ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד אריה קנלר :

לפני כבוד ה שופטת שרון הינדה

התובעת

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים
1.אריה קנלר
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הצדדים השלישיים
1.גבעת אנדרומדה בע"מ
2.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

התובעים

1.אריה קנלר
2.מגדל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים
1.גבעת אנדרומדה בע"מ
2.איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

אוחדו לדיון בפני התביעות בתא"מ 39313-06-13 ובתא"מ 17442-08-13 שעניינן נזקים שנגרמו לכלי רכב בעקבות תאונה שהתרחשה ביום 16.10.12 בחניון מתחם אנדרומה שביפו.
התביעה בתא"מ 39313-06-13 היא תביעת שיבוב של חברת ביטוח הפניקס (להלן: "הפניקס") בגין תגמולי הביטוח ששילמה למבוטחה עבור נזקי רכבו, כנגד מר אריה קנלר- הנהג ברכב הנוסף המעורב בתאונה (להלן: "קנלר") ומגדל חברה לביטוח – מבטחת רכבו של קנלר (להלן: "מגדל").
מגדל וקנלר הגישו הודעה לצד שלישי כנגד גבעת אנדרומדה בע"מ – חברת האחזקה של החניון בו התרחשה התאונה וחברת הביטוח שלה איי. אי. ג'י (להלן: "אנדרומדה" ו "איי.אי.גי" או "הצדדים השלישיים").
התביעה בתא"מ 17742-08-13 היא תביעת קנלר ומגדל כנגד אנדורמדרה ואיי.אי.גי. בגין נזקי רכבו של קנלר ותגמולי הביטוח ששולמו לו עקב התאונה.
המדובר בתאונה שהתרחשה בחניון מתחם אנדרומה ביפו, עת קנלר נסע ברכבו לכיוון היציאה מהחניון ולפתע רכבו החליק על מים שהיו בחניון, ופגע ברכב מבוטח הפניקס.
טענות הצדדים:
טענת הפניקס היא כי רכב מבוטחה חנה במקום חניה מוסדר בחניון מתחם אנדרומדה, נפגע מאחור מרכבו של קנלר אשר איבד שליטה, ונהדף קדימה וימינה אל עבר קיר.
לטענת קנלר ומגדל, קנלר נסע בחניון שהיה בשיפוצים באותה עת, אשר כללו צביעת הרצפה בצבע אפוקסי, כאשר רכבו החליק וסטה בשל שיטפון בחניון שנגרם בשל ספרינקלר (מתז מים) שבור, ופגע ברכב מבוטח הפניקס שחנה במקום אסור.
בהודעה לצד שלישי טענו קנלר ומגדל כי אנדרומדה ואיי.אי.גי נושאות בעיקר האחריות לתאונה מאחר ואנדרומדה לא דאגה לתחזוקה נאותה של החניון.
אנדרומדה ואיי.אי.גי. טענו כי קנלר נהג ברכבו במהירות שאינה הולמת נסיעה בחניון ובשל רשלנותו הבלעדית פגע ברכב מבוטח הפניקס אשר התרשל אף הוא בהעמדת רכבו במקום אסור ועל כן אינן נושאות באחריות לתאונה.
בדיון שהתקיים בפני בתיקים המאוחדים העידו מר יהודה הרצברג – חוקר מטעם הפניקס (להלן: "חוקר הפניקס"), קנלר, וגב' קרן ברנע – מנהלת אנדרומדה בזמנים הרלבנטיים לתאונה (להלן: "מנהלת החניון"). בנוסף הוגשו לעיוני דו"ח החקירה מטעם הפניקס וסרטון מטעם אנדרומדה ואיי.אי.גי.
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
עובדות שאינן שנויות במחלוקת:
מעדויות הצדדים וטיעוניהם עולה כי אין חולק ביניהם שקנלר נסע בחניון אנדרומדה עת היה בשיפוצים, החליק עם רכבו, איבד שליטה ופגע ברכב מבוטח הפניקס, אשר חנה בחניון במקום שאינו מקום החנייה הקבוע שלו ומסומן באדום לבן.
המחלוקת:
המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות לקרות התאונה כאשר במסגרתה יש לברר:
א. האם מהירות נסיעתו של קנלר היא שגרמה לתאונה, כטענת הפניקס והצדדים השלישיים או שמא נהיגתו הייתה סבירה, והתאונה התרחשה בשל שיטפון המים בחניון ומיקומו של רכב הפניקס אשר תרמה לקרות התאונה, כטענת קנלר ומגדל.
ב. מה גרם לשיטפון בחניון, האם כשל במתז המים או פגיעה בו על ידי רכבו של קנלר.
דיון:
ממכלול הדברים כפי שהם עולים מהעדויות, כתבי הטענות והראיות שהוגשו, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים, מהטעמים שיפורטו להלן.
הטענה המרכזית של קנלר ומגדל היא, כי המקום בו נסע היה מוצף במים, דבר אשר גרם לתאונה, או לכל הפחות תרם לה. מנגד טענת אנדרומדה היא כי אופן נהיגתו של קנלר הוא שגרם לתאונה וכי במהלך נסיעתו פגע באחד ממתזי המים המותקנים במקום ועל כך אינה נושאת באחריות.
מדו"ח החקירה שהוגש על ידי הפניקס ועדותו של חוקר הפניקס עולה כי שוחח עם עובד אחזקה באנדרומדה, בשם האני, אשר סירב למסור גרסה לאירוע אך בסופו של דבר אמר שמתז מים התפוצץ, ורצפת החניון הייתה רטובה.
בנוסף, בדו"ח החקירה ציין חוקר הפניקס כי שוחח עם מנהלת החניון אשר מסרה כי למיטב ידיעתה רכב שעבר במקום פגע במתז המים וגרם להצפה אולם לא היה לה אימות לכך. בהערה נרשם כי האני עובד האחזקה שלל האפשרות שרכב פגע במתז המים. חוקר הפניקס לא נחקר בעניין זה.
מנהלת החניון העידה כי הגיעה למקום לאחר שמתז המים התפוצץ וראתה את הפגיעה ברכב. בחקירתה הנגדית העידה כי קנלר אמר לה שהוא נסע בחניון ואז התפוצץ מתז המים והוא החליק ופגע ברכב שחנה מצד ימין.
בהתייחס לנאמר לגבי האני עובד האחזקה העידה מנהלת החניון כי הוא לא ראה את השתלשלות האירוע, אלא את תוצאותיו.
קנלר העיד, כי הרגיש "בנפילתם" של מים רבים על רכבו, דבר אשר גרם הן לבהלתו, והן להחלקת הרכב.
מעבר לעדויות הצדדים ניתן ללמוד אודות קיומם של מים במקום גם מהצילומים שצורפו לדו"ח חוקר הפניקס בהם נחזים עובדים הגורפים מים סמוך לרכב הפניקס הפגוע.
לא הוגשו ראיות נוספות להוכחת סיבת השיטפון או סיבת פיצוץ מתז המים.
מבחינת העדויות ובניגוד לסיכומי הצדדים השלישיים, אשר הכחישו קיומם של מים במקום והתעלמו כמעט לחלוטין מנושא המים ששטפו את החניון, עדותה של מנהלת החניון אודות אופן קרות התאונה כפי שתואר לה על ידיד קנלר והדיווח שנמסר לה מעובד האחזקה מחקזת את גרסת קנלר אודות קיומם של מים במקום. בנסיבות אלה, הוכח בפני כי בזמן התאונה שטפו מים את החניון.
אי לכך, ככל שהצדדים השלישיים ביקשו לשלול עובדה זו או לטעון כי רכבו של קנלר הוא שפגע במתז המים וגרם לשיטפון היה עליהם להוכיח זאת.
מן העדויות עולה כי בסמוך לאירוע נכח במקום עובד אחזקה אשר שוחח עם קנלר ושיכול היה להעיד אודות הנסיבות בגינן החניון נשטף במים. אותו עובד לא הובא לעדות בבית המשפט וזאת ללא כל הסבר מעבר לאמירה כי לא זומן. עדותה של מנהלת החניון כי אותו עובד לא נכח במקום בעת האירוע, אינה מהווה טעם מספק לאי זימונו לעדות. חשיבות עדותו גדולה אף יותר לאור ההערה בדו"ח חוקר הפניקס לפיה שלל האפשרות שרכב פגע במתז המים.
הכלל בפסיקה הוא כי חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו (ראו: קדמי, על הראיות, חלק רביעי (תש"ע-2009) עמ' 1889; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).
מכלל העדויות שנשמעו בפני עולה כי עובד האחזקה ראה את תוצאות האירוע הגם שלא היה במקום בעת התרחשותו ועל כן אין ספק בעיני כי היה בעדותו כדי לשפוך אור על המחלוקת בענייננו. על כן , אי הבאתו לעדות במקרה זה פועלת לרעת הצדדים השלישיים.
לסיכום עד כה אני מקבלת את גרסת קנלר לפיה בעת שנסע בחניון היו במקום מים ולפיכך גרסתו כי המים גרמו או למצער תרמו להחלקת רכבו במהלך הנסיעה בחניון מתקבלת על דעתי.
באשר לטעת אנדרומדה כי רכבו של קנלר פגע במתז המים. ראשית – לא הובאו בפניי ראיות להוכחת טענה זו. שנית – מנהלת החניון העידה כי לפעמים רכב עובר ותולש את מתז המים ואז נשפכים מים אבל לא תמיד יש אירוע עקב כך (בפרוטוקול עמ' 12 ש' 26-22). לפיכך עולה מעדותה כי המדובר בתופעה חוזרת, אשר היה על אנדרומדה לתת לגביה את הדעת ולדאוג להתקין את מתזי המים באופן שלא ייפגעו על ידי כלי רכב הנוסעים במקום. אשר על כן, גם אם שטף המים נבע כתוצאה מפגיעה בו על ידי רכבו של קנלר, הרי שמיקומו נתון לשליטת אנדרומדה והתקנתו באופן המאפשר פגיעה בו על ידי רכב הנוסע בחניון באופן החוזר על עצמו, מלמדת על רשלנותה של אנדרומדה באחזקת המקום, וכפועל יוצא מכך על אחריותה לקרות התאונה.
טענה נוספת של קנלר ומגדל היא כי אנדרומדה לא הציבה שילוט או מחסום שאסר עליו לנסוע משם.
בעדותה טענה מנהלת אנדרומדה שיש שומר שעומד בשער הראשי שאומר שהשער סגור ומעבר לזה תמיד יש שילוט לדיירים במעליות ומכיוון שקנלר לא דייר הוא לא נתקל בשילוט.
מעדות זו של מנהלת אנדרומדה עולה כי לא נעשו צעדים מספקים בתחזוקת החניון שהיה בשיפוצים על מנת להקטין את הסיכון של כלי רכב הנוסעים בחניון. שכן, עובדה היא שקנלר הגיע עם רכבו למקום על אף שאינו דייר ולא נטען כי פרץ לחניון. שאלת זכאותו לנסוע במקום המיועד לדיירים, יכולה להיבחן במושגים של תרומתו לסיכון שנוצר עקב נסיעתו במקום שאינו אמור לנסוע בו, אולם אינה יכולה לפטור את אנדרומדה מאחריותה להגן על הנוסעים בחניון. על כן, הצבת שלטים במעליות כשקיימת נגישות למקום גם למי שאינו נוסע במעליות אין בה די כדי למלא את חובתה של אנדרומדה.
באשר לאופן נהיגתו של קנלר – טענת הצדדים השלישיים היא כי נהיגתו של קנלר הייתה רשלנית וחסרת זהירות. הצדדים השלישיים ביססו טענתם זאת על היקף ואופי הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים בתאונה המלמדים על המהירות העצומה בה נסע. מנגד לטענת קנלר נהג במהירות איטית.
אך אחד מהצדדים לא הביא ראיות מהן ניתן ללמוד על מהירות נסיעתו של קנלר עובר לתאונה. ספק בעיניי אם ניתן להסיק מהיקפי הנזקים בלבד, כפי שהם נלמדים מחוות דעת השמאים, אודות מהירות נהיגתו של קנלר, שכן, משהוכח בפניי כי היו מים במקום, יש להם השפעה על יכולת התגובה של כלי הרכב במקרה של בלימה פתאומית. יחד עם זאת, היקפי הנזקים ביחד עם עדותו של קנלר שנבהל והחליק, יכולים להוות מדד על בסיסו ניתן להניח כעניין של סבירות כי קנלר נהג במהירות גבוהה מכפי המצופה ממנו או באופן שאינו תואם את תנאי השטח בחניון המצוי בשיפוצים, גם אם אינו אמור לצפות לשטף של מים שיפתיע אותו בדרכו. שכן, סביר להניח כי אם מהירות נסיעתו הייתה נמוכה יותר, יכולתו לבלום את רכבו הייתה טובה יותר גם בהינתן מים במקום.
טענה נוספת שנשמעה מפי הצדדים השלישיים וקנלר ומגדל היא כי רכב הפניקס עמד במקום אסור ובכך תרומתו לתאונה.
טענת הפניקס היא כי אין למבוטח הפניקס אשם תורם לנוכח עדותו של קנלר כי אם לא היה פוגע ברכב הפניקס, היה פוגע בקיר.
אין חולק בין הצדדים כי רכב הפניקס עמד במקום החניה שאינו המקום הקבוע שלו ובאדום לבן. לא הוכח בפני כי מיקומו של רכב הפניקס חסם את דרכו של קנלר או אילץ אותו לנהוג בצורה שונה מכפי שהיה נוהג לולא היה במקום. אולם אין בכך כדי ללמד על היעדר אשם תורם של מבוטח הפניקס. שכן, גם אם אניח כי מיקומו של רכב הפניקס לא תרם לתאונה ורכבו של קנלר היה מחליק ונפגע בכל מקרה, הרי שאם רכב הפניקס לא היה במקום הוא לא היה נפגע ואזי, לפחות היו נחסכים נזקיו.

סיכום
לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי הימצאותם של מים בחניון בין כתוצאה מהשיפוצים בחניון ובין כתוצאה מפגיעה במתז המים, ביחד עם היעדר התראה לנוסעים בחניון מלמדים על התרשלותה של אנדרומדה ותרומתה לקרות התאונה.
קנלר נושא גם הוא באחריות לקרות התאונה וזאת לאור מסקנתי כי נהג במהירות גבוהה או במהירות שאינה תואמת את תנאי השטח.
באשר לרכב הפניקס, העובדה כי חנה במקום שאינו מותר לחניה, יש בה אשם תורם לפגיעה בו, גם אם לא היוותה הגורם לתאונה.
אשר על כן, אני מחלקת האחריות בין הצדדים כדלקמן:
בתא"מ 39313-06-13 נושאים קנלר ומגדל בשיעור של 80% מהאחריות לקרות התאונה ולמבוטח הפניקס אשם תורם בשיעור של 20%. הצדדים השלישיים נושאים במחצית מאחריותם של קנלר ומגדל.
בתא"מ 17742-08-13 נושאים הצדדים באחריות לקרות התאונה בחלקים שווים.
אי לכך:
בתא"מ 39313-06-13 ישלמו מגדל וקנלר, ביחד ולחוד, להפניקס 80% מנזקיה דהיינו סך של 22,672 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 23.1.13, מלוא אגרת בית המשפט, שכר חוקר הפניקס כפי שנפסק בדיון בסך 1,000 ש"ח +מע"מ ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
הצדדים השלישיים ישלמו ביחד ולחוד, למגדל וקנלר מחצית מכל סכום בו חיובו בתביעה זו בצירוף מלוא אגרת ההודעה לצד שלישי ושכר טרחת עורך דין בגין ההודעה לצד שלישי בסך של 2,500 ש"ח.
בתא"מ 17742-08-13 תשלמנה אנדרומדה ואיי.אי.גי. ביחד ולחוד, למגדל וקנלר, מחצית מנזקיהם, דהיינו סך של 22,404 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 11.8.13, מלוא אגרת בית המשפט, ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
ככל שלא שולמה מחצית שנייה של אגרה בתביעות ובהודעה לצד שלישי יש לשלמה ללא דיחוי.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ז, 18 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אריה קנלר
שופט :
עורכי דין: