ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילן דנינו נגד כונס נכסים רשמי תל אביב :

לפני כבוד השופטת הלית סילש

בעניין: פקודת פשיטת הרגל
ובעניין: (להלן "ה חייב")

המבקש:

אילן דנינו

נגד

המשיב:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2.שלמה הנדל (מנהל מיוחד)

החלטה

1. בחודש ינואר 2016 התקיים דיון בעניינם של הצדדים במסגרתו ניתן צו קציבת מזונות ארעי המתייחס לשלושת ילדיו של החייב, בשיעור של 2,400 ₪.

עוד נקבע כי שני הצדדים יוסיפו ויציגו נתונים ומסמכים התומכים בטענותיהם ולאחר מכן, תינתן החלטה באשר לקציבת המזונות לכל אורך ניהולו של הליך פשיטת הרגל.

2. בהמשך התברר כי החייב לא שילם, ואינו משלם על חשבון המזונות את הסכום אשר נקבע, או כל סכום אחר.

לעניין זה הוגשו מספר בקשות, תגובות ותשובות אשר במרכזן טענות החייב כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לעבוד, וכי היקף ההכנסות של המבקשת גבוה יותר מזה הנטען על ידה.

3. מגרסת המבקשת לעניין היקף הכנסותיה עלו סימני שאלה רבים, בעיקר נוכח הגרסאות המרובות לעניין קיומה של הכנסה נוספת הנובעת מהשכרתו של נכס מקרקעין, פערים בגרסאות לעניין היקף ומקום עבודתה של המבקשת וכיוצא באלו .
מן העבר השני, החייב לא הציג ראיות המלמדות כי אכן החייבת מקבלת תשלומים בגין דמי שכירות ביחס לנכס זה או אחר, ועיקר טענותיו נטענו ללא תימוכין.

4. ביום 2.3.16 הוגשה עמדת הנאמן אשר טען כי שני הצדדים, החייב והמבקשת גם יחד , אינם ממצים את פוטנציאל ההשתכרות שלהם, ועליהם לעשות כן. עוד מצא המנהל המיוחד לבוא בהמלצה על פיה יועמד צו קציבת המזונות על סך של 1,500 ₪.
כפועל יוצא של הודעת המבקשת ועמדת המנהל המיוחד ניתנה לחייב האפשרות להסיר את מחדליו.

5. ביום 19.4.16 אף הוגשה לי בקשה על ידי החייב למתן ארכה להסרת מחדליו, וארכה ניתנה עד ליום 10.5.16.

ביום 9.6.16 הוגשה הודעת המנהל המיוחד במסגרתה הוא עתר להגדלת צו התשלומים המוטל על החייב לסך של 1,000 ₪.

לטענת המנהל המיוחד, החייב אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, היקף נכותו עומדת על 37% בלבד, ואין בנכות זו כדי לאיין את יכולתו לעבוד.

משכך, לשיטת המנהל המיוחד, אין לראות בחייב הטוען כי הוא משתכר סך של 1,600 ₪, כמי שממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

6. בתגובה טען החייב כי הוא אינו עובד עקב מצבו הרפואי.
לשיטתו הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של למעלה מ-80% ואולם, לאחר מכן הופחתה נכותו, ותביעת חוזרת אשר הוגשה על ידו נדחתה.

החייב טען כי הוגש על ידו ערעור על החלטה זו, וכי הוא ממתין להכרעה בערר.

7. במקביל הוגשה הודעת המבקשת על פיה החייב ממשיך להפר את חיוביו בהליך ואינו משלם סכום כלשהו עבור מזונות ילדיו.

8. ביום 7.9.16 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לביטול ההליך עקב מחדלי החייב בתשלום המזונות.

בתגובתו לבקשה זו, שב החייב וחזר על הטענות אשר הועלו על ידו קודם לכן לעניין מצבו הרפואי ועתר לקבלת מסמכים שונים מהמבקשת (בעיקר מהמוסד לביטוח לאומי).

9. ביום 12.9.16 הוגשה הודעת המנהל המיוחד ממנה עלה כי החייב גם צובר פיגורים של צו התשלומים השוטף ואף אינו מגיש דוחות.

באותו יום הוגשה גם הודעה נוספת מטעם המבקשת.

10. נוכח ריבוי הפניות והבקשות, מצאתי לקבוע תיק זה לדיון ליום 13.9.16.

11. לדיון התייצבו החייב ובא כוחו, כמו גם המנהל המיוחד וב"כ הכנ"ר. המבקשת לא התייצבה.

החייב חזר על כל הטענות אשר הועלו על ידו בבקשות ותגובות קודמות.

המנהל המיוחד טען כי יש להורות על ביטול ההליך נוכח מחדלי החייב, ובהמשך נוכח העדר התייצבות המבקשת הודיע כי יהא נכון שלא יבוטל ההליך באותו מועד, אלא כי תינתן לחייב האפשרות להודיע כיצד בכוונתו להסיר את חוב הפיגורים ועמדתו לעניין תשלום דמי המזונות.

ב"כ הכנ"ר טען כי אין מקום להותיר את החייב בהליך וזאת נוכח היקף המחדלים, כמו גם העובדה כי ממילא החובות המרכזיים הינם חובות אשר אינם ברי הפטר, מכוח הוראות סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל.

לפנים משורת הדין, ומקום בו המבקשת עצמה לא התייצבה לדיון מצאתי להורות על קבלתה של הבהרת המבקשת, תוך שניתנה גם לחייב האפשרות להגיש הצעתו לעניין תשלום חוב המזונות.

12. לאחר הדיון, הוגשו על ידי המבקשת בקשות והבהרות שונות, כאשר בין היתר הובהר כי החייבת אינה מקבלת עוד תשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי החל מחודש פברואר 2016.

המבקשת שבה ועתרה לביטול ההליך בעניינו של החייב, טענה כי אין לאמץ את עמדת המנהל המיוחד באשר לתשלום סך של 1,500 ₪ לחודש מקום בו מדובר בשלושה קטינים שהחייב הוא אביהם.

13. החייב לא מצא כלל לנכון להגיש הצעתו לעניין חוב המזונות אלא רק ביום 28.9.16, כאשר במסגרת תגובה זו הציע החייב תשלום חודשי בשיעור של 500 ₪ בחודש, ותוך שהוא מעלה טענות קשות כנגד המבקשת.

לאחר שנתתי דעתי לכלל הבקשות, התגובות, התשובות וההודעות של הצדדים, אני מוצאת להורות כדלהלן :

14. אקדים ואציין כי התנהלות החייב והמבקשת גם יחד תמוהה, מקום בו דומה כי אין מי מהם ממצה את פוטנציאל ההשתכרות.

החייב והמבקשת מטילים אשם זה במשנהו, ואולם בסופו של יום מדובר בחייב אשר שיעור נכותו, נכון למועד היום עומדת על 37% בלבד, וביחס לחייבת- גם מקום בו תתקבלנה כל טענותיה לעניין היקף הכנסותיה, לא ברור מדוע אינה ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה.

15. ההחלטה אשר ניתנה על ידי בחודש ינואר אמורה הייתה להיות קצרת מועד, ונועדה להבטיח כי הקטינים לא יוותרו ללא מענה, ולו קצר מועד.

על אף החלטה זו, החייב מצא שלא לשלם מאומה, והחייבת מצאה להותיר את הסוגיות העובדתיות הנוגעות להיקף השתכרותה עם סימני שאלה לא מעטים, הן ביחס להיקף ההכנסות והן ביחס למיצוי פוטנציאל ההשתכרות.

16. ואולם, הקושי הטמון בתיק זה אינו נוגע אך לשאלת גובה הסכום בו יחויב החייב בגין מזונות ילדיו לעתיק, כי אם שאלת המשמעות שיש לתת לעובדה כי לא שולם דבר, עד כה.

17. לחייב ניתנה כאמור האפשרות להבהיר עמדתו הן לעניין תשלום המזונות מעתה ואילך, והן לעניין חוב העבר.
ביחס לכך, יש לראות את החייב כמי שאינו מציע מאומה.

ביחס לעתיד- תשלום סכום של 500 ₪ לחודש עבור מזונות שלושה ילדים קטינים, אינו סכום שניתן לראותו כסביר, וזאת בהינתן הנתונים העובדתיים הנוכחיים.

לעניין זה נתתי דעתי לדבריו של החייב בדיון באשר למצבו הרפואי והכאבים אותם הוא חש. עם זאת, קביעת המומחים הרפואיים שונה באופן מהותי מטענות החייב, ולא ניתן להתעלם מקביעה זו.

בנוסף, וחשוב מכך, אין במסגרת תשובת החייב מתן מענה לשאלת יצירתו של חוב העבר, או התחייבות לתשלום סכום כלשהו בעניין זה.

18. אני ערה לעובדה כי עתירת המבקשת לתשלום המזונות בהתאם לפסק הדין אשר ניתן בבית המשפט לענייני משפחה, אינה ישימה בנסיבותיו של תיק זה.
ואולם, מקום בו נקבע כי על החייב לשלם מזונות, באופן ארעי בסכום מסוים, היה עליו לקיים חיוב זה.

גם מקום בו מצא החייב כי אינו יכול לשאת בתשלום של 2,400 ₪ לחודש, היה עליו לפנות בבקשה מתאימה , ולו זמנית בנושא זה.

העובדה כי החייב לא מצא לשלם, במשך למעלה מתשעה חודשים סכום כלשהו, ולו זעום, על מנת לזון את ילדיו שלו, אינה סבירה, ואינה יכולה להתקבל.

18. סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

19. לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (2011)).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הובהר כי -
"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא, הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".

20. אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (2007)).

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.

21. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות. שכן –

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו),בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין... זאת ואף זאת; כאשר עוסקים אנו בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על-ידי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להדרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות; בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה מותר כלשהו על-פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבודקם"
(לעניין זה ראה פש"ר 1831/00 (תל- אביב-יפו) אביטל סקס ואח' נ' דוד סקס ואח' תק מח 2004(2), 7067 ע' 7069; וכן ראה - פש"ר (חיפה) 30249-12-10 - ולנטינה נ נ' יבגני פ ואח' . תק-מח 2011(4), 17240 ורבים אחרים).

וכך גם בענין פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (2006) נקבע:

"אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם"

22. במקרה דנן, מדובר בחייב אשר אינו משלם מזונות ילדיו בגובה הסכום הארעי או בכל סכום אחר מחודש ינואר 2016.

ניתנו לחייב מספר לא מבוטל של הזדמנויות להסיר את מחדליו או להציע מתווה אשר יהא בו כדי מתן מענה סביר בסוגיה זו.

אני מוצאת להוסיף ולהדגיש, כי הגם הלכתו של כבוד בית המשפט העליון על פיה העדר תשלום הסכום שנקבע לצורך קציבת מזונות, מהווה עילה לביטול ההליך;
על אף עמדתו של הכנ"ר על פיה אין תוחלת בהליך;
על אף מחדליו של החייב בכל הנוגע ליתר חיוביו בהליך;
על אף כל אלו, ככל שהחייב היה מציג נתונים מהם ניתן ללמוד כי הוא פעל לתשלום מזונות ילדיו, ואפילו בסכום הנמוך מזה שנקבע, וככל שהיה מציג מתווה סביר המתייחס לתשלום חוב העבר, יכול והיה מקום לפעול בעניינו בבחינת לפנים משורת הדין, ולהותירו בהליך.

ואולם, מקום בו החייב לא שילם דבר במשך חודשים , ומציע כיום לשלם לעתיד סך של 500 ₪ בחודש, תוך שהוא אינו מציע דבר (נכון למועד היום) ביחס לחוב העבר עד להתרחשותם של אירועים שלא ברור מתי ואם יתרחשו, אין מנוס מביטול ההליך.

23. אני מורה על ביטול ההליך בעניינו של החייב, לרבות צו הכינוס.
צו עיכוב היציאה מן הארץ יוותר על כנו למשך 90 יום שאז יבוטל.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ז, 18 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילן דנינו
נתבע: כונס נכסים רשמי תל אביב
שופט :
עורכי דין: