ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א. ניסים תעשיות מתכת בע"מ נגד אופל אספקת מכונות בע"מ :

לפני כבוד השופטת עפרה ורבנר

התובעת:
א. ניסים תעשיות מתכת בע"מ ח.פ. 512222969
ע"י ב"כ עו"ד רביב סיון ו/או תמי ברק

נגד

הנתבעות:

  1. אופל אספקת מכונות בע"מ 513172205
  2. טקתיים בע"מ ח.פ. 51180945

שתיהן על ידי ב"כ עו"ד אילן סופר ו/או מיכל דיאמנט ואח'

3. די אמ ג'י מורי ישראל בע"מ - ח.פ. 515107860
DMG – MORI ADTIENGESELLSCHAFT

צד ג':
די אמ ג'י מורי ישראל בע"מ - ח.פ. 515107860
DMG – MORI ADTIENGESELLSCHAFT

ע"י ב"כ ש. הורוביץ ושות' עורכי דין (לפי יפוי כח מוגבל).

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת להורות על ביצוע המצאה לנתבעת 3 במען חלופי.

ניתנה האפשרות לצדדים להגיב על הבקשה.

הנתבעות 1 ו-2 בתגובתן ציינו כי את ההודעה לצד ג' ששלחו לצד ג' שהינו גם הנתבעת 3, הם שלחו לאותו מען חלופי המבוקש על ידי התובעת – רח' מיט ב 6 בתל-אביב וצד ג' קיבל ההודעה ואף הגיב עליה. כמו כן הוגשה תגובה מטעם הנתבעת 3 שהינה גם צד ג' בתביעה המקורית .

2. בתאריך 4.1.16 הגישה התובעת, שהינה חברה העוסקת בתחום העיבוד השבבי המדויק, תביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2, שעניינה תקלות תכופות ונשנות במכונה מסוג CTX Gamma 3000 TC (להלן: "המכונה") שהינה תוצרת הנתבעת 3 (להלן: "DMG"), ואשר שווקה ונמכרה לתובעת באמצעות הנתבעת 1 , והנזקים שנגרמו לתובעת עקב תקלות אלה.
בתאריך 13.6.16 הגישו הנתבעות 1 ו-2 הודעה לצד ג' שנשלחה ל-DMG ועל פיה התובעת הגישה נגדן תביעה בעילות הקשורות לליקויים במכונה שיוצרה על ידי DMG וככל שהן תחויבנה בתשלום, על DMG לשפותן.

בתאריך 6.4.16, הגישה DMG בקשה לעיכוב הליכים בכל הקשור להודעה לצד ג' וזאת לפי הסכם בוררות, שלטענתה, מחייב אותה ואת הנתבעות 1 ו-2.

משרד עורכי הדין המייצג את DMG במסגרת תשובתה להודעה לצד ג', ציין כי יש לו ייפוי כח מוגבל לייצג את DMG רק בהתייחס להודעה לצד ג'.

3. לאחר קיומו של דיון מוקדם בתיק, ועל מנת שכל הצדדים הרלוונטיים לטענות התובעת באשר לליקויים במכונה, יהיו צד להליכים שלפני בית המשפט, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף DMG כנתבעת.

כמו כן, התבקש בית המשפט לאשר לתובעת להמציא ל- DMG את כתב התביעה באמצעות הסניף המייצג בארץ, שהינו לטענת התובעת, חברת ד י.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ ח.פ. 51507860 מרח' ויצמן 2 תל-אביב.

להוכחת הקשר ביןDMG לחברת די. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ, הציגה התובעת את המסמכים הבאים:

א. העתק דף מידע מרשם החברות על חברת ד. מ. ג'י מורי ישראל בע"מ לפיו, לטענתה, הדירקטור בחברת די.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ, הינו דירקטור ב- DMG.

ב. העתק מהדו"ח השנתי של חברת DMG לפיו טענה התובעת כי חברת ד י. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ הינה חברת בת של DMG וכפופה לה.

ג. העתק פלט מאתר DMG לפיו טענה התובעת כי בעל המניות של חברת די. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ הינו בעל מניות בחברת DMG MORI Europe Holding AG

4. בתאריך 7.7.2016, ניתן אישור להמצאת כתב התביעה המתוקן לידי DMG באמצעות חברת ד י. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ, כמבוקש על ידי התובעת וכן ניתנה החלטה על פיה תמחק ההודעה לצד ג' לאחר הגשת כתבי ההגנה של הנתבעים שנתבעו בכתב התביעה המתוקן , לרבות הנתבעת 3 – DMG.

עוד באותו יום, הגישה DMG בקשה להורות כי התובעת אינה רשאית להמציא את כתב התביעה המתוקן למשרד ש. הורוביץ ושות' מאחר ויפוי הכוח אשר ניתן למשרד זה מוגבל אך ורק להודעה לצד ג'.
כן טענה DMG באמצעות באי כוחה, כי בקשת התובעת להמצאת כתב התביעה ל-DMG באמצעות חברת ד י. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ, מחייבת נקיטת הליך עצמאי.

בקשה זו הוגשה הגם שבית המשפט לא נתן החלטה להמצאת כתב התביעה המתוקן ל-DMG באמצעות באי כוחה אלא באמצעות חברת ד י.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ.

5. בתאריך 15.8.16 הגישה התובעת בקשה להורות על המצאת כתב התביעה המתוקן ל- DMG במען חלופי מהמען המוצהר של די.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ ברישומי רשם החברות, דהיינו המצאה לכתובת רח' מיטב 6 בתל – אביב.

התובעת ציינה כי במען זה נמצאת גם חברת מורי סייקי ישראל בע"מ הקשורה ל- DMG וכן צורפו אסמכתאות להוכחת קשר אינ טנסיבי של שתי החברות די.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ וחברת מורי סייקי ישראל בע"מ ל- DMG כדלקמן:

א. תמצית רישום של חברת מורי סייקי ישראל בע"מ מרשם החברות ובה תיאור החברה הרשום הינו "הפצת מוצרים של DMG ושל MORI SEIKI " .

ב. מכתב מטעם אלכס בלצר, מנהל חברת מורי סייקי ישראל בע"מ לפיו החברה פועלת מרח' מיטב 6 בתל אביב וכי היא עוסקת במכירת מכונות תוצרת DMG MORI.

ג. תצהיר השליח וכן תמונה מרח' מיטב 6 בתל אביב ובה רשום מפורשות על הדלת DMG MORI.

6. בתאריך 4.9.16, הורינו לנתבעות 1 ו-2 להבהיר לאיזו כתובת ביצעו את המסירה של הודעת צד ג' ל- DMG ובתאריך 5.9.16, הוד יעו הנתבעות 1 ו- 2 כי ביצעו את המסירה לכתובת ברח' מיטב 6 בתל-אביב.

7. בתאריך 21.9.16 הגישה DMG תגובתה לבקשת התובעת אליה צירפה תצהיר באנגלית.
בתגובה נטען כי התובעת לא צירפה לבקשתה להורות על המצאה במען חלופי תצהיר, לא עמדה בנטל הנדרש על מנת להמציא כתב תביעה למורשה בארץ, וכן טענה כי מ המסמכים שצורפו על ידי התובעת לא ניתן להסיק כי יש מקום להתיר המצאת כתב התביעה המתוקן למען חלופי/למורשים בארץ.

כחלק מטענותיה, טענהDMG כי בעלת המניות בחברת די אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ, הינה חברה שוויצרית ולא DMG, כי הדוחות הכספיים של DMG שהציגה התובעת מראים כי חברת ד י.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ, היתה חלק מאותו קונצרן שוויצרי ולא חברת בת של הנתבעת וכי הדירקטור שהוזכר בבקשת התובעת, הינו דירקטור בחברה השוויצרית ולא ב- DMG שהינה חברה גרמנית.

עוד טענה DMG כי מכתבו של מנהל חברת די.אמ.ג'י מורי ישראל בע"מ לפיו החברה משווקת מכונות של DMG, אין בו כדי לאשר קיום קשר אינטנסיבי בין החברה הישראלית לבין DMG והוא מהווה אינדיקציה לכך שהחברה הישראלית מוכרת מכונות המיוצרות על ידי DMG ובכך אין די.
בתצהיר שצורף מטעם בא כוח DMG בגרמניה נכתב כי אין קשר אינטנסיבי בין החברות הישראליות הממוקמות ברח' מיטב 6 בתל אביב לבין DMG וזו האחרונה אינה מעורבת בניהולן ולא מינתה דירקטור מטעמה בהן.

עוד נכתב בתצהיר, כי החברות הישראליות אינן חברות בת או חברות "נכדה" של DMG וכי ל- DMG אין הסכמים עם חברות אלה והן אינן מורשות לעשות עסקים בשמה של DMG בישראל.

8. ביום 26.9.16, הגישה התובעת את תשובתה לתגובת DMG והוסיפה מסמכים נוספים להוכחת הקשר בין הנתבעת 3 ל- DMG לחברות הפועלות מרח' מיטב 6:

א. פלט מאתר האינטרנט של DMG לפיו חברת מורי סייקי ישראל בע"מ ברח' מיטב 6 בתל אביב, הינה שלוחה של הנתבעת 3 בארץ.

ב. פלט ממרשם הדירקטורים של חברת מורי סייקי ישראל בע"מ ובו, כך טוענת התובעת, דירקטורים הקשורים לחברות בתאגיד DMG:JAMES VICTOR INOURU FURUTA ואלכס בלצר

ג. העתק דוח כספי של DMG MORI GMBH עליו חתום JAMES VICTOR אחד מהדירקטורים בחברת מורי סייקי ישראל בע"מ.

ד. פלט מרשם התאגידים הבריטי לפיו MINOURU FURUTA הינו דירקטור בDMG MORI UK LIMITTED.

לבקשת DMG שנעתרתי לה, הוגשה מטעמה תגובה נוספת בה נטען, כי התובעת לא הוכיחה קיום "קשר אינטנסיבי" בין החברות ברח' מיטב 6 בתל אביב לבין DMG. לגבי המסמכים הנוספים שצירפה התובעת בתשובתה האחרונה (מיום 26.9.16) טוענת DMG כי – אין בתדפיס מאתר האינטרנט שצירפה התובעת לתגובתה כדי ללמד כי מדובר באתר האינטרנט של DMG, כי הדירקטורים שקשורים ל-DMG לטענת התובעת, קשורים לחברות וארגונים אחרים ולא ל- DMG, וכי התובעת לא הגישה תצהיר לתמיכה בטענותיה.

9. תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), דנה בהמצאת כתב התביעה למנהל או למורשה של נתבע, אשר אינו גר באזור השיפוט של בית המשפט, וכלשון התקנה:

"482. (א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט.
(ב) לענין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האנייה או של שכרה".

תקנה 482 לתקנות, מאפשרת, למעשה, לבעל דין להמציא את כתב התביעה הראשון באמצעות "מורשה" מטעם הנתבע הנמצא בארץ. בתי המשפט הכירו ביכולת התובע ל הקנות לבתי המשפט בארץ סמכות שיפוט בתביעה כנגד נתבע זר, באמצעות שימוש בתקנה 482 לתקנות, בתנאי התקנה, ולא להיזקק לתקנה 500 לתקנות, העוסקת בהמצאת כתב התביעה למקום מושבו של הנתבע, בענייננו, בגרמניה.

10. קיימת פסיקה עניפה המפרשת מהו "מורשה" כלשון התקנה, ככלל, אין "מורשה" מחויב להיות שלוחו של הנתבע או מייצגו בדין, אלא מי שלפי אינטנסיביות רמת הקשר עם הנתבע אנו יוצאים מתוך ההנחה כי ה"מורשה" יביא את דבר קיום התביעה לאזני הנתבע.

לעניין זה עיין ברע"א 39/89 General Electric Corp נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (16.2.89):

"שאלה אחרת היא, מיהו ה"מורשה" לפי תקנה 482. לענין תקנה 483(א) כבר למדנו, שאין מדובר ב"שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה אלא במי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו;"

לגבי "אותו עסק" – התנאי התפרש בפסיקה באופן רחב יחסית. לא נדרש כי העסק בארץ יהיה זהה לחלוטין לעסקו של הנתבע במקום מושבו, או כי מדובר בחברה קשורה וכו'. בעניין מגדל הנ"ל, נקבע לדוגמא, כי קשר מסחרי שבין יצרן למשווק בארץ, אף שלא היה משווק בלעדי, יהווה "אותו עסק" לצורך תקנה 482, כאשר הבחינה המדוקדקת של בית המשפט, התמקדה בשאלת אינטנסיביות הקשר שבין ה"מורשה" לנתבע.

עיינו ב רע"א 8957/09 שמואל אוזן נ' סידני קיובי (8.3.11):

"תנאי נוסף לתחולת התקנה הוא, כי התביעה היא בעניין 'עסק' (או עבודה). ואולם, אינני סבור כי בהקשר של המצאת כתב בי-דין יש להידרש בפירוט לשאלת אופיו וטיבו של העסק. בפסיקה אף נקבע בהקשר זה, כי יש ליתן פרשנות רחבה למונח 'בעניין עסק' המופיע בתקנה (ראו, עניין טנדלר, פיסקה 8). לגישתי, לצורך הדיון בשאלת ההמצאה די בכך שבישראל התנהלה פעילות עסקית מסוימת הנוגעת לנתבע וכי בישראל נמצא מורשה מטעמו אשר יש להניח בהסתברות גבוהה כי יביא לידיעתו את עובדת הגשת כתב התביעה ואת תוכנו. הדברים אמורים גם בהתחשב בעובדה, כי אף לאחר שהתיר בית המשפט את ביצוע ההמצאה לידי מורשה, רשאי הנתבע להעלות טענה כי ישראל אינה הפורום המתאים לדון בתביעה (ראו, עניין ג'נרל, בעמ' 767). לסיכום נקודה זו נאמר, כי השאלה המרכזית לעניי ן תקנה 482 היא אינטנסיביות הקשר בין הגורם לו הומצא כתב בי-דין לבין הנתבע. האינטנסיביות צריכה להיות ברמה כזו שניתן להניח כי הגורם שנמצא בארץ יביא לידיעתו של הנתבע שבחו"ל את דבר הגשתה של התובענה ואת תוכנה. הדרישה הנוספת בעניין עסק בישראל הינה דרישה משנית, במיוחד לאור העובדה שאין היא קשורה ישירות לסוגיה של העברתו של המידע הרלוונטי לנתבע. הדרישה בעניין העסק וניהולו בישראל אינה מציבה רף גבוה ובוודאי שאין חובה להראות שהניהול נעשה אך בישראל."

דהיינו, בחינת רמת "אינטנסיביות הקשר" שבין ה"מורשה" לנתבע – היא הסוגיה המרכזית בבדיקת בקשת התובעת להמצאת כתב התביעה ל-DMG באמצ עות מורשה בארץ.

11. באשר למהות הקשר שבין DMG לבין חברת די. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ או חברת מורי סייקי ישראל בע"מ והאם התובעת הצליחה להרים את הנטל להוכיח כי קיים בין DMG לבין חברת ד. מ. ג'י מורי ישראל בע"מ או חברת מורי סייקי ישראל בע"מ קשר אינטנסיבי דיו לפיו ניתן יהיה להסיק כי דבר התביעה יובא לידיעת DMG, נדגיש כי הנתבעות 1 ו-2 ביצעו את המסירה של ההודעה לצד ג', לאותה כתובת ברח' המיטב 6, ולא הועלתה טענה בעניין מסירה אותה עת.
לא ברור מדוע על מנת לקבל את ההודעה לצד ג', המדובר היה בכתובת ראוייה והמטרה של הבאת העניין לידיעת הנתבעת בחו"ל הושגה ועל מנת לקבל את כתב התביעה כנתבעת, אין המדובר בכתובת ראוייה להמצאת כתבי בית-דין, ואותן חברות הפועלות ברח' מיטב 6 שהביאו לידיעת DMG את תוכן ההודעה לצד ג', לא תבאנה לידיעתה את תוכן כתב התביעה ?!

12. אין מחלוקת כי DMG יודעת ומודעת היטב להליכים המתנהלים כנגדה. לחברת DMG הגישה בקשות רבות וטענה טענות שונות בהליך שלפנינו, לרבות הגשת תצהיר מבא כוחה בגרמניה, אלא שמיופי כוחה (ביפוי כוח מוגבל) מורשים לצפות בתיק בכללותו (ולא רק בהודעה לצד ג') במערכת "נט המשפט" ומעורבים היטב בהליכים המתנהלים.

תכלית ההזמנה לדין הינה להביא לידיעת הנתבע את קיום התביעה כנגדו ראה: ע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4), 309.
כשאנו בוחנים את כללי המצאת כתבי בית דין על מנת לעמוד על תכלית ההמצאה, אנו רואים כי הפסיקה הכירה בשני כללים: " כלל ההמצאה" לפיו יש להמציא את כתב בית הדין לבעל הדין בהתאם לכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, והחריג לו "כלל הידיעה" לפיו יראו את בעל הדין כמי שהומצא לו כתב בית הדין, באם קיימת ידיעה בפועל על קיום ההליכים כנגדו. יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת פרוקצ'ה ברע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2) 440 (17.10.04):

"אכן, ניתן לראות את כלל "הידיעה" כחריג לכלל "ההמצאה", אשר נועד לאכוף את כללי סדר הדין האזרחי כרוחם ועל-פי תכליתם האמיתית. תכליתם של כללי סדר הדין לקבוע מסגרת דיונית מוגדרת להליכים אזרחיים בבתי-המשפט אשר תאפשר פעולה תקינה ויעילה של המערכת השיפוטית תוך שמירה על זכויותיהם הדיוניות של בעלי-הדין והבטחת "יומם" בבית-המשפט... מניעות זו מתיישבת עם עקרונות הסדר הדיוני ועם תכליתו וכן עם התפיסה המושרשת שלפיה חובת תום-הלב, החוצה שתי וערב את מסגרות המשפט כולן, חלה גם על כללי סדר הדין באשר הם..." [ההדגשה הוספה ע.ו.]

לענין זה ראה עוד:

רע"א 7724/04 גולקו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (4.11.04), שם נאמר כי "מכל מקום, אין לדעתי לסתור את הגישה, שלפיה כשהידיעה היא מוצדקת וברורה, אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה." [ההדגשה הוספה ע.ו].
בר"ע 1294/02 תפנית אורטופדיה נ' קופת חולים לאומית פ"ד נו (4) 769 – קיימת התייחסות של כבוד השופטת בייניש לכך שכשאין מחלוקת על ידיעתו של בעל דין באשר לפסק דין, יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, את המהות מול הפורמליות.

בעבר "כלל הידיעה" חל לגבי המצאת פסק דין לידי בעל הדין, אולם בת"א (מרכז) 28840-11-09 Spin Master Ltd נ' אל שריכא אל יקובייא (26.10.10), החיל בית המשפט את "כלל הידיעה" אף לגבי כתב תביעה ראשוני שהופנה אל חברה אשר מקום מושבה בחברון. כך נעשה אף בת"א (תל-אביב) 24265-06-10 The Polo/Lauren Company L.P נ' קאסם באסם (27.1.11).

כל האמור לעיל נכתב על מנת להבהיר את מסגרת השיקולים שיש לקחת בחשבון באשר למעורבותה ולהיקף ידיעתה של DMG באשר להליכים נגדה במסגרת התביעה בתיק זה ובהתחשב בכך שלאותה כתובת שהתובעת מבקשת לבצע המצאה של כתב התביעה, כהמצאה בהתאם לתקנה 482, כבר בוצעה הודעה לצד ג' אותה קיבלה DMG, דהיינו אותו מורשה הביא לידיעתה את ההליכים המתנהלים כנגדה.

ספק בעינינו אם ניסיונות ההתחמקות מלקבל כתבי בית-דין באמצעות מורשה, כפי שמנסה הנתבעת 3 – שהינה גם צד ג', לעשות במסגרת התביעה שלפנינו, עולים בקנה אחד עם דרך פעולה ראויה.

ברע"א 305/80 שילה ואח' נגד רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 461, התייחס כבוד השופט ברק (כתוארו אז) לחובתו של בעל דין –

"להפעיל את כוחותיו המשפטיים-הדיוניים בדרך מקובלת ובתום לב", דרך זו "מטילה עליו את החובה לפעול כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו המבחן לפעולתו של בעל דין "אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי (...). המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכ ּוּר ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש, שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים".

13. להוכחת הקשר האינטנסיבי בין חברת ד. מ. ג'י מורי ישראל בע"מ או חברת מורי סייקי ישראל בע"מ לבין DMG, התובעת הציגה מסמכים שונים. למסמכים אלה יש לצרף את הנתון העובדתי כי הנתבעות 1 ו-2 המציאו ל-DMG את ההודעה לצד ג' בזמנו לכתובת ברח' מיטב בתל אביב וכי אין מחלוקת כי DMG קיבלה לידיה את ההודעה לצד ג', הגיבה עליה והגישה בהקשר לכך בקשות שונות.

התובעת הציגה אסמכתאות לפיהן קיים קשר, לפחות לכאורה, בין הדירקטורים של חברת די. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ או חברת מורי סייקי ישראל בע"מ לבין DMG . כמו כן, הציגה התובעת מכתב מטעם אלכס בלצר, מנהל חברת מורי סייקי ישראל בע"מ לפיו החברה פועלת מרח' מיטב 6 בתל אביב וכי היא עוסקת במכירת מכונות תוצרת DMG MORI. בתשובתה האחרונה של התובעת, היא הציגה פלט מאתר הנחזה להיות אתר האינטרנט של DMG לפיו חברת מורי סייקי ישראל בע"מ, בכתובת מיטב 6 בתל אביב, הינה שלוחה של DMG בארץ.
לפחות לכאורה, גוף המעוניין ברכישת מוצר של DMG, ופונה לאתר האינטרנט על מנת לקבל מידע הקשור למוצריה של DMG ולאופן בו הוא יוכל לרוכשם, מגיע באמצעות אתר זה לחברות בישראל ברח' המיטב 6.
ככל ש DMG טוענת כי אין קשר אינטנסיבי בינה לבין אותן שתי חברות הממוקמות ברח' המיטב 6, מדוע לא עשתה דבר ולא הציגה לפנינו מסמך המראה כי פנתה לחברות אלה, על מנת שלא יציגו עצמן כקשורות אליה וככאלה המהוות שליחות שלה בארץ , הצגת דברים שלו לא היתה נכונה, היה בה כדי להטעות קונים וצרכנים פוטנציאליים.

14. DMG לא הצהירה כי אין קשר בינה לבין חברת די. אמ. ג'י מורי ישראל בע"מ או לחברת מורי סייקי ישראל בע"מ ואף לא טענה כי חברת מורי סייקי ישראל בע"מ אינה משווקת מכונות מתוצר ת DMG ונותנת שירותי טיפול ואחזקה למכונות אלו.
סביר להניח כי חברה בארץ המשווקת מוצרים מתוצרת חברה גרמנית והנותנת למוצרים אלה שירותי אחזקה נמצאת בקשר אינטנסיבי עם יצרנית ה מוצרים, וכי לאור הקשרים ביניהן היא אף תיידע את DMG על ההליכים כנגדה בקשר למכונה מתוצרתה, כפי שעשתה בפועל כאשר קיבלה את ההודעה לצד ג'.

באשר לטענת DMG כי התובעת לא הגישה תצהיר התומך בבקשתה, נבהיר כי בקשת התובעת נסמכת על מסמכים וטיעונים משפטיים ותצהיר השליח שצורף לבקשה, תומך בעובדות הרלוונטיות, כך שאין להיזקק לטענה זו של DMG.

15. לאור כל האמור לעיל התובעת רשאית להמציא את כתב התביעה המתוקן לנתבעת 3 באמצעות מורשה הנמצא ברח' המיטב 6 בתל-אביב, דהיינו לאותה כתובת אליה בוצעה ההודעה לצד ג', אותה קיבלה DMG והגיבה עליה.

16. בית המשפט ייקח בחשבון הוצאות בקשה זו במסגרת פסק הדין הסופי בתיק.

17. המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג בתשרי, 25 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: א. ניסים תעשיות מתכת בע"מ
נתבע: אופל אספקת מכונות בע"מ
שופט :
עורכי דין: