ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ר.א. מערכות נעילה בע"מ נגד ב.ס.ט. בנייה בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת שלהבת קמיר-וייס

המבקשת:

ר.א. מערכות נעילה בע"מ

נגד

משיבה:

ב.ס.ט. בנייה בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי הרשם נועם רף ביום 16.06.2016.
טענות המבקשת בתמצית הן, כי כתב התביעה שכנגד הומצא למשרדי בא כוחה בתביעה העיקרית בחבילה אחת עם בקשה לתיקון כתב הגנה והחלטת בית המשפט למתן רשות להתגונן, אשר כללו חומר רב וגרמו לכך שלא הבחין בכך שנכלל בחבילה גם כתב תביעה שכנגד. כן טענה כי בא כוחה לא היה מיופה כוח לייצגה בנוגע לתביעה שכנגד, אלא לעניין התביעה העיקרית בלבד ולפיכך המצאת התביעה שכנגד למשרדו אינה המצאה כדין.
התביעה שכנגד הוגשה ביום 07.04.2016 לאחר שאושרה בקשה להארכה ב - 4 ימים של מועד הגשתה אשר נקבע בהחלטתי מיום 16.03.2016 בעקבות בקשה בנושא במהלך הדיון בבקשת רשות להתגונן אשר נערך בפניי ביום זה.
ביום 16.06.2016 ניתן פסק דין במעמד צד אחד ובהעדר הגנה, לאחר שביום 01.05.2016 בוצעה מסירה של כתב התביעה שכנגד ל בא כוח המבקשת. פסק הדין חייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם למשיבה סך כולל של כ- 190,000₪ .
בקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 19.07.2016.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות"), קובעת:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל א לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."
בדיון בבקשה לביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד, יש להבחין בין פסק דין שניתן שלא כהלכה, שאז הביטול הוא מחובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה וביטולו נתון לשיקול דעת בית המשפט. קיים שוני בשיקולי בית המשפט לגבי שני סוגי החלטות אלה.
בביטול מחובת הצדק בית המשפט בוחן את תקינות ההליך שהביא למתן פסק הדין, וככול שיוכח לבית המשפט הפגם הפוגע בתקינות ההליך, ייעתר בית המשפט לבקשה ושיקול הדעת במקרים אלו הוא מצומצם.
כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע:
"פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה – דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק Ex debito justitia. פסק דין כזה פגום הינהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין ואפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה."
ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398.
בביטול פסק דין שניתן כהלכה, נתונה ההחלטה בבקשת הביטול לשיקול דעת רחב של בית המשפט. השיקולים שעל בית המשפט לשקול במקרה זה נקבעו בהלכה שהשתרשה במשך שנים רבות.
"ניתן פסק-דין כהלכה, יציג לעצמו בית-המשפט, אשר עליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או שלא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. שנית – ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש, אם יבוטל פסק-הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט."
ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397-398 (ראו גם ע"א 5000/02 בן-ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח(1) 830, 835.)
לשאלה השנייה חשיבות רבה, שכן בהיעדר סיכוי להצליח במשפט לא תצמח כל תועלת מביטול פסק הדין. לכן ייעתר בית המשפט לנתבע, רק אם יצא ידי חובתו והצביע על נימוקים העלולים להכשיל את תביעת התובע לגופו של עניין, ראו לעניין זה ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד-אל חי, פ"ד יח(1) 67, 71-72.
יישום ההלכה במקרה שבפניי
האם פסק הדין ניתן שלא כהלכה.
טענתה הראשונה של המבקש ת, כי לא בוצעה המצאה כדין הואיל ובא כוחה לא היה מיופה כוח לטפל בתביעה שכנגד.
אין בידי לקבל טענה זו הואיל ותביעה שכנגד אינה תובענה חדשה כנטען, אלא נובעת מהתביעה העיקרית וכן הטענה לאי תקינות ההמצאה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות תקנה 477 לתקנות אשר קובעת כי:
" ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו..." ( ההדגשה שלי ש.ק.ו)
התקנה האמורה, אינה מציינת דרישה לייצוג בנושא כתבי בי-הדין המומצאים, אלא מסתפקת וקיומם של יחסי עורך דין לקוח כדי לקיים המצאה כדין של כתבי בי-דין לעורך דינו של הנמען.

המבקשת לא טע נה כי נפל פגם אחר בהליך המשפטי ולכן אני מוצאת שאין כל הצדקה לביטול פסק הדין "מחובת הצדק".
ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט
אף לנוכח מסקנתי, כי לא נפל פגם בפסק הדין וכתב התביעה שכנגד נמסר ל מבקשת כדין, נתון כאמור לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק דין.
אשר ליסוד הראשון – הסיבה בגינה לא הוגש כתב הגנה – לא שוכנעתי כי לא ניתן היה בשקידה סבירה לאתר את כתב התביעה שכנגד, הואיל והיה על בא כוח המבקשת לצפות את הגשתו לאחר שבא כוח המשיבה הודיע על כוונתו לעשות כן בדיון שנערך בנוכחותו ביום 16.03.2016. המצאות כתב התביעה שכנגד מצוינת בצורה ברורה בדף הנלווה למסמכים שהתקבלו במשרדו של בא כוח המבקשת ועליו מופיעה חותמת בא כוח המבקשת המאשרת את קבלת המסמכים ביום 01.05.2016.
אף שלא מצאתי בהסברים אשר ניתנו בבקשת המבקשת משום נימוק משכנע כעילה לאי הגשת כתב ההגנה במועד, לא מצאתי במקרה זה, כי היה בהתנהגות המבקש ת או בא כוחה, כדי זלזול בבית המשפט בנסיבות העניין, ומשכך נדרשתי לבדיקת היסוד השני – הוכחת סיכויי הצלחת הגנתה מול התביעה שכנגד אם יבוטל פסק הדין.
המבקשת לא הביא ה בבקשת ה כל פירוט ממשי באשר להגנת ה הנטענת והסתפקה בטענה בלשון רפה לשיהוי וטענה לגמר חשבון מבלי לפרט כלל ולא באופן בסיסי ובכך מנעה מבית המשפט את האפשרות להשתכנע בקיומן של טענות הגנה בעלות משקל מספיק .
יצוין כי שאלת סיכויי ההצלחה ככלל, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית ויש להוכיח כי "ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות" (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', טרם פורסם (27.02.01)).
משלא באה התייחסות ממשית לנושא ההגנה הנטענת ולא מצאתי כי הוצג קו הגנה המקים ממשות עניינית בבירור התביעה, כל שנותר לי הוא לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ז, 14 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ר.א. מערכות נעילה בע"מ
נתבע: ב.ס.ט. בנייה בע"מ
שופט :
עורכי דין: