ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריאל סלוצקי נגד המוסד לביטוח לאומי :

30 אוקטובר 2016
לפני: כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יהודה פינקלשטיין

התובע:
אריאל סלוצקי
ע"י ב"כ: עו"ד ר. האזרחי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ע. משלב מרזוק

החלטה

האם יש להכיר במחלותיו של התובע: דלקת קרום המח ודלקת ריאות, כפגיעה בעבודה ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן .

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כלקמן:
ד"ר אריאל סלוצקי [להלן: "התובע"] יליד 1971 רופא שיניים במקצועו, מועסק על ידי קופ"ח כללית כמנהל מרפאת שיניים מזה כ 13 שנים ובעל קליניקה פרטית לרפואת שיניים במשך כ 15 שנים.
ביום 20.3.13 התובע הובהל לבית חולים ואובחן כסובל מדלקת קרום המח ומדלקת ריאות שהתפתחו ממקור חיידקי.
ביום 7.11.13 התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בטופס התביעה ציין כי ביום 12/3/13 הגיע אליו פציינט חולה ב דלקת ריאות וכי הוא נדבק ממנו בחיידק מסוג פניאומוקוק. בטופס התביעה ציין כי כתוצאה מההדבקה הוא לקה בדלקת מח חיידקית ובדלקת קרום המח וכי הוא סובל מנכויות ומפוסט טראומה.
ביום 12.2.14 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה, שכן הרקע להתפרצות המחלה איננו קשור לעבודתו ואין מדובר במחלת מקצוע. לנוכח האמור, ביום 7/10/14 הוגשה התביעה דנן.
בישיבת קד"מ שהתקיימה ביום 1/3/15 נקבע כי בהליך דנן תתברר שאלת הקשר הסיבתי שבין עבודתו של התובע לבין מחלת דלקת קרום המח ודלקת ריאיות בהן לקה [להלן: "המחלה"].

טענות התובע
בטענותיו של התובע לעניין נסיבות ההדבקות חל שינוי מסויים מעת הגשת התביעה למל"ל ועד לדיון בבית הדין. כפי שצויין לעיל, בכתב התביעה טען התובע כי ביום 12/3/13 הוא נדבק ממטופל קונקרטי שסבל מדלקת ריאות, לעומת זאת בעת שהתובע הגיש את התצהיר מטעמו, צויין כי ההדבקות בחיידק אירעה ביום 12/3/13 או עובר לכך, בלא הפניה למטופל קונקרטי, אלא תוך ציון החשיפה היומיומית של התובע לחיידקים המצויים בחלל הפה והאף של מטופליו, כאשר לטענתו אין כל דרך לעקוב באופן רציף אחר מצבם הבריאותי.
לתצהיר התובע צורפה חוות דעת של מומחה מטעמו פרופ' ראול רז, מומחה למחלות זיהומיות, לפיה, אין כל ספק כי יש קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הדבקותו במחל ה. פרופ' רז מפרט בחוות דעתו כי ההדבקות בחיידק בו נדבק התובע דומה מאוד להדבקות בהפטיטיס B. לנוכח האמור התובע טוען כי רשימת מחלות המקצוע איננה רשימה סגורה ולכן יש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה.
עוד צורף חוזר של משרד הבריאות במסגרתו יש התיחסות לחשיפה של עובדי מרפאות השיניים לזיהומים חיידקיים שמקורם בפציינטים, אשר כל אחד מהם יכול להיות נשא של מחלות מידבקות, בין אם דווח על מחלה ובין אם לאו, וכללי הזהירות הנגזרים מכך.
בסיכומיו התובע אף מפנה למסמך של המוסד לבטיחות ולגיהות ולמאמר רפואי שעניינו סיכוני הדבקות להם חשופים רופאי שיניים בעבודתם.

טענות הנתבע
הנתבע טוען כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי קונקרטי בעבודה. הנתבע מזכיר כי בטופס התביעה פירט התובע כי ביום 12/3/13 הוא נדבק מפציינט שהיה חולה בדלקת ריאות, אולם לא הביא כל ראיה לכך ש באותו מועד טיפל בפציינט כאמור. לדידו אין לתת כל משקל לטענתו המאוחרת של התובע, לפיה אין הוא יודע באיזה מועד וממי נדבק.
הנתבע טוען כי התובע לא הביא כל עדים לתמיכה בטענותיו לעניין חשיפתו היומיומית לנוזלי גוף של הפציינטים, מה גם שהוכח כי הוא משתמש באמצעי הגנה כגון כפפות ומסכה.
מחלתו של התובע איננה נכללת ברשימת מחלות המקצוע, אשר הינה רשימה סגורה, ולא הוכחו רצף של פגיעות היוצרות תשתית לפי עילת המיקרוטראומה, ולפיכך לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו.

הכרעה

בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי אמנם, על פי הפסיקה, כאשר מבוטח מעוניין להוכיח קיומה של תאונה בעבודה, עליו להוכיח קיומו של אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן. אולם, קיימות נסיבות בהן יוכר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה גם אם קיים ספק לגבי מועד ההתרחשות המדויק של התאונה (ראו: עבל (ארצי) 15452-10-10 שמואל אגשם נ' המוסד לביטוח לאומי).
נסיבות המקרה דנן דומות למקרים אחרים שנדונו בפסיקה, בהם אדם שבעבודתו נחשף לזיהומים חיידקיים לוקה במחלה מידבקת, בנסיבות בהן לא ניתן להצביע על מועד ברור ועל נסיבות ההידבקות במחלה, אשר מטבע הדברים אפשר שאירעה בעבודה ואפשר שאירעה בנסיבות שאינן קשורות לעבודה.
על אף שהתובע עשה שימוש באמצעי מגן, מקובלת עלינו עדותו כי אין בכך כדי למנוע הדבקה בעבודה , כפי שפירט בעדותו, שבה אנו נותנים אמון (עמ' 5 לפרוטוקול):

כך, על אף השימוש באמצעי הגנה (כפפות, מסכה, משקפיים) נדמה כי לא ניתן למנוע את האפשרות שאגב שימוש במקדחה או בהתזת אויר על האזור המטופל, חיידקים המצויים בריריות המטופל יתפזרו באויר וימצאו את דרכם לפניו של הרופא המטפל. לנוכח האמור אנו סבורים, כי גם במקרה שבפנינו, מתקיימות נסיבות מיוחדות המצריכות מינוי מומחה רפואי על מנת להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין המחלה בה לקה .
החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תנתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ז, (30 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

נציג מע סיקים


מעורבים
תובע: אריאל סלוצקי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: