ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב אברהם נגד המוסד לביטוח לאומי :

14 אוקטובר 2016
לפני: כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

התובע:
יעקב אברהם
ת.ז. XXXXXX582
ע"י ב"כ: עו"ד אלינור לוי מאיר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יוחאי אלרון

החלטה

האם אירעה לתובע תאונת עבודה ביום 17.9.2013? זוהי השאלה המונחת לפתחנו.

רקע:

התובע, יליד 1951, עבד במועד הפגיעה הנטענת כמנהל פרויקטים עצמאי בתחום הבניה.

ביום 24.12.13 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שארעה לו לכאורה ביום 17.9.13 תוך כדי ועקב עבודתו.

ביום 29.1.14 דחתה פקידת התביעות את התביעה, ועל כך הערעור שלפנינו.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, ביום 17.9.13, באתר בניה בחולון שבו עבד אותה עת, החליק על דיקט רטוב ומלוכלך שהיה מונח על הרצפה. התובע ניסה לבלום את עצמו ונפל כאשר כל משקל גופו על יד שמאל. כתוצאה מהנפילה חש בכאבים באגודל ובשורש כף יד שמאל. התובע המשיך לעבוד מכיוון שבתחילה היו הכאבים נסבלים ולאור מחויבותו המקצועית ללקוח. כעבור שלושה ימים, מאחר שהכאב לא חלף, התובע נבדק אצל רופאת המשפחה וזו שלחה אותו לצילום שורש כף היד. תוצאות הצילום נמצאו תקינות. בהמשך לכך, קבע התובע תור לרופא מומחה באורתופדיה. התובע המשיך לסבול מכאבים בכף היד ולאלה הצטרפו כאבים בכתף. לטענת התובע, האורתופד שבדק אותו, כחודשיים לאחר הפגיעה, קבע כי מדובר בחבלה בכתף והפנה אותו למומחה כתף. ואכן, בבדיקות שביצע התגלה קרע בכתף. התובע נותח, נמצא זכאי לימי מחלה ועד ליום זה מצוי בטיפול שיקומי.
נוכח האמור, מבקש התובע כי הנפילה מיום 17.9.13 תוכר כפגיעה בעבודה.

לטענת הנתבע, התובע לא הרים את נטל ההוכחה לקרות האירוע, אפילו לא בראשית ראיה. כל גרסתו נסמכת על עדותו שלו, מבלי שתיתמך בעדויות של צדדים שלישיים או בראיה אובייקטיבית חיצונית. לטענת הנתבע, תמוה כיצד אף אדם לא היה עד לאשר אירע לכאורה בשעה עשר בבוקר באתר עבודה פעיל. כמו כן, התובע לא הראה אסמכתא לכך שנכח אותו יום באתר הבניה האמור בחולון. יתרה מכך, התובע עצמו מעיד כי נכח גם באתר בניה בתל אביב.
זאת ועוד, התובע לא הציג תיעוד רפואי התומך בגרסתו לפיה פנה לטיפול רפואי יום למחרת האירוע, כפי שטען בחקירתו בפני חוקר המל"ל. כפי שטען בכתב התביעה, פניה לרופאת המשפחה נעשתה רק שלושה ימים לאחר הפגיעה, אך לא הוזכר בתיעוד הפניה דבר וחצי דבר בעניין הנפילה לכאורה.

עדויות:

שמענו את התובע.

דיון והכרעה

עדותו של התובע הייתה אמינה בעיניי, ואף עלתה בקנה אחד עם דו"ח חקירת חוקר המל"ל ואם האמור בתביעה שהוגשה למל"ל. השאלה מתי פנה לרופאת המשפחה, אם יום לאחר הנפילה או שלושה ימים, אינה שאלה אקוטית שתשובה שגויה בה פוגמת באמינות הגרסה. ליבת הסיפור נותרה זהה: התובע נפל, חש כאבים בכף ידו אך המשיך לעבוד, פנה כעבור יום-שלושה ימים לרופאה, המשיך בירור אצל אורתופדים שונים, ובד בבד הופיעו הכאבים בכתף, כשבועיים לאחר הנפילה.

ראוי לציין כי חקירת התובע בפני חוקר המל"ל התקיימה בטרם פנה התובע לסיוע משפטי (ר' ש' 23-24 עמ' 9 לפרוטוקול), והדבר אך מחזק את אמינות דבריו בחקירה.

בעדותו בפניי לא השתנו תשובותיו לשאלות חוזרות בחקירה הנגדית והוא דבק בגרסתו, לפיה המשיך לעבוד במשך חודש וחצי לאחר הנפילה, חרף הכאבים, נוכח מחויבותו המקצועית ונוכח העובדה שהכאבים לא היו חמורים מלכתחילה אלא הלכו והחמירו עם הזמן.
ש. מתי בעצם פנית לטיפול רפואי לראשונה אחרי התאונה?
ת. לקראת סוף שבוע הרגשתי כאבי תופת ניגשתי לרופאת משפחה והסברתי שנפלתי ושיש לי כאבים.
...
ש. למה לא קודם?
ת. אמרתי לך שאני לא בנאדם שעל כל פיפס קטן עושה סיפור. אמרתי עוד יום יומיים זה יעבור. אבל ראיתי שגבר לי הכאבים. (ש' 8-15, עמ' 6 לפרוטוקול)
ש. מתי חזרת לעבודה אחרי הנפילה?
ת. אני הייתי בעבודה, לא שהייתי מלא בעבודה היה לי כאבים אני לא עובד פיזי הייתי חייב לנהל יש לי מחויבות בחוזה, קנסות, הייתי חייב לגמור את הפרויקט.
...
ש. אז למה לא הלכת לראות רופא אותו יום?
ת. אמרתי שאני לא על כל מכה קטנה. זה הטבע שלי.
ש. אז ב-18.9.13 התייצבת כרגיל לעבודה
ת. מחוסר ברירה, אני האחראי ולקחתי פרויקט. הייתי חייב לנהל את הפרויקט כי אין לי מי שינהל את הפרויקט, אני חתום, וזה הרבה כסף. (ש' 14-18, עמ' 8 לפרוטוקול)

לא נעלם מעיניי שבתיעוד בדיקת רופאת המשפחה, מיום 20.9.13, לא הוזכרה הנפילה. ואמנם, בהוכחת אירוע יש לייחס משקל רב לרישומי בית החולים ולאנמנזה. זאת מתוך ידיעה שהיא פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים, שכן יש להניח, כי אדם המאושפז בבית-חולים או מגיע לרופא על מנת שיטפל בו, ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ. המוסד, פד"ע ט"ו 281; דב"ע מט/23-0 המוסד נ. שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349). עם זאת, מסמכים רפואיים ממועד הסמוך למועד הנטען בו התרחש האירוע התאונתי אינם חזות הכול, ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה. בית הדין יכול להגיע למסקנה שונה על יסוד מכלול הראיות לפניו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי, ועדותם של המבוטח ועדיו (עב"ל 60435-12-13, אליהו ימין - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6 בינואר 2015).

במקרה דנא, כאמור, התרשמתי כי עדותו של התובע הייתה עקבית וסדורה, והייתה כמעט זהה להודעה שנמסרה לחוקר המל"ל. בכך יש כדי לחפות על היעדר תיעוד מהביקור הראשון אצל רופאת המשפחה, בפרט כאשר מדובר בעובד עצמאי אשר אינו תר אחר הזדמנויות להיעדר מעבודתו.

אשר לעובדה שהתובע לא זימן עדים לאירוע, אינני סבורה כי מדובר במקרה של הימנעות מהבאת ראיה. התובע לא נפל במקום הומה אדם, כגון שוק או רחוב, או אז היה מקום לתמוה כיצד לא נמצאו עדים לאירוע. התובע נפל בכניסה לאתר בניה בשעה עשר בבוקר, לאחר שהעובדים מתפזרים לעמדותיהם. משכך, סביר בהחלט שלא היו עדים לאירוע.

סוף דבר

עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנת שייתן דעתו על שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה שאירעה לתובע לבין מצבו הרפואי.

החלטת המינוי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ז, (14 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יעקב אברהם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: