתו.

בענייננו, ניתנה לתובעת תעודת אחריות לפלאפון למשך שנתיים שבה פורטו תנאי האחריות, וכך גם המקרים שבהם לא תחול האחריות. הנתבעת פעלה בהתאם להוראות החוק והתקנות על פיו ובהתאם לתנאי תעודת האחריות שניתנה לתובעת והייתה מוכנה לבדוק את הפלאפון במעבדה המקצועית של הנתבעת על ידי אנשי מקצוע ולבחון אם קיימת תקלה כלשהי בפעולת הפלאפון, ואם כן לאתרה ולתקנה, הכל בהתאם לתנאי תעודת האחריות וכנדרש ממנה, אלא שהתובעת סירבה לאפשר לנתבעת לעשות זאת בכך שלא הסכימה למסור ולא מסרה את הפלאפון לבדיקת מעבדת הנתבעת וכל שדרשה הוא מכשיר פלאפון חדש ו/או ביטול העסקה והחזרת כל הסכומים ששילמה לנתבעת – ולכך בצדק התנגדה הנתבעת.

אוסיף ואומר, כי טענת התובעת לפיה הפלאפון שהוחזר לה לאחר תיקונו לא פעל אף לא הוכחה כלל על ידי התובעת בראיה ממשית כלשה י. התובעת, כאמור, סירבה למסור הפלאפון לבדיקה במעבדת הנתבעת ולא איפשרה לנתבעת לבדוק את הפלאפון באופן מקצועי, וכך גם פרט לאמירת התובעת לפיה הפלאפון אינו עובד, לא הגישה התובעת כל מסמך ו/או חוות דעת של איש מקצוע, טכנאי טלפונים ו/או אחר בעל ידע בתחום זה, לפיו הפלאפון אינו תקין. כך גם לא זימנה התובעת לעדות איש מקצוע בתחום זה.
לא די באמירת התובעת בלבד שלא הוכחה בראיה מקצועית, ממשית, כלשהי.
אמנם תביעת התובעת מתבררת בבית משפט לתביעות קטנות בו ישנה גמישות בסדר הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובעת נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתה על פי הדרישה, "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעת להוכיח הן את העובדות להן היא טוענת והן את הנזק שנגרם ואת הקשר שבין הנזק ובין אותן עובדות להן היא טוענת והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.
הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל הדין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו והיא תידחה.
כך גם נקבע בפסיקה כאשר מדובר בתחומי מומחיות ובענייננו מומחיות בבדיקה מקצועית של טלפון נייד על התובעת היה להתכבד, שעה שטוענת היא לליקוי בפלאפון, להמציא את הפלאפון לנתבעת על פי כתב האחריות על מנת שטענתה תיבחן ותבדק במעבדת הנתבעת על ידי טכנאי מוסמך ו/או להביא חוות דעת מומחה ו/או איש מקצוע מטעמה שהוא טכנאי טלפונים ו/או איש שירות טכני בתחום זה בעל ידע והבנה מקצועיים ושיהיה בכך כדי לתמוך באופן מקצועי ואחראי בטענת התובעת לקיום ליקוי בפלאפון שלא ניתן לתיקון על ידי הנתבעת, אף שהנתבעת מוכנה היתה במסגרת אחריותה ואנשי המקצוע הפועלים מטעמה , לתקן כל ליקוי שכזה, אם אכן יתגלה.
בית משפט לתביעות קטנות מציב מסגרת המאפשרת דיון לא פורמלי מבחינת דיני הראיות תוך הגמשת כללי הפרוצדורה והוזלת העלויות אולם אין פירושו של דבר שניתן פטור מהוכחת תביעה. תביעה שעיקרה עניין שבמומחיות לא תתקבל רק על סמך טענות שמועלות מפיו של בעל דין מעוניין.
בענייננו, התובעת לא הרימה את נטל השכנוע להוכיח תביעתה ולא הביאה כל ראיה ו/או עדות ו/או מסמך מבעל מקצוע, טכנאי טלפונים ו/או איש שירות מקצועי אחר בעל ידע בתחום הפלאפונים כדי להוכיח טענתה לפיה הפלאפון אינו פועל ו/או שלא ניתן לתקנו במסגרת תעודת האחריות, אף שהנתבעת ביקשה לבדוק את הפלאפון אשר לטענת התובעת לא פעל. התובעת סרבה למסור את הפלאפון לבדיקת המעבדה המקצועית של הנתבעת.
העולה מהמקובץ כי דין תביעת התובעת שהוגשה כנגד הנתבעת להידחות וכך אני מורה.
לסיכום, תביעת התובעת - נדחית.
אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן והודע היום כ"ח תשרי תשע"ז, 30/10/2016 בהעדר הצדדים.

אביבה טלמור , שופטת עמיתה


מעורבים
תובע: דגנית לוי
נתבע: באג מולטיסיסטם בע"מ
שופט :
עורכי דין: