ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמואל בוקסר נגד גדעון לנגהולץ :

החלטה בתיק רע"א 4725/16
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המבקשים:
1. שמואל בוקסר

2. גיא אלוני

נ ג ד

המשיבים:
1. גדעון לנגהולץ

2. זהבית כהן

3. עודד דגני

4. מיכאל בריקר

5. טריגר פורסייט

6. החברה לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתנ"ג 67844-12-14 מיום 15.5.2016

בשם המבקשים:
עו"ד עידן איידן; עו"ד דוד תירוש; עו"ד עידן דיין

בשם המשיבה 5:
עו"ד רון ברקמן

בשם המשיבה 6:
עו"ד פנחס רובין; עו"ד נועם רונן; עו"ד נמרוד סביל

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.5.2016 (תנ"ג 67844-12-14; השופטת ד' קרת-מאיר); עניינה – הליכי גילוי מסמכים לאחר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת.

רקע
2. חברת צים שירותי ספנות משולבים בע"מ (להלן: צים) נקלעה בשנת 2013 לקשיים כלכליים שאיימו על המשך פעילותה כעסק חי. המשיבה 6, החברה לישראל בע"מ (להלן: החברה לישראל), החזיקה באותה עת ב-99.7% מהון המניות של צים, והחלה בניסיונות להצילה מפני פירוק. העובדה כי בעל השליטה בחברה לישראל הוא גם נושה של צים בכובעו הפרטי, הובילה לסיווג הסדר החוב העתידי בעניינה של צים כעסקה עם בעל עניין בחברה, כפי הקבוע בסעיף 270 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות); בתוך כך החליטה החברה לישראל על הקמת ועדת דירקטוריון מיוחדת, המורכבת מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים (המשיבים 1-4), על מנת שתנהל את ההיבטים השונים הנוגעים לגיבוש תנאי הסדר החוב עם נושיה הרבים של צים (להלן: הוועדה המיוחדת). סמכויות הוועדה הוגדרו הן לעניין המשא ומתן עם נושיה של צים, הן לעניין בחינה ואישור הוגנות חלקה של החברה לישראל בהסדר החוב; כל זאת, לצד עמידה בהוראות הקבועות בסעיף 275 לחוק החברות, המורות על אישור הסדר החוב במנגנוני החברה השונים. במסגרת פעילות הוועדה המיוחדת, מונתה המשיבה 5, טריגר פורסייט (2012) (שותפות מוגבלת) (להלן: טריגר) כיועץ פיננסי מטעמה, על מנת שתבחן את שווי צים בהתאם לתכנית העסקית שגיבשה הנהלתה. מסקנותיה של טריגר – כי הסדר החוב שגיבשה הוועדה המיוחדת (תנאיו יפורטו להלן) מגלם תמורה הוגנת לחברה לישראל.

3. הוועדה המיוחדת פעלה בזריזות, ובחלוף כשלושה חודשים דיווחה החברה לישראל לציבור כי הושג עם מרבית קבוצות הנושים מזכר הבנות ביחס למתווה הסדר לשינוי מבנה ההון והחוב בצים (לעיל ולהלן: הסדר החוב). עיקריו של הסדר החוב, בכך שהחברה לישראל תעביר 200 מיליון דולר לקופת צים, ובתמורה תקבל 32% ממניותיה; כנגד זאת יוקצו לנושים (למעט התאגידים בעלי העניין) מניות צים בשיעור של 68% מהונה המונפק.

4. יצוין, כי חברת אנטרופי שירותי מחקר כלכליים בע"מ (להלן: אנטרופי), יעצה ללקוחותיה, גופים מוסדיים, להתנגד לחלקה של החברה לישראל בהסדר החוב. זאת, נוכח חוות דעת המורה כי בהערכת השווי הסופית שגיבשה טריגר נפלו כשלים, וכי הערכת השווי הראויה לצים – נמוכה בהרבה מהסכום שנקבע לצורך הסדר החוב.

5. ביום 31.12.2014 הגישו שמואל בוקסר וגיא אלוני, בעלי מניות בחברה לישראל (להלן יכונו השניים: המבקשים) בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברי הוועדה המיוחדת, החברה לישראל וטריגר (להלן: בקשת האישור). בלב בקשת האישור, הטענה כי הוועדה המיוחדת נמנעה מהפעלת שיקול דעת עסקי סביר; פעלה בניגוד לטובת החברה ונושיה, ולמעשה שימשה חותמת גומי למימוש הסדר החוב הרצוי על בעלי השליטה בחברה לישראל; גם הערכת השווי שהגישה טריגר, היתה נגועה בשגיאות מתודולוגיות והנחות בלתי סבירות, אותן אימצה הוועדה המיוחדת ללא בחינה ביקורתית ומעמיקה. תגובות המשיבים הוגשו ביום 30.8.2015, ותשובה לתגובות המשיבים הוגשה ביום 22.11.2015.

6. ביום 30.11.2015, הגישו המבקשים בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, במסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי להורות על גילויים של כלל המסמכים המצויים בידי החברה לישראל, חברי הוועדה המיוחדת וטריגר, הנוגעים לגיבוש הסדר החוב האמור, בהתאם להוראות סעיף 198א לחוק החברות (להלן: הבקשה).

החלטת בית המשפט המחוזי
7. ביום 15.5.2016 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה; זוהי החלטתו:
"לאחר עיון בבקשה ובתגובות נראה כי אין מקום לדון בבקשה לפני שיתקיים דיון בבקשת האישור. נראה כי המבקשים סברו שיש מקום ובסיס להגשת הבקשה גם ללא המסמכים שהתבקשו בבקשה. בקשת האישור מפורטת, מפנה לנספחים רבים ואף כוללת חוות דעת ותשובה לחוות דעת מטעם המשיבים. בקשת הגילוי מתייחסת לשורה ארוכה ביותר של מסמכים ולתקופה שהיא מעבר למועדים הרלוונטיים באופן ישיר לבקשת האישור. מדובר במהותם במסמכים המתייחסים לשלב ההוכחות – אם תאושר בקשת האישור. אין במקרה זה להקדים את המאוחר. בקשת האישור קבועה לדיון והיא תתברר על פי כתבי הטענות הקיימים".

8. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

עיקרי טענות הצדדים
9. המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר לא בחן באופן סדור את טענותיהם בבקשת הגילוי, על-פי המתווה הקבוע בסעיף 198א לחוק החברות. לוּ אכן נבחנו טענותיהם, על יסוד קיומה של תשתית ראייתית ראשונית ורלבנטיות המסמכים, כקבוע בסעיף האמור, שאז היה עולה כי יש לקיים גילוי מלא של כלל המסמכים בעניינם התבקש הגילוי. בתוך כך, צומצמה רשימת המסמכים לגביהם התבקש העיון לפרוטוקולים של ישיבות הוועדה המיוחדת, לרבות מסמכים שהוגשו במהלך הדיונים או צורפו לפרוטוקולים; וכן לפרוטוקולים של ישיבות ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה לישראל החל משנת 2012, הקשורים למצבה הפיננסי של צים או להסדר החוב המתגבש. בנוסף, נטען כי גם תכתובות בין החברה לישראל ומי מטעמה, לבין אנטרופי ונציגיה, יש להעביר לעיון המבקשים.

10. יוער, כי בתחילה כללה הבקשה גם מסמכים המצויים בידי טריגר, אולם בהודעה משותפת מיום 10.8.2016, הודיעו המבקשים וטריגר כי באו לכדי מתווה גילוי מסמכים מוסכם.

11. לגופם של דברים, טענו המבקשים כי התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הליך גילוי המסמכים אינה מן החזקות, ובכל מקרה די בתשתית הראייתית שהוצגה בבקשת האישור, כדי למלא אחר דרישה זו. בתוך כך, עמדו המבקשים על מסכת הראיות אותה הציגו בבקשת האישור, כפי שזו עולה ממסמכים פומביים של החברה לישראל ולאחר שעיינו בחלק ממסמכי תיק בית המשפט בתנ"ג 628-08-14 קראוסקופף נ' החברה לישראל בע"מ (להלן: עניין קראוסקופף), בו נדונו שאלות הנוגעות למסכת העובדתית ולהסדר החוב שבמוקד ההליך דנא.

12. מעבר לכך, טוענים המשיבים כי למסמכים המבוקשים רלבנטיות לבחינת השאלות שבמוקד ההליך. אשר לפרוטוקולי ישיבות הוועדה המיוחדת – נטען כי רלבנטיות מסמכים אלה – ברורה, שכן ליבת טענות המבקשים היא כי הוועדה פעלה תוך 'ציות קוסמטי גרידא' שאין בו ניסיון אמיתי לבחון את העסקה ולשפר את תנאיה; לטענת המבקשים, חשיפת פרוטוקולי הישיבות שערכה הוועדה, עשויה לשפוך אור על טענה זו שבבסיס בקשת האישור. אשר לפרוטוקולי ישיבות ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה לישראל – לטענת המבקשים, רלבנטיות פרוטוקולים אלה עולה גם היא מהצורך ללמוד על הרקע לאישור הסדר החוב הסופי בצים, והאפשרות כי החברה לישראל אכן 'סיכמה' מראש על הסדר החוב הרצוי מבחינתה, ונעזרה בוועדה החיצונית כחותמת גומי בלבד.

13. החברה לישראל מצדה, הגישה התנגדותה לבקשה וטעמיה עמה. נטען כי המסמכים לגביהם התבקש העיון והגילוי אינם רלבנטיים לבירור ההליך; גם השתהות המבקשים עד לעת הזו בבקשת המסמכים, מלמדת כי אין צורך של ממש בגילוי המסמכים לשם בירור השאלות שבמוקד בקשת האישור; אשר לתשתית הראייתית הראשונית, נטען כי זו אינה עולה מבקשת האישור; לבסוף, נטען כי גם אם היתה למסמכים רלבנטיות, כלשהי, הרי שמסמכים אלה חוסים תחת חסיון עורך דין-לקוח ותחת חיסיון מסחרי-עסקי. לפיכך, עמדתה של החברה לישראל, אפוא, היא כי החלטת בית המשפט המחוזי ראויה ונכונה.
דיון והכרעה
14. עיינתי בטענות ב"כ הצדדים מזה ומזה והחלטתי לדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לאחר שקילת הטענות ונימוקיהן באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו, במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת לשקול מחדש את אפשרות העיון במסמכי הוועדה המיוחדת, בכפוף לחיסיון החל על המסמכים.

15. סעיף 198א לחוק החברות קבע מסמרות בהלכה הידועה בעניין לבייב (רע"א 11126/08 לבייב נ' רפאלי (7.5.2009)), במסגרתה הכיר בית המשפט בכך כי מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת יש ביכולתו לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים, וזאת אף בטרם הגשת בקשת האישור עצמה.

כך היא לשון הסעיף:

198א. (א) מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת [...] רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
(ב) בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 198(א).

מטרתו של הסעיף היא לסייע בידו של המעוניין בהגשת בקשה כאמור, לגשר על פער המידע שבינו לבין החברה, ובכך להביא להגברת היעילות שבכלי התביעה הנגזרת, הממלאת תפקיד חשוב באכיפת זכויותיה של החברה (רע"א 2903/13 אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שקדי (27.8.2014) (להלן: עניין אינטרקולוני); רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' כהן, פסקה 15 (26.4.2015); רע"א 3487/16 בועז יפעת נ' בנק לאומי לישראל (6.9.2016) (להלן: עניין יפעת).

16. על-פי הוראות הסעיף, נדרש מבקש הגילוי לעמוד במספר דרישות על מנת שבית המשפט יֵעתר לבקשתו: ראשית, על המסמכים המבוקשים לעמוד בדרישת הרלבנטיות לפלוגתאות שביסוד הבקשה לאישור התביעה הנגזרת; שנית, על מגיש הבקשה להניח תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת. הנטל להציב תשתית ראייתית ראשונית מוטל על מבקש הגילוי, והתשתית צריכה להימצא בבקשת האישור עצמה (ראו: עניין יפעת, בפסקה 15).
17. האם קיימת הצדקה לגילוי המסמכים בעניין שלפנינו על-פי תנאי סעיף 198א?

טרם אפנה ליישום האמור בנסיבות המקרה דנא, אעיר, כי אין בידי לקבל את העולה מכותלי החלטת בית המשפט המחוזי, לפיה מבקש גילוי מסמכים על-פי סעיף 198א שלא פנה להליכי הגילוי בהזדמנות הראשונה – עובר להגשת בקשת האישור – עלול שלא לזכות בסעד זה אם פנה להליכי הגילוי במועד מאוחר יותר, לאחר הגשתה. אכן, אין באפשרות הפנייה להליכי גילוי מוקדמים, כשלעצמה, כדי לחסום ממבקש זה לפנות בשלב מאוחר יותר להליכי הגילוי. כך עולה מלשון הסעיף, מתכליתו, ומההלכה הפסוקה, כפי שנקבע בעבר בפרשת אינטרקולוני:

"המחוקק נקט אפוא לשון מרחיבה ואיפשר הגשת בקשה לגילוי מסמכים בכל שלב שהוא – בין לפני ההחלטה להגיש תביעה נגזרת, שאז אכן נדרש גילוי המסמכים לצורך קבלת החלטה האם יש יסוד להגשת התביעה הנגזרת; ובין אחרי ההחלטה להגיש תביעה נגזרת – בין אם הוגשה כבר התביעה, בין אם החליט המבקש להגישה אך טרם עשה כן – שאז נדרש הגילוי, בדומה למקרה שבפנינו, לצורך "חיזוק" התשתית הראייתית שביסוד הבקשה..." (פרשת אינטרקולוני, בפסקה 64 לחוות דעתה של המשנָה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור)

18. גילוי המסמכים המוקדם, עובר להגשת בקשת האישור, הוא החריג לכלל המשפטי, ואין ללמוד ממנו הוראה נורמטיבית, על השלב שבו ראוי להגיש את הבקשה לגילוי מסמכים (עניין יפעת, בפסקה 15). כל עוד התרשם בית המשפט כי אין מדובר בבקשת סרק, "מסע דיג", ניסיון לסרבל את ההליך, או שזו הוגשה לאחר שיהוי מכביד, הרי שאין לדחות את בקשת הגילוי רק מן הטעם כי למבקש עמדה הזדמנות להגשת בקשה לגילוי מסמכים עובר להגשת בקשת האישור. היפוכו של דבר, אף כי מן הראוי כי הרשאי והמעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת יעשה זאת מוקדם ככל הניתן, הרי שדווקא כאשר בקשת גילוי המסמכים מוגשת לאחר שהוגשה הבקשה לגילוי מסמכים, קל יותר לבית המשפט לעמוד על טיבה של התשתית הראייתית הראשונית, ועל הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך עצמו (ראו והשוו: רע"א 6122/14 ‏בנק הפועלים בע"מ נ' ישעיהו נשר, בסוף פסקה 10 (6.5.2015) (להלן: עניין נשר).

19. אעבור אפוא לבחינת המבחנים למתן צו גילוי מסמכים כאמור. אדון תחילה בקיומה של תשתית ראייתית ראשונית, כלי מחזיק ליסודות בקשת האישור כולה, ומשם – לשאלת הרלבנטיות, ביחס לכל אחד מן המסמכים שלגביהם מבוקש הגילוי.

20. התשתית הראייתית הראשונית – מושג חמקמק. הפסיקה מצביעה על המתח העומד בבסיס קריטריון זה – אמנם, אין מדובר ברף גבוה העולה כדי הטלת נטל על המבקש לקיומן של ראיות לכאורה, שהרי אלה נדרשות לשם קבלת בקשת האישור עצמה; מנגד, איון הדרישה הראייתית, מעלה חשש מפני הגשת תביעות סרק וניסיונות לעגון בהליך מסוג זה, כנמל יציאה ל'מסעות דיג' של מסמכים (ראו, למשל: רע"א 8410/14 בנק הפועלים בע"מ נ' הרפז, בפסקה 5 (6.5.2015); רע"א 5223/16 הילמן נ' שילוני, בפסקה 6 (16.8.2016); עניין יפעת, בפסקה 16).

21. עם זאת, בעניין שלפנַי מצאתי כי טענות המבקשים בבקשת האישור – אינן קלוטות מן האוויר. המבקשים טוענים, ותומכים את יתדותיהם בראיות, כי לוועדה המיוחדת הוצג מצג ראשוני התואם את הסדר החוב שאליו שאפה להגיע, על-פי הנטען, החברה לישראל; בנוסף, הצביעו המבקשים על ניגוד עניינים מסוים שליווה את פעילות הוועדה. אכן, המבקשים תימכו טענותיהם, עד כי יש בכך ללמד על אפשרות כי פגמים אכן עלו בהתנהלותה של הוועדה המיוחדת, ולא ראיתי כי יש בדברי באי-כוחה של החברה לישראל כדי לסתור את טענות המבקשים ולהורות כי אלה "טענות בעלמא", כדבריהם. אמנם, אין אלה ראיות, אפילו לא ראיות לכאורה, אך די במעט אותו הציגו כדי לעמוד בדרישת הראשוניות הראייתית עליו מורה סעיף 198א (ראו גם, בין היתר, את דברי בית המשפט המחוזי בפסקאות 191, 219 לפסק הדין בפרשת קראוסקופף, לפיהם אכן נפלו פגמים בהתנהלות הוועדה המיוחדת). עם זאת, כאמור, אין בדברים אלה כדי ללמד על קיומו של חומר ראיות העומד ברף הראייתי הדרוש לשם קבלת בקשת האישור.

22. אשר לשאלת הרלבנטיות – מצאתי כי מסמכי הוועדה המיוחדת עשויים לשפוך אור, לכאן ולכאן, על טענות המבקשים. הורתה ולידתה של הוועדה המיוחדת – מתוך הצורך להתגבר על ניגוד העניינים האינהרנטי המאפיין עסקאות הנעשות עם בעלי-עניין בחברה; מטרתה – עיצוב, גיבוש וקידום ההחלטות והפעולות הקריטיות הנוגעות להסדר החוב לטובת החברה באופן בלעדי. מכאן, ששדה הפעילות המרכזי של הועדה המיוחדת נוגע במידה רבה לטעוּן בירור במסגרת הליך זה. שאלות של הוגנות, התנהלות תקינה, עיצוב וקבלת החלטות עשויות לעלות ממסמכים אלה, ובכך יש כדי ללמד האם הסדר החוב אכן גובש באופן עצמאי על-ידי חברי הוועדה המיוחדת או שמא זו שימשה כצינור וכחותמת גומי להעברת החלטות בעל השליטה בחברה לישראל.

23. הנה אפוא, רלבנטיות המסמכים נלמדת תוך עיון מושגי – בסמכות שהוקנתה לוועדה, אופיה ומהותה. לצד זאת, נראה כי גם בחינה מעשית של התנהלות הוועדה, מצביעה על מסקנה דומה – כך עולה מעיון בהחלטות בית המשפט המחוזי בעניין קראוסקופף, המלמדות כי אכן הפרוטוקולים משקפים את התנהלות הוועדה ודרך קבלת ההחלטות בה, ואף עשויים, אולי, ללמד כי נפלו אי-אילו ליקויים בתפקודה (ראו בסעיף 219 לפסק הדין בעניין קראוסקופף; ובהחלטה בהליך זה בבקשה לגילוי "פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון החברה לישראל, ישיבות ועדת ביקורת וישיבות הועדה המיוחדת" מיום 7.1.2015).

24. אשר למסמכי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה לישראל – הרי שדעתי כעמדת בית המשפט המחוזי, לפיה אין במסמכים אלה רלוונטיות בשלב זה של ההליך. גם כאן, מסקנה זו מתקבלת מתוך עיון בתפקידי אורגנים אלה בחברה, אל מול סמכותה של הוועדה החיצונית, לה ניתן, כאמור, המנדט לעיצוב הסדר החוב. על פני הדברים, לדירקטוריון החברה לישראל לא היתה מעורבות ישירה בקבלת ההחלטות הנוגעות להסדר החוב, וכך גם ועדת הביקורת. אף כי קיים תרחיש היפותטי שבו למסמכים אלה אכן קיימת רלבנטיות מסוימת, נראה שאין צורך בהם כדי לברר את הטעון בירור בשלב אישור התביעה הנגזרת. באופן דומה, יש לדחות את בקשת הגילוי הנוגעת למסמכים, תכתובות ופגישות בין החברה לישראל (ובכלל זאת גם הוועדה המיוחדת) לבין אנטרופי ונציגיה.

25. משמצאתי כי למסמכי הוועדה המיוחדת רלבנטיות לבירור הפלוגתאות שבבסיס בקשת האישור, ומשהונחה לפנַי תשתית ראייתית ראשונית, עולה שאלת מתווה העיון במסמכים, בשים לב לטענות החיסיון שאותן העלו באי-כוחה של החברה לישראל. כפי שנקבע בעבר בפרשת נשר, הליך הגילוי והעיון במסמכים הקבוע בסעיף 198א לחוק החברות, אינו הסדר שלילי ולא ממצה; לאחר שעמד מבקש הגילוי בשני התנאים הראשונים לגילוי ועיון המנויים בסעיף – דרישת הרלבנטיות והתשתית הראייתית הראשונית, על בית המשפט להידרש גם לשאלת קיומם של התנאים הכלליים לעניין גילוי ועיון במסמכים, ובין היתר גם בהוראות הנוגעות לחיסיון המסמכים (כקבוע בתקנה 119 לתקנות). בשלב זה, ככל שמועלית על ידי הצד שכנגד טענת חיסיון, על בית המשפט לבחון האם בכל זאת יש להתיר עיון במסמכים תוך איזון בין האינטרסים הנוגדים.

26. בנסיבות העניין ראוי למתווה הגילוי והעיון להתבצע כך: פרוטוקול ישיבות הוועדה המיוחדת לתקופה שבין ייסודה ועד לפרסום מזכר ההבנות ביחס למתווה הסדר החוב (מיום 23.1.2014), פרי עבודתה של הוועדה המיוחדת, יוגש לבית המשפט המחוזי בתוך 10 ימים; בתוך כך תישקלנה טענות החברה לישראל כי המסמכים האמורים חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח או חיסיון מסחרי-עסקי; בית המשפט המחוזי יתן דעתו על טענות ב"כ הצדדים, ידון ויחליט כחכמתו.

27. בקשת רשות הערעור מתקבלת, אפוא, חלקית; בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ד בתשרי התשע"ז (‏26.10.2016).


מעורבים
תובע: שמואל בוקסר
נתבע: גדעון לנגהולץ
שופט :
עורכי דין: