ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מואיז ביטון נגד קווי חופשה בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת בכירה פרנקל (שיפמן) ליאורה

תובעים

  1. מואיז ביטון
  2. אריאלה ביטון
  3. אהוד חבר
  4. לירז חבר
  5. עידו חבר
  6. עמית דניאל
  7. חלי דניאל
  8. כרמית ביטון
  9. גל אביב

נגד

נתבעים

1.קווי חופשה בע"מ
2.ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית.
התובעים עתרו לקבוע כי על הנתבעים לפצותם בסכום של 31,420 ₪.
להלן העובדות הצריכות לעניין:

טענות הצדדים בכתבי הטענות:
א. טענות התובעים:
התובע מס' 1, מר מואיז ביטון, הגיש התביעה בשמו ובשם התובעים הנוספים שהינם בני משפחתו.
לדברי התובע בכתב התביעה, הוא אבי המשפחה ורכש עבור בני משפחתו חבילת נופש לרודוס, טיסה , מלון , העברות והשכרת רכב ברודוס.
ההזמנה בוצעה על ידי בתו, התובעת מס' 4, הגב' לירז חבר , מול נציג מכירות של הנתבעת מס' 1.
לדבריו היה עליהם לטוס מנתב"ג לרודוס ביום 14.8.15 בשעה 08:30 ולשוב מרודוס לנתב"ג ביום 18.8.15 בשעה 19:30. פרטי הטיסות נמסרו לבתו, גב' לירז, בעל פה.
טען כי נאמר לבתו שהטיסה מנתב"ג לרודוס הינה של חברת ישראייר תעופה ותירות בע"מ, וטיסת החזור הינה של חברת אל -על.
טען התובע כי היה להם חשוב לטוס בחברת תעופה ישראלית.
טען כי בבית המלון ברודוס הם התארחו על בסיס של חצי פנסיון, ארוחת בוקר וערב, וכן החבילה כללה העברות משדה התעופה למלון וחזרה מהמלון לשדה התעופה. ההזמנה בוצעה ביום 3.8.15.
ביום 7.8.15 עודכנו שיש שינוי בשעת הטיסה חזור, והטיסה אשר היתה אמורה לצאת ביום 18.8.15 בשעה 19:30, נדחתה לשעה 20:55.
לטענת התובע, ביום 14.8.15, במועד בו היה עליהם לצאת מהארץ בשעה 8:30, הם הגיעו לשדה התעופה בשעה 05:30. בעת שהגיעו לשדה נגשו אליהם נציגי ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, והודיעו להם שיש תקלה במטוס של חברת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ , אשר היה אמור להובילם מנתב"ג לרודוס . משכך הטיסה לא תצא בשעה 08:30 כפי המתוכנן, כמו כן מסרו כי עדיין אין צפי לשעת ההמראה.
נאמר כי הטיסה יכולה להתעכב גם 24 שעות, ולכל המוקדם תדחה לשעות הצהריים.
נציגי החברה הודיעו לנוסעים שאין טעם שישארו בשדה התעופה ועליהם לקחת מונית הביתה בחזרה ויצרו עמם קשר ברגע שידעו מהי שעת הטיסה, לאחר שימצא מטוס חלופי להוביל את הנוסעים.
עוד נאמר להם שעליהם לחזור במונית לנתב"ג לאחר שיעודכנו בשעת ההמראה.
התובעים פעלו כפי שנאמר להם על ידי נציג חברת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, חזרו לביתם לישוב מכבים-רעות, בשלוש מוניות. בשים לב לכך שבמשפחה שמונה אנשים ותינוק, היה עליהם להעזר בשלוש מוניות. הם הגיעו הביתה מאוכזבים בשל העובדה שהחופש ברודוס מתקצר והמתינו לטלפון מחברת התעופה על מנת לדעת את שעת הטיסה המיועדת. ב חלוף מספר שעות יצרה עמם קשר נציגת החבר ה ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, והודיעה שהטיסה תמריא בשעה 15:00.
לאור האמור התובעים הזמינו שלוש מוניות וחזרו בחזרה לשדה התעופה.
לאחר שעברו את הבדיקות הבטחוניות ועלו למטוס, בפועל, הטיסה שהיתה אמורה להמריא בשעה 15:00 המריאה בסופו של יום בשעה 16:30 .
התוצאה מהאמור היא שבמקום להמריא בשעה 08:30 בבוקר התובעים המריאו רק בשעה 16:30.
בהמשך נחתו בשדה התעופה ברודוס, והמתינו לכבודה של כלל הנוסעים, ורק לאחר שנאספה הכבודה של כלל הנוסעים בחבילת הנופש של קווי חופשה בע"מ, הגיע האוטובוס ופיזר את הנוסעים בבתי המלון השונים.
בסופו של יום הם הגיעו למלון בשעות הערב במקום להגיע בשעות הבוקר.
בעת הגיעם למלון הם המתינו בקבלה עם קבוצה גדולה של נוסעים מאותה טיסה, ובשל זמן ההמתנה הממושך הם הפסידו את ארוחת הערב במלון, ארוחה אשר שילמו עבורה כחלק מחבילת הנופש.
לאור האמור הם יצאו לאכול בחוץ, במסעדה, ונדרשו להוצאה נוספת, ולא מתוכננת , בגין עלות ארוחת הערב ולא הספיקו בשל שעת ההגעה, וההמתנה לקבלת החדר, ליהנות מארוחת הערב במלון אשר כאמור שולמה במסגרת החבילה.
בהמשך, מאחר והגיעו לרודוס בשעה מאוחרת מהמתוכנן, חברת השכרת הרכב לא שמרה עבורם את שני כלי הרכב שהזמינו, בעלות של 30 יורו ליום, והם נאלצו להזמין כלי רכב בעלות גבוהה יותר של 90 יורו ליום, הואיל ונותר ו רק רכב י יוקרה מסוג ב.מ.וו. משכך, הם שכרו כלי רכב מסוג ב.מ.וו כברירת מחדל, ועלות כלי הרכב היתה פי שלושה ממה שהיה עליהם לשלם בפועל בגין ההזמנה המקורית .
בהמשך, הטיסה בחזרה היתה אמורה להמריא בשעה 20:55, אולם גם הטיסה הזו לא יצאה במועד ונדחתה לשעה 22:30.
לטענת התובעים, היה בידי חברת קווי חופשה בע"מ, אשר היו אחראים על ההסעה מהמלון לשדה התעופה, להודיע שיש איחור בטיסה , ולהסיע את הנוסעים לשדה התעופה בשעה מאוחרת יותר, על מנת שלא ימתינו בשדה התעופה ללא תנאים, המתנה מייגעת.
טענות התובעים ככל שמתייחסות להובלה לשדה בשעה מוקדמת מהנדרש, לאחר שהחברה ידעה שהטיסה תתעכב, מופנית לחברת קווי חופשה בע"מ, לטענתם החברה היא האחראית להובלה מהמלון לשדה, והיה עליה לתאם הסעה בשעה מאוחרת יותר.
בנוסף, סברו התובעים כי הם אמורים לטוס בחברת "אל על" בטיסה חזרה, כפי שהוצג להם מטעם קווי חופשה בע"מ, בטלפון, בעת הזמנת החופשה. בדיעבד, התברר שהטיסה הינה של חברה צ'כית בשם TRAEL SERVICE ולא חברת "אל על".
כמו כן בדיעבד, לטענת התובעים, הטיסה מרודוס לישראל המריאה רק בשעה 23:30.
טענו התובעים כי שדה התעופה היה ללא מיזוג והימים ימי קיץ חמים. טענו כי ניתן להם שובר לרכישת כריך ושתיה מבית הקפה בשדה התעופה, אך הכריך לא היה כשר ולכן ארוחת הערב עבורם לא היתה רלוונטית. טענו כי הם נחתו בישראל בשעה 02:35, כאשר בעת הזמנת חבילת הנופש מקווי תעופה נאמר ששעת ההמראה לטיסה חזור תהיה 19:30. משמע הם נחתו בישראל ארבע שעות לאחר שעת ההזמנה המקורית של הטיסה , ולמחרת היה עליהם לחזור לשגרה ולעבודה.
טענו כי נגרמו להם נזקים בלתי הפיכים, כגון הוצאות בגין נסיעה במוניות משדה התעופה לביתם ומביתם לשדה התעופה ביום ההמראה, בעלות של 1,160 ₪. הם סעדו במסעדה ביום הטיסה לאור העיכוב, מאחר והם לא נערכו לאכול בבית ביום בו היו אמורים לטוס , והארוחה היתה בעלות של 900 ₪. כמו כן הם אכלו במסעדה ברודוס בערב ההגעה, בעלות של 300 יורו, וזאת כאמור בשל העובדה שהגיעו למלון לאחר שנסגר חדר האוכל. את הפסד ההנאה מיום ברודוס כימתו התובעים בסך של 100 יורו לאדם ליום.
בנוסף טענו כי אם היה מובא לידיעתם מראש שהטיסה תצא רק בשעה 16:30 ולא בשעה 08:30 , לא היה עליהם לקחת יום חופש . משכך הם עותרים לפיצוי בסך של 500 ₪ לאדם.
בנוסף שכירת כלי הרכב עלתה מעבר למצופה, היה עליהם לשכור כלי רכב בעלות של 120 יורו ובפועל שילמו עבור השכרת כלי הרכב 360 יורו. משכך, עתרו להשיב להם 240 יורו.
בנוסף, בשל עוגמת הנפש ואי הנוחות, והעובדה שהם היו אמורים לטוס בטיסת אל על ובפועל הטיסה בחזרה היתה בחברה צ'כית שאינה מוכרת להם, והם חששו לאורך כל הטיסה, הם עתרו לפיצוי בסך של 2,500 ₪ לאדם.
לדברי התובעים, לאחר חזרתם ארצה הם פנו לנתבעות, תחילה דרשו רק את ההחזר הכספי בגין המוניות וכן פיצוי לאור השתלשלות העניינים. חברת ישר אייר תעופה ותיירות בע"מ לא הגיבה לפניות. חברת קווי חופשה בע"מ , הגיבה , אולם התנערה ולא לקחה אחריות, והפנתה אותם לחברת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ.
לאחר פניות רבות והתכתבויות, ביום 20.12.15, חברת קווי חופשה השיבה, שלחה להם כתב קבלה ויתור ושחרור שנשלח ע"י חברת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, באמצעותו היה עליהם לאשר קבלת החזר המוניות על סך 1,160 ₪, הסכום שהוצא ביום 14.8.15, וכן היה עליהם לחתום שהם לא יתבעו ולא תהיינה להם טענות כלפי חברת ישראייר תעופה ותיירות בע"מ, או מי מטעמה.
המכתב שעניינו קבלה ויתור ושחרור לא היה מקובל על התובעים.
התובעים טענו שאין קשר בין ההוצאות שהוציאו בגין המוניות סכום אשר התחייבה החברה להחזיר ביום 14.8.15, לאור העיכוב בטיסות , לבין התחייבותם שלא לתבוע את החברה , ומשכך לא חתמו על המסמך.

התובעים צרפו לכתב התביעה מסמכים שונים לחיזוק גרסתם, לרבות ההתכתבויות עובר להגשת התביעה עם הנתבעים.
לציין כי לא הוצגו קבלות בגין תשלומים למסעדות, לא בארץ ולא בחו"ל.
הוצגו קבלות בגין נסיעה במוניות, שש קבלות, כל אחת על סכום של 160 ₪.
הוצג אישור בגין הזמנת המלון ברודוס, ממנו עולה כי ההזמנה היא מיום 14.8.15 ועד ליום 18.8.15, ארבעה לילות, וכן הוצג מסמך בגין השכרת רכב משלמה סיקסט מיום 15.8.15.
בנוסף הוגש מסמך שסומן כנספח 8, שנשלח ללירז חבר ביטון , ממנו נלמד כי שונתה שעת הטיסה חזרה.
בכותרת ההודעה מיום 07.08.15 , ובמסמך צויין כי הטיסה היא 3199QS ( קרי, צויין שם המוביל ומספר הטיסה).

ב. טענות הנתבעת מס' 1, קווי חופשה בע"מ
הנתבעת דחתה את טענות התובעים.
לטענת הנתבעת, ביום 3.8.15, התובעים בצעו הזמנה לחבילת נופש ברודוס, הכוללת טיסות צ'רטר, בית מלון חצי פנסיון והעברות משדה התעופה ובחזרה ביום 18.8.15.
התובעים שילמו 842 דולר לאדם.
הנתבעת ציינה כי המושבים בטיסת ההלוך לרודוס נרכשו על ידי הנתבעת, מנתבעת מס' 2, חברת התעופה ישראייר.
הנתבעת מס' 1 ציינה כי היא איננה חברת תעופה ואין לה קשר לשינוי ו/או לדחיה במועדי הטיסה.
הנתבעת ציינה כי היא סוכנות נסיעות באמצעותה נרכשה חבילת הנופש והיא משמשת כמתווכת וצינור בין נותני השירות לבין התובעים, ומשכך, האמור בכתב התביעה אינו רובץ לפתחה ואין יריבות בינה לבין התובעים, לעניין מועד הטיסה וההמתנה עד לשעת ההמראה המחודשת.
הנתבעת טענה כי בצעה את הזמנת התובעים במסירות וללא דופי, ושלחה לתובעים את כל מסמכי הנסיעה, כרטיסי טיסה ושובר למלון, בהתאם להזמנתם.
הנתבעת טענה כי התובעים לא רכשו כרטיס לטיסת אל על בטיסה חזרה, התובעים רכשו טיסה של חברת TVS AIRLINE.
טענה הנתבעת כי התובעים לא הוכיחו בראיה או במסמך, כי רכשו כרטיס לטיסה של חברת אל על, וכאמור, הטיסה שנרכשה הינה של חברת תעופה QS - TVS AIRLINE.
באשר לטיסת הלוך הפנתה הנתבעת מס' 1 את התובעים ישירות לנציגי הנתבעת מס' 2.
טענה הנתבעת מס' 1 כי לא נמצאה קלטת בה נאמר למי מהתובעים כי טיסת החזרה לישראל הינה של חברת אל על, וכאמור התובעים לא הצליחו להוכיח טענה זו, והיא מוכחשת מחוסר ידיעה, ולא ברור מהיכן שאבו התובעים מידע זה.
טענה הנתבעת כי הנספח 1 לכתב ההגנה הינו כרטיס הטיסה אותו קבלו התובעים ובו מצויינת שעת הטיסה חזרה לישראל, בתאריך 18.8.15, טיסה הממריאה בשעה 20:55.
טענה הנתבעת כי אם המטוס המריא בשעה 23:30, השינוי בשעת ההמראה הוא שעתיים וחצי בלבד.
טענה הנתבעת כי התובעים קיבלו שובר לאוכל ושתיה, וטענתם לעניין כשרות האוכל, הטענה לפיה לא היה שובר האוכל רלוונטי עבורם, אינה ברורה הואיל ובמלון בו שהו האוכל אינו כשר.
טענה הנתבעת כי הדחיה בשעת ההמראה היא בהתאם לחוק שירותי תעופה התשע"ב, ומשכך לא זכאים התובעים לפיצוי.
טענה כי התובעים קיבלו שירותי סיוע ובהתאם לחוק.
טענה כי היא עשתה כל מה שמוטל עליה כסוכנת נסיעות, דאגה לקשר ישיר מול חברת התעופה, הנתבעת מס' 2, וסיפקה לתובעים 1 ו-6 מענה הולם וזמין לכל פניה.
טענה כי היא אינה אחראית לנזק הנטען.
עתרה להורות על סילוק התביעה על הסף ולחייב התובעים בהוצאות.

לכתב ההגנה צורף כרטיס הטיסה של הגב' לירז ביטון חבר, והמוביל שמצוין בכרטיס הטיסה, לטיסה ביום 18.07 מרודוס לת"א הוא QS.

ג. טענת הנתבעת מס' 2 , ישראייר תעופה ותיירות בע"מ הנתבעת הכחישה את טענות התובעים.
טענה בין השאר כי אין יריבות בינה לבין התובעים. התובעים לא התקשרו עם הנתבעת ולא רכשו ממנה מאומה.
טענה כי ביום 06.08.15 חכרה חברת קווי חופשה בע"מ (להלן: "החברה") טיסה מת"א לרודוס בשעה 08:30.
טענה כי רכיבי החבילה וטיסות החזור לא נרכשו מהנתבעת.
טענה כי הנתבעת מס' 1 הינה החברה המארגנת של הטיסה הלוך , וכרטיסי הטיסה של התובעים הופקו ע"י החברה, הנתבעת מס' 1.
צרפה לכתב ההגנה נספח עם שמות הנוסעים הרלוונטיים לכתב התביעה, עותק חיוב השובר של הנתבעת מס' 1.
טענה כי עותק מכרטיס הטיסה ותנאיו של התובע מס' 4 , צורף לכתב ההגנה כנספח ב'. עו תק מתנאי חוזה ההובלה האווירית סומן כנספח ג'.
ציינה כי את הטיסה הלוך היה אמור לבצע מטוס איירבוס 320A של הנתבעת.
דא עקא, בטרם הטיסה התגלתה תקלה טכנית נדירה ובלתי צפויה. התגלתה נזילת שמן ממנוע שמאל שנבעה מ"הבית" של משאבת השמן, והחלק הנדרש לתיקון הוזמן מגרמניה והורכב בו ביום.
הפנתה לנספחים ד',ה' ו-ו ' שצורפו לכתב ההגנה מהם נלמד כי נמצאה נזילת שמן ממנוע שמאל שנבעה ""הבית" של משאבת השמן"" , והחלק הנ"ל הוזמן ונשלח לחברה , וכפי שעולה מה מסמך שסומן כנספח ו' , התקלה תוקנה.
טענה כי עסקינן בתקלה נדירה שהיא בבחינת כח עליון ולא היתה לנתבעת דרך לחזות את התקלה.
התקלה לא מתאימה לסוג המטוס ולוותק שלו, 3 שנים.
טענה כי היא מתחזקת את מטוסיה על פי הוראות היצרן והתקלה היתה בלתי צפויה ונדירה.
ציינה כי עם התגלות התקלה ערכה שורה של בדיקות והפעילה נוהל דחוף על מנת לוודא שהנוסעים יטוסו במהירות בטיסה חלופית. בהמשך ביררה עם חברת "אל-על" וכן עם חברת הבת "סן-דור" וכן עם חברות זרות על מנת להטיס את נוסעי המטוס. לבסוף הצליחה לחכור מטוס ג'מבו של "אל על" באמצעות "סן-דור" על מנת להטיס את הנוסעים. המטוס תוכנן להטיס את ה נוסעים בשעה 15:00 והמריא בשעה 16:04, באיחור של 7 שעות ו-34 דקות.
הנתבעת צרפה עותק מהחשבונית בגין עלות שכירת המטוס.
עוד ציינה כי הנתבעת דאגה לכל הנוסעים לשירותי סיוע.
נוסעים המתגוררים בקרבת המקום נשלחו לביתם ונוסעים שמתגוררים במקום מרוחק נשלחו לכפר המכביה.
טענה כי התובעים מתגוררים כעשרים דקות נסיעה מנתב"ג, הם לא פנו לנתבעת, לא התלוננו בזמן אמת, שכן אם היו פונים לנתבעת, גם הם היו נלקחים לכפר המכביה.
טענה הנתבעת כי הנוסעים טופלו ללא דופי ולא היה ניתן להטיס מטוס עם תקלה במנוע.
הנתבעת הפנתה לפסקי דין בעניינם של אחרים בהם ניתנו החלטות במקרים דומים.
טענה כי גם במקרה של איחור של מעל ל- 8 שעות, שלא היה במקרה הנדון, חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב- 2012 מסדיר פיצוי החל מ-8 שעות איחור.
במקרה הנדון הטיסה נדחתה מהשעה 08:30 ועד לשעה 16:04, איחור של 7 שעות ו- 34 דקות.
טענה כי טענת התובעים לפיה הם הפסידו ארוחת ערב, מוכחשת, ואין לה קשר לטיסה.
טענה כי הטיסה הגיעה לרודוס בשעה 17:20, ומשכך מוכחשת כל אחריות או חבות בעניין ארוחת הערב.
לעניין העתירה לפיצוי בגין השכרת הרכב, טענה הנתבעת כי חברת ההשכרה לא שמרה את כלי הרכב שהזמינו התובעים ככל שהזמינו, ואין לכך קשר לאיחור בטיסה ולאחריות הנתבעת.
טענה כי עתירת התובעים לתשלום המוניות הינה עתירה שהנתבעת הסכימה עמה, הסכימה להחזיר העלות בכפוף להצגת חשבונית.
הנתבעת הפנתה לסעיף 19 לאמנת מונטריאול, וכאמור לעיל, הפנתה להחלטות במקרים דומים .
עתרה לדחות את התביעה.

טעוני הצדדים במהלך הדיון:
א. טענות התובע מס' 1, מר מואיז ביטון , בשם התובעים א.1. התובע מסר כי הגיע עם משפחתו בסמוך לשעה 17:00, 17:30, לשדה התעופה והודע להם על ידי נציג חברת "ישראייר" כי יש תקלה במטוס . נאמר להם לקחת מונית על חשבון הנתבעת מס' 2, אם ברצונם לחזור לביתם, וכך עשו.
הם היו תשע נפשות , נסעו במונית הלכו לסעוד בקניון. אכלו ארוחת בוקר וצהריים. שבו לשדה בשעות הצהריים , כפי שנמסר להם.
הטיסה יצאה בשעה 16:30, 17:00.
הם הגיעו לרודוס אחרי השעה 17:00.
לכשהגיעו, ובלשון העד, היה בלבול במזוודות, לאוטובוס המוביל צרפו נוסעים משני מטוסי ג'מבו, היה בלאגן, האוטובוס בו נסעו היה מאסף, היה עליהם לרדת בתחנה לפני האחרונה, היה עומס בכפרים וחלף זמן עד שהגיעו למלון.
במלון עם הגעתם היו הרבה אנשים ועד שעלו לחדרים כבר החשיך.
במלון כבר לא היה אוכל והם אכלו בעיר.
רכב מחברת ההשכרה לא הצליחו לקבל עם הגעתם, הרכב לא חיכה להם.
הסוכן מטעם חברת שלמה סיקסט, בשעה 23 :00 לא היה במלון הגם שהם לא היו מוגבלים בשעה לעניין מועד קבלת הרכב, עם זאת בדיעבד הם הגיעו בעיכוב של 14 שעות, הם היו אמורים להגיע לקבל הרכב בתשע בבוקר ולא בתשע בלילה.
טען כי נאלץ להוציא הוצאות לא צפויות בגין השכרת רכב מסוג אחר מהרכב שרצה לשכור. מסר כי הזמין רכב מחברת ההשכרה , אולם לא שילם עבור ההזמנה מראש. מסר כי אין בידו חוזה, בתו עבדה בשלמה סיקסט והתקשרה להזמין את הרכב.
א.2. באשר לטיסה חזרה: התובע טען כי היה עיכוב של שעתיים שלוש, כמו כן טען כי הובטח להם שיטוסו בחברת אל על.

א.3. התובעת מס' 8 הגב' כרמית ביטון מסרה כי יצרה קשר מספר פעמים עם הנתבעת מס' 1 , על מנת לברר את פרטי העסקה , ונאמר לה כי טיסת ההלוך היא של חברת "ישראייר" וחזור של חברת "אל על".
כך ראתה גם באתר האינטרנט של קווי חופשה.
טענה כי בכרטיס הטיסה שלה לא נרשם שם המוביל.

ב. טענת נציג הנתבעת מס' 2
לטענת נציג הנתבעת 2 טענות התובע אינן נכונות.
נציג הנתבעת טען כי לדברי התובע הוא היה אמור להגיע לרודוס בשעה תשע וחצי זמן מקומי, ובדיעבד נחת בשעה חמש וחצי אחר הצהריים זמן ישראל, קרי, ארבע וחצי אחר צהריים, זמן מקומי.
טען נציג הנתבעת כי התובע הגיע למלון בשעה שבע בערב . טען כי גם בהנחה שהנסיע ה מהשדה למלון ארכה כשעתיים, כטענת התובע, ולא כך למיטב ידיעתו, אזי התובע הגיע למלון בשעה שבע בערב, ומסעדת המ לון פתוחה עד לשעה תשע וחצי בערב. משכך טען כי טענת התובע לפיה לא היה אוכל במלון, אין בה ממש.
זאת ועוד, טען כי אם התובע שכר רכב מקבוצה מסויימת, חברת ההשכרה חייבת לשמור עבורו את הרכב , ואם אין בידי חברת ההשכרה לספק את הרכב שהוזמן, התובע היה אמור לקבל רכב מקבוצה אחרת, ללא תוספת בתשלום.
טען כי הטיסה בוטלה בשל תקלה טכנית, ובנסיבות אלה לא זכאים התובעים לפיצוי.
הפנה לפסקי דין במקרים דומים, לרבות פסק דין בו נדחתה תביעה, בה היה איחור של 15 שעות בטיסה וכבוד בית המשפט המחוזי דחה את הערעור (ראו רת"ק 28972-08-16 שבות נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (15.08.16)) .
עוד הפנה לחוק שרותי תעופה. טען כי לתובעים לא מגיע כל פיצוי, בהתאם לסעיף 6 ה(ה) לחוק , ואם היה מגיע פיצוי, אזי הפיצוי היה בסך של 1290 ₪ לכל היותר, לכל נוסע, בהתאם לסעיף 3(א) (4) לתוספת הראשונה לחוק .
טען כי הנתבעת תשלם, כנגד הקבלות , את עלות המוניות בהן נסעו התובעים . בהמשך, לפנים משורת הדין, הביע הסכמת הנתבעת לתשלום בסך של 2 ,000 ₪ כולל ההוצאה עבור המוניות, אולם התובע לא הסכים להצעה .

ג. טענת נציגת הנתבעת מס' 1
באשר לטיסה חזרה ובהתייחס לטענות התובע לפיהן כי היה עיכוב של שעתיים שלוש בהמראה וכן לטענותיו לפיהן הובטח להם שיטוסו עם אל על.
נציגת הנתבעת מס' 1 טענה כי לא הובטח לתובעים כי יטוסו ב טיסת "אל על". טענה כי לא היתה טיסת "אל על" בשעה שהיו אמורים התובעים לטוס .
טענה כי התובעים לא הוכיחו טענתם לפיה הובטחה להם טיסה בחברת "אל על".
טענה כי על גבי כרטיס הטיסה שנשלח לתובעים הכרטיס שוגר לתובעים בטרם יציאתם, צויין קוד חברת התעופה , והקוד שצויין אינו של חברת אל על.

ממצאים ומסקנות:
ההוראות החוקיות:
חוק התובלה האוירית, תש"ם - 1980 הוא הדין החל על המקרה הנדון.
החוק מחיל את הוראות אמנת ורשה על פי סעיף 2 , ו את אמנת ורשה כפי שתוקנה ע"י פרוטוקול האג, על פי סעיף 3.

בסעיף ההגדרות, סעיף 1 הח וק מגדיר את "אמנת מונטריאול" - "האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בין – לאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול ביום 28 במאי 1999 ה"אמנה" – " אמנת ורשה, פרוטוקול האג ..."

סעיף 10 לחוק קובע ייחוד עילה לפי החוק ופטור לאחריות לפי דינים אחרים.

סעיף 19 לאמנה עניינו "איחור" ועוסק בנזק שנגרם כתוצאה מאיחור .
הסעיף מורה: " המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה האווירית של נוסעים, כבודה או מטען. אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור היתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם"

סעיף 29 לאמנה עניינו "בסיס לתביעות" הסעיף מורה כי ניתן להגיש תביעת פיצויים "רק בכפוף לתנאים ולהגבלת האחריות כפי שהם קבועים באמנה זו..."

סעיף 1 לחוק שרותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 (להלן: חוק שרותי תעופה) הינו סעיף ההגדרות.
בסעיף מוגדרת התיבה "טיסה שבוטלה" , טיסה שבוטלה בין השאר הינה טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה.
הסעיף מגדיר את התיבה "עילה מזכה" וקובע בין השאר כי העילה מזכה הנוסע בקבלת הטבות כמפורט בסעיפים 5-9.

סעיף 3 עניינו "סוגי ההטבות". הט בות שעניינן שרותי סיוע בלי תשלום, והכוללות מזון ומשקאות, ארוח בבית מלון במידה הנדרשת שרותי הסעה ושיחות טלפון.

סעיף 4 עניינו "אחריות מפעיל ומארגן".

סעיף 6 ענייינו "טיסה שבוטלה", סעיף 6(ה) מורה כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי אם מפעיל הטיסה הוכיח כי התקיים אחד מאלה: (1) "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו- לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות:"...

סעיף 7 עניינו "טיסה שהמריאה באיחור". סעיף 7(ב) עניינו טיסה שהמריאה באיחור של חמש שעות לפחות ופחות משמונה שעות.

מהכלל אל הפרט:
מלשון האמנה עולה כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים להוכיח כי נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להדרש באופן סביר למנוע הנזק.
כך עולה גם מלשון סעיף 6(ה) (1) לחוק שרותי תעופה.

משכך עלי לבחון מהם האמצעים שיש לנקוט בהם כדי לעמוד בתנאי דרישת האמנה, וחוק שרותי תעופה.

במקרה הנדון טענה הנתבעת מס' 2, המובילה בטיסת ההלוך, כי התקלה שארעה בטיסה היתה בלתי צפויה, לא ניתן היה למנעה, והנתבעת נקטה בכל הנדרש למנוע נזק והעמידה בפני התובעים טיסה חלופית במהירות האפשרית ותוך פחות משמונה שעות.
הנתבעת צרפה לכתב הגנתה מסמכים מהם למדה אני כי נמצאה נזילת שמן ממנוע שמאל שנבעה מבית משאבת השמן. מהתכתבויות בגין העדכונים למדים כי המטוס קורקע עד להבאת החלק מחו"ל. עוד עלה כי נבדקו טיסות באמצעות מטוסים חלופיים וניתן ללמוד מהמסמכים את אופן ההתנהלות מול נוסעי הטיסה שהגיעו לשדה.

משמע, אני סבורה כי הנתבעת הוכיחה כי היא עמדה בתנאי דרישת האמנה על מנת למנוע הנזק. הנתבעת הוכיחה כי הטיסה לא יצאה בשעה המיועדת בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה. כמו כן הוכיחה הנתבעת כי היא פעלה להטיס הנוסעים בטיסה חלופית, ולכאורה החלה בבדיקת הטיסה החלופית כבר בשעה 06.16, כפי שעולה מעדכון מס' 2.

זאת ועוד, טענה הנתבעת כי בסעיף 9 לחוזה התובלה, בתנאי החוזה מצויין כי המוביל האווירי לא ישא בנזק בשל איחור שלא היה ניתן למניעה, כאמור באמנת מונטריאל.

בנוסף הפנתה לחוק שרותי תעופה, הבא להסדיר את נושא פיצוי המגיע לנוסע שטיסתו עוכבה או בוטלה.
הנתבעת הפנתה לסעיף 1, סעיף ההגדרות, ממנו עולה כי הגדרת "טיסה שבוטלה" מתייחסת לטיסה שהמ ריאה באיחור של שמונה שעות לפחות.
טענה כי במקרה הנדון לא היה אחור של יותר משמונה שעות.
טענה כי בנסיבות אלה לא מגיע לתובעים פיצוי.

כאמור מצאתי כי הטיסה לא יצאה במועד בשל תקלה לא צפויה וכי הנתבעת עמדה בתנאי האמנה והחוק.
משכך עלי לבדוק אם מגיע לתובעים פיצוי במסגרת החוק.

בשים לב לכך שהטיסה יצאה באיחור של 7.43 שעות, כפי העולה מעדכון מס' 5, אין מדובר בטיסה שבוטלה אזי חל במקרה הנדון סעיף 7 לחוק שרותי תעופה.

מאחר שהעובדות הן שהתובעים טסו, הגם שבאיחור, אזי זכאים הם לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן, מזון, משקאות ושרותי תקשורת.

התובעים טענו כי יש להורות על מתן פיצוי גם בגין ארוחה בחו"ל בשל הגעה בשעה מאוחרת למלון.
התובעים לא הוכיחו כי הגיעו למלון בשעה בה חדר האוכל לא נתן שרות. כמו כן לא הוכיחו באמצעות קבלה כי סעדו מחוץ למלון.

התובעים טענו כי שילמו מחיר גבוה בגין השכרת הרכב הואיל ולא הגיעו במועד לקבל הרכב שהוזמן .
דא עקא, במהלך הדיון הוברר כי לא קיים חוזה בגין הזמנה בפועל להשכרת כלי רכב. נטען ולא הוכח כי התנהלה שיחה באמצעות מי מהתובעים, אשר עבדה במועד הארוע בחברת ההשכרה , ונטען כי הזמינה בשיחה טלפונית כלי רכב.

התובעים קבלו גם על כך שהובטחה להם טיסה בחזרה באמצעות חברת "אל-על".
התובעים לא הוכיחו טענתם.
מעבר לאמור בכרטיס הטיסה שהופק לא צויינה חברת "אל-על" כחברה המובילה בטיסת החזור , ציון סימון שם החברה Q.S.
הכרטיסים נמסרו לתובעים עובר לטיסה והיה בידם לברר סוגיה זו, קרי, מי החברה המובילה, אם לטענתם הובטחה להם טיסה באמצעות חברת "אל-על".

לאור כל האמור, ולאחר שבחנתי את עובדות הארוע מול החוק והפסיקה, לא מצאתי כי התובעים זכאים לפיצוי כספי בשל איחור בטיסה הגם שערה אני לכך שנגרמה לתובעים עגמת נפש רבה.
לאור האמור התביעה לפיצוי כספי נדחית.

כאמור, ומעבר לנדרש מצאתי כי לא הוכחה הטענה בגין הנזק שנגרם בשל כלי הרכב השכורים, והנזק הנטען בגין הוצאות עבור ארוחת ערב ברודוס, והנזק הנטען בגין הוצאות ארוחות, בעלות הנטענת, במסעדה בארץ, בעת ההמתנה לטיסה.

עם זאת זכאים התובעים לשרותי סיוע.
שרותי סיוע שהינם שרותי הסעה על חשבון הנתבעת בשים לב לכך שהתובעים מתגוררים במרחק לא רב משדה התעופה, וכן זכאים הם למזון ומשקאות.

כאמור התובעים לא הציגו ראיות לעניין התשלום במסעדה, משכך אני אומדת את הפיצוי בגין מזון ושתיה בסך של 150 ₪ לאדם.

לציין כי בגין האיחור בטיסה ששבה לארץ קיבלו התובעים את המזון והשתיה ממארגני הטיסה.
טענתם לפיה הם לא יכלו בפועל ליהנות מהמזון בשל העובדה שהיה מזון לא כשר, לא הוכחה, כמו גם לא הוכח שהתובעים הזמינו מזון כשר בחבילה שרכשו.

סוף דבר:
הנתבעת מס' 2 תשלם לתובעים סך של 150 ש"ח עבור כל תובע, סך כולל של 1350 ₪, בגין מזון.
כמו כן תשלם לתובעים הוצאות הנסיעה בסך של 960 ₪ (6 מוניות בעלות של 160 ₪ למונית).
בנוסף תשלם לתובעים את אגרת בית המשפט בסך של 314 ₪.
הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו פסק הדין יגיע לנתבעת.
לא ישולם במועד כאמור, ישא ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 1, נדחית לא צו להוצאות.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

לצדדים זכות להגיש בקשה לרשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי מרכז, בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מואיז ביטון
נתבע: קווי חופשה בע"מ
שופט :
עורכי דין: