ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד אזולאי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת ענת יהב-שופטת

מבקשים

דוד אזולאי

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 14.9.16 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)( 2) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק חקירה משטרתי שמספרו 401331/2016 ו שעניינו תאונת דרכים, אשר גרמה לחבלה של ממש להולך רגל- מר אוזן יוסף, אשר עבר במעבר החצייה.

לטענת המבקש, מדובר בהולך רגל אשר "קפץ" לעבר רכבו ולא עבר על גבי מעבר החצייה ואשר עד לפגיעה, לא הבחין בו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה הולך רגל אשר נפגע חבלה של ממש תוך חציית מעבר חצייה מצדיק נטילת הרישיון כפי שנעשה.

דיון והכרעה.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 13.9.16 בשעה 11:45 לערך, בתל אביב בצומת הרחובות סירקין עם רח' פרישמן נ הג המבקש במכוניתו מדרום לצפון ברחוב סירקין , כאשר בכיוון נסיעתו קיים תמרור עצור, לפניו קו עצירה ולאחר מכן, קיים מעבר חצייה, כאשר הולך הרגל, שהינו כבן 76, חצה את הכביש משמאל לימינו של המבקש.

בתיק קיימות שתי עדויות של עדי ראייה אובייקטיביים שהיו במקום:

האחד- מר בן אור עופר – אשר על פי עדותו עמד בכניסה למסעדה שלו, והבחין בהולך הרגל ש"התחיל ללכת לכיוון הכביש" עוד הסביר שהוא התכוון לרדת, אך מכיוון ש"האוטו עמד על מעבר החצייה", הולך הרגל אולץ לרדת לכביש מטר או שניים לפני מעבר החצייה.

לעניין קצב ההליכה של הולך הרגל ענה העד שהייתה איטית. כמו כן, אמר שלאחר ירידתו של הולך הרגל לכביש, המשיך המבקש לנהוג באיטיות כשהוא "עולה" על רגלו של הולך הרגל ומפילו ארצה.
עוד מוסיף שהולך הרגל הספיק לעבור "בערך פס וחצי של מעבר החצייה".

השני- מר חיליק מן- ראש צוות אמבולנס במד"א, אשר רצה הגורל ושהה אותה העת בקירבת מקום, תוך שהוא מחנה את רכב האמבולנס הבחין בהולך הרגל אשר חצה את מעבר החצייה "על הפסים" ואף לשאלה ספציפית בחקירה בעניין זה התעקש על כך. אף הוא מעיד כי הולך הרגל חצה באיטיות.

הנה כי כן, על פי שתי עדויות אלו, לא ניתן לקבל את גירסת המבקש, שהולך הרגל "קפץ לו" לכביש, שכן מדובר באדם מבוגר, אשר היה על מעבר החצייה, או ממש סמוך אליה, כאשר היה על הנהג- המבקש, אשר הגיע בנסיעה איטית, להבחין בו, לעצור את ריכבו ולתת לו את זכות הקדימה להשלים את חצייתו .

עניין זה מתחזק, נוכח ביצוע ניסוי שדה הראייה שביצע בוחן תנועה במקום, בליווית המבקש ואשר על פי ניסוי זה, צריך וחייב היה המבקש להבחין בהולך הרגל , כבר ממרחק של 8 מטרים קודם לקו העצירה של תמרור העצור המוצב בכיוון נסיעתו ואשר נראה באופן ברור.

בתיק אף גיליונות צילום של תמונות לא מעטות אותן מילם הבוחן ומהן ניתן להתרשם כי על המבקש היה להבחין בהולך הרגל ולו הסתכל כפי שמצופה מכל נהג היה מצליח להבחין בו במס' נקודות ועוד קודם שהגיע למעבר החצייה.

כאן יש אף לציין כי הולך הרגל נפגע בגפיים חבלות של ממש, כך על פי תעודה רפואית מיום 13.9.16, כך על פי מסמך של מד"א אשר פינה אותו לקבת טיפול רפואי.

בשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בעדויות, בצילומים ועבודת הבוחן על מנת לבסס את אותו "יסוד סביר להניח" שיוגש כתב אישום כנגד המבקש, שעליו ביסס הקצין הפוסל את החלטתו בדבר פסילת רישיונו של המבקש.

וראה לעניין זה אף את בש"פ 2177/98 ארנביב נ. מ"י, שם נקבע בהקשר זה כי בשלב מקדמי זה, בו טרם גובשה החלטת התביעה אם להגיש כתב אישום, יש צורך בראיות לכאורה ברמה נמוכה יותר מהראיות הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום.

מסוכנות:

מסוכנותו של המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומהתנהגותו בדרכים בדרך כלל עליה ניתן ללמוד מעברו התעבורתי.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, כפי שתואר לעיל, המדובר בהולך רגל אשר הלך לאיטו ובסמוך למעבר חצייה ואף החל לחצות על המעבר עצמו. אין זאת אלא שעל נהג אשר מתקרב לצומת, אשר תמרור עצור מוצב בכיוון נהיגתו, ובהמשך אף מסומן מעבר חצייה, ישנה חובת זהירות כפולה לבחון בחון היטב את כל הגורמים אשר על הכביש ובכלל כך את משתמשי הדרך האחרים והולכי הרגל שבהם.

לטובת המבקש ניתן לומר כי נהג באיטיות, כך עולה מן הראיות, כך עולה מעדותו וכך אף ממסקנת הבוחן, בהעדר סימני בלימה.

באשר ליתר הנסיבות הרלוונטיות: המבקש נוהג משנת 2007 ולחובתו 5 הרשעות קודמות. אף כי לא ניתן לומר שצבר מס' רב של הרשעות, אולם עיון במהותן מעלה, כי הרשעתו האחרונה משנת 2015 בגין סטייה מנתיב, כאשר בעברו ( משנת 2008) הרשעה באחריות לתאונת דרכים שנגרמה בעטיין של עבירות דומות- אי ציות לתמרור עצור ונהיגה בקלות ראש, שם אף נפסל רישיונו ל- 6 חודשים.
כמו כן, נהיגה במהירות מופרזת ושתי עבירות נוספות כהולך רגל אשר לא ציית להופעת האור האדום ברמזור.

לאחר שהאזנתי לטיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור ועל כן לא אבטל את הפסילה המנהלית ולא אקצר את משכה, שכן נראה לי, כי תקופת הצינון אשר נקבעה בחוק תואמת את הראיות בתיק ונסיבות ביצוע העבירה.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ז, 18 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד אזולאי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: