ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סילביה מזאווי נגד אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ :

לפני כבוד הרשמת לובנא תלחמי סוידאן

התובעת
סילביה מזאווי, ת.ז. XXXXXX321
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד כיאל

-

הנתבעת
אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ
ח.פ. 513636910
ע"י ב"כ עו"ד שלומי שדה

פסק דין

1. לפניי תביעת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים.

העובדות הרלוונטיות, אשר רובן ככולן אינן שנויות במחלוקת

2. התובעת, ילידת 1979, עבדה אצל הנתבעת כפקידה, על בסיס שעתי, מחודש 3/2003 עד ליום 30/4/2013 (תחילה, עבודתה של התובעת היתה תחת חב' "אינדקס העמק והגליל בע"מ" והחל מחודש 1/2006 התובעת עבדה תחת הנתבעת וזאת עד לסיום עבודתה).

3. בתקופה הנ"ל התובעת עבדה באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד, והתגוררה בנצרת עילית.

4. ביום 20/3/2004, התובעת שהינה נוצרייה, נישאה בנישואין נוצריים למר פארס עמארה (להלן: "מר עמארה"), בן הדת המוסלמית. מהר מאד הנישואין עלו על שרטון ותוך חודשים ספורים התובעת נפרדה ממר עמארה, ואף כתוצאה ממערכת יחסים עכורה ביניהם היא שהתה במרכז סיוע לנשים בהרצליה מיום 31/10/2004 עד ליום 18/1/2005 (ר' נספח 1 לתצהיר התובעת).

5. בתקופת שהייתה של התובעת במרכז הסיוע לנשים, התובעת לא עבדה אצל הנתבעת, אך המשיכה בעבודתה אצלה מיד לאחר תום שהייתה הנ"ל.

6. ביום 30/4/2013, כ- 9 שנים לאחר נישואיה למר עמארה, התובעת חתמה, יחד עם מר עאוני סכס תושב כפר יאסיף (להלן: "עאוני"), על "הסכם ממון" (ר' נספח 3 לתצהיר התובעת – להלן "ההסכם"). בהסכם צוין, בין היתר, כי ברצונם של התובעת ועאוני לגור ולחיות יחדיו כבעל ואשה במשק בית משותף, להביא ילדים משותפים וכן להינשא בעתיד וזאת לאחר הסרת המניעה המשפטית לנישואין רשמיים.

7. מההסכם עולה כי נכון למועד חתימתו, עאוני היה פרוד מאשתו ואב לשני ילדים קטינים, ונמצא בהליכים משפטיים לצורך גירושים וכך גם התובעת. לכך התייחסה התובעת בישיבת בית הדין מיום 9/9/15, ומסרה: "מצבו של בן זוגי בהליך של גירושין ויש הליכים בבית הדין הכנסייתי. זה מתנהל עדיין מול הכומר, לא נפתח תיק, עדיין.".

8. בהסכם התייחסות להסדר בנוגע לזכויות הצדדים הממוניים.

9. התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת החל מיום 1/5/2013, וזאת כפי שעולה ממכתב ההתפטרות אשר צורף לתצהיר מטעמה (נספח 4). במכתב ההתפטרות, אשר הופנה למר איתי בן חמו, מנהל ובעלים בנתבעת, התובעת רשמה, בין היתר, כדלקמן:
"... לפי שיחתנו האחרונה מלפני חודש, מסרתי לך הודעה מוקדמת בעל פה וכיום הינך מבקש את זה בכתב, שהנני עומדת להתחתן ב 5.5.2013 ולעבור דירה מנצרת עילית לכפר יאסיף...".

10. ביום 5/5/13, היינו 5 ימים לאחר התפט רותה של התובעת וחתימתה על ההסכם, נערכה לתובעת ולעאוני מסיבה בבית הוריו של עאוני בכפר יאסיף, בהשתתפות הורי התובעת, הורי עאוני, קרובי משפחה וחברים. במסיבה התובעת לבשה שמלת כלה לבנה והחליפה טבעות נישואין עם עאוני – תמונות מאותו יום צורפו לתצהיר התובעת (נספח 9) , ובהם נראי ם התובעת בשמלת כלה ועאוני בחליפה, ואף בתמונה אחת שניהם מחזיקים טבעות נישאוין מול ה מצלמה.
11. התובעת עברה להתגורר עם עאוני, תחת קורת גג אחת, בכפר יאסיף החל מיום 5/5/13.

12. ביום 9/5/2013 התובעת חתמה על "כתב סילוק כללי" אשר העתקו צורף לכתב ההגנה.

13. הנתבעת שחררה לטובת התובעת את כספי הפיצויים אשר היו צבורים בקופת הפיצויים, וזאת בסך של 5,411 ₪ .

14. ביום 17/2/14 ניתן פסק דינו של בית הדין הכנסייתי העליון לערעורים בחיפה (נספח 6 לתצהיר התובעת, לרבות התרגום לעברית אשר צורף, אשר ייקרא להלן – "פסק הדין הכנסייתי"), ובו נפסק, בין היתר, כי יש לאמץ את קביעת בית הדין קמא מיום 16/11/12, לפיה נישואי התובעת למר עמארה בטלים. בפסק דין זה נפסק כי התובעת ומר עמארה גרושים זו מזה ורשאים להינשא בנישואין כדת ודין מיד עם קבלת פסק הדין.

15. ביום 21/4/14, לתובעת ולעאוני נולד בן .

16. ביום 21/1/15 הוצאו ל תובעת ולעאוני תעוד ות זוגיות מארגון משפחה חדשה (נספח 11 לתצהיר התובעת).

17. ביום 10/9/15, ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (תה"ן 55432-12-14 בפני כבוד השופט אסף זגורי - להלן "פסק הדין לענייני משפחה"), בהליך בו פתחה התובעת כנגד מר עמארה על מנת שיתאפשר לה לרשום את מעמדה כגרושה במשרד הפנים, לאור פסק הדין הכנסייתי (ר' נספח 7 לתצהיר התובעת).

18. מפסק הדין לענייני משפחה עולה, בין היתר, כי התובעת עתרה לביטול נישואיה למר עמארה לבית הדין הכנסייתי בחיפה עוד ב- 18/1/2007, וכן פורטה השתלשלות העניינים הארוכה הכוללת הליכים משפטיים שונים אותם יזמה התובעת בערכאות משפטיות שונות, עד למתן פסק הדין הכנסייתי. כבוד השופט זגורי פסק, בין היתר, כי בנסיבותיו המיוחדות של התיק, לבית הדין הכנסייתי הסמכות לדון בתביעה להתרת נישואין או ביטולם, ומכאן התובעת ומר עמארה הינם גרושים וחייב את משרד הפנים לרשום בפניו את דבר התרת הנישואין ולשנות את סטטוס התובעת מנשואה לגרושה.

19. החל מיום 10/9/15, התובעת רשומה במשרד הפנים כגרושה וזאת מיום 17/2/14), תחת שם משפחה "סכס" שהינו שם משפחתו של עאוני.

עיקר טענות הצדדים

20. התובעת טוענת, בין היתר, כי הינה זכאית לפיצויי פיטורים מכוח הוראות סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") ותקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים),תשכ"ד-1964 (להלן: "התקנות"), וכי מעולם לא ויתרה על זכויותיה. עוד טוענת התובעת כי קיימת סמי כות זמנים וסיבתיות בין נישואיה לעאוני לבין התפטרותה והעתקת מקום מגוריה וכי ניתן להגדיר את בני הזוג כ-"נשואים" או לכל הפחות "ידועים בציבור" הזכאים על פי חוק לפיצויי פיטורים, כשאין במניעה הדתית אשר התקיימה בעניינה – היותה נשואה לאדם אחר ערב התפטרותה – כדי לשלול את הקשר בין בני הזוג כ- "נשואים" על פי חוק. בני הזוג ניהלו ומנהלים משק בית משותף וחיים משותפים תחת קורת גג אחת, קיימו ומקיימים יחסי משפחה ומערכת יחסים אינטימית ואף הביאו לעולם ילד.

21. הנתבעת טוענת, בין היתר, כי במועד התפטרותה התובעת היתה נשואה לאדם אחר, גם כיום אינה נשואה לחבר שלה והם אינם יכולים להינשא, עאוני נשוי לאישה אחרת כשאין לייחס לאמירות התובעת ביחס לסטאטוס שלה כל משמעות, וכך גם לעניין תעוד ות הזוגיות. העובדה לפיה ה תובעת ילדה ונמצאת בהריון אין בה כדי לשנות את הוראות החוק לעניין המונח "נשוי", במדינת ישראל חל איסור על נשואה להינשא לאיש אחר, תביעת התובעת הוגשה בשיהוי ניכר ותוך שימוש "לא כשר" בהליכי משפט, התובעת לא נישאה בנישואין דתיים או נישואין אזרחיים, ומאחר והתובעת ובן זוגה עדיין אינם נשואים, ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבעת שלא לרגל נישואיה, ומכאן דין התביעה להידחות. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת חתמה על "כתב סילוק כללי" בנפש חפצה ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, וכי מדובר במסמך אשר מעמדו כמעמד חוזה לכל דבר ומכאן חתימתה מחייבת הואיל וחוזה יש לקיים.

המחלוקת בין הצדדים

22. השאלה אשר עומדת להכרעה הינה האם נסיבות התפטרותה של התובעת מזכות אותה בפיצויי פיטורים בהתאם להוראות הדין ?

המסגרת הנורמטיבית

23. סעיף 8 לחוק מתייחס להתפטרות לרגל העתקת מגורים. הסעיף הרלוונטי לעניינו הינו סעיף 8(1) לחוק אשר לשונו כדלקמן:
"לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו –
(1) לרגל נישואיו – לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת;

24. בתקנה 12(א) לתקנות נקבע:
"(א) רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (1) לסעיף 8 לחוק אם המרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות, ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם. המרחקים לענין תקנת משנה זו יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה.".

25. מהוראות הדין הנ"ל עולה כי זכאות לפיצויי פיטורים, לרגל נישואין, נוצרת אם התמלאו ארבעת אלה: (1) העתקת מקום המגורים למקום בישראל, (2) מקום המגורים החדש הוא מקום שבו התגורר טרם הנישואין בן הזוג, (3) המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה ו- (4) המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל.

דיון והכרעה

26. המחלוקת הראשונית והעיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש לראות במערכת היחסים של התובעת ועאוני כ- "נשואין" כאמור בהוראות הדין, וכנגזרת מהכרעה בשאלה זו, האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים.

27. יש לציין כי הנתבעת אינה מכחישה את העובדה לפיה עאוני התגורר בכפר יאסיף במועד התפטרות התובעת וגם אינה מכחישה את המרחק אשר לו טוענת התובעת בין כפר יאסיף לבין נצרת עילית – מקום מגוריה ערב התפטרותה, כך שככל וייקבע כי מערכת היחסים בין התובעת ל עאוני הינה "נישואין" כמשמעותם בסעיף 8(1) לחוק, הרי מתקיימים יתר התנאים שבדין, כפי שפורטו בסעיף 25 לעיל.

28. בניגוד לנטען בסיכומי הנתבעת באשר לאמינות התובעת, עדות התובעת השאירה עליי רושם אמין ומהימן כשמצאתי כי גרסתה העובדתית לא נסתרה כלל על ידי הנתבעת. התובעת העידה באופן אשר אינו משתמע לשתי פנים כי היא חתמה על "כתב סילוק כללי" בנוכחות עאוני במשרדו של מר בן חמו , ללא כל לחצים ובכך בעצם אשרה את גרסת הנתבעת בעניין זה . העובדה לפיה התובעת לא זכרה שאותו מסמך הועבר לעו"ד שהינו אחיו של עאוני, אשר לטענת הנתבעת אישר לה לחתום עליו , אינה פוגמת בעדותה ואינה הופכת את עדותה לבלתי אמינה , כשיש לזכור כי מדובר באירוע אשר אירע למעלה משלוש שנים לפני מתן עדותה בבית הדין. ואף אם היתה התייעצות עם עו"ד כנטען, אין לדבר משמעות מכרעת, כפי שיובהר להלן.

29. ועוד, בניגוד לנטען בסיכומי הנתבעת, התובעת לא ניסתה להסתיר את העובדה לפיה היא ערכה או הקלידה את מכתב ההתפטרות, ולעניין זה אפנה לתשובתה הברורה של התובעת בחקירתה הנגדית לפיה היא זו אשר הקלידה את המסמך.

30. ממסכת העובדות אשר נפרשה בפניי עולה התמונה לפיה התובעת החלה בהליכים כנסייתיים ומשפטיים לצורך ביטול נישואיה הקתוליים למר עמארה, שנים רבות לפני שקשרה את חייה לעאוני. העובדה לפיה התובעת הינה נוצרייה ומר עמארה הינו מוסלמי עוררה שאלות משפטיות לא פשוטות והביאה לקיומם של הליכים משפטיים רבים, בערכאות שונות, כאשר על פניו מצדו של מר עמארה לא היה כל שיתוף פעולה ואף עולה כי הוא בעצמו פתח דף חדש בחייו, נישא והוליד ילדים מבלי שדאג להתגרש מהתובעת קודם לכך (ר' פרוטוקול הישיבה בבית משפט לענייני משפחה בנצרת ביום 10/9/15 – נספח 7 לתצהיר התובעת) . מהראיות אשר לפניי עולה שלאחר פרידתה ממר עמארה, התובעת פעלה במשך שנים רבות ובעקביות לביטול נישואיה אליו, כשאין לזקוף לחובתה את העובדה לפיה רק ביום 10/9/15 נתקבל פסק הדין לענייני משפחה לפיו חוי ב משרד הפנים לרשום את מעמדה כגרושה החל ממועד מתן פסק הדין הכנסייתי ביום 17/2/16, כשיש להניח כי חוסר שיתוף פעולה מצדו של מר עמארה לא תרם לקידום ההליכים בעניינה בערכאות השונות .

31. אין מחלוקת שבמועד התפטרותה – ביום 30/4/13, ה תובעת היתה עדיין רשומה במשרד הפנים כנשואה למר עמארה . אך אין מחלוקת עובדתית לפיה אותם נישואין הגיעו לידי סיום עוד בשנת 2004 , ומאז דרכיהם של התובעת ו מר עמארה נפרדו.

32. אין גם מחלוקת כי במועד התפטרות התובעת (וגם היום ככל הנראה) עאוני היה רשום כנשוי לאשה אחרת . מההסכם עולה כי באותו מועד עאוני היה פרוד מאשתו ונמצא בהליכים משפטיים . בהסכם התייחסות למניעה המשפטית הקיימת לתובעת ולעאוני להינשא בנישואין רשמיים, עקב המעמד של כל אחד מהם באותו מועד.

33. בישיבת בית הדין מיום 9/9/15, התובעת מסרה כי בכוונתה להינשא לעאוני כששניהם יקבלו גט, וכי עאוני פתח בהליכים כנסייתי ים ופרודתו הביעה לאחרונה נכונות לקדם הליך של גט. בחקירתה הנגדית ביום 7/6/16, התובעת מסרה כי בין עאוני לבין פרודתו נחתם מסמך ביום 15/11/15 ובהמשך התייחסה למסמך זה כ- "הסכם גירושין". מסמך זה לא הוגש.

34. אם כך, בנקודת הזמן של התפטרות התובעת, גם אם התובעת רצתה להינשא ל עאוני בנישואין כ דת וכדין, לא היה באפשרותה לעשות זאת עקב המניעה שהיתה קיימת בעניינה ובעניינו. לטעמי, מניעה זו אין בה כדי לשלול מהתובעת פיצויי פיטורים, כפי שיובהר להלן.

35. מהעובדות אשר ל פניי עולה כי התובעת קשרה את חייה לחיי עאוני בקשר זוגי , כן ואמיתי במטרה לבנות תא משפחתי חדש וכתוצאה מתא זה נולד להם בן כשנה לאחר התפטרותה ומעברה לכפר יאסיף, ואף התובעת ו עאוני מצפ ים לילד נוסף כפי שעולה מפרוטוקול הישיבה מיום 7/6/16 .

36. בניגוד למר עמארה אשר נישא מחדש (אקט שהתובעת היתה מנועה מלבצע במועד התפטרותה) – לצורך התחלת פרק חדש בחייה, היא ו עאוני חתמו על ההסכם אשר מסדיר את חייהם המשותפים, ולא רק הממוניים. ההסכם מתייחס גם למניעה אשר היתה קיימת עם חתימתו בנוגע לנישואי הצדדים לו ובו קיימת הצהרה כי שני הצדדים מתעדים להינשא ולהביא ילדים לעולם. בהתאם לעדות התובעת, אשר לא נסתרה ונמצאה מהימנה ואמינה עליי, לאחר חתימת ההסכם לתובעת ו לעאוני נ ערכה מסיבה בה השת תפו קרובי משפחותיהם וחבריהם, ובה התובעת לבשה שמלת כלה. לטעמי, יש לראות בטקס זה מעין הצהרה כלפי כולי עלמא כי מדובר במערכת יחסים רצינית ואמיתית אשר צדדיה מעוניינים לקבל את הגושפנקא החברתית לה, כשברור כי גושפנקא דתית אינה אפשרית באותה נקודת זמן.

37. מייד עם פתיחת אותו דף חדש בחייה, התובעת התפטרה מעבודתה רבת השנים אצל הנתבעת בנצרת עילית והעבירה את מרכז חייה לכפר יאסיף, הכפר בו התגורר עאוני , כך שמתקיים התנאי אשר נקבע בסעיף 8(1) לחוק בדבר מעבר "לרגל".

38. בחינה מהותית של מערכת היחסים של התובעת ו עאוני כפי שהובאה לפניי, מעלה כי כבר מלכתחילה לא היה מדובר במערכת יחסים זמנית או חולפת. לא מדובר בסוג של "נסיון" או "בחינה" של מערכת היחסים ביניהם, ולצורך אותה "בחינה" התובעת התפטרה והעתיקה את מקום מגוריה. מהעובדות אשר לפניי עולה כי מערכת היחסים בין התובעת לבין עאוני קיבלה מלכתחילה צביון של התחייבות דו צדדית רצינית וארוכת טווח של שני בני הזוג לחיים משותפים, בהם כל אחד פותח פרק חדש בחייו, כשאותה מערכת יחסים הוסדרה על ידי הסכם הואיל ושניהם היו מנועים באותה נקודת זמן מלערוך נישואין כדת וכדין וקיבלה את ברכת המשפחה והסביבה, על ידי עריכת טקס פומבי חברתי/מסיבה אשר בה הוצהרה אותה מערכת יחסים כמערכת יחסים אמיתית ומחייבת.

39. לטעמי ובנסיבות המיוחדות של תיק זה , אין לתת לנישואין אליהם מתייחס סעיף 8(1) לחוק משמעות דתית דווקא. בנסיבות תיק זה, התובעת היתה מנועה, שלא באשמתה, מלערוך נישואין במשמעות ם הדתית. ה- "נישואין" אליהם נכנסה התובעת יחד עם עאוני בשנת 2013, היו הדרך היחידה א שר עמדה בפניהם למיסוד היחסים והצהרתם כלפי כולי עלמא , כש מערכת יחסים זו עונה על כל הקריטריונים שעומדים בבסיס כל נישואין: קיום קשר אמיתי של אהבה, שותפות, נאמנות, מסירות, חיי משפחה, קשירת גורל והכל תחת קורת גג אח ת – גם אם אין בידי התובעת תעודת נישואין מכומר קהילתה.

40. שלילת פיצויי פיטורים בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, תביא לתוצאה הפוכה ממדיניות בטחון סוציאלי ראויה. יש לזכור כי הכלל הוא כי התפטרות אינה מזכה בפיצויי פיטורים, אך המחוקק קבע נסיבות מיוחדות בהן יראו התפטרות כפיטורים המזכה בפיצויי פיטורים, כשאחת הנסיבות מתייחסת להעתקת מקום מגורים לרגל נישואין, בתנאים שנקבעו בהוראות הדין הנ"ל . ההיגיון העומד מאחורי חריג זה הוא מתן תמיכה לתא המשפחתי החדש המוקם ולאפשר קיום חיי נישואין עם מגורים משותפים של בני זוג, גם מיישובים מרוחקים, בלי שבן הזוג שמעתיק את מגוריו יפסיד את זכותו לפיצויי פיטורים.

41. הרציונל הנ"ל נכון וישים לגבי התובעת בנסיבותיו של תיק זה. החל מחודש 5/13, התובעת ועאוני הקימו תא משפחתי חדש , ולרגל הקמת אותו תא משפחתי התובעת העבירה את מקום מגוריה מנצרת עילית לכפרו של עאוני (כפר יאסיף) ושני בני הזוג קיבלו על עצמם את כל המחויבויות של כל בני זוג אשר קושרים את חייהם בקשר של נישואין, הגם שאין ביכולתם להשיג תעודת נישואין.

42. יש לציין כי בהתאם לחוקים שונים ופסיקה ענפה, "נישואין" יש לפרש בהתאם למהות הקשר הנבחן ולאו דווקא אם יש בידי הצדדים לאותו קשר תעודת נישואין (ר' חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 וחוקים נלווים אליו , לפיהם זכאותם של מבוט חים לגמלאות שונות נבחנת בהתבסס על הקביעה אם קיים בין בני הזוג משק בית משותף ולאו דווקא אם קיימים נישואין כדין).

43. יש לציין כי לתובעת ולעאוני הוצאו תעודות זוגיות מארגון משפחה חדשה, כאשר בהתאם לאתר האינטרנט של ארגון זה תעודת זוגיות "מעידה על כך שהנושאים אותה הם בני-זוג, שמסרו הצהרה משותפת בדבר התחייבותם כבני זוג, הצהרתם אושרה ונחתמה על ידי עו"ד ...".
אומנם מדובר בתעודות אשר הוצאו בחודש 1/2015 ואינן מהוות מסמך רשמי של המדינה או אחת מרשויותיה, אך יש בהם כדי להעיד על כוונתם ורצונם של התובעת ועאוני להכריז על מערכת היחסים ביניהם כנישואין לכל דבר ועניין, הגם ששניהם מנועים דתית מלהינשא אחד לשנייה, ובכך אין להמעיט.

44. באשר לטענת התובעת בדבר היותה ידועה בציבור, יש לציין כי הנתבעת אינה מכחישה כי התובעת ועאוני קיימו ומקיימים חיי משפחה מלאים ומנהלים משק בית משותף מהמועד בו התובעת התפטרה, ואף לא הובאה מטעמה כל ראייה המעידה אחרת. יחד עם זאת, היות ובחינת מערכת היחסים בין התובעת לעאוני הינה בחינה מהותית, כפי שהובהר לעיל, ולאור נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, אין משמעות לעובדה לפיה אותה מערכת יחסים תוכתר בכותרת "ידועים בציבור" ואם לאו.

45. באשר ל- "כתב הסילוק הכללי" עליו חתמה התובעת ביום 9/5/13 (נספח א' לכתב ההגנה), יש לציין כי התובעת אישרה כי חתמה על מסמך זה מרצונה החופשי ובלי לחצים. מעיון באותו מסמך עולים הפרטים הבאים:
הסעיף הראשון אשר מתייחס לתשלום פיצויי פיטורים נמחק על ידי שרבוט קו, ואילו הסעיפים 2 ו- 3 מתייחסים לתשלומים אותם קיבלה התובעת בסוף העסקתה על חשבון פדיון חופשה והבראה, כשהסכום אשר שולם בגין כל רכיב משני רכיבים אלה צוין במפורש במסמך .
בסוף המסמך נרשם כדלקמ ן: "אני מאשר כי תשלומים אלו מהווים סילוק מלא ומוחלט של מלוא חוב החברה כלפי, וכי אין לי ולא תהיינה לי תביעות או טענות כלשהן בקשר לתשלומים המפורטים, בגין תקופת עבודתי בחברה." (ההדגשה לא במקור).

46. מהמסמך הנ"ל לא עולה כי התובעת וויתרה על זכות כלשהי בנוגע לפיצויי פיטורים. נהפוך הוא – ההצהרה של התובעת מתייחסת אך ורק לסכומים שפורטו ואשר נוגעים לפדיון חופשה והבראה בלבד, כך שאין לקבל את טענת הנתבעת לפיה בחתימתה על מסמך זה, התובעת וויתרה על כל זכות בנוגע לפיצויי פיטורים. יש לציין כי במסמך זה אף אין זכר לאותו סכום אשר הנתבעת שחררה לתובעת מקופת הפיצויים.

47. טענות הנתבעת בעניין זה אינן עולות בקנה אחד עם נוסח "כתב הסילוק הכללי" אשר היא בעצמה צרפה לכתב הגנתה. השאלה אם התובעת התייעצה או לא התייעצה עם עורך דין בטרם חתימתה אינה מעלה ואינה מורידה, נוכח האמור במסמך זה .

48. בעניין הסכם בין מעסיק לעובד בנוגע לפיצויי פיטורים קובע סעיף 29 לחוק כי "פשרה לעניין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי פיטורים".

49. עינינו רואות כי המסמך עליו חתמה התובעת אין בו שום התייחסות לזכאותה או אי זכאותה לפיצויי פיטורים, ואין בו כל התייחסות לו ויתור כלשהו מצדה על פיצויי פיטורים. מלשון המסמך עולה כי התובעת מוותרת על כל תביעה או טענה אך ורק בקשר לתשלומים אשר פורטו בו – תשלומים הנוגעים לפדיון חופשה והבראה בלבד , ואכן בתביעתה התובעת לא תבעה רכיבים אלה.

50. בנוסף, וכפי שצוין לעיל, במסמך זה נמחק (על ידי שרבוט קו) הסעיף הראשון אשר מתייחס לפיצויי פיטורים , וסביר להניח כי אילו הצדדים היו מעוניינים להכליל את פיצויי הפיטורים במסגרת מסמך זה, אזי הנתבעת היתה דואגת לפחות לציין בו כי שולמו או שוחררו על חשבון פיצויי פיטורים הכספים אשר היו בקופת הפיצויים עם סיום ההעסקה, דבר אשר לא נעשה. אי לכך, ולאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר וויתור התובעת על זכותה לפיצויי פיטורים.

51. לאור כל האמור לעיל, תביעת התובעת לפיצויי פיטורים מתקבלת. יחד עם זאת, התובעת אינה זכאית לסכום הנתבע על ידה וזאת לאור המפורט להלן.

52. בהיות התובעת עובדת שעתית, השכר הקובע בעניינה הינו ממוצע שכרה ב- 12 החודשים אשר קדמו למועד סיום העסקתה ולא השכר האחרון כנטען על ידה.
מעיון בתלושי השכר אשר צורפו לתצהיר עדותה הראשית של התובעת, עולה כי השכר הקובע בתקופה שבין חודש 5/12 עד 4/13 הינו 3,878.83 ₪ ( לצורך חישוב השכר הקובע נלקחו בחשבון גם חופשות, חגים, מחלות ויום בחירות).

התובעת עבדה אצל הנתבעת מחודש 3/2003 עד לחודש 4/13 , כשבין התקופה שמיום 31/10/2004 עד ליום 18/1/2005 היא לא עבדה עקב שהייתה במרכז סיוע לנשים, כך שתקופת עבודתה הכוללת של התובעת אצל הנתבעת, בהתחשב באמור בסעיף 7(5) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 , הינה 119 חודשים שהם 9.91 שנים.

לאור המפורט לעיל, פיצויי הפיטורים להם זכאית התובעת הם בסך 38,439 ₪, מהם יש ל הפחית סך של 5,411 ₪ אשר שולם לתובעת באמצעות שחרור קופת הפיצויים. יוצא כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסך של 33,028 ₪ .

53. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, אך בהתחשב במועד הגשת התובענה, הזכות לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים התיישנה. למעלה מהנדרש, יש לציין שבין הצדדים חילוקי דעות של ממש לעצם זכאות התובעת לפיצויי פיטורים, כך שגם אם התביעה לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים לא היתה מתיישנת, אין מקום לקבלתה.

54. בכתב ההגנה מטעמה הנתבעת טענה לקיזוז הודעה מוקדמת, בסך של 5,411 ₪, אך טענה זו נזנחה על ידה בהמשך ההליכים המשפטיים ולא נטענה שוב כלל – לא בתצהיר העדות הראשית מטע מה ולא בסיכומיה. למעלה מהנדרש, יש לציין כי במכתב התפטרותה התובעת הפנתה לשיחה אותה ערכה עם מר איתי בן חמו חודש לפני הוצאות אותו מכתב, ובה מסרה, בע"פ, הודעה על התפטרותה. גם בסעיף 8 לתצהירה התובעת טענה כי הודיעה לנתבעת בעוד מועד על כוונתה להתפטר, ועל כך היא לא נחקרה כלל. גרסתה של התובעת מקובלת עליי כאמינה והיא לא נסתרה כלל על ידי הנתבעת .

55. לא אסיים לפני שאתייחס ל סגנון הבוטה לעיתים ביחס לתובעת בסיכומי הנתבעת – אין שום הצדקה לסגנון זה וחבל שהוא ננקט על ידי הנתבעת, כשיש לציין כי אין הנתבעת ו/או בא כוחה ממונים על המוסר של מאן דהוא .

56. לסיכום, על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים, בסך של 33,028 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/5/13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

57. בנוסף, על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 386 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ז, (14 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

לובנא תלחמי סוידאן , רשמת


מעורבים
תובע: סילביה מזאווי
נתבע: אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ
שופט :
עורכי דין: