ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש. שלמה רכב בע"מ נגד נאדיה כראנה :

בפני כבוד ה שופט הישאם אבו שחאדה

תובעים

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י עוה"ד נתן ווליצקי

נגד

נתבעים

1.נאדיה כראנה
בעצמה
2.פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ
ע"י עוה"ד אושרית יהושע

פסק דין

1. התובעת הינה בעלים של רכב (להלן: רכב 1) שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה בין רכב 1 לבין רכב אחר שבו נהגה הנתבעת 1 ואשר הינו בבעלות הנתבעת 2 (להלן: רכב 2). הנתבעת 2 הינה חברה להשכרת רכבים ואשר השכירה את רכב 2 לנתבעת 1. הנתבעת 2 שימשה כמבטחת עצמית עבור רכביה.

2. מטעם התובעת העידה נהגת רכב 1 בעת קרות התאונה. לטענתה רכב 1 עמד בחניה בחניון ובהיותו בלתי מונע. לטענתה, רכב 2 נסע לאחור ופגע עם חלקו השמאלי אחורי בחלקו הימני אחורי של רכב 1.

3. הנתבעת 2 טוענת שנתבעת 1 לא עדכנה אותה אודות התאונה שקרתה עם רכב 2 עם סיום תקופת ההשכרה והחזרת רכב 2 לידי הנתבעת 2. בנוסף, גם לאחר שהתקבלה דרישת תשלום מטעם התובעת, הנתבעת 2 פנתה לנתבעת 1 וביקשה לקבל את גרסתה לגבי אירוע קרות התאונה, אך הנתבעת 1 לא נעתרה לפנ ייה זו. על כן, הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה מטעמה בלבד ללא ייצוג הנתבעת 1 וגם שלחה הודעת צד ג' כנגדה. הנתבעת 2 טוענת שיש לפטור אותה באופן מלא מתשלום נזקי התובעת, וזאת ככל שבית המשפט יחליט שהאחריות לגרם התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 1, ויש להטיל על האחרונה את מלוא סכום הפיצוי. לחילופין, הנתבעת 2 טענה שיש להטיל על הנתבעת 1, לכל הפחות, את הוצאות המשפט שייפסקו לטובת התובעת (שכר טרחת עורך דין, אגרת בית משפט ושכר העדה מטעם התובעת).

4. הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה וגרסתה נשמעה לראשונה רק בבית המשפט. בעדותה בבית המשפט הנתבעת 1 טענה שאכן נסעה לאחור עם רכב 2, אך בנוסף גם רכב 1 נסע לאחור, ולכן האחריות לגרם התאונה צריכה להתחלק באופן שווה בינה לבין נהגת רכב 1.

5. הנני מעדיף את גרסת נהגת רכב 1, על פני גרסתה של הנתבעת 1 לעניין אופן קרות התאונה וקובע שמלוא האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 1. להלן נימוקיי:

א. הנתבעת 1 לא מסרה כל גרסה עובר למועד הגשת התביעה לנתבעת 2 לגבי אופן קרות התאונה. בנוסף, גם לאחר שנתבקשה לעשות כן לאחר שנודע לנתבעת 2 על אירוע התאונה מהתובעת, הנתבעת 1 המשיכה שלא לשתף פעולה עם הנתבעת 2. בנסיבות אלה, יש לראות את גרסתה של הנתבעת בבי ת המשפט כעדות כבושה שיש לייחס לה משקל נמוך, אם בכלל.

ב. לעומת זאת, נהגת רכב 1 מסרה הודעה סדורה לתובעת בכתב על אופן קרות התאונה ואשר תואמת את הגרסה שמסרה בבית המשפט. מכאן המשקל הגבוה שיש לייחס לעדותה.

ג. הנתבעת 1 טענה שבנוסף לבתה בת ה-14 שנים שהיתה עימה ברכב 2 בעת קרות התאונה והיתה עדה לתאונה, היה במקום קרוב משפחה בגיר, שגם הוא היה עד לתאונה. עד זה לא הובא להעיד מטעמה. בנסיבות אלה, יחול הכלל הידוע בדיני הראיות שכאשר צד לא מזמין עד חיוני מטעמו, אזי קמה חזקה שבעובדה שאילו היה מובא העד, אזי, היה מוסר גרסה שתומכת דווקא בגרסתו של הצד שכנגד. במילים אחרות, העובדה שהנתבעת 1 לא מצאה לנכון להביא את קרוב משפחתה הבגיר כעד מטעמה, יוצרת חזקה שבעובדה שאילו היה מובא, היה מוסר גרסה שתומכת דווקא בגרסתה של נהגת רכב 1.

6. לעניין הנזק, הנתבעת 1 טענה שלהתרשמותה לא נגרם נזק כלשהו לרכב 1 בעקבות התאונה. טענה זו נטענה בעלמא, כאשר מנגד עומדת חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעת 1 לא ביקשה לזמן את השמאי שערך את חוות הדעת כפי שנדרש בתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 וגם לא הציגה את התמונות של רכב 1 שלטענתה צולמו על ידה לאחר התאונה.

7. לפיכך, הנני קובע שהתובעת הוכיחה את מלוא נזקיה על פי חוות דעת שמאי. עם זאת, התובעת לא הוכיחה את ימי ההשבתה של רכב 1 ולא הציגה כל ראיה, בין לעניין מספר הימים שבהם הרכב היה מושבת לצורך תיקונו ובין לעניין עלות יום ההשבתה. על כן, רכיב ההשבתה של הרכב בכתב התביעה, נדחה.

8. נותר כעת לדון בשאלה אם יש לחייב את הנתבעת 2 בגין מלוא נזקי התובעת יחד עם הנתבעת 1, או לא. מקובלת עליי טענת הנתבעת 2 שאילו הנתבעת 1 היתה מוסרת גרסה סדורה מבעוד מועד, יתכן והנתבעת 2 היתה שוקלת את צעדיה בהתאם ומגיעה להסדר פשרה עם התובעת עוד בטרם הגשת התביעה, ובדרך זו חוסכת הטלת הוצאות משפט עליה ועל הנתבעת 1. יחד עם זאת, לא התרשמתי שזהו מסוג המקרים המיוחדים והחריגים שמצדיקים להטיל על הנתבעת 1 את מלוא הנזקים שנגרמו לרכב 1. הנתבעת 2 משמשת כמבטחת עצמית עבור רכב 2. כידוע, מתן פטור מלא למבטח מלשאת בנזק שנגרם ע"י המבוטח כלפי צד ג', כאשר המבוטח שילם את הפרמיה במלואה ואף נוצר אצלו אינטרס הסתמכות שנהיגתו מבוטחת, הוא צעד חריג ונדיר.

9. באיזון שבין טענות הנתבעת 2 כלפי הנתבעת 1, לבין חובותיה כמבטחת כלפי הנתבעת 1, סבורני שיש לקבל את הטענה החלופית של הנתבעת 2. הווה אומר, הנזקים שנגרמו לתובעת על פי חוות דעת שמאי, ישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעות 1 ו-2, כאשר הנתבעת 2 היא זו שתישא בתשלום בפועל. לעומת זאת, הוצאות המשפט יוטלו על הנתבעת 1 באופן בלעדי.

10. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

א. הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של 2,009 ₪ בגין הנזק לרכב 1 על פי חוות דעת שמאי וכן את הסך של 517 ₪ בגין שכר טרחת השמאי. סכומים אלה ישולמו ישירות לתובעת ע"י הנתבעת 2.

ב. הנתבעת 1, לבדה, תשלם לתובעת את הוצאות המשפט בדמות שכר טרחת עו"ד בסך של 1500 ₪, אגרת בי ת משפט בסך של 379 ₪ וכן הוצאות העדה מטעם התובעת בסך 450 ₪.

11. הסכומים שצוינו לעיל ישולמו עד ליום 20.11.16 וממועד זה ואילך יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש. שלמה רכב בע"מ
נתבע: נאדיה כראנה
שופט :
עורכי דין: