ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אהרון שטר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר

נציג ציבור מעסיקים מר אברהם גלאי

התובע
אהרון שטר
ע"י ב"כ עו"ד אסף ברדה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי אלרון

החלטה

בתביעה הנוכחית, עותר התובע להכיר במחלת הריאות ממנה הוא סובל כ"פגיעה" בעבודה על דרך של " מיקרוטראומה".

התובע, יליד שנת 1940, עבד בין השנים 1958 עד 1962, במפעל יציקה " פיין אלומיניום בע"מ". בהמשך, ובין השנים 1962 עד 1972 עבד כשכיר במפעל "שרמר אלומיניום" (סע' 5-6 לתצהיר התובע). העבודה בוצעה במשרה מלאה.

לטענת התובע, תפקידו במפעלים אלו היה להכניס לתנור שבבים ונסורת אלומיניום ולאחר מכן ( כשהפסולת הייתה עוברת למצב נוזלי) ליצוק אותם לתבניות (סע' 8 לתצהיר התובע).

התובע תיאר בתצהירו את עבודתו, כך:

"עבודתי במפעלים התבצעה באופן הבא, זאת במשך כל יום עבודתי במפעל:
הייתי עומד מעל תנור יציקות, תנור המגיע לטמפרטורה של כ-750 מעלות.
הייתי מכניס לתוך תנור היציקות שבבי/נסורת מתכת שונים ובעיקר שבבי אלומיניום.
עמדתי מעל התנור ובחשתי את התערובת על מנת שלא תישרף היציקה.
לאחר הכנסת הנסורת ושבבי האלומיניום לתנור היה נוצר ענן עשן גדול, אותו נשמתי באופן קבוע מדי יום ביומו. עבודתי הייתה ממש בענן עשן.
לא היו ארובות מעל התנורים. כמו גם לא השתמשנו במסכות הגנה לפנים.
לאחר שהנסורת והשבבים שהוכנסו לתנור הפכו למצב נוזלי, הייתי מוציא את הנוזל מהתנור ויוצק לתוך תבניות בעזרת הידיים וכך הייתי יוצר בלוקים של אלומיניום.
את פעולת היציקה הנ"ל ביצעתי כל שעות יום עבודתי במפעלים.
בסיום כל יום עבודה הייתי מנקה את שטח העבודה בשתי ידיי וללא כל מיגון." (סע' 9 לתצהיר התובע).

החל משנת 1972 החל התובע לעבוד כעצמאי ומשנת 1978 ואילך עבד כעצמאי בלבד, ועסק באיסוף פסולת אלומיניום ומכירתה למחזור. עבודתו זו הייתה משך 6 ימים בשבוע בין השעות 06:00 עד 16:00 לפחות (סע' 10-11 לתצהיר התובע). התובע מפרט כי עבודתו זו בוצעה כדלקמן:

הייתי מגיע לבתי חרושת ומלאכה העוסקים באלומיניום.
הייתי מגיע לאזורי ניסור האלומיניום, אזורים מלאי אבק כללי ואבק אלומיניום ומשם הייתי אוסף, הן שבבי אלומיניום באמצעות מטאטא ויעה והן איסוף של מוטות אלומיניום לתוך שקים.
יום עבודתי היה כאמור באזור ניסור האלומיניום ובסביבה עשירה באבק אלומיניום ומתכות.
הייתי חשוף, משך כל שנות עבודתי, לאבק כללי, לאבק מתכות ובעיקר לאבק אלומיניום. ..." (סע' 12 לתצהיר התובע).

התובע טוען כי מחלת הריאות ממנה הוא סובל, היא תוצאה של עבודתו רבת השנים כמפורט לעיל.

הנתבע סירב להכיר במחלת התובע כפגיעה בעבודה לפי תורת ה"מיקרוטראומה", ומשכך הוגשה התביעה לבית הדין.

דיון והכרעה:

בהתאם להלכה הפסוקה, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא:
"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע לה 529, 533).

עוד נפסק –

"... פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו, המבוצעות במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002; עב"ל 293/09 ראובן יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.1.2010; עב"ל 642/06 שלמה מורדוב נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.3.2008)". (עב"ל 38717-12-12 אברהם נחמני נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 27.4.14).

הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות.
(ראו: עב"ל 465/07 עופר יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 30.12.07) .

נקודת המוצא לדיון היא, כי תתכן פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה גם לגבי מחלת ריאות, ומאפייניה הייחודיים:

"הפגיעה בדרכי הנשימה נגרמה אט אט - כדרכה של מיקרוטראומה - על ידי הצטברות של אין ספור פגיעות זעירות שחזרו ונשנו, ושכל אחת מהן גרמה לנזק מזערי, כל אימת שהעובד נשם לריאותיו את האוויר הרווי יסודות מזיקים ( גזים, אדים, חלקיקי מתכות), נגרמה לו פגיעה ' מיקרו'."
דב"ע ( ארצי) מח/0-11 המוסד לביטוח לאומי - חליוא, פד"ע יט 379 (1988) אוזכר בדב"ע ( ארצי) נב/0-209 המוסד לביטוח לאומי - שאכר, פד"ע כו 210 (1993);
וראו גם עב"ל ( ארצי) 346/96 לוי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 49 (1999)).

ומן הכלל אל הפרט:

לאחר ששמענו את העדויות ובחנו את הראיות שהוצגו בפנינו, הגענו למסקנה כי הגם שהתובע הצליח להניח תשתית עובדתית חלקית בלבד על פי תורת המיקרוטראומה, יש להפנות את עניינו של התובע למומחה רפואי להיוועצות, ולו מחמת הספק ונפרט.

ראשונה להעיד מטעמו של התובע הייתה ביתו, הגב' צילה רוזנצויג ( להלן: "הבת"), אלא שבעדותה אין כדי להועיל לתובע בתביעתו. התובעת הצהירה בפרוטרוט על עבודתו של אביה, אך למעשה כאשר התובע החל עבודתו, היא טרם נולדה ולאחר מכן, בשנים הרלוונטיות, הייתה ילדה קטינה וכל שיכולה לאשר הוא כי התובע נהג לחזור הביתה מעבודתו עם בגדים מלוכלכים. הבת אישרה כי מעולם לא התלוותה לתובע לעבודתו (עמ' 7 ש' 2-3).
כך גם לגבי עדותו של הבן, מר עזרא שטר ( להלן: " הבן"), אשר אינה מסייעת לתובע שכן, גם הבן טרם נולד ובהמשך היה ילד קטין ורק לעתים, כך לגרסתו, נהג לבקר את אביו בעבודתו. הבן העיד כי החל לעבוד כשכיר אצל אביו רק בשנת 1991, באיסוף פסולת אלומיניום.
עדות האח, מר צדוק שטר ( להלן: " האח") בעייתית גם כן. האח העיד כי עבד במחיצתו של התובע במפעל "שרמר אלומיניום" החל משנת 1968, ועסקו ביציקות, זאת בסתירה לעדותו של מר יוסף זוהר ( להלן: " זוהר") שהעיד כי מלבד התובע והוא עצמו לא היה עובד נוסף (ר' עדות האח, עמ' 10 ש' 9-26). בהמשך הודה האח כי למעשה בתקופה זו הוא היה תלמיד, והעבודה הייתה עבודה מזדמנת בחופשים בלבד (עמ' 10 ש' 29-31). גם באשר לעבודה עם התובע כעצמאי באיסוף פסולת אלומיניום, העיד האח, כי סייע לו רק לתקופות קצרות ומזדמנות; ולמעשה מנ/1 עולה כי הוא עבד בתקופות הרלוונטיות אצל מעבידים אחרים (עמ' 11 ש' 3-10).

אנו מקבלים את עדותו של זוהר אך ורק באשר לעבודה עם התובע במפעל " שרמר אלומיניום" בין השנים 1962-1972 , כאשר גם על פי עדותו עיקר העבודה היה בהתכת אלומיניום. כך תיאר העד את אופי העבודה: "היו מביאים לנו אלומיניום והיינו מכניסים את זה לתנור וגם את השבבים שזה נסורת שמביאים מהמחרטות וחלק היה נשרף והיה אבק ולכלוך ולא היו ארובות, והיינו שמים כימיקלים כדי שהלכלוך יצוף למעלה. כל יום היינו מקבלים בערך טונה של חומר שהיינו מתיכים רק שנינו...
זה צריך להיות בתנור בערך 6,7 שעות בתוך תבניות. את התבניות היינו חייבים למרוח בסולר כי בחום וקור זה היה מתפוצץ ומתיז.
לשאלתך- בבוקר שמנו את החומר בתנור קודם כל להרתיח את החומר בתוך התנור, לאחר שהפך למים הוספנו כימיקלים ונהיה נקי ורק אז יוצקים לתבניות.
כשזה היה בתנור 6 שעות הכנו את התבניות ומורחים אותם בסולר כדי שהחום והקור וזיעה מהלחות" (עמ' 8 ש' 15-24).

גם על פי עדות זוהר העבודה בוצעה ללא אמצעי מיגון (עמ' 9 ש' 1-3, ר' גם עדות התובע עמ' 7 ש' 16-17).

עפ"י עדות התובע ומר זוהר, מדובר כאמור בהתכת שבבי אלומיניום וכן פרופילים צבועים ו/או חלקי אלומיניום גדולים יותר (עדות זוהר- עמ' 9 ש' 17-18, עדות התובע- עמ' 7 ש' 19-20).

אין כל ראייה התומכת בגרסת התובע בקשר לעבודה במפעל " פיין אלומיניום בע"מ" בשנים 1958-1962 (עמ' 7 ש' 1-2); ולפיכך גם אין כל הוכחה לאילו חומרים נחשף התובע במסגרת עבודה זו, כיצד נחשף התובע ומה היה משך החשיפה.

באשר לעבודתו של התובע כעצמאי - אין הוכחה ממשית כי התובע אכן נחשף לאי אילו חומרים מזיקים ו/או להיקף ומידת החשיפה. התובע למעשה הודה בפני החוקר ( נ/5) כי עיקר עבודתו היה בפירוק תריסים וכי הבן ופועל נוסף הם אלו שעסקו באיסוף פסולת האלומיניום (ר' גם עדות התובע- עמ' 8 ש' 23-31, עמ' 9 ש' 1-2).

סיכומם של דברים- שוכנענו כי הונחה תשתית עובדתית לכאורית לפי תורת המיקרוטראומה רק באשר לתקופת עבודתו של התובע במפעל "שרמר אלומיניום" בין השנים 1962-1972 , כמתואר לעיל. כאשר הוכחה רק עבודה כללית בהתכת אלומיניום, ללא אמצעי מיגון.

על בסיס התשתית העובדתית כאמור, אני ממנה בזאת את ד"ר ורסנו שבתאי לשמש כיועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ורסנו מתבקש להשיב לשאלות הבאות:

מהי המחלה ממנה סובל התובע?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע בין השנים 1962 – 1972 לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה (באותם שנים 1962-1972) , משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו באותן השנים נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ( כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע בין השנים 1962-1972 השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

כל צד רשאי להוסיף חומר רפואי נוסף, תוך 30 יום; ולאחר מכן יועבר למומחה הרפואי שמונה.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, (30 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים.

נ.מ. מר א. גלאי

ד"ר יצחק לובוצקי, שופט


מעורבים
תובע: אהרון שטר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: