ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גד פורת נגד יהודה כהן :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

גד פורת
ע"י עו"ד רענן חמו

נגד

המשיבים

  1. יהודה כהן
  2. אהובה הולצברג

ע"י עו"ד רון לוינטל

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת שרון גלר) מיום 15/8/16 בת.א. 44029-12-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע לסילוק תביעת המשיבים על הסף.

2. עניינינו, בתביעה כספית על סך 150,000 ₪ בעילות של פרסום לשון הרע וכן הפרת פרטיות.
נטען, כי המבקש – הנתבע פרסם לשון הרע ביחס למשיב 1 – אשר היה בעבר ממונה ישיר עליו במקום עבודתו וכן כלפי המשיבה 2 וכי המבקש כבר אינו עובד שם לאחר שפוטר מעבודתו.
נטען, כי במעשיו של המבקש הוא גם פגע בפרטיות המשיבים לפי חוק הגנת הפרטיות תשמ"א – 1981.

3. בעבר הגישו המשיבים תביעה נגד המבקש בגין פרסום לשון הרע בבימ"ש השלום בת"א בת.א. 62366-12-14 (להלן: " התביעה הקודמת") אך מחקו תביעתם לאחר שבחרו שלא להעביר ההליך לבית הדין לעבודה מכוח סעיף 24 (א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט – 1969 (להלן: " חוק בית הדין לעבודה").

4. לאחר שהוגשה התביעה הנוכחית, ביקש המבקש לסלק התביעה על הסף וטען, כי עסקינן בתביעה שיש לדון בה בבית הדין האזורי לעבודה, שכן עילתה חוק איסור לשון הרע וכי מדובר בתביעה בין "נושא משרה" ועובד.

5. כבוד השופטת גלר דחתה הבקשה לאחר קבלת תגובה, תשובה לתגובה והשלמת טיעון בדיון בעל פה וזאת מהנימוקים המרכזיים הבאים:
א) התובעת 2 איננה "נושא משרה" כמשמעותו בסעיף 24 (א) (1ד) לחוק בית הדין לעבודה, ולפי כתב התביעה לא היו גם בעבר יחסי כפיפות בעבודה בינה ובין הנתבע – המבקש. ברור שבעניינה יש סמכות עניינית לבית משפט השלום.

ב) התביעה הוגשה בגין שתי עילות: לשון הרע והגנת הפרטיות סעיף 24 (א) (1ד) אינו מתייחס לעוולת הפרת הגנת הפרטיות אלא רק ללשון הרע.

ג) מכתב התביעה לא עולה כי עסקינן בתובענה "בקשר ליחסי עבודה" גם אם הנתבע עבד בעבר בעמותה עם התובעים.

6. המבקש טוען כי קביעות בית משפט קמא שגויות.
לטענתו גם בעניינה של התובעת 2 חל סעיף 24 (א) (1ד) לחוק בית הדין לעבודה ואף היא "נושא משרה" על פי הגדרת הסעיף.
כמו כן טוען, כי עילת הגנת הפרטיות לא הועלתה באופן מספק וכי עניינינו בתובענה בקשר ליחסי עבודה ולמעשה אין הבדל בין תביעה זו לקודמתה ואין זה נכון שלבית דין לעבודה אין מומחיות יתרה על בית משפט שלום בעניינים אלו, וכי יהיה צורך להידרש לנסיבות האמיתיות שהובילו לפיטוריו.

7. המבקש צירף לבר"ע מסמכים שלא היו בפני בית משפט קמא כמו למשל נספח י"ב (מכתב מיום 5/9/16 שעה שהחלטת בית משפט קמא ניתנה ביום 15/8/16) וטען טענות שלא נטענו בבית משפט קמא. (עיינתי היטב בבקשתו בבית משפט קמא ובתשובתו לתגובת המשיבים ובפרוטוקול הדיון מיום 22/6/16 ולא מצאתי למשל כל פירוט בנוגע להיותה של התובעת 2 בבחינת "נושא משרה" ובוודאי שלא נטענו טענות המועלות בסעיף 17 —19 לבר"ע).

למותר לציין, כי אין מקום להידרש לטענות שלא נטענו בבית משפט קמא ולראיות שלא היו בפני בית משפט קמא.

8. דין הבר"ע להידחות אף ללא צורך בתגובה.
א) ראשית אציין, כי מחיקת התביעה הקודמת לא מנעה מהמשיבים להגיש את תביעתם. כבוד השופטת צ'רניאק בבר"ע 45442-03-15 לא קבעה מסמרות בנוגע לסמכות העניינית אלא סברה שהחלטת בית משפט קמא בתביעה הקודמת אינה מנומקת וביטלה ההחלטה על מנת שתינתן החלטה חדשה.

ב) שנית, אזכיר מושכלות יסוד ולפיהן סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

ג) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו, מבלי לסלק ההליך על הסף וראה לעניין זה רע"א 2387/01 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל (26/12/13) – סעיף 4, וכן החלטת כבוד השופטת חיות , ברע"א 5062/16 רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע"מ נ' ניצן ענבר ניהל פרויקטים בע"מ (ניתן ביום 23/8/16) בסעיף 6:
"כפי שנפסק לא אחת, ככלל אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הנוגעות לאופן ניהול ההליך בפניה והלכה זו חלה במשנה תוקף עת מדובר בהחלטה דיונית המורה על המשך בירור ההליך לגופו (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ נ' גיטי אהובים ואח' (לא פורסם, 18.5.2006). זאת ועוד – סילוקה של תביעה על הסף מבלי לבררה לגופה, מהווה אמצעי קיצוני ולפיכך על בתי המשפט לנקוט משנה זהירות טרם השימוש בו. (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה, פסקה 15 (29.12.2014); ע"א 5728/15 עו"ד ישראל בכר נ' חמיס, פסקה 4 (9.11.2015)....".

ד) שלישית, אדגיש, כי בשלב הנוכחי לא מצוי כתב הגנה של המבקש בתיק ובית משפט בוחן את נושא הסמכות העניינית מתוך העובדות והטיעונים שנכתבו בכתב התביעה.

לפי כתב התביעה יש שתי עילות תביעה ברורות. נדרש גם סעד נפרד בגין פרסום לשון הרע ובגין פגיעה בפרטיות. משכך הדבר – רשאי היה בית משפט קמא לקבוע כי מדובר בשתי עילות נפרדות ובסעדים נפרדים (כאשר לא ניתן לקבל טענה ולפיה אין לבית משפט שלום סמכות לדון בתביעה מכוח חוק הגנת הפרטיות ), ולא מצאתי כי נימוקי החלטת בית משפט קמא מצדיקים התערבות ערכאת ערעור.

אציין, כי ממ ילא נושא פיטוריו של המבקש (לרבות הנטען בסעיף 30 לבר"ע) לא יוכרע בבית משפט השלום במסגרת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע והפרת פרטיות של המשיבים – שהינם עובדים בעמותה, בה עבד בעבר המבקש .

9. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

10. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

11. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גד פורת
נתבע: יהודה כהן
שופט :
עורכי דין: