ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדלסי גבריאלי נגד המוסד לביטוח לאומי :

29 אוקטובר 2016
לפני:

כבוד הנשיאה ורד שפר

המערער
מדלסי גבריאלי, ת.ז. XXXXX209
ע"י ב"כ: עו"ד ניסים בר כוכב

-

המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1. המערער עבד בתעשייה הצבאית, והיה חשוף במסגרת עבודתו לרעש מזיק. המערער הוכר כסובל מליקויי שמיעה בגין מחלת מקצוע, ועניינו נדון בפני וועדה רפואית עוד ביום 04.11.13, וזו קבעה לו נכות יציבה בשיעור של 5% בגין " ירידת שמיעה משמאל כתוצאה מחשיפה לרעש" לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(2) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").
המערער הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 06.02.14 דחתה את הערר והותירה את קביעת הדרג הראשון על כנה.
המערער הגיש בקשה להיבדק מחדש בנימוק של החמרת מצב מכוח תקנה 36 ל תקנות, וועדה רפואית מדרג ראשון מיום 13.07.15 קבעה כי חלה החמרה במצבו הרפואי , ובתוך כך קבעה למערער נכות בשיעור של 19% בתחולה מיום 21.12.14 ("10% בגין ירידת בשמיעה לפי סעיף 72(1)(ג)3 לרשימת הליקויים ו – 10% בגין טינטון תמידי לפי סעיף 72(4)(ד) II").
המשיב הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון האמורה , וועדה רפואית לעררים שהתכנסה ביום 14.03.16, קיבלה את הערר תוך שקבעה כי החמרת מצב שמיעתו של המערער אינה קשורה לתנאי עבודתו .
מכאן הערעור שלפני.
2. במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין, הבהיר ב"כ המערער את טיעוניו, לפיהם הערעור ממוקד בנושא אחד שלהשקפתו נפל בהתייחס אליו פגמים משפטיים בדרך התנהלות הוועדה, הלא הוא בעניין הטנטון.
לטענתו, הוועדה לא התייחסה כראוי לנושא הטנטון, ממנו על פי הנטען סובל המערער בשתי האוזניים , ולהחמרת שמיעתו בעניין זה. בהקשר זה הפנה ב"כ המערער לאישור רפואי מיום 28.02.16 של דר' בן דוד. נטען, כי הוועדה לא התייחסה לכך שהמערער הינו בוחן תחמושת ושומע פיצוצים. אופי החשיפה של המערער כעובד הוא לא אופי רגיל. הוועדה לא התייחסה לכך שדר' בן דוד ציין שאופי העבודה, שמתבטא בחשיפה לפיצוצי תחמושת, יכול לבטא חשיפה באופן א-סימטרי. דר' בן דוד התייחס ספציפית לעניין מאפייני הטינטון והוועדה לא התייחסה לאותו עניין.

3. ב"כ המשיב, מנגד טען, כי כבר בהחלטת הוועדה שבדרג הראשון, לפני ההחמרה, מיום 4.11.13, צויין במפורש כי הבעיה באוזן ימין אינה כתוצאה מחשיפה לרעש וגם צויין כי תלונות המערער בגין הטינטון באוזן ימין אינן קשורות לחשיפה לרעש. על כן, כבר אז נדחה עניין זה.
בוועדה רפואית לעררים שהתכנסה לאחר מכן, בהתאם לערר שהגיש המערער, הוועדה הייתה סבורה שכל הנזק בשמיעה, גם בימין וגם בשמאל, אינו קשור לרעש אבל היא הסתפקה בדחיית הערר. לא הכירה בטינטון ולא הכירה בנזק השמיעה באוזן ימין.
הוועדה מושא ערעור זה ניתחה את המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה, ציינה את אי הסימטריה הקיימת בבדיקות השמיעה, וציינה שיש לזקוף את ליקוי השמיעה הא-סימטרי לרעת אוזן שמאל, ובתוך כך ציינה במפורש שהטינטון אינו תולדה של חשיפה לרעש.

4. החלטת הוועדה מושא הערעור:

א. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה המשפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה ובהתאם לאמור בסעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). בהקשר לכך, נפסק כי קביעת דרגת הנכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

ב. תלונות המערער נרשמו בדו"ח הוועדה כדלקמן:
"צפצופים וירידה חדה בשמיעה. מצרף אישור רפואי של ד"ר בן דוד ומבקש להתייחס לאישורים מדובר באדם שעבד כ – 38 שנים כבוחן תחמושת בתעשיי ה הציבורית במסגרתה נחשף לרעש מזיק של יריות ופגזי תותחים ".

ג. הוועדה בדקה את המערער ורשמה ממצאיה כדלקמן:
"בדיקה תופית ימין מדולקת מאוד אזור אטרופיה תחתון...משקעי מרינגו סקלרוטיס, כל אלו עדות לדלקות אוזן חוזרות בעבר באוזן זו. משמאל תופית תקינה. בפני הועדה בדיקות שמיעה מ – 16.9.14, 28.4.15 ו – 26.10.14. כל תבניות עקומות השמיעה בבדיקות אלו אינן אופייניות לליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש וקיימת אי סימטריה בולטת לרעת צד ימין. מעיון בתיקו הרפואי עבר MRI לשלילת תהליך רטרו קגלארי מימין שאכן נשלל. לפיכך יש לזקוף ליקוי השמיעה אי סימטרי לרעת אוזן ימין עקב עבר של דלקות אוזניים חוזרות. תופית שמאל תקינה ותבנית ליקוי השמיעה שלפנינו אין בה כל דמיון למוכר לנזק שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש . טנטון הוא תולדה ידועה של ליקוי שמיעה תחושתי עצבי מכיוון שבמקרה שלפנינו ליקוי השמיעה סיבתו אינו חשיפה לרעש, הרי ממילא שהטנטון שהוא תוצאה של ליקוי שמיעה זה גם הוא אינו תוצאה מחשיפה לרעש. BERA מ – 6.8.15 תואם לתוצאות בדיקות השמיעה ".

ד. הוועדה סיכמה את דיוניה בזו הלשון -
"לאור הכתוב בסעיף 7 לפרוטוקול הועדה, הועדה מקבלת את ערר המוסד וקובעת שהחמרה בשמיעה סיבתה אינה חשיפה תעסוקתית לרעש מזיק. הועדה עיינה באישור הרפואי של ד"ר בן דוד מ – 28.2.16 ואינה מקבלת דעתו בעניין הטנטון. כפי שקבעה הועדה, הטנטון ייתכן וקיים אך סיבתו אינה חשיפה לרעש. הועדה מסכימה עם ד"ר בן דוד ביחס לנכות השמיעה הנותרת בשיעור 5%. לאור האמור לעיל קובעת הועדה כי לא חלה החמרה במצבו ".

5. דיון ומסקנות:
כפי שניתן לראות, הרי שטיעוני המערער ממוקדות בעיקרן בנושא הטינטון, כשבהקשר זה מפנה ב"כ המערער לאמור באישור הרפואי מיום 28.2.16 של דר' בן דוד, מומחה למחלות אף אוזן גרון.

כבר כעת יאמר, שבהינתן ההתייחסות שבאישור הרפואי של דר' בן דוד בכל הנוגע לטינטון, תחום בגינו קבע 10% - הרי שלא מצאתי כי הוועדה יצאה ידי חובתה בהנמקת הקביעה ולפיה לא חלה החמרה במצב שמיעתו של המערער, כך שהטינטון ממנו עתה הוא סובל אינו תוצאה של חשיפה לרעש.
הוועדה אומנם נימקה את קביעתה באשר להעדרו של הקשר בין הטינטון ממנו סובל המערער לבין החשיפה לרעש , בנימוק שליקוי השמיעה עצמו אינו אופייני לחשיפה לרעש, שכן העדר הפגיעה הסימטרית שנמצאה בבדיקות השמיעה אינה מאפיינת ליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש.
יחד עם זאת, הוועדה לא התייחסה כלל ל הסברו של דר' בן דוד, לפי ו מאפייני עבודת התובע , במסגרתה נחשף "לפיצוצים", עשויים לגרום לליקוי שמיעה שאינו סימטרי –
"באשר לליקוי השמיעה אמנם הבדיקה האובייקטיבית של ה BERA אישרה תוצאות בדיקת השמיעה שעל פיה נקבעה נכות בשיעור 10%, אך צורת עקומת האודיוגרם בעיקר באזור התדרים הנמוכים לא אופיינית לנזק אקוסטי כרוני, אם כי חשיפה לפיצוצים כמו במצב של טראומה אקוסטית חריפה, הפגיעה עשויה להיות גם בתדרים נמוכים וגם בלתי סימטרית....כל מאפייני הטנטון תואמים לידוע על טנטון ממקור נזק אקוסטי כרוני. ואין מניעה שלאחר שנתיים של המשך חשיפה לרעש התקפי מזיק שיגרם טנטון קבוע. הנני מעריך נכותו הצמיתה הנוכחית הקשורה בעבודתו כדלקמן: נכות בשיעור 10% לפי סעיף 72-4-ד- II...".
בהתעלמות זו של הוועדה מצאתי שנפלה טעות משפטית.

יוער, כי בכל הנוגע לטענה בדבר קיומה של קביעה חלוטה באשר לקיומו של הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל ה מערער, יש ממש בטענת ב"כ המשיב , לפיה הוועדה לא ביטלה את הקביעה של הקשר הסיבתי בין דרגת הנכות שנקבעה למערער (בשיעור של 5% באוזן שמאל) לבין הפגיעה בעבודה . אדרבא, הוועדה ציינה במפורש כי "מסכימה עם ד"ר בן דוד ביחס לנכות השמיעה הנותרת בשיעור 5%". הוועדה למעשה לא הכירה בנזק באוזן ימין כמושרה רעש, וקביעה זו כבר אושרה על ידי הוועדות הקודמות.

אשר לשאלה האם יש להשיב עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש כפי שביקש - בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבמידה ובית הדין מורה על החזרת עניין לוועדה הרפואית, יוחזר העניין לוועדה באותו הרכב וזאת מכיוון שחזקה על הועדה שתעשה את תפקידה נאמנה, כאשר החריג לכלל זה הוא החזרה לוועדה בהרכב שונה. מאחר ולא שוכנעתי שעניינו של המערער נופל בגדר חריג זה, הרי שלא מצאתי שיש מקום לסטות מדרך המלך בעניין.

6. אשר על כן הנני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה לעררים באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן –
תתייחס מחדש למצבו הרפואי של המערער בעניין הטינטון בכל אחת מהאוזניים, ובכלל זה תתייחס שוב לממצאים המתוארים באישור הרפואי של דר' בן דוד ובין היתר לנפקות העובדה שהתובע היה חשוף דרך קבע לרעשי פיצוץ ונפקותה על אופיו של ליקוי השמיעה האסימטרי ככזה שהינו מושרה רעש.

7. בנסיבות העניין הנני מחייבת את המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 2000 ₪.

8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת עותק פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ז (28 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: מדלסי גבריאלי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: