ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאמר קובטי נגד בנק הפועלים :

בפני כבוד השופט יוסף סוהיל – סגן נשיא

מבקש

עאמר קובטי, ת.ז. XXXXXX026

נגד

משיב

בנק הפועלים

פסק דין

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ מירי ברטהולץ, מיום 13.9.2016, בתיק הוצל"פ מספר 10-02354-09-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), בה הותנה הדיון בבקשת המבקש להכרזתו כחייבת מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו בשנית בתשלום עירבון בסך 10,000 ₪.

רקע עובדתי

2. כנגד המבקש מתנהלים 20 תיקי הוצאה לפועל, כאשר סך חובותיה נאמדים בכ- 1,084,800 ₪.

3. בעבר, אוחדו תיקי ההוצל"פ המתנהלים נגד המבקש לתיק איחוד, אך משלא עמד בצו התשלומים וצבר פיגורים, פוזר תיק האיחוד.

4. כן, התנהל כנגד המבקש הליך פש"ר 633-03-13 בבית המשפט המחוזי, אשר בוטל בשל אי הסרת המחדלים במהלך צו הכינוס.

ההחלטה נשוא הבקשה

5. המבקש הגיש ללשכת ההוצל"פ בנצרת, בקשה נוספת להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו במסגרת תיק ההוצל"פ. ביום 13.9.2016, ניתנה החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ לפיה הותנה הדיון בבקשה בהפקדת ערבון בסך 10,000 ₪, כלשון ההחלטה.

6. כבוד רשמת ההוצל"פ נימקה החלטת ה:
"החייב הוכרז בעבר ונוכח אי עמידה בתשלומים פוזר תיק האיחוד תיק האיחוד הקודם של החייב/ת פוזר לאחר שצבר/ה פיגורים.
מדובר בבקשה לאיחוד שני, החייב/ת לא הציג/ה שינוי נסיבות המצדיק זאת. כמו כן משלא עמד/ה בצו תשלומים קודם, מטיל הדבר ספק בתועלת איחוד תיקים נוסף.
לאור האמור, הבקשה תידון לאחר שיופקד ערבון בסך 10,000ש"ח".

טענות המבקש

7. לטענת המבקש, שגתה כבוד רשמת ההוצל"פ עת נמנע מלבחון את העניין שבפניה בצורה ממצה, ובמתן צו על סמך התרשמות כללית, ללא דיון לגופה של הבקשה. לטענתו, מצבו הכלכלי, והמשפחתי, אינו מאפששאת בתשלום הערבון, אשר חסם דרכו להליך איחוד התיקים. המבקש נשוי, אב לילד אחד, ומת קיים ממשכורת בסך 6,000 ₪ לחודש; נקלע לקשיים כספיים, כך שחיובו בתשלום סכומים אלה הינו מעבר ליכולתו הכלכלית, ועלול לחבל ביכולתו העתידית לפרוע חובותיו.
לטענת המבקש, שגתה כבוד הרשמת עת התנה איחוד תיקיו בתשלום סך של 10,000 ₪, בפרט עקב מצבו הכלכלי ירוד.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בהחלטת כבוד הרשמת ובבקשה על צרופותיה, ומכח סמכותי לפי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצל"פ אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.

9. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") נועד ליצור מנגנון לגביית חובות באופן יעיל ומהיר, תוך שהוא מספק הגנה לחייבים אשר מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם.

10. סמכותו של רשם ההוצל"פ להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול דעת, המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו ( ע"א 2097/02 איטונג נ' חדיד, (מיום 13.05.03)).

11. לעניין זה קובע סעיף 74יא(א) לחוק ההוצל"פ:
"נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם..." (ההדגשה שלי – ס"י).

12. כך גם קיימת סמכות לרשם ההוצל"פ שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, מקום בו הוא סבור כי אין ביכולת החייב לפרוע את חובותיו בתקופה העולה על התקופות הקבועות בסעיף 69ג לחוק ההוצל"פ ( רע"א (עליון) 2168/13 מימוני נ' בנק דיסקונט ואח', (מיום 21.4.13); רע"צ 23112-05-12 סעיד עאבד ואח' נ' ספירוטוס סחר 1992 בע"מ ואח').

13. כידוע, נהוגה המדיניות המשפטית, לפיה, התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובה הערובה ע"י רשם ההוצל"פ תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו, והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו (בר"ע (מח' – ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (מיום 2.02.03); רע"א 7195/09 (עליון) ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח', (מיום 3.12.09)).

14. החלטת כבוד הרשמת מבוססת על המסמכים אותם המציא המבקש עצמו. המבקש שב וחזר על אותן הטענות שהוצגו לפני כבוד הרשמת, ואשר נדחו, כאמור.

15. אין חולק, כי כאשר למבקש היה בעבר תיק איחוד שבוטל או פוזר, עליו לעמוד גם בתנאי הקבוע בתקנה 29 (ב) לתקנות לפיו יש להראות, כי בנסביות העניין חל שינוי יסודי המצדיק הגשת בקשת האיחוד הנוספת:

"בקשת איחוד
(א) ....
(ב) חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות העניין חל שינוי יסודי המצדיק זאת". (ההדגשה שלי- ס"י)

16. ברע"צ 41490-01-11 כהן נ' בנק פועלים ואח', נפסק כי :

"חייב שאינו משלם חובותיו מזה שנים ומתעלם מצווי תשלומים שניתנו לו בתיק איחוד, אינו יכול לדרוש שתיקיו יאוחדו מחדש, בעודו מתעלם מחוב הפיגורים שיצר; ועליו מוטל הנטל להראות רצינות וכוונה לשלם את חובותיו חצורך איחוד מחדש של התיקים. החייב לא נתן הסבר סביר למחדלי העבר בעת שביקש לחדש את איחוד התיקים"(ראו: דוד בר אופיר, "הוצאה לפועל- הליכים והלכות" כרך שני עמ' 493 ו- 507 (מהדורה שביעית 2015).

17. בענייננו, הערעור אינו מגלה עילה לדיון בבקשה הנוספת לאיחוד תיקים. המבקש לא הראה שחל שינוי נסיבות מהותי. אדרבא, עיון בבקשה שלפניי אינו מעלה, כי יש שינוי נסיבות מהותי המצדיק קבלת הבקשה. למעשה, היה על המבקש להגי ש בקשה חדשה לאיחוד תיקים בהתאם לתקנה 29 (ב) לתקנות ההוצל"פ, ועל הבקשה לעמוד בתנאים שנקבעו בין היתר בסעיפים 74 ו ו- 74ז ל חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
בצדק כבוד רשמת ההוצל"פ בהחלטתה הנ"ל נימקה, כי המבקש לא הצביע על שינוי נסיבותי מהותי המצדיק דיון בבקשה הנוספת לאיחוד התיקים, כאשר בעבר היה לו תיק איחוד ופוזר עקב פיגור בתשלומים. אכן, בהחלטתה כבוד רשמת ההוצל"פ הורתה על הפקדת ערבון בסך 10,000 ₪ כתנאי לדיון בבקשה, זאת תוך מתן משקל ראוי הן לנסיבות של המבקש, הן לגובה החובות, והן לעובדה שהיה לו תיק איחוד קודם שפוזר עקב פיגורים.

18. לסיכום, המבקש לא סיפק כל טעם המצדיק התערבותי בהחלטת כבוד הרשמת,ולא מצאתי כל פגם בהחלטה זו.

19. לאור המקובץ לעיל, הנני דוחה את בקשת רשות הערעור.
הואיל ולא הוגשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ז, 14 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עאמר קובטי
נתבע: בנק הפועלים
שופט :
עורכי דין: