ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איאד עוואד נגד שאול קלנר :

בפני כבוד השופטת איילת הוך-טל
התובע
איאד עוואד ת.ז. XXXXX308
נגד

הנתבעים

  1. שאול קלנר ת.ז. XXXXXX536
  2. אלה גרניק ת.ז. XXXXXX000

פסק דין

לפניי תביעה על סך 76,380 ₪ בגין מחלוקת חוזית הנעוצה בעבודת שיפוצים שבוצעה בדירת הנתבעים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים
התובע עוסק בעבודות בניה ושיפוצים תחת השם המסחרי 'ממד הצפון'.
מר רון לואיס הינו מנהל פרויקטים בעסקו של התובע (להלן – לואיס).
ביום 22.10.12 שלח התובע הצעת מחיר לנתבע מס' 1 (להלן – קלנר) לביצוע עבודת שיפוץ בדירה ברחוב החרוב 5 חיפה. הצעה זו מפרטת את סעיפי הביצוע ועומדת על סך 44,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין (נספח ג לתצהיר התובע; להלן – הצעת המחיר).

התובע טוען כי הנתבעים אישרו את הצעתו, שילמו מקדמה בסך 8,000 ₪ והעבודה החלה.
העבודה בוצעה על פי הוראות האדריכלית מטעם הנתבעים, גב' חדווה דדו קורן (להלן – האדריכלית).

התובע טוען כי במהלך ביצוע העבודה ביקשו הנתבעים להרחיב את היקף השיפוץ והוסיפו סעיפי ביצוע חדשים להצעת המחיר הראשונית. כתוצאה מכך, ערך התובע הצעת מחיר מעודכנת וכן הסכם תנאי התקשרות (נספחים ו-ז לתצהירו). מסמכים אלו נושאים תאריך 1.10.12 ומופנים לנתבעת מס' 1 (להלן - גרניק). סכום העבודה עומד על סך 71,300 ₪ בתוספת מע"מ, כלומר 84,421 ₪. ההסכם והצעת המחיר אינם חתומים על ידי מי מהנתבעים (להלן – העדכון הראשון).
התובע מסביר כי עם התקדמות העבודה, הנתבעים הוסיפו עבודות נוספות על העדכון הראשון ולכן ערך טבלת מחירים מעודכנת ביום 18.4.13 אשר נשלחה לגרניק ולפיה סך עלות העבודות הינה 116,766 ₪ כולל מע"מ (להלן – העדכון השני).

אין מחלוקת כי הנתבעים שילמו על חשבון העבודה שביצע התובע סך כולל של 49,000 ₪ נכון לחודש מרץ 2013.
התובע עותר לחיוב יתרת הסכום לתשלום בהתאם לעדכון השני ובנוסף עותר לתשלום פיצוי בגין ציוד שנותר בדירת הנתבעים ולא הושב לידיו.
התובע טוען כי עבד בדירה בפועל כחמישה חודשים, עד כי קלנר נעל את הדירה ולא איפשר לו להשלים את התיקונים האחרונים ואף מנע ממנו גישה לציוד השייך לו אשר נותר בדירה.
לאחר ניסיונות להידבר עם הנתבעים אשר לא צלחו, הגיש התובע תלונה למשטרה ביום 16.7.13.

הנתבעים מכחישים את טענות התובע מכל וכל. באמתחתם מגוון טיעונים במישורים שונים.
הראשון, מתייחס להיעדר יריבות מול התובע. הנתבעים טוענים כי התובע לא התקשר עימם בכל חוזה. כי התקשרו עם הקבלן לואיס לביצוע השיפוץ ולמיטב ידיעתם התובע אינו אלא עובד של לואיס. לכן דין התביעה להידחות מחמת היעדר יריבות. הדבר מתיישב גם עם המסמכים שמציג התובע הנושאים לוגו של 'ממד הצפון' ושמו של לואיס בלבד.
השני, מתייחס לעבודת השיפוץ שבוצעה. הנתבעים טוענים כי הצעת המחיר היא היחידה שאושרה על ידם ומשקפת את העבודה שסוכם על ביצועה. לעמדתם, כל שאר המסמכים לאחר מכן (העדכון הראשון והשני) הינם מסמכים שהוכנו לצורך ניהול ההליך ואינם משקפים התנהלות בזמן אמת. לשיטתם, כל התמורה שולמה לקבלן במלואה בהתאם להצעת המחיר וזאת על אף שלא היו שבעי רצון מאיכות העבודה.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי השיפוץ אמור היה להימשך חודשיים, אולם בפועל נמשך 6 חודשים ולכן נאלצו לשאת בעלות דמי שכירות לתקופת העיכוב (4 חודשים). בנוסף, איכות העבודה היתה ירודה והנתבעים הציגו חוות דעת של מהנדס אשר בדק את הליקויים בדירה בעקבות השיפוץ ולפי חוות דעתו מיום 26.11.14 עלות התיקון נאמדת בסך 165,755 ₪. בנוסף, נאלצו לשלם עבור נזק שהקבלן גרם לדירת השכן על פי פסק דין שניתן אצל המפקחת על המקרקעין ובגינו חוייבו הנתבעים לשלם 9,000 ₪.

הנתבעים הגישו תביעה שכנגד ביום 22.5.15 מבלי שביקשו ארכה להגשתה. תביעה זו נמחקה בהחלטה מיום 19.5.16 משהתברר כי הוגשה באיחור ומאחר שלא הומצאה כלל לתובע ולא שולמה בגינה מלוא האגרה. בפועל, מלוא טענות התביעה שכנגד מפורטות במסגרת כתב הגנתם ואליהם תהא התייחסות בהמשך.

מסכת הראיות
מטעם התובע הוגש תצהירו ותצהירו של לואיס וכן הוגשה חוות דעת המהנדס שטרנברג המתייחסת לליקויי הבנייה הנטענים בדירה.

מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות מטעמם וכן תצהירה של גב' חדוה דדו קורן, האדריכלית. בנוסף, הוגשה חוות דעת המהנדס גוכמן. בסופו של יום לא התייצבה האדריכלית למתן עדות ולכן תצהירה אינו מהווה חלק ממסכת הראיות.

דיון והכרעה

היעדר היריבות
אמנם, הוכח כי המשא ומתן הראשוני מול הנתבעים התבצע עם לואיס. התובע עצמו אישר כי פגש את הנתבעים לראשונה בדירתם לאחר שהחלו בעבודות השיפוץ (עמ' 15 לפרוט' בש' 21-16).
בנוסף, המסמכים שהופקו מטעם התובע נושאים את שם העסק 'ממד הצפון' אם כי שם הגורם להתקשרות המופיע על גבי מסמכים אלו הוא לואיס בלבד (ראו נספחים ג', ו'-ח' לתצהירים מטעם התובע).

לואיס ביקש להציג עצמו כמנהל פרויקט שכיר בלבד אצל התובע, אולם יש בנתונים שהוצגו כדי להעלות תהיות ביחס לטענה זו.
ראשית, התנהלותו בפועל כגורם היעיל בהתקשרות ובשיווק מצביעה על מעמד בכיר אצל התובע. תכתובות הדואר האלקטרוני שכתב לואיס לנתבעים בזמן אמת, ובעיקר השפה בה הינו בוחר להתנסח, משקפות מעמד שונה מאשר שכיר בלבד (ראו למשל נספח י' לתצהירי התובע, שם לואיס מתנהל כבעל עסק לכל דבר ועניין ואף נותן הסכמה בשם העסק לפנייה לבוררות).

שנית, הוכח כי לואיס היה קבלן פעיל ומוכר בתחום השיפוצים באזור חיפה וכי התובע עבר אצלו כשכיר אולם לואיס נקלע, ככל הנראה, לקשיים כלכליים אשר אילצו אותו להפסיק לעבוד כעצמאי (עמ' 11 לפרוט' בש' 20-12 ועמ' 16 בש' 11-1).

שלישית, הוכח כי התובע אינו בקיא בפרטי העסקתו של לואיס (עמ' 15 לפרוט' בש' 31-28), הוא לא ידע להסביר את החישוב העומד ביסוד הצעות המחיר שמסר לנתבעים ומדבריו הובהר כי לואיס היה הרוח החיה בהתקשרות ובעבודה בפועל (עמ' 16 לפרוט' בש' 24-17). התובע לא ידע למסור תשובות מושכלות לתהיות שהציג בפניו ב"כ הנתבעים ביחס למעמדו של לואיס בעסקו ותשובותיו נשאו אופי חמקמק (ראו למשל בעמ' 16 לפרוט' ש' 16-12).

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, אף אם יש ממש בטענות הנתבעים בנוגע להתקשרות עם לואיס, אזי אין חולק כי בפועל סוכם בין הצדדים כי העבודה תבוצע, לכל הפחות על יסוד הצעת המחיר, גם לשיטת הנתבעים. אין חולק כי הנתבעים נשאו בתשלום מלוא המחיר שנקבע על יסוד הצעה זו ולמעשה אין בטענת היעדר היריבות כל טעם המצדיק דחיית התביעה.

אין חולק כי לואיס הוא שניהל את העבודה בפועל ושימש הרוח החיה בעבודה. בין אם סברו הנתבעים כי הינם מתקשרים עם לואיס כבעל העסק המבצע ובין אם ידעו כי מדובר במנהל שכיר מטעם התובע, חד הוא לעניין חובתם לשאת בתוצאות ההתקשרות אשר יצאה אל הפועל ואין בטענת היעדר היריבות בכדי להביא לדחיית התביעה. כעת יש לדון במחלוקת הנוגעת להיקף העבודות נשוא ההתקשרות.

מהות העבודה שבוצעה
יש לבחון מה היה היקף העבודה שסוכם בין הצדדים ומה העבודה שבוצעה בדירה בפועל.

הנתבעים טוענים כי הצעת המחיר משקפת את מלוא העבודה שסוכמה בין הצדדים ובוצעה בפועל. ראו לעניין זה את סעיפים 20-19 לתצהיר הנתבע וכן את עדותו בעמ' 19 לפרוט' בש' 21-12:
"ש. האם זה נכון שבמקור מספר הקירות שהתובע היה אמור להרוס זה שתיים אלא שלאחר מכן ביקשת להרוס קירות נוספים של חדרי אמבטיה?
ת. המצב הוא שלא דפקו בלוק אחד בבית בשלב ההריסה מבלי שהיה ברור הכל עד הסוף, וההתחלה והסוף היו שלובים אחד באחר, היתה הצעה שלו של שלבים של בניה הריסה וכו' ואני לחצתי על האדריכלית שבשלב ההריסה שכל התוכניות תהיינה בידיו של לואיס. לשאלתך לא היה דבר כזה, כל מה שהיה צריך היה ברור מהרגע הראשון, לא היה שום תוספת והכל היה מוגדר גם עם מועדי תשלום. מועדי התשלום הפיזיים היו כהצעה הראשונה.
ש. אני מבין שלגישתך טבלת מחירי העבודה מיום 22/10/12 נספח ג' לתצהיר שלנו, היא המחייבת?
ת. כן, זו ההצעה היחידה שיש לי."

טענה הנתבעים לעניין זה התבררה כלא נכונה, כאשר בעדותו של קלנר התברר כי בוצעו עבודות נוספות אשר אינן מוזכרות או מתומחרות בהצעת מחיר זו. ראו בעמ' 20-19 לפרוט':
"ש. האם בדירה שלך נעשו עבודות אינסטלציה?
ת. כן, כאשר הכל היה מוגדר מראש ושום דבר לא ביקשתי בנוסף, גם המחיר של מי שעבד שם היה פאושלי.
ש. ממד הצפון עשה את עבודות האינסטלציה?
ת. לואיס הביא אדם שאני לא יודע את שמו. לואיס בשום שלב לא לכלך את הידיים בעבודה.
ש. איפה יש אינסטלציה בנספח ג' ?
ת. אני מעיין ואומר שאין, אם אין אולי יש מקום שהוא הוסיף בכתב יד ...
ש. האם בדירה הורכבו קירות גבס?
ת. חלק היה גבס וחלק הוא עשה בבניה בבלוק, הוא אמר שזה אותו דבר.
ש. אתה ביקשת גבס?
ת. לא שינה לי אם גבס או משהו אחר
ש. נכון שהרכבת קירות גבס לא מופיע בנספח ג'?
ת. לא. מה שכתוב זה מה שכתוב
ש. האם הורכב שיש בחלונות הדירה?
ת. בשלב שעסקנו בהרכבת השיש ראינו שספי השיש בלויים וסברתי שיהיה טוב להחליף אותם כי אחר כך להתעסק עם זה כשהבית גמור זה קשה, שאלתי אותו אם הוא מכיר מישהו שעוסק בזה ואז הוא אמר שיש מישהו בצומת קרית אתא, הביא לי הצעת מחיר ונשמע לי מתאים ועשינו ונתתי לו כסף שישלם לאיש השיש. אני רוצה להבהיר בסמוך כל הזמן היו איזה שהם מוטיבים קטנים שהוא ניסה להתחיל לספר סיפורים על עוד נקודה חשמל, אמרתי שאני לא משלם חצי נקודה וכל מה שסיכמנו זה מה שיהיה ואם לא מתאים אתה יכול לקחת את הדברים שלך וללכת מכאן...
ש. מה אתה אומר על כך שגם הרכבת שיש בחלונות הדירה לא מופיע בנספח ג'?
ת. הסברתי לך עכשיו
ש. כמה נקודות חשמל נעשו על ידי התובע?
ת. כמה שכתוב בתוכנית הראשונה, לא יודע כמה 80, 100. אני יודע כמה היתה תוכנית חשמל והוא עבד על פי התוכנית.
ש. לפי נספח ח' זה 110 ?
ת. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה בבית עם נספח ח'
ש. איך זה שבנספח ג' מופיעים 50 נקודות חשמל בלבד?
ת. התוכנית היתה תכנית פאושלית ושזה הוגש. החשמלאי נתן מחיר של 10,000 ₪ שהוא עושה את כל החשמל בבית.
ש. לשאלת בית המשפט למה לא אמרת ללואיס שקיבלת את נספח ג' מה פתאום יש מחיר לפי עלות של נקודה זה פאושלי ?
ת. לא היה אף פעם סיפור על זה."

הדבר מתיישב עם עדותו של לואיס שטען כי בשלב הראשוני לא היו תכניות וכי היקף העבודה הלך וגדל בזמן ביצועה (עמ' 13-12 לפרוט'):
"ש. לפני שהתחילו העבודות הגישו לכם תוכניות?
ת. לא היו תוכניות. רק אחרי שגמרנו את ההריסות.
...
ש. מה ההבדל מבחינת המחיר בין נספח ג' זה ההצעה שהלקוח שלי מאשר לבין נספחים ו' ו-ז', ההפרש עשיתי חשבון 26,800 ₪ לפני מע"מ?
ת. התחלנו את העבודה בצענו שם הריסה ואז הוא דרש להרוס את חדר האמבטיה ומכך כל העבודה עלתה, היה צריך לעשות צנרת אינסטלציה, וגם תוספות חשמל, הוא רצה גם אחר כך שיש וחלונות וכל העבודה השתנתה ...
ש. אם אני מביא איש מקצוע ותיק כמוך ומראה לו את כל העבודות שבצעת, מהניסיון שלך הוא יכול להעריך לי מה העלות של העבודות האלו ומה הרווח הקבלני?
ת. אני מעריך שכן, כשאתה עושה כזאת עבודה גדולה, החלפנו לו את כל האינסטלציה. נקודת התחלה מבחינתי היא עבודה קטנה כי זה רק לשבור קירות לצבוע ולעשות ריצוף, לאחר מכן הוא אמר לנו לעשות אינסטלציה, לאחר ששברנו את הקירות הוא אמר בוא נשבור את הכל ונעשה חדרי אמבטיה חדרים ונשנה את הדירה, ואז הוא הביא תוכניות, לפני כן הוא לא הביא תוכניות. אין היום עבודה הכי קטנה בשפוץ דירה שהיא תגיע פחות מ- 100,000 ₪. ברגע שהעבודה גדלה המחיר השתנה למרות שהבסיס לא השתנה. הוא ידע על כל זה. ישבנו איתו על ההצעה."
הנתבעים לא צירפו את התכניות אשר לטענתם הועברו לתובע או ללואיס. מנגד התובע צירף בנספחים יב'-יג' תכניות של האדריכלית לדירה, אשר נושאות תאריכים בינואר-פברואר 2013, כשלושה עד ארבעה חודשים לאחר שניתנה הצעת המחיר ובעיצומה של העבודה.

מחד טוען קלנר כי כל העבודות סוכמו מראש, מא' ועד ת', ומאידך טוען כי ההסכם היה הסכם פאושלי.
הסכם פאושלי הוא "הסכם שנערך בין צדדים שבו סוכם על מחיר כולל וסופי לביצוע והשלמת עבודות. הסכום לתשלום הוא קצוב, בלי תוספות או מדידת כמויות של חומרים ועבודה" (ת"א (מח'-חי') 1141/06 יעקב יעקב ובניו קבלן לעבודות כבישים ותשתיות בע"מ נ' מנהלת בר לב בע"מ (פורסם במאגרים, 29.01.2016), בס' 105).
מהצעת המחיר הראשונית (נספח ג' לתצהירי התובע) עולה כי חלק מן הרכיבים בה הינם פאושליים, כך שאם ביצוען גורר עלויות בלתי צפויות, על הקבלן לשאת בהן. אולם רכיבים אחרים, כגון ריצוף והדבקה, תומחרו על פי יחידות מידה (מ"ר או מספר נקודות), כך שבמידה ונדרשת עבודה בהיקף גדול מן הצפוי, על המזמין לשאת בעלות.

בעדותו של קלנר הוכח כי היקף עבודות החשמל הוכפל אל מול הצעת המחיר המקורית וכי התווספו עבודות נוספות שכלל לא נזכרו בהצעת המחיר, כגון אינסטלציה, הרכבת שיש, קירות גבס וכו'.
זאת ועוד. הנתבעים עצמם מגישים חוות דעת של מר גוכמן לפיה מעלים טענות לליקויים בעבודה במישורים רבים ושונים שלא בא זכרם בהצעת המחיר.
אשר על כן, יש לקבוע כי בוצעו עבודות נוספות מעבר לאלו המוזכרות בהצעת המחיר, אולם יש לברר מהן.

התובע מפנה לעדכון הראשון והשני וטוען כי עם התקדמות העבודה נדרש לבצע עבודות נוספות, אותן תימחר על פי עקרון זהה להצעת המחיר. התובע טוען כי העבודה בוצעה בפיקוח האדריכלית מטעם הנתבעים, ועל יסוד תוכניות שמסרה לידיו.
עם זאת, אין חולק כי העדכון הראשון והשני אינם חתומים על ידי הנתבעים. לא הוצגה כל ראיה לכך שאמנם התקבלו על ידם בזמן אמת ולא הוכח כי הנתבעים היו מודעים לעלויות הנוספות שדרש התובע בעת ביצוע העבודה.
אמנם, הנתבעים ויתרו על עדותה של האדריכלית מטעמם והדבר פועל כמובן לחובתם, אלא שדבר לא מנע מן התובע לזמנה למתן עדות ועובדה זו נזקפת גם לחובתו.

על מנת להתחקות אחר השינויים שהוסכמו בין הצדדים, יש לבחון את הראיות שהוצגו מטעמם ולהזכיר כי "העדרה של חתימה אינו מעיד בהכרח על כוונת הצדדים שלא להתחייב בחוזה [...] על החֶסֶר הראייתי שנגרם עקב העדרה של חתימה ניתן להתגבר בדרכים שונות, תוך בחינה של כלל נסיבות המקרה" (ע"א 1514/04 שיכון השקעות בע"מ נ' יון חנית נכסים בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.06), בס' 10 – בהשמטת האסמכתאות שם).

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר תוקפה של הצעת המחיר, אף שזו לא נחתמה על ידי הנתבעים ובמקביל אליה לא נחתם אף הסכם או מסמך אחר המעיד על התחייבות. מעדויות הצדדים נראה כי אף אחד מהם לא הקפיד על קיומה של חתימה ושניהם הסתמכו על הסכמות שבעל פה ( ראו את עדותו של לואיס בעמ' 11 בש' 32 – עמ2 12 בש' 13 ) וראו את דברי קלנר המתייחסים להצעת המחיר בעמ' 19 ש' 29 – עמ' 20 ש' 2:
"ש. למה אתה לא חתום על זה?
ת. הוא לא ביקש ממני לחתום
ש. אתה לא רצית?
ת. אני בשביל לעבוד בחושך אני צריך את זה ?
ש. שתדע מה מגיע לך?
ת. אני יודע מה מגיע לי ואני משלם בסוף השלב, זה כתוב. "
אמנם קלנר מסתמך לכאורה על מסמך בכתב, על הצעת המחיר. אולם זו אינה חתומה ובעדותו ממילא הודה כי הצעת המחיר אינה משקפת את כלל העבודות שבוצעו מטעם התובע. על כן, נראה כי גם לקלנר הספיקו הסכמות שבעל פה.

מאחר שהוכח כי בוצעו עבודות מעבר לעבודות הנכללות בהצעת המחיר, ולאור התנהלות הצדדים המתוארת, אין בהיעדר החתימה בכדי לאיין את תוקף ההסכמות והעדכונים שבוצעו אגב התקדמות בעבודה. עם זאת, בהיעדר החתימה, לא ניתן לקבל את המסמכים כראיה בלעדית לתוכנם, והנטל להוכחת היקף ושווי העבודות הנוספות מוטל על התובע.
אם אכן תכניות עבודה השתנו והתעדכנו על ידי האדריכלית, הרי שאלה לא הוצגו. כל שהוצג בנספחים יב'-יג' לתצהירי התובע הינן שתי תכניות בלבד – חשמל וצבע.
בנוסף, לואיס והתובע ציינו כי הצעת המחיר והעדכונים שלאחריה מבוססים על חישובים שביצעו ועל מחירון הנהוג אצלם אך לא הציגו כל תימוכין לטענות אלה.

קיימת אי בהירות גם ביחס לתאריך הרשום על גבי העדכון הראשון. הצעת המחיר מתייחסת ליום 22.10.12, ואין חולק כי זהו המועד בו אמנם ניתנה. אולם, העדכון השני נושא תאריך 1.10.12. לואיס טוען כי העדכון הראשון נערך בחודש נובמבר, אך הוא רשם את התאריך לבקשת קלנר אשר התעתד להציג את המסמכים בעירייה לצרכי הנחה בארנונה (סעיף 19 לתצהירו ועמ' 13 בש' 16-13). אין תימוכין כלשהן לטענות אלו.
מנגד, קלנר מתייחס בסעיף 18 לתצהירו לאבסורד שבתאריכים הללו ,כהגדרתו, אך אינו מתייחס לסוגיית הארנונה שמעלה לואיס. שתיקתו של קלנר מהווה חיזוק מסויים לטענת לואיס בעניין זה. קלנר יכול היה להראות מתי , אם בכלל, פנה לעירייה לקבלת פטור או הנחה בארנונה, העובדה שהותיר טענה זו ללא כל התייחסות שהיא פועלת לחובתו.

העדכון השני נושא תאריך 18.4.13. לואיס טען כי בפועל עבדו בדירה במשך חמישה חודשים ברוטו על בסיס יומיומי. משמע, אם העבודה החלה בשלהי חודש אוקטובר 2012, אזי הסתיימה בחודש מרץ 2013 לערך. לואיס טוען כי ביום 19.3.13 הנתבעים לא אפשרו להם כניסה לדירה לצורך השלמת העבודות (סעיף 26 לתצהיר לואיס). כלומר, העדכון השני נערך כחודש לאחר מועד הפסקת העבודה.
אמנם, מדובר במועד סמוך לאחר סיום העבודה אולם נוכח הסכמת הצדדים על כך שקלנר מנע מהתובע ומלואיס להשלים את התיקונים, החליף מנעולים וקטע את השלמת העבודה, ניתן היה לצפות כי מכתב העדכון השני ייצא בסמוך לאחר ההתרחשויות נשוא סיום ההתקשרות.
המסקנה המתבקשת היא כי התובע ביצע עבודות בדירת הנתבעים בהיקף העולה על זה שנרשם בהצעת המחיר, וכי הפסקת העבודה היתה בשלב הסופי בו כל שנותר לבצע הוא תיקונים כאשר עיקר העבודה הושלמה (ראו סעיף 26 לתצהירי לואיס והתובע). גם קלנר מסכים עם טענה זו (ראו בעמ' 21 לפרוט' בש' 15-12).
אולם, לא עלה ביד י התובע להוכיח במדויק מה היקפן של העבודות הנוספות וכיצד ביצע את התמחור עבור התוספות המבוקשות.
התובע ולואיס לא ידעו להסביר סעיפים רבים בעדכון הראשון והשני.
כך, למשל, טען לואיס כי העדכון הראשון התבקש מיד לאחר ששברו את הקירות על יסוד הצעת המחיר. בשלב זה, ביקש קלנר להרחיב את השפוץ ולשבור גם קירות אמבטיה. לואיס נחקר בדבר השוני בין הצעת המחיר לעדכונים שלאחר מכן ובנקודות רבות הודה כי החישוב מוטעה ולא ידע לספק הסברים בדבר כפל תמחור בגין סעיפי עבודה שונים אשר לכאורה מופיעים כבר בהצעת המחיר או בעדכון הקודם. (ראו עדותו הבעייתית בנושא זה בעמ' 14 לפרוטוקול ובפרט תשובותיו בשורות 12,16,19. )

לאור האמור, הוכח כי בוצעו עבודות אינסטלציה, גבס, שיפוץ אמבטיה, שיש בחלונות אך לא הוכח המחיר שסוכם עבור עבודות אלו, לא הוכח כיצד נקבע המחיר ולא ברור מה היקף העבודות הנוספות שבוצעו בפועל.
המחדלים הנובעים מאי החתמת הנתבעים על תוספות אלו, היעדר תיעוד וחישוב עבור התוספות והטעויות הרבות שהתגלו בעדכונים שהוצגו מקומם להיזקף לחובת התובע.

נוכח חוסר האפשרות לאמוד במדויק מהן התוספות שבוצעו בהתייחס להצעת המחיר מחד, אך בשים לב להודאת בעל דין מטעם הנתבע כי עבודות אלו אמנם בוצעו מאידך, יש לאמוד את תוספת התשלום בגין מכלול העבודות שביצע התובע מעבר להצעת המחיר בסך כולל של 30,000 ₪.
אומדנה זו מבוססת על השוואה בין סעיפי הצעת המחיר לעדכונים, תוך בחינת הסעיפים אשר לגביהם הוסכם מחיר לנקודה או למ"ר, אל מול התוספות שהוכח כי בוצעו בפועל וביטול אותם סעיפים אשר לכאורה נראה כי נרשמו בכפל או אגב טעות חישוב.

ציוד התובע
התובע טוען כי נותר ציוד יקר ערך בדירת הנתבעים אשר קלנר לא איפשר לו להוציא ונעל בפניו את דלת הדירה באופן פתאומי וחסר תום לב.
לתמיכה בטענה מצרף התובע אישור על הגשת תלונה ביום 16.7.13 (נספח יא' לתצהיר התובע) וכן צורפה הצעת מחיר לרכישת כלי עבודה מיום 11.6.13 לפיה שווי הציוד נאמד בסך 5590 ₪ (נספח ט' לתצהירי התובע וסעיף 28 לתצהירי התובע ולואיס).

התובע ציין כי במקביל לעבודה בדירת הנתבעים ביצע עוד פרויקט או שניים וכי הציוד שבעסקו זהה ונעשה בו שימוש משותף לכל הפרויקטים הפעילים (עמ' 17 לפרוט' בש' 4-9). התובע אישר כי באותה עת לא היו לעסקו מחסנים לאחסון הציוד.

קלנר הודה כי כאשר מנע מן התובע ולואיס כניסה לדירה, נשאר ציוד בדירה, אולם טוען להיקף ציוד שונה. ראו בעמ' 21 לפרוט' בש' 11-10:
"ש. האם אתה מחזיק ציוד וכלי עבודה השייכים לתובע?
ת. נשארו שם כמה קופסאות צבע, מברשות שבורות וזה מה שנשאר"
טענתו של קלנר מהווה מעין טענת הודאה והדחה. אף שהוא לא הודה כי התובעים השאירו את הציוד לו הם טוענים, הוא הודה כי כאשר מנע מהם גישה לדירה, נשאר ציוד כלשהו בדירה. מאחר שהשליטה על הדירה היה של קלנר החל משלב זה, הוא יכול היה לתעד את מה שנשאר, אולם הוא לא הציג כל תיעוד לביסוס הפרטים שסיפק בנוגע למה שנשאר מטעם התובע בדירה.

מנגד, מתעורר ספק ניכר בדבר היקפו וטיבו של הציוד שנותר בדירה אף לגרסת התובע.
ראשית, גרסת התובע 'לבשה' גוונים שונים מעת פריצת המחלוקת ועד ניהול ההליך דנן.
עובר להגשת התביעה, בשלהי חודש אפריל 2013, התייחס התובע במרומז לציוד יקר ערך בשווי עשרות אלפי שקלים (ראו ס' 11 למכתב באת כוחו מיום 28.4.13 שצורף לתצהירו).
אם נקבל כהווייתה את גרסת התובע לפיה ניהל פרויקטים נוספים במקביל ונזקק לציוד המדובר, לא ברור מדוע המתין למעלה מחודש בפנייתו לנתבעים בעניין זה. תמוהה מכך העובדה שאת התלונה למשטרה בחר להגיש רק ביום 16.7.13.
ייתכן כי תשובה לתמיהות אלה נמצא ברשימת הציוד שמציג התובע בנספח ט' לתצהירו המלמדת על ציוד קל המתאים לעבודות גימור. שווי הציוד מגיע לכדי כ 5590 ₪ ובוודאי לא מתאים להערכה הראשונית פרי עטה של באת כוח התובע כאמור.
שנית, הצעת המחיר שצורפה נספח ט' לתצהיר ערוכה בכתב יד, אינה מהווה קבלה על תשלום ועורכה לא התייצב למתן עדות. לא הוכח קיומו של קשר כלשהו בין התנהלות הנתבעים לרשימת הציוד המתוארת, המתייחסת ככל הנראה לציוד חדש, ולא הוצג כל מסמך הנהלת חשבונות המתייחס לפחת של הציוד המדובר.

בשים לב להסתייגויות דלעיל ומאחר ועלה בידי התובע להוכיח כי ציוד כלשהו נותר בכל זאת ברשות הנתבעים שלא כדין, יש לחייב את הנתבעים בסכום כולל של 2,500 ₪ על דרך האומדנה.
בפסיקת סכום זה ניתנה התייחסות גם לציר הזמן בין מועד שלילת הגישה לדירה, מועד קבלת הצעת המחיר בנספח ט' ומועד הגשת התלונה.
הטענות בדבר נזקים שנגרמו עקב עבודת התובע
דין טענות הנתבעים במישור זה להידחות.
קלנר אישר בעדותו כי מבחינתו, שילם ללואיס את מלוא הסכום שסוכם בהצעת המחיר (עמ' 22 לפרוט' בש' 17-16). קלנר לא ידע למסור תשובה מושכלת לתהייה הכיצד זה טען כי יש תיקונים והשלמות ואף החליף מנעול ולא איפשר לתובע לבצעם נוכח כעסו על ההתנהלות, ומאידך נשא במלוא התשלום ולא נקט כל פניה או הליך בדרישה להחזר תשלום או ביצוע תיקונים.
קלנר הסביר כי אלמלא יזם התובע את התביעה דנן, אזי היה 'קובר' את הדברים, כלשונו, וכל צד היה הולך לדרכו.

אמנם, הנתבעים צירפו חוות דעת של מר גוכמן אלא שחוות דעת זו אינה מצביעה על ליקויים שנפלו בעבודת התובע וממילא חקירתו של גוכמן ערערה חלק ניכר מהטיעונים המובאים בה.
עדותו של המומחה מטעם הנתבעים לא עשתה רושם אמין ובמהלך חקירתו התברר כי חלקים ניכרים ממנה נעשו במנותק מהמציאות העובדתית בה עסקינן.
מר גוכמן העיד כי כלל לא ראה את הצעות המחיר מטעם התובע (עמ' 6 לפרוט' בש' 9-1). למרות זאת, מר גוכמן החליט לקבוע כי התובע מחויב לבצע עבודות אלה ואחרות, במנותק לחלוטין מן השאלה אילו עבודות נשכר לבצע. ראו בעמ' 6 לפרוט' בש' 10 – עמ' 17 בש' 5:
" ש. האם רטיבות יכולה להיות קשורה לעבודות של התובע ככל שהוא לא עשה עבודות בגג הבניין?
ת. אם הוא קיבל את העבודה הוא צריך להשלים אותה עד הסוף כולל איטום הגג. מה הוא יקרא למומחה אחר שהוא יעשה את זה, הוא קיבל עבודה קומפלט.
...
ש. מדוע סעיף זה קשור לעבודות של התובע?
ת. כי לא עשו טוב את אפי מים ודברים כאלה אז המים נוזלים למטה. לא עשו בליטות או דברים כאלה, המים נוזלים מהמעקה של קלנר לדייר למטה.
ש. האם בדקת שבצוע אפי מים הוא חלק ממה שהתחייב התובע לעשות?
ת. הוא חייב לעשות את זה, אפי מים זה חלק מהמקצוע והתקנות.
ש. תקן אותי אם אני טועה, אתה יוצא מנקודת הנחה שהתובע נכנס לדירה והוא צריך לעשות כל העבודה הדרושה?
ת. פחות או יותר כן.
...
ש. זאת אומרת שבהסכם כתוב שהקבלן נכנס והוא צריך לעשות הכל?
ת. לא. זה לפי דעתי.
ש. אם בהסכם היה כתוב שהוא היה צריך לשבור קירות, צבע ולצאת החוצה עדיין היית כותב אותה חוות דעת?
ת. כן. כי לא משנה מה כתוב בהסכם, הוא צריך לסדר את הדירה."
ודוק, לא מדובר ברכישת דירה חדשה. אין חולק כי התובע נשכר לבצע עבודות שיפוצים בדירה. משכך, אחריותו חלה רק לגבי אותן העבודות שנשכר לבצע. בעוד מר גוכמן מטיל עליו בחוות דעתו אחריות לתיקון כל פגם שנמצא בדירה, מבלי לבסס קשר לעבודות שבוצעו מטעם התובע בפועל.
אשר על כן, יש לדחות את טענות הנתבעים כי העבודות שבוצעו מטעם התובע בדירה גרמו לנזקים הנטענים בחוות הדעת מטעמם.

באשר לטענות בדבר הנזק שנגרם עקב ליקויים במקלחת והטענה לפיה נדרשו הנתבעים לשלם לשכנים פיצוי כספי בסך 9000 ₪ על פי פסק דין אצל המפקחת על בתים משותפים, דין טענה זו להידחות.
על פי פסק הדין שצורף (נספח ב' לתצהיר הנתבעים) מדובר בהליך שהתנהל בין השכן לבין גרניק בלבד. התביעה הוגשה בשנת 2013 בשל טענה לליקויים בדירת גרניק אשר גרמו רטיבות בדירת השכן. המפקחת מינתה מומחה לבדיקת הטענות וזה מסר חוות דעת ביום 14.1.14 ומצא כי מי רחצה חודרים דרך מישקים בין אריחי חיפוי ברצפה ובקירות המקלחת בחדר רחצה הורים של הנתבעת, ובשל כשלים במערכת האיטום , חודרים לתקרת חדר השינה של השכן.

הנתבעת ביקשה לבצע תיקון בהתבסס על ממצאי חוות דעת המומחה.
על יסוד נתונים אלו ניתן פסק דין המאפשר לגרניק פרק זמן קצוב לבצע תיקונים ומשית עליה חובת תשלום הוצאות בסך 6000 ₪.
כבוד המפקחת קבעה בפסק הדין כי בפסיקת סכום ההוצאות נתנה דעתה ל"אופן התנהלות הנתבעת בהליך, ויעידו על כך ההחלטות הרבות שנדרשתי להוציא על מנת שהנתבעת תשתף פעולה עם המומחה בתיק".

אמנם, לוח הזמנים הקצר בין מועד סיום השיפוץ (בחודש מרץ 2013) ועד הגשת התביעה בפני המפקחת ועריכת חוות דעת המומחה שם (ינואר 2014) עשוי להצביע על קשר בין עבודת התובע לכשל שהתגלה שם, אולם הדבר לא הוכח בראיות ולא ניתן לקבוע ממצאים בעניין זה על יסוד פסק דינה של המפקחת בלבד.
בנוסף, אילו אמנם היה קשר בין הדברים ולאור העובדה שניתנה לנתבעת אפשרות לתקן, ניתן היה לצרף את התובע כצד להליך או לכל הפחות להתריע בפניו על קיומו, באופן שיוכל לבדוק ולהתייחס לדברים בזמן אמת ואף לתקן, ככל שיתברר כי יש מקום לכך. העובדה שהנתבעת בחרה להתנהל ללא שיתוף התובע פועלת לחובתה ולא ניתן ל זקוף את התוצאות לחובת התובע כעת.
זאת ועוד. התשלום הכספי בו חויבה הנתבעת נבע מהתנהלות הנתבעת עצמה וחוסר שיתוף הפעולה בו לכאורה נקטה כפי שנאמר מפורשות במסגרת פסק הדין ואף מטעם זה אין מקום להשית כל חיוב לפתחו של התובע בנסיבות.

סוף דבר –

הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך כולל של 32,500 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ ובתוספת החזר האגרה ששילם התובע עבור ניהול הליך זה ושכר טרחת המומחה מטעמו, מר שטרנברג, על פי קבלה שתוצג. במסגרת פסיקת ההוצאות נתתי דעתי גם לנושא דחיית התביעה שכנגד .

הסכום ישולם לתובע עד ליום 7.11.16 שלאחר מועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איאד עוואד
נתבע: שאול קלנר
שופט :
עורכי דין: