ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכל קירשנבאום בלוך נגד סטואה מרכז אירועים קיבוץ געש :

לפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

התובעת

מיכל קירשנבאום בלוך

נגד

הנתבעת

סטואה מרכז אירועים קיבוץ געש
"ד'פלוס הום" שותפות מוגבלת רשומה

פסק דין

1. התביעה שלפניי עניינה חיוב הנתבעת מפעילת מרכז אירועים סטואה בתשלום פיצוים בסך של 5547 ₪ בתוספת פיצויים בגין עגמת נפש בהתאם לקביעת בית משפט , זאת עקב רשלנות הנתבעת כפי שיפורט להלן ;

טענות התובעת
2. ביום 10/12/15 בילתה התובעת כאורחת במסיבת חתונה של חברים אור מזור ונועה שהתקיימה באולם האירועים של הנתבעת. בשעה 22:45 לערך נגנב תיקה של התובעת שהונח על כיסא לצידה בעודה יושבת לידו, על ידי פלוני. יובל פסלר אורח בחתונה , הבחין באדם חשוד המסתובב עם תיק של אישה מתחת לבית השחי, זמן קצר לאחר הגניבה , ושאל אותו לפשר מעשיו, הלה לא השיב והחל לצאת מהאולם. מר פסלר עקב אחר החשוד והצליח לצלם צילום חלקי שלו ואת מספר לוחית הזיהוי של האופנוע עליו רכב החשוד. מר פסלר שב לאולם ושאל את האורחים האם למישהו מהם נגנב תיק ומיד הבחינה התובעת כי תיקה נגנב.

3. בעת הגניבה, ב תיקה של התובעת היו מכשיר טלפון נייד חדש מדגם סמסונג נוט 5 , מפתחות דירתה של התובעת ורכבה, כרטיס אשראי, רישיון נהיגה וכן סך של 100 ₪ במזומן. דקות ספורות לאחר הגניבה , פנתה התובעת אל מנהל האירוע ואל השומרים וכן התקשרה טלפונית למשטרה והודיעה להם על הגניבה. מחשש לגניבת רכבה על ידי הגנב באמצעות המפתחות שהיו בתיק, נאלצה התובעת להמתין מחוץ לאולם בקור של חודש דצמבר ולשמור על הרכב. כמו כן, פעלה התובעת לביטול כרטיס האשראי וניתוק קו הפלאפון.

4. בשעה 23:45 לערך, הגיעה לאולם ניידת שיטור קהילתי, גבתה עדות מהתובעת וממר פסלר הגניבה נרשמה במשטרה כאירוע מספר 248. הנתבעת ועובדיה לא עשו דבר באותה עת. בשעה 00:30 לערך סיימה התובעת למסור עדות לשוטרים ואז פנו התובעת, ובעלה שהוזעק לאולם עם מפתחות חלופיים של הרכב , אל מנהל האירוע וביקשו ממנו לבדוק את מצלמות האבטחה באולם ובכניסה במטרה לזהות ולאתר את החשוד במהירות. למרות שנמסר למנהל האירוע כי מדובר בבדיקה נקודתית וקצרה שכן יש צילום חלקי של החשוד וכן את שעת האירוע, הלה סירב בטענה כי מדובר בפגיעה בצנעת הפרט. התובעת ובעלה ביקשו ממנהל האירוע כי הוא עצמו יבחן את המצלמות , אולם שוב נענו בסירוב , תוך הבטחה כי הדבר ייעשה למחרת בשעות הבוקר. למחרת היום ב 11/12/15 לא קיבלה התובעת פניה כלשהי מהנתבעת. מחשש לפריצה לביתה, עקב העובדה כי רישיון הנהיגה שלה וכן הטלפון הנייד מצויים אצל החשוד, נאלצה התובעת להחליף את המנעולים בשתי דלתות הכניסה לביתה.

5. התובעת המתינה לפניית הנתבעת ומשזו בוששה לבוא, טלפנה ביום 13/12/15 אל הנתבעת אולם , מנהל הנתבעת היה עסוק ולא התפנה לשוחח עמה. ביום 14/12/1 5 שוחחה הנתבעת עם נציג הנתבעת בשם עמית שטען כי טרם צפו במצלמות האבטחה וכי הוא יבדוק את המצלמות ובאמצעות חברת האבטחה יעביר את המידע על החשוד למשטרה.

6. ביום 10/01/16 נסעה התובעת אל הנתבעת וקיבלה קובץ ובו צילום של מצלמות האבטחה בו נראה החשוד עומד בכניסה לאולם ויוצא עם משקה בידו ולאחר מכן נכנס לאולם ויוצא עם תיקה של התובעת מתחת לבית השחי ומר פסלר הולך אחריו. התובעת ביררה עם בעלי השמחה שהשיבו לה כי החשוד אינו נמנה על האורחים שהוזמנו לחתונתם.

7. לטענת התובעת על הנתבעת לפצותה שכן הגניבה קרתה עקב רשלנותה של הנתבעת בכך שאפשרה לחשוד אדם זר להיכנס לאולם, מבלי שבדקה האם הוא אכן מוזמן לאירוע . מדובר באירוע למוזמנים בלבד והתובעת נדרשה לברר את זהות המוזמנים וכמותם שכן על בסיס זה חויבו בעלי השמחה.

8. בניגוד לאולם קולנוע בו יש שעות מוגדרות לכניסה ויציאה, חתונה היא אירוע מתמשך בו האורחים באים ועוזבים בשעות שונות ולכן נדרשת בקרת כניסה מתמשכת. מה התועלת בהצבת שומרים של הנתבעת שלא בדקו מי נכנס לאולם ואפשרו לגורם זר לגנוב מאורחת – התובעת ולברוח. לתובעת אין אשם תורם לאירוע הגניבה שכן היא ישבה ליד תיקה ולא הפקירה אותו והגנב שניצל את אופי האירוע הצליח לגנוב את התיק. אורח שתפקידו לבלות מר פסלר הבחין באירוע חריג ולא השומרים שתפקידם לשמור. הנתבעת מנהלת אירועים רבי משתתפים ואחד הסיכונים באירוע זה הוא התרחשות אירוע פלילי כגון : קטטות, גניבות, גניבת כספת וכו'. הנתבעת לא קבעה נהלי עבודה אשר ימנעו מזרים להיכנס ובנוסף נהלים כשיש חשש ל ביצוע עבירה.

9. למרות שדבר הגניבה הודע למנהל האירוע והשומרים בזמן אמת, דק' ספורות לאחר הגניבה , לא ביצעה הנתבעת פעולה כלשהי להקטנת נזקה של ה תובעת. מנהל האירוע היה יכול לספק ראיה משמעותית, סרט האבטחה שבצירוף ראיות נוספות, מספר לוחית הזיהוי של האופנוע עליו רכב החשוד וכן המידע שנמסר בעדותו של מר פסלר במשטרה, ניתן היה להביא לאיתור מידי של החשוד ובכך לאפשר למשטרת ישראל ביצוע פעולה מידית, לרבות מעצרו של החשוד, חקירתו ואיתור התיק ותכולתו ובכך למנוע את כל ההוצאות שנגרמו לתובעת עקב הגניבה. הדבר גם נדרש כדי לוודא שלא בוצעו גניבות מאורחים אחרים בחתונה.

10. עקב רשלנות הנתבעת נגרמו לתובעת הוצאות בסך כולל של 5547 ₪ על פי הפירוט כדלקמן: עלות רכישת מכשיר טלפון נייד חדש אשר מחירו בחודש 12/15 סך של 2500 ₪ בהתאם לתדפיס מאתר השוואת המחירים זאפ . החלפת מנעולים ושכפול מפתחות בבית התובעת בסך של 700 ₪, החלפת הקוד של שלט הרכב בסך של 1363 ₪, אובדן יום עבודה בסך של 884 ₪וכן 100 ₪ במזומן . בנוסף מבוקש לפסוק לתובעת פיצויים נוספים , בהתאם לקביעת בית משפט בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת בשל העובדה שנאלצה לשמור על רכבה בקור של חודש דצמבר, הגעתו של בעלה מהיישוב הר אדר לגעש בחצות עם מפתחות חלופיים לרכב , עלות שמרטף לילדים, התנהלות התובעת ללא כרטיס אשראי במשך 10 ימים עד לקבלת הכרטיס החדש וכן תשלום הוצאות משפט.

טענות הנתבעת
11. אין לנתבעת כל אחריות ו/או חבות לאירוע הנטען בכתב התביעה שמוכחש לרבות תוצאותיו והנזקים הנטענים בגינו. כל אורח המגיע לאירוע עם מעטפת מתנה ו/או מוסר למאבטחים את פרטיי האירוע והזוג ושאינו מעורר חשש כלשהו מורשה להיכנס לאולם . החתן אישר לנתבעת כי באחת ממעטפות המתנה לאירוע נכלל פתק בו נרשם "באתי לאכול על חשבונך " ללא המחאה או מתנה כלשהי .

12. האבטחה נדרשת מכוח הדין מטעמים בטחונים ואין למאבטחים יכולת לזהות "גנב ", מבין האורחים המגיעים עם מעטפת מתנה או מוסרים את פרטיי האירוע והזוג בכניסה לאולם.
לתובעת אשם תורם של % 100 בכך שהתרשלה ולא שמרה על רכושה.
האורח יובל אשר נטען כי חשד באורח כלשהו ועקב אחריו, לא עדכן את המאבטחים בזמן אמת לגביי החשד שעלה בליבו. לו האורח היה מעדכן את המאבטחים בזמן אמת, המאבטחים היו פונים לחשוד מעכבים אותו ומבררים את העניין בזמן אמת.

13. אין ולא קיימת פעולה יעילה שהנתבעת או חברת האבטחה יכולות היו לבצע לאחר שהאירוע קרה והחשוד נמלט.

14. אם האורח יובל הבחין באדם חשוד כפי שנטען על ידי התובעת, היה עליו להסב מידית את תשומת ליבם של אורחים אחרים ו/או אנשי צוות ו/או מאבטחים אל החשוד. במיוחד כשנטען כי יובל פנה אל החשוד בשאלה לפשר מעשיו והחשוד לא השיב אלא יצא מן האולם. רשלנותו של יובל שפעל בניגוד להגיון ולא הסב את תשומת הלב לחשוד בזמן אמת על מנת שניתן היה לעוצרו אפשרה לחשוד להימלט. רק לאחר שהחשוד נמלט ומבלי ליידע איש על החשד וההימלטות ,שב יובל לאולם וערך לטענתו בירור עם האורחים ורק אז, לאחר דקות ארוכות נתגלה דבר הגניבה הנטענת.

15. עדכון המאבטחים ו/או הצוות לאחר שהחשוד נמלט זה מכבר לא אפשר למאבטחים או לצוות האולם לעשות דבר. מדובר למעשה ברשלנות תורמת של 100% של התובעת וכן של האורח יובל אשר נקטו בשרשרת פעולות שאינן הגיוניות או סבירות .

16. התובעת מלינה על כל שעובדיה של הנתבעת לא עשו דבר לאחר שהודע להם דבר הגניבה. מה יכולים היו אלה לעשות ? לירות באוויר? לרדוף אחרי הרוח ? מרגע שהחשוד נמלט בלי שיובל מצא לנכון לעדכן את הצוות או את המאבטחים לגביו לא יכולה הייתה הנתבעת לעשות דבר. מה גם שפרטיי הקטנוע היו כבר בידיי התובעת.

17. בסופו של דבר התובעת קיבלה את צילומי האבטחה והללו כצפוי לא הובילו להשבת הציוד שנטען שנגנב.

18. מרגע שמופיע באולם אורח הבקיא בפרטיי האירוע (שם בני הזוג הנישאים) ואף מצויד במעטפת מתנה, אין על המאבטחים למנוע את כניסתו. למרות שהוצע לבני הזוג –החתן והכלה ,במסגרת הסכם הזמנת האירוע, להציב בכניסה לאולם משקיף מטעמם, הללו ויתרו על אפשרות זו, על כל המשתמע והנובע מכך. הנתבעת לא הפרה חובה כלשהי ולא יכולה הייתה לעשות מעשה נוסף כלשהו בנסיבות העניין.

19. הדברים משולים לביקור במסיבה פרטית במועדון, - אורח מוסר את שם עורך המסיבה ואף מציג מעטפת מתנה ועל כן מוכנס לאירוע. מאותו רגע אין לבעלי המועדון אחריות אם אורח x מכייס אורחת y או גונב את תיקה וכיוצ"ב . לכן, אין לבעלי המועדון ו/או למאבטחים כל אפשרות לדעת כי אירוע כזה התרחש, אלא אם כי האורחים מסבים את תשומת ליבם בזמן אמת לאירוע שכזה.

20. בדיקת מצלמות האבטחה הינה אירוע הפוגע בצנעת הפרט והיא נעשית בזהירות. אין חולק כי הנתבעת מסרה לתובעת את הסרטונים באישור בעלי השמחה. הנתבעת סייעה לתובעת ככל יכולתה ואף מעבר לכך, באדיבות בנימוס ובנועם.

21. נזקי התובעת מוכחשים לרבות קשר סיבתי ו/או אחר לנתבעת. מעבר לכך מחירו של הטלפון הנייד שנטען שנגנב כמשומש הינו 2 ,000 ₪ בלבד וכחדש החל מ - 2 ,315 ₪ ראו פלט אתר זאפ שצירפה התובעת לכתב התביעה. כמו, כן שטר הכסף שנטען שנגנב , איננו מופיע בפרטיי הדיווח שמסרה התובעת למשטרה. לסיכום דינה של התביעה להידחות.

עדויות הצדדים
22. ביום 27/09/16 התקיים לפני דיון בו העידו התובעת, נציג הנתבעת מר עמית רונאל וכן עד מטעם התובעת, החתן מר אור מזור.(כל ההדגשות בציטוטים מפרוטוקול הדיון, אינן מופיעות במקור ).

עדות התובעת
23. "לשאלת בית המשפט כיצד אני מצפה שהשומרים מטעם הנתבעת ידעו לזהות אורחים בלתי קרואים גנבים וכו', אני משיבה שאירוע כזה מוגדר כסגור לאנשים שהוזמנו, ישנה רשימת מוזמנים אצל בעלי האולם.
לשאלת בית המשפט, האם ייתכן שהאחריות מוטלת על מזמיני האירוע, החתן והכלה שהיה עליהם להתנות עם הנתבעת כי השומרים מטעמה, יאפשרו כניסה אך ורק לאנשים ששמם מופיע ברשימת המוזמנים, אני משיבה שלצורך העניין היה יכול להכנס מחבל...
אם אורח בחתונה ששותה ונהנה שם לב לאדם חשוד, ברגע שעקב אחריו, הוא פנה אל החשוד וזה לא ענה לו. מהרגע שהייתה וודאות שנעשתה גניבה, הוא רץ אליי לשולחן ושמתי לב שהתיק שלי נעלם. לא הפקרתי את התיק, ישבתי כל העת ליד התיק, ברגע שגילינו שהייתה גניבה, פנינו למאבטחים ואלה התעסקו עם הטלפונים שלהם ולא עשו כלום. רצינו שבאותו רגע יסתכלו במצלמות האבטחה ובכך למנוע את הנזק הכספי שספגתי. אם הייתי רואה את הצילום הייתי יכולה לפנות למשטרה ולאתר את הבנאדם."(שורות 17-28 ע' 2 לפרוטוקול ) .

נציג הנתבעת העיד:
24. "יש אירועים שבהם עומד נציג של החתן והכלה עם רשימת שמות ובודק כל מי שנכנס כדי לוודא שאין אנשים לא מוזמנים. יתירה מכך אני מבקש להגיש הסכם התקשרות בין הלקוח (החתן והכלה ,,) לבין הנתבעת, מפנה לסעיף 3.5 סיפא, "מזמין המעוניין כי נציג מטעמו ישתתף בביצוע הספירה, יודיע זאת מראש, וידאג כי אדם מיוזמתו, יהיה נוכח בספירה" ואני חוזר על הדוגמא שנתתי קודם לעיל. ההסכם מוגש ומסומן נ/1 (2 עמודים)
אני מדגיש כי אין לי מושג מה היה בתיקה של התובעת, לא הוכח שהמוצרים להם טענה היו שם.
משיב לשאלות התובעת:
ש.אתה טוען שהספירה שלכם בכניסה לאולם, של שומר מטעמכם עם מכשיר ספירה נומרטור, למעשה כל אחד יכול להכנס, בעלי השמחה משלמים על כך במנות ומבחינתכם אתם מסירים אחריות כי אין לכם שליטה מי נכנס, מוזמן או לא מוזמן?
ת.אני מפנה לאמור בהסכם לפיו זכותו של המזמין לשים נציג מטעמו בכניסה. ככל שלא עשה כן, יש להסתמך על הספירה כפי שנעשתה ע"י המאבטח. אחרי שהאנשים נכנסו, הם צריכים לדעת היכן הם יושבים, יש דיילת שאומרים לה את השם והיא אומרת היכן יושב. לא כל מי שנכנס הולך אל הדיילת." .(שורות 3-18 ע' 3 לפרוטוקול ) .

החתן אור מזור העיד:
25. "לשאלת בית המשפט, הנתבעת טוענת כי ייתכן והאירוע המצער היה יכול להימנע לו מזמיני האירוע, קרי אתה ואשתך היו מעמידים אדם מטעמם בכניסה לאולם, אשר תפקידו היה לזהות כל אדם שנכנס ולוודא שייכנס רק לאחר שיזהה אותו ולוודא כי הוא אכן רשום ברשימת המוזמנים. וככל שכך היה נעשה, הייתה נמנעת הגניבה הנטענת, אני משיב לאחר שנציג הנתבעת מראה לי את הסכם ההתקשרות שסומן נ/1, לו היה טועם מזון אשר היה בודק את האוכל שמוכן על ידי השף, האם מדובר על אותו משקל. מי מטעמי או איש מקצוע שיוודא אך ורק כניסת אורחים קרואים, היה מישהו מטעמי שעמד בחלק מהערב בכניסה, ותפקידו היה לוודא שהכל בסדר , שאנשים הגיעו לכיסאות שלהם, הייתה תכנית איי פלן, מערכות מולן יש זיהוי שהגיע אדם המופנה אל השולחן שלו. מי שמגיע אמור להיות מזוהה ומיושב בכיסא. אותו אדם היה בקשר עם מנהל התפעול באותו ערב..."(שורות 22-30 ע' 4 לפרוטו' ).
ובהמשך :
"לשאלת בית המשפט, כיצד ניתן לצפות מנציגי הנתבעת שימנעו כניסת אדם שאינו נכלל ברשימת המוזמנים, הם הרי לא מכירים את האורחים אישית, אני משיב שיש להם תוכנה מסודרת בשם איי פלן, כדי להתמודד עם סיטואציות כאלו, זו לא חתונה ראשונה. יש תיעוד מסודר של המוזמנים שהם בן זוג, ילדים, כמויות. יש תשלום בכסף בשביל נציגות שמקבלות את האורחים בעת ההזדהות, כך נספרות המנות. אם יש נציג מטעמך, כיצד נכנס הגנב? אני מסכים עם שאלת בית המשפט, מקפלים את עמדות האורחים באיזה שלב, והעברת מטה אל שומר או מישהו בכניסה, לא נעשית. אז מאותו רגע שנעשתה כניסה לחופה, נסגרה עמדת קבלת האורחים ואז אין נציג מטעם המקום.
אני טוען שאמור להיות מישהו מטעם הנתבעת לקבל אורחים מאחרים או שיבדוק מי נכנס.
ולשאלת בית המשפט קודם, איך אמורים לזהות, יש סימנים מחשידים, עובדות מחריגות. לחתונה בד"כ לא מגיעים עם אופנוע, זה לא כלל אבל זה חריג.
אדם שנכנס והולך במעגלים, יצא, מדבר בטלפון בסיבובים, מחובר לנייד בצורה כזו שמגיע בג'ינס...אדם עם שחפץ בלי שרוולים, אני אם הייתי מאבטח זה היה נראה לי חשוד.".(שורות 5-16 ע' 5 לפרוטו ' ) .

החתן מר אור מזור משיב לשאלות נציג הנתבעת:

26. "ש. האם אתה יודע שהייתה לך אופציה בהסכם לשים אדם כמה שעות שאתה רוצה כדי לוודא שכל מי שנכנס הם אורחים שלך, האם היה אחד כזה?
ת. היה אחד כזה במהלך שעות הכניסה ובמהלך השיבוץ. אני לא משלם לעוד בעל מקצוע בנוסף למאבטחים בכניסה. שילמתי לכל מיני שירותים במהלך התהליך, אחד מהם אבטחה. אני לא מתיימר לשלם לאורח מטעמי משכורת מלאה שיעשה גם ספירה, זה חלק מהשירות שאני אמור לקבל.
מר אור מזור:
לשאלת בית המשפט האם מחובה של הנתבעת כי המאבטחים מטעמה יוודאו לאורך הערב כי כל מי שנכנס שייך לאירוע, מה גם שלא פעם האורחים יוצאים כדי לעשן או לשאוף אוויר, לפי שיטתך היה צריך לסמן את האורחים כמו שעושים במועדונים, אני משיב שניתן לזהות מי יוצא ומי נכנס מאירוע, הוא יוצא עם חבורה, עם משקה, קר לו חם לו, מזיע לא מזיע, מי שמגיע עם שחפץ שחור, בוודאי שיש רשימות של אנשים. .".( שורות 27-32 שם – שורות 2-7 ע' 6 לפרוטו ' ).
דיון והכרעה
27. כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו ,את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

28. לאחר עיון בכתבי הטענות, ושמיעת עדויות הצדדים בדיון שהתקיים לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה ולפיכך דינה של התביעה להידחות כפי שיוסבר להלן.

29. התובעת מבססת את עילת התביעה כנגד הנתבעת על יסוד עוולת הרשלנות המנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] . בכדי שהתובעת תזכה בתביעתה כנגד הנתבעת עליה להוכיח 5 רכיבים:
א. קיומה של חובת זהירות מושגית של המזיק כלפי הניזוק;
ב. הפרתה של חובת הזהירות ;
ג. גרימת נזק ;
ד. הקשר הסיבתי בין ההפרה לנזק ;
ה. היקף הנזק.
ראו לעניין זה ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן פ"ד נה (4)898,

30. תחילה עלינו לבחון את היסוד הראשון; קיומה של חובת זהירות מושגית של המזיק כלפי הניזוק. דהיינו כי לנתבעת הייתה חובת זהירות כלפי התובעת וחובה זו הופרה. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את חובתה כלפיה כאורחת בחתונה לוודא כי לא ייכנסו לאולם האירועים שלה אנשים שאינם נמנים על אורחי החתונה ובכך שהנתבעת לא מנעה זאת התאפשר לחשוד לגנוב את תיקה.

31. התובעת לא תמכה את טענתה הנ"ל בראיות כלשהן בדין או בהסכם בין הנתבעת למזמיני האירוע החתן והכלה אור מזור ונועה. ככל שהיה מוצג הסכם כאמור לפיו הנתבעת מתחייבת לשמור על האולם ולמנוע בין היתר גניבה מאורחי האירוע אזי היה ניתן להכיר בכך כחוזה לטובת צד שלישי כמשמעו בסעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי),תשל"ג-1973 .

32. מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה העובדה שבאירוע נוכחים מאבטחים מטעמה, אין בה לכשעצמה כדי להקנות למזמיני האירוע או האורחים ציפי יה כי המאבטחים ימנעו גניבות מהאורחים. נוכחות המאבטחים נובעת כפי הנראה מהנחיות משטרת ישראל או הרשות המקומית לצורך מניעת אירוע בטחוני ואין בה כדי ללמד על אחריות של הנתבעת כלפי מזמיני האירוע או התובעת למנוע כניסת אנשים שאינם נכללים ברשימת המוזמנים לחתונה לאולם ולמנוע אפשרות של גניבה ממי מהאורחים.

34. לעניין תוכנו של ההסכם בין מזמיני האירוע החתן והכלה לנתבעת (נ/1). הנתבעת הגישה את המסמך הנ"ל והדגישה את האמור בסעיף 3.5 בו לעניין זכותו של המזמין להעמיד נציג מטעמו אשר יפקח על ספירת האורחים. הסכם זה מתייחס רק לפן הראייתי של ספירת מספר המנות לפיה מחויבים מזמיני האירוע בהתאם למספר האורחים שנכנסו לאולם האירועים. לא ניתן ללמוד מההסכם דבר לעניין אחריות הנתבעת לסיכול גניבות מאורחי החתונה.

35. יתר על כן, ידוע ומקובל כי הדיילות אשר מכוונות את האורחים למקומותיהם נמצאות בכניסה לאולם רק בתחילת האירוע ולא מעבר לכך. לכן, לא היו מזמיני האירוע יכולים לצפות כי במשך האירוע כולו תעמוד דיילת ותמתין לאורחים שמאחרים כדי לכוונם למקו ם המיועד באולם. (ראה עדות נציג הנתבעת בסעיף 24 לעיל ).

36. לעניין מסירת סרט צילום האבטחה של האירוע: מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי מסירת סרט הצילום יש בה כדי לגרום לפגיעה בצנעת הפרט. יחד עם זאת נציג הנתבעת הודה בעדותו כי "לשאלת בית המשפט, מדוע לא נתתם לתובעת את סרט האבטחה באופן מיידי, אני משיב שעד עתה לא הזדקקנו לצפות בסרט האבטחה, אין נוהל מסודר לגבי למי להראות ובאילו תנאים את סרט ההקלטה. אחרי שנתבקשנו, התייעצנו עם עו"ד האם מותר להראות, הוא אמר שמותר להראות למשטרה ורק באישור החתן, ואז הם באו לראות סרט ההקלטה. דבר נוסף, סרטי ההקלטה הועברו למשטרה ביום שלמחרת. "(שורות 3-7 ע' 4 לפרוט').

37. כאמור בסעיף 29 לעיל, ככל שהתובעת מבססת את התביעה על עוולת הרשלנות על התובעת להוכיח כי התקיימו בעניינה 5 מרכיבים מצטברים וככל שהתובעת אינה מצליחה להוכיח את קיומו של המרכיב הראשון, אין עוד צורך לבחון את קיומם של ארבעת המרכיבים הנוספים. בנסיבות העניין, לא הצליחה התובעת להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח את קיומה של חובת זהירות מושגית של הנתבעת כלפיה. לפיכך, דינה של התביעה להידחות. הצדדים לא התייחסו בכתבי הטענות שהגישו להוראות חוק השומרים תשכ"ז – 1967, אולם נחה דעתי כי אין צורך בכך שכן התובעת לא הוכיחה כי לנתבעת היה מעמד של שומר על כל המשתמע מכך.

38. קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת מסירת צילומי האבטחה של האירוע לתובעת. נציג הנתבעת אשר הינו מנהלה והבעלים הודה בדיון כי לנתבעת אין נוהל מסודר בעניין מסירת צילומי האבטחה של האירוע. לטענתו, צילומי האבטחה הועברו למשטרה למחרת האירוע ראה עדותו כמפורט בסעיף 25 לעיל. לא הוצג לפני אישור לגביי מועד מסירת סרט הצילום למשטרה. יחד עם זאת, סבורני כי לתובעת ציפיות מוגזמות מהשימוש בסרט הצילום כדי לאתר את החשוד בגניבה.( ראה עדות התובעת כמפורט בסעיף 23 לעיל). אינני סבור כי הנתבעת גרמה לנזק לתובעת בכך שלא אפשרה לה לצפות בליל האירוע בסרט האבטחה של האולם. ל א הובאה שום הוכחה לכך שמסירת צילום החשוד למשטרה הייתה גורמת לכך שמשטרה אשר ידיה עמוסות לעייפה , הייתה פותחת במרדף אחרי החשוד בשעה 23:00 , מקימה מחסומים וכו' . לפיכך ,לא הוכח קשר סיבתי כלשהו בין אי מסירת סרט האבטחה למשטרה בליל הגניבה, לעובדה המצערת שהחשוד בגניבה לא אותר עד עתה.

39. מקובלת עליי עמדת הנתבעת (ראה סעיף 16 לעיל) כי המא בטחים לא היו יכולים לעשות דבר כלשהו לאיתור החשוד, רק לאחר שהודע להם דבר הגניבה, שכן באותה שעה כפי שדיווח האורח יובל פסלר החשוד כבר נמלט מחוץ למקום. הדבר משול לסגירת דלתות האורווה לאחר שהסוסים ברחו ממנה.

40. אינני מקבל את טענות החתן בעדותו ראה סעיפים 25 ו-26 סיפא לעיל, לפיהן היה על המאבטחים להבחין בחשוד בגניבה עקב התנהגותו או צורת לבושו. מדובר בהסתכלות סובייקטיבית ולא ניתן ללמוד בהכרח מהלבוש או ההתנהגות אם אותו אדם הוא אורח קרוא או לא קרוא. באותן אופן יכולים היו האורחים להתריע על כך בפני המאבטחים והם היו ניגשים לחשוד ומבררים את זהותו ופשר מעשיו באולם. לא ברור מדוע האורח יובל פסלר בחר לעשות את הבירור עם החשוד בעצמו ופנה אל המאבטחים רק לאחר שהחשוד נמלט מהמקום וכבר לא ניתן היה לעוצרו ולחלץ ממנו את התיק הגנוב של התובעת. (ראה טענת הנתבעת בסעיף 14 לעיל).

41. מעיון בהסכם (נ/1) עולה כי הנתבעת טרחה לציין במפורש אילו שירותים ניתנים על ידה. , סבורני שלמען הסר ספק, היה על הנתבעת להבהיר במפורש בהסכם עם מזמיני האירוע כי האבטחה במהלך האירוע מטרתה, מניעת אירוע בטחוני ולא שמירה על חפצי האורחים מפני גניבה. מן הראוי כי הנתבעת תקבע נוהל מסודר לעניין מסירת סרט צילום האבטחה של האירוע למזמיני האירוע. אף מומלץ כי באולם יותקנו שלטים המבהירים לאורחים כי האולם מצולם ומוקלט במצלמה במעגל סגור למטרת אבטחה אולם, הנתבעת אינה אחראית לגניבה של חפצים ממשתתפי האירוע.

42. לסיכום, אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לפסוק לנתבעת הוצאות משפט. מעיון בהסכם נ/1 עולה כי האישיות המשפטית המפעילה את אולם האירועים סטואה היא השותפות הרשומה "ד'פלוס הום ".לפיכך, אני מורה למזכירות לעדכן בתיק את שמה המלא של הנתבעת.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשע"ז, 18 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיכל קירשנבאום בלוך
נתבע: סטואה מרכז אירועים קיבוץ געש
שופט :
עורכי דין: