ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סימון ביטון נגד ענבר נופש ותיירות בע"מ :

לפני כבוד סגנית הנשיאה השופטת, רחל קרלינסקי

המבקשת
סימון ביטון

נגד

המשיבה

ענבר נופש ותיירות בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

2. על פי הנטען בבקשת האישור המבקשת נחשפה לפרסום של המשיבה מחודש אוגוסט 14' בעיתון בדבר הצעה לנופש במלון גני ירושלים הכוללת הטבה בדמות ארוחת ערב/מתנה למזמינים 2 לילות באמצע השבוע. לטענת המבקשת, בשיחה טלפונית שנועדה לביצוע הזמנת חופשה נאמר לה, כי ההטבה מתייחסת למזמיני 2 לילות ואילו המחיר הנקוב במודעה, שהתייחס למחיר לינה ללילה אחד רלבנטי רק למזמיני 2 לילות מינימום.
המבקשת ביקשה לקבל את ההטבה שהובטחה לטענתה במודעה ומשהוטעתה לשיטתה ונענתה בשלילה, לא ביצעה את ההזמנה.

3. המבקשת ייחסה למשיבה לא רק הפרת איסור הטעיה בסעיף 2(א) 11(ג) לחוק הגנת הצרכן אלא הפרות נוספות של סעיפי החוק הנ"ל ,כמו עשיית דבר שיש בו ניצול מצוקת הצרכן והפרת חובת גילוי. כמו כן טענה להפרת חובה לנהוג בתום לב, עוולות עפ"י פקודת הנזיקין, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה.
הקבוצה המיוצגת הוגדרה כוללת עפ"י טענת המבקשת -כל מי שנתקל בפרסומי המשיבה על דרך ההטעיה, וביקש להזמין על סמך מצגים בפרסומים, חבילות נופש והוטעה בנסיבות בהן היה קיים פער בין ההטבות המוצעות בפרסומים לבין ההטבות בפועל.

4. המשיבה בתגובה ארוכה ומפורטת הדגישה, כי המבקשת נתפסה לכלל בלבול בעת קריאת הפרסום, הואיל וההטבה התייחסה אך לארוחת ערב חינם למזמינים 2 לילות, ואילו המחיר שהוצע עבור לילה אחד במלון לא היה הטבה אלא מ חיר רגיל שהוצע ,ואכן נמכרו בתקופה המדוברת ע"י המשיבה עשרות חדרים בודדים לכל המעוניין.
יתר על כן, הפרסום היה בחודשים מאי-יוני 2014 ובחודש יולי, עת פנתה המבקשת, הדבר לא היה רלבנטי.
לשיטת המשיבה, בקשת האישור נעדרת תשתית ראייתית ומשפטית לגבי כ"א מעילות התביעה ,ובכלל זה לשאלת הנזק ולא מתקיימים לגביה תנאים לאישור התביעה כייצוגית, בין היתר לנוכח העדרה של עילת תביעה אישית, המבקשת אינה ראויה לשמש תובעת ייצוגית וחל שיהוי בפניה למשיבה.
זאת ועוד, מהתמליל שהוגש ע"י המבקשת עולה, כי לא רק שלא נעשה בהתאם להוראות הדין, הרי לא הייתה הטעיה בפרסום ההטבה או הנופש.

5. לאחר קיום הדיון במעמד הצדדים ובהעדר התייצבות המבקשת לחקירה על מנת לתמוך את הבקשה ולו גם את טענת ההטעיה, שקלה ב"כ המבקשת לוותר ולהסתלק מהבקשה ללא חיוב בהוצאות ומשאלו נדרשו ע"י המשיבה, הודיעה כי היא מבקשת לקיים את הדיון במועד נדחה, אך בהמשך הוגשה הבקשה דנן.
במסגרת ההסתלקות הוסכם על הצדדים שהמבקשת לא תקבל כל טובת הנאה בגין בקשת האישור ו הצדדים הותירו את שאלת החיוב בהוצאות בגין ההליך לשיקול דעת בית המשפט .

דיון

6. סעיף 16 לחוק מאפשר הסתלקות מבקשה אישור תובענה כייצוגית כפוף לאישורו של בית המשפט.

הנימוק שביסוד בקשת ההסתלקות היא העובדה שהצדדים נותרו חלוקים בשאלות העובדתיות והמשפטיות, אולם לאחר דין ודברים הגיעו להסכמה על פיה כאמור המבקשת לא תזכה לכל הטבה שהיא לרבות תשלום לבאי כוחה.

כידוע נקודת המוצא של סעיף 16 לחוק היא הותרת שיקול הדעת בידי ביהמ"ש לאישור ההסתלקות וההטבה בצידה. עם זאת מקום שהמבקש מעונין להסתלק אין כופין עליו. יחד עם זאת על ביהמ"ש לוודא שלא סוכלה מטרת החוק עם ההסתלקות תוך שמירה על אינטרס חברי הקבוצה.

בנסיבות ההסכמה כמפורט שלא לאשר הטבה למבקשת אין צורך לבדוק קיום תנאי תיקון מס' 10 לחוק (מיום 27.7.16) בעניין זה.

7. מעיון בבקשה, ובתגובה שוכנעתי כי לנוכח סיכוייה הקלושים של בקשת האישור לרבות העדרה של תמיכה ראייתית מהימנה לכאורה לאמור בה ,יש מקום לאשר הסתלקות ויפה שעה אחת קודם. בנ סיבות אלו אין מקום להורות על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות.

8. נותרה שאלת ההוצאות.
בהחלטתי מיום 30.5.16 נפסקו למשיבה הוצאות בסך של 2,500 ש"ח בהעדר התייצבות המבקשת לדיון.
הצדדים חלוקים בשאלת נפקותו של החיוב הנ"ל בנסיבות ההסתלקות ובעוד שהמבקשת סבורה כי היא פטורה מהחיוב לנוכח הסתלקותה ,טענה המשיבה כי ההוצאות נפסקו אך בגין העדר ההתייצבות ללא קשר לדרישתה להחזר הוצאותיה לנוכח ההסתלקות.
מקרא נכון של ההחלטה הנ"ל מצדד בעמדת המבקשת, עם זאת יש לדון בטענת המשיבה להטלת ההוצאות בגין ההליך.

9. חיוב בהוצאות של התובע הייצוגי בנסיבותיה של הסתלקות אינו חזון נפרץ ולא בכדי .
הטלת הוצאות עלולה לשמש אפקט מצנן להגשתן של תביעות ייצוגיות ראויות ולסכל את מטרת החוק . מנגד אין מקום לתמרץ הגשת תביעות סרק המכבידות על הצד שכנגד ועל בתי המשפט. תנאי נוסף המטה את הכף לחיוב בהוצאות משמעותיות חל שעה שעסקינן בתביעת סרק המוגשת בחוסר תום לב וכפי שנפסק בע"א 2729/14 ארומה אספרסו בר בע"מ נ' חלדון נג'ם (24.3.16) . ביהמ"ש העליון הביע דעתו שם בנאמר:
"אכן, הלכה היא כי על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו להטיל הוצאות בגין דחיית בקשות לאישור תובענה ייצוגית (ראו: ע"א 7928/12 אי. אר. אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ ,.... (22.1.2015)). ואולם, כלל זה אינו חל לגבי מקרים בהם מוגשת בקשת סרק בחוסר תום לב. במקרים כלה חשוב להרתיע בדרך של פסיקת הוצאות ריאליות מפני ניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית (שם; עוד ראו: ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל ..(‏22.9.2014))"
הדברים נכונים גם לבקשות הסתלקות.
הואיל ולא נמצא בסיס למסקנה כי בקשת האישור הוגשה בחוסר תום לב יש להפעיל שיקולי הטרדה וטרחה בלבד .

10. לאור האמור, אני מורה כדלקמן:
א. בקשת ההסתלקות תאושר כמבוקש.
ב. בקשת האישור תמחק .
ג. אני פוסקת למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך (כולל מע"מ ) 3500 ₪.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ז, 18 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סימון ביטון
נתבע: ענבר נופש ותיירות בע"מ
שופט :
עורכי דין: