ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף שוקרון נגד הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב :

תובעים

  1. יוסף שוקרון
  2. עירית תל אביב

נגד

נתבעת

הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב

החלטה

בפני בקשה מטעם המאגר הישראלי לביטוחי רכב ( להלן: "הנתבעת") בתביעה שאוחדו בה שני תיקים שמושאיהם תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 ( להלן: "חוק הפלת"ד"), בה נפגע התובע 1. התובעת 2 הינה עיריית תל-אביב יפו, אשר הייתה מעסיקתו של התובע 1 בזמן התאונה. התובעת 2 הגישה תביעתה להשבת סכומים ששולמו לתובע 1 עת היטיבה את נזקו ושילמה לו בתקופת היעדרו מהעבודה את מלוא שכרו, לרבות תנאים סוציאליים ותשלומים נלווים אחרים להם היה זכאי לפי הסכם העבודה והנוהג אצל התובעת 2.
ביום 29.12.2014 החליטה סגנית הנשיאה [כתוארה אז ] כבוד השופטת יעל אילני להעביר לטיפולי את תביעת התובעת 2 בת.א 25048-03-14 והתיקים אוחדו בפניי.
ביום 16.12.15 ניתן פסק דין שהורה לנתבעת לשלם לתובע 1 פיצוי באשר לראשי הנזק השונים לתובע 1 ו תלום לתובעת 2 כמיטיבה, אך בסיום פסק הדין ציינתי כי אין לפסוק לב"כ התובעת 2 שכ"ט גבוה יותר בתביעתה, בין היתר מהסיבה שהיא לא ניהלה תביעתה באופן עצמאי אלא " תפסה טרמפ" על תביעת התובע 1 והסתמכה על דיוני הוכחות שנוהלו שלא בנוכחותה ואין הגיון לפסוק לטובתה שכ"ט והוצאות בשיעור גבוה יותר מאשר של התובע, שניהל את ההליך מתחילתו עד סופו.
לאחר מתן פסק הדין ביום 28.2.16 הוגשה בקשה מטעם הנתבעת לפטור אותה מאגרת פסק הדין בהליך 2504-03-14 שהוזכר לעיל, וזאת מאחר והדיון בו ובהליך דנן אוחדו, ויש לראותם כתביעה אחת גם לעניין תשלום האגרה.
ביום 18.9.16 התקבלה תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ממנה עולה כי הנתבעת אינה עומדת בתנאי תקנות האגרות לקבלת פטור מתשלום אגרה.
הנתבעת הגיבה ביום 5.10.16 לעמדת היועץ המשפטי לממשלה וציינה כי משהורה ביהמ"ש על איחוד הדיון יש לראות את ההליכים דנן כהליך אחד , ולפטור אותה מתשלום האגרה בתביעה הנוספת. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור סייפת פסק הדין כאמור לעיל.
דיון והכרעה
כפי שצוין לעיל, עסקינן בבקשה לפטור את הנתבעת "מאגרה כפולה" בתיק מאוחד . כפי שציין ב"כ המבקשת, לאיחוד הדיון חשיבות, הן ביעילות ההכרעה בשאלות השנויות במחלוקות, והן במניעת הכרעות סותרות ( ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי ( מהד' 12, 2015, שער שני – סמכויות שיפוט, 96) .
אכן "גילה" של התביעה המאוחרת ערב איחוד הדיונים היה צעיר ויש הגיון רב בטיעוני הנתבעת, עם זאת ספק בעיני האם יש לי כלל סמכות להיעתר למבוקש שכן הלכה למעשה, הנתבעת מבקשת מבית המשפט להרחיב את התנאים הקבועים בסעיף 20 ( עניינים הפטורים מאגרה) בתקנות בתי המשפט ( אגרות), תשס"ז-2007, לאמור:
"(1) בקשה בעל-פה לפני בית משפט שאיננה פתיחת הליך; (2) בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין; (3) בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית המשפט כנתבע או כמשיב; (4) בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה; (5) בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור; (6) בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה;"
עיננו הרואות כי המחוקק משנה לא ראה לנכון לפטור מאגרה תביעות שאוחדו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בע"א 8743/04 משה בר-נר נ' אשר רוט, עו"ד , נט (4) , עמ' 109, נקבע כי רשימת הפטורים מתשלום אגרה שבתקנות בית משפט היא רשימה סגורה, ויש הכרח לבסס מקור בדין לכל בקשה לפטור מאגרה, או לשינוי שיעורה.

לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ז, 14 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף שוקרון
נתבע: הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב
שופט :
עורכי דין: