ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ נגד גור צבר :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה רבקה ארד

מבקשים

  1. נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל (קרני שומרון) בע"מ
  2. יואל נדב

נגד

משיב
גור צבר

החלטה

לפני בקשה לביטול עיקול.
המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה ע"ס 745,177 ₪ ובצידה בקשה להטלת צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

עיקר טענות המשיב
המשיב, שהינו עו"ד ונוטריון, העניק למבקשים שירותים משפטיים שונים לאורך השנים בעסקאות נדל"ן, לרבות מתן אישורי חתימה נוטריונים, תרגום ועוד.
המבקש עוסק ברישום מקרקעין בלתי רשומים באזור יהודה ושומרון באמצעות חברות שונות בשליטתו, כשהמבקשת היא החברה העיקרית.
בין המבקשים לבין מר איברהים חליל תורקי אלבטיינה (להלן: אברהים או אלבטיינה) נחתם הסכם למכר זכויותיו בחלקה 126 בגוש 9 באדמות נעלין (להלן: המקרקעין). בינואר 2009, נחתם יפוי כח נוטריוני לעסקה זו שמספרו 20-501 אשר אומת מול המשיב.
ב-21/4/10 פנה המבקש למשיב וביקש לערוך פגישה עם אלבטיינה בנוכחותו, מאחר והיה ביניהם סכסוך לגבי קיום החוזה. במהלך הפגישה, דרש אלבטיינה לקבל תשלום מיידי בסך 300,000 ₪ שאחרת יבטל את העסקה. לכן, ביקש המבקש מהמשיב כי ילווה למבקשים 300,000 ₪ וישלמם ישירות לאלבטיינה. לאור הסכמת המשיב, ביום 23/4/10 נחתם כתב הוראה בלתי חוזרת ע"י אלבטיינה בו אישר קבלת 300,000 ₪ והורה למבקשת להשיב למשיב את הסכום הנ"ל מתוך התמורה בתוספת עמלה בסך 30,000 ₪. כן סוכם כי אם לא תושב ההלוואה תוך 30 ימים, תתווסף ריבית של 1% לחודש (כתב ההוראה הבלתי חוזרת צורף כנספח ג' לבקשה).
המבקשת חתמה על אישור על קבלת ההוראה הבלתי חוזרת, והתחייבה לשלם ישירות מן התמורה סך של 300,000 ₪ לידי המשיב כאשר במסמך עליו חתומה המבקשת נקבע כי תאריך הפרעון יהא במועד פתיחת תיק הרישום במנהל האזרחי. על גבי המסמך חתם המבקש על ערבות אישית להתחייבות המבקשת (נספח ד' לבקשה).
בשלב מסויים, התברר למשיב כי כבר ביום 30/8/10 נפתח תיק לרישום ראשון של המקרקעין שמספרו 10/09. לכן פנה למבקש פעם אחר פעם וביקש כי ישיב לידיו את כספי ההלוואה אך המבקש השיב כי הוא מקדם את תיק הרישום וכי בזמן הקרוב ירשמו את המקרקעין ואז ידאג להעביר למשיב את התשלום. לאור ההיכרות רבת השנים בין הצדדים, סמך המשיב על המבקש ונתן לו ארכה אחר ארכה.
בחודש יוני 2016 נמסר למשיב מכתב מהמנהל המיוחד בתיק פש"ר 28117-02-16 ממנו התברר למשיב כי קיים תיק פש"ר כנגד המבקש. במסגרת מכתב זה התבקש המשיב להציג אישורים נוטריונים שערך עבור המבקש. אז, לטענת המשיב, התגלו לו מספר מעשים פליליים של המבקש ובניו בזיוף חתימות המשיב ומסמכים שונים בגינם הגיש תלונה במשטרה.
לאחר שהתברר למשיב קיומו של תיק הפש"ר, נחשף המשיב לחברות רבות שהקים המבקש בארץ ובחו"ל לצורך ניהול עסקאות המקרקעין בהן הוא מעורב, חברות המנהלות חשבונות בחו"ל, התנהלות המעידה על נסיון להקשות על המעקב אחר פעולות וכספים.
עוד נטען כי המבקש עושה שימוש בחברות הרבות שבשליטתו כדי להבריח נכסים בין החברות השונות ולרוקנן מפעילות ונכסים במקרה הצורך. דוגמה לכך הינה בהתנהלות המבקש בחברת המבקשת. בעת הקמת המבקשת הוחזקו 99 מתוך 100 מניותיה על ידי המבקש ומניה אחת על ידי בנו, אלרועי נדב. לאחר שהחלו הליכים משפטיים כנגד המבקשים על ידי חנוך אייקנהולץ, העביר המבקש 95 ממניות לחברה זרה. כך גם נכס מקרקעין רשום רק על ידי רעייתו של המבקש אף שהם נשואים עשרות שנים.
לאור האמור ונוכח הליכי פש"ר של המבקש ואף של המבקשת אשר הסתיימו לאחר תשלום, ריבוי נושים וחובות, הוגשה התביעה ועימה בקשה להטלת צו עיקול זמני.
עת הוגשה הבקשה הראשונית, התבקשו השלמות שונות. ביום 4/7/16 ניתן צו ארעי.

עיקר טענות המבקשים
ביום 6/9/16 הוגשה בקשה לביטול עיקול נתמכת בתצהיר המבקש.
הצו והמסמכים שיש למסור על פי תקנה 370 לתקסד"א לא נמסרו למבקשים אשר איתרו את המסמכים בתיק בית המשפט לאחר שקיבלו רק עותק מכתב התביעה והבקשה למתן צו עיקול.
ב"כ המשיב הינו מתחרה עסקי של המבקשים ועושה שימוש ציני במשיב שהינו אדם מבוגר שגילו מעל 90 ולאחר אירוע מוחי קשה.
התביעה והבקשה הוגשו בחוסר תום לב ובעת שהמשיב מודע להליכי פש"ר כנגד המבקש והגישו טרם שבוטל צו הכינוס ביום 4/7/16.
התובענה עוסקת בטענה למתן הלוואה. עם זאת, כלל המשיב בבקשה נושאים שונים כגון טענות זיוף חתימות, טענות שלגביהן לא התבקש כל סעד. לכן, מדובר בגיבוב טענות סרק שאין בינן לבין המערכת העובדתית מאום אשר אוזכרו כדי לזרות חול בעיני בית משפט.
במשך שנים העניק המשיב למבקשת שירותי נוטריון. בין המבקשת לבין איברהים נכרת הסכם. המשיב יצג את אברהים בהסכם האמור. לא היה כל סכסוך בין המבקשת לבין אברהים והמבקש לא ביקש בשום שלב מהמשיב כי ילווה למבקשים כספים ויעבירם לאברהים.
במסגרת יחסיהם הקרובים של המשיב ואברהים, הלווה המשיב לאברהים סכום כסף. במסגרת הסכם המכר בין אברהים לבין המבקשת, אברהים היה זכאי לקבל כספים ועל כן אברהים המחה למשיב את זכותו לקבל כספים מאת המבקש עד סכום של 300,000 ₪.
למבקשים ידוע שבתחילה ביקש המשיב מאברהים שתירשם לטובתו הערת אזהרה על המקרקעין להבטחות החזר ההלוואה. על אף שהערה כאמור לא נרשמה ולא נמסרה למשיב כל בטוחה מאת אברהים בגין ההלוואה, עדין המשיב העניק את ההלוואה בסך 300,000 ₪ לאברהים, זאת מפאת היחסים הקרובים ששררו ביניהם.
למעשה, כל חלקה של המבקשת בהלוואה שהלווה המשיב לאברהים היה בכך שהיא חתמה על כך שהיא מודעת להמחאת זכותו של אברהים לקבל מהמבקשת 300,000 ₪ למשיב.
מלבד העובדה שאין יריבות בין המבקשים למשיב, באשר המשיב לא הלווה למבקשים מאום, ממילא המועד לקיום המחאת הזכות טרם התגבש. בכתב המחאת הזכות נספח ג' נכתב כי סכום ההלוואה הינו "עד לרישום בטאבו" של הנכס, ולא מועד פתיחת תיק רישום במנהל האזרחי, כטענת המשיב.
עוד מפנים המבקשים לנספח ה' לבקשה – מכתב מדצמבר 2014 שם מציין המבקש כי יפעל על פי ההוראה הבלתי חוזרת שאברהים חתם עליה ושהחוב של אברהים ישולם "מיד עם אישור הועדה". המבקשים טוענים כי אישור הועדה לרישום ראשון של המקרקעין לרישום בטאבו ולאחר תשלום מס רכישה רק היא למעשה המועד שבו ניתן יהיה לרשום את הנכס בטאבו, כאמור בנספח ג'.
כיוון שטרם הגיע המועד לרישום בטאבו, טרם הגיע המועד לביצוע ההמחאה על פי כתב ההוראה הבלתי חוזרת ולכן אין למשיב עילת תביעה כנגד אברהים ומקל וחומר כנגד המבקשים.
לו היה אמת בטענות המשיב והמועד בו התגבשה המחאת החוב היה באוגוסט 2010, אזי הבקשה לוקה בשיהוי.
לא הוכח יסוד ההכבדה מקום שהמשיב עצמו מאשר שבשליטת המבקש חברות שונות. עוד מאשר המשיב כי המבקשת שילמה לנושה שלה 5 מליון ₪. כך גם המבקש שילם לנושה 7 מליון ₪ ובכך הוביל לביטול צו הכינוס.

דיון והכרעה
על המבקש להטיל צו עיקול זמני לשכנע את בית המשפט בקיומה של עילת תביעה, זאת באמצעות ראיות מהימנות לכאורה ( תקנה 362( א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: התקנות). כמו כן, על מבקש הצו להראות בראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין ( תקנה 374( ב)). יסוד ההכבדה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה וביכולתו הכלכלית של הנתבע ( רע"א 6614/06 כפרית תעשיות בע"מ (1993) נ' icc industries inc). בבוא ביהמ"ש לקבוע את טיב הסעד, היקפו ותנאיו, עליו לבצע איזון אינטרסים בין הנזק שיגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד הזמני ( תקנה 362( ב)(1)). עוד על בית המשפט לשקול האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק בנסיבות הענין ואינו במידה העולה על הנדרש ( תקנה 362( ב)(2)).
בדין נחקרו המשיב והמבקש וכן נחקר בנו של המשיב, מר מנשה צבר.

ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה
המשיב תמך בקשתו במספר מסמכים, בהם 2 מסמכים מהותיים. מדובר במסמכים דומים אשר בכמה עניינים נוסחם שונה. מפאת חשיבותם אביאם כלשונם. השינויים בין הנוסחים מודגשים ( ההדגשה אינה במקור).
בנספח ג' לבקשה, הנושא תאריך 23.4.10, נרשם:
"לכבוד
עו"ד גור צבר
...
הנדון: כתב הוראה בלתי חוזר
אני הח"מ איברהים חליל טורקי אלבטיינה דרכון ירדני ... ( להלן: "המוכר") מתחייב ומאשר כי קיבלתי ממך ביום 21/4/2010 סך 300,000 ₪ כהלוואה עד לרישום בטאבו של הנכס הידוע כחלקה 126 בגוש 9 באדמות נעלין.
הנני מורה בהוראה בלתי חוזרת לחברת נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ ... לשלם לך מן התמורה המגיעה לי בגין הנכס הנ"ל ישירות את הסכום הנ"ל בצירוף סך של 30,000 ₪.
______________
איברהים ח'ליל טורקי אלבטיינה

אני הח"מ עו"ד גור צבר מראשל"צ, מאשר בזה כי ביום 23.4.10 התייצב בפני מר איברהים ח'ליל טורקי אלבטיינה... וחתם על הסכם זה בפני לאחר שתרגמתי והסברתי לו.
______________
עו"ד גור צבר
אני הח"מ חברת נחלה קרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ... מאשרת בזה קבלת הוראה בלתי חוזרת ממר איברהים ח'ליל טורקי אלבטיינה ... אשר מכר לנו את הנכס הידוע כחלקה 126 בגוש 9 מאדמות נעלין ומתחייבת לשלם ישירות מן התמורה המגיעה לו בגין הנכס הנ"ל לעו"ד גור צבר מראשל"צ.
______________
נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ"

כל המקומות המיועדים לחתימה חתומים.

בנספח ד' לכתב התביעה, הנושא אף הוא תאריך 23.4.10 , נרשם:
"לכבוד
עו"ד גור צבר
...
הנדון: כתב הוראה בלתי חוזר
אני הח"מ איברהים חליל טורקי אלבטיינה דרכון ירדני ... ( להלן: "המוכר") מתחייב ומאשר כי קיבלתי ממך ביום 21/4/2010 סך 300,000 ₪ כהלוואה עד למועד פתיחת תיק הנכס הידוע כחלקה 126 בגוש 9 באדמות נעלין.
הנני מורה בהוראה בלתי חוזרת לקונה של הנכס הנ"ל חברת נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ ... לשלם לך מן התמורה המגיעה לי בגין הנכס הנ"ל ישירות את הסכום הנ"ל בצירוף סך עמלה של 30,000 ₪ עד 30 יום, במידה ולא יסתיים אשלם סך 1% ריבית חודשית עד מועד פתיחת התיק במנהל יו"ש.
___________
איברהים ח'ליל טורקי אלבטיינה

אני הח"מ עוד גור צבר מראשל"צ, מאשר בזה כי ביום _______ התייצב בפני מר איברהים ח'ליל טורקי אלבטיינה... וחתם על הסכם זה בפני.
___________
עו"ד גור צבר
אני הח"מ חברת נחלה קרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ... מאשרת בזה קבלת הוראה בלתי חוזרת ממר איברהים ח'ליל טורקי אלבטיינה ... אשר מכר לנו את הנכס הידוע כחלקה 126 בגוש 9 מאדמות נעלין ומתחייבת לשלם ישירות מן התמורה המגיעה לו בגין הנכס הנ"ל לעו"ד גור צבר מראשל"צ סך 300,000 ₪ בצירוף המפורט לעיל מיד עם פתיחת התיק במנהל יו"ש.
_____________
נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ

אני הח"מ יואל נדב ... ערב בזה להתחייבות חברת נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ... דלעיל.
__________
יואל נדב"

בנספח ד' מופיעות רק חתימות המבקשים. המשיב ואלבטיינה אינם חתומים.
משני המסמכים עולה כי המשיב הלווה לאלבטיינה 300,000 ₪ בניגוד לטענתו בבקשה לפיה המבקשים הם הלווים. המשיב טען בחקירתו כי נספחים ג'-ד' נערכו ע"י המבקש והוצגו לו כשהם כבר מודפסים. יש ממש בטענת המשיב לפיה מקום שהמסמך עניינו הלוואה מהמשיב לאלבטיינה והמשיב, עו"ד ונוטריון, מאשר בחתימתו כי תרגם המסמך לאלבטיינה והחתימו עליו, קשה לקבל טענת המשיב כי המסמך אינו משקף את הדברים. אולם, בשלב זה של ההליך, לא מצאתי להתעכב על עניין זה, מקום שגם אם מדובר בהלוואה לאלבטיינה, כפי המצויין בנספחים ג'-ד', עדיין יש בנספחים הללו התחייבות של המבקשים להעביר כספים למשיב בהתקיים תנאים שונים.
בעניין זה קיים שוני בין הנספחים. בעוד שבנספח ג' נקבע כי ההלוואה תוחזר עם הרישום בטאבו, בנספח ד' נקבע כי הדבר יעשה עם פתיחת תיק הנכס במנהל יו"ש. בשלב זה של ההליך לטעמי שוני זה אינו מעורר קושי ממשי שכן אין מחלוקת בין הצדדים כי האדמות ביו"ש אינן רשומות בטאבו וכי מדובר בתהליך ארוך מאוד עד לרישום הקרקעות הללו, אם בכלל. נכונה אני להניח לצורך שלב זה כי הוסכם שהתשלום יבוצע עם פתיחת התיק במנהל יו"ש, כפי המופיע בנספח ד', עליו חתומים שני המבקשים.
הנחה זו מקבלת ביסוס משמעותי מטיעוני המבקש. בעוד שבבקשתו לביטול העיקול, אשר נתמכה בתצהירו, לא התייחס המבקש ולו במילה לנספח ד', לא מצא לטעון דבר ביחס אליו ואף לא התייחס לשוני הקיים בין שני הנספחים, בדיון טען המבקש בחקירתו כי נספח ד' הוא מסמך מזוייף, כפי שטען בכתב ההגנה אשר הוגש יום לפני הדיון.
מקום שהמשיב מבסס תביעתו ובקשתו למתן צו העיקול על נספח ד', ההתעלמות ממנו בבקשה תמוהה. כך גם עיתוי העלאת טענת הזיוף כאמור לעיל מעלה קושי בגרסת המבקש. טענת זיוף הינה טענה נכבדה אשר מתבקש שתמצא ביטוי ראוי בבקשה לביטול עיקול. העובדה כי לא כך הוא פועלת לחובת המבקש.
המשיב צרף החלטה מיום 30.3.15 של הוועדה לרישום ראשון לנכסי דלא ניידי שטרם נרשמו – בית אל ביחס לכפר נעלין, גוש 9 חלקה 126 בה צויין מס' התיק: 10109. המבקשת בהליך האמור הינה חב' נחלה הקרן לגאולת אדמות ישראל ( קרני שומרון) בע"מ והמתנגדים הינם אברהים ח'ליל בטאיינה ואח'. עוד צורף פרוטוקול ישיבה יום 2.11.15 של אותה ועדה ביחס למקרקעין המדוברים בה נכחו המבקש והמשיב. ליד שמו של המשיב צויין: "נוכח ע"מ לשמוע ולמסור למתנגד 1 את הקורות בישיבה". כאמור, מתנגד 1 הינו אברהים ח'ליל בטאיינה.
מהמסמכים הללו עולה כי נפתח תיק רישום ראשון למקרקעין ולכאורה, עפ"י נספח ד', התגבשה הזכות להעברת הכספים מהמבקשת למשיב, כשהדבר בידיעת המשיב והמבקש.
כאמור, המחלוקת בין הצדדים האם מדובר בהלוואה שהלווה המשיב לאברהים, כטענת המבקש, או שמא בהלוואה של המשיב למבקשים, כטענת המשיב, אינה דרושה להתייחסות בשלב זה, מקום שגם לשיטת המבקשים כתב ההוראה הבלתי חוזר תקף ולפיו זכאי המשיב לכספים, כאשר המחלוקת היא בעיתוי. כאמור, די באמור מעלה כי לקבוע כי לצורך הליך זה הונחו ראיות מהימנות לכאורה לטענת המשיב לפיה המועד הקובע הינו מועד פתיחת תיק רישום ראשון וכי זה נפתח טרם 30.3.15.
מסקנה זו מקבלת חיזוק מחקירת המבקש. המבקש העיד על עצמו כמי שמנהל עשרות תיקי רישום ( ע' 8 ש' 9-10). בעדותו טען כי לא נפתח תיק לרישום ראשון של המקרקעין ( ע' 11 ש' 6-7). כאשר הופנה לפרוטוקול האמור, השיב כי אינו יודע איך הבקשה נקראת ( ע' 11 ש' 10-15). מצופה כי נוכח נסיון רב בענייני רישום קרקעות ביו"ש, המבקש יכיר את שם הבקשה. אלא שהמבקש התחמק ממתן תשובה ישירה לשאלות בעניין זה, כאשר, כאמור, מנספחי הבקשה עולה כי נכח בדיון של הועדה לרישום ראשון ביחס למקרקעין, פרוטוקול המלמד באופן ברור כי נפתח תיק רישום למקרקעין והמבקש עצמו הגיש תצהיר תומך בבקשה לרישום ראשון ( מש/2) לפיו: "הנני מגיש תצהירי זה למנהל האזרחי ביהודה ושומרון עבור תיק רישום 10109 ביחס למקרקעין...". דהיינו, תשובות המבקש כי לא נפתח תיק רישום לא תאמו מסמכים שהוא עצמו הגיש.
מעבר לדרוש, המבקש יכול היה בנקל לצרף את הסכם המכר בינו לבין אלבטיינה ממנו ניתן היה ללמוד על סדרי התשלום ומועדו והיה בכך לשפוך אור על שאלת התשלום שהוא לב העניין בהליך זה.
מכאן שלמרות הקשיים בגרסת המשיב לעניין הלוואה למבקשים, ניתן לקבוע כי המשיב הניח ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה לפיה התגבשה זכותו לקבלת כספים מכח המחאת הזכות נספח ד'.

הכבדה
כאמור, בעת הגשת התביעה כנגד המבקשים, עמד כנגד המבקש תיק פש"ר אשר צו הכינוס שניתן במסגרתו בוטל ביום 4.7.16, היום בו ניתן הצו הארעי. בהחלטת נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, כבוד השופט א. אורנשטיין, מיום 4.7.16, תואר כי ביום 8.5.16 ניתן כנגד המבקש צו כינוס, ללא התנגדותו, נוכח בקשת כינוס שהגישו שני נושים של המבקש בגין חוב של כ-7 מליון ₪ מכח פסק בוררות. המבקש פרע את החוב האמור ולכן ביקש לבטל את צו הכינוס. ביהמ"ש מציין כי למבקש חובות נטענים, אשר פרט לאחד, אינם מושתתים על הכרעות שיפוטיות ובחלקם מצויים בהתדיינות משפטית. נושה אחד בלבד אוחז בפסק דין לפיו על המבקש לשלם 236,000 ₪. סכום זה הופקד בקופת בית המשפט. בנסיבות אלו ביהמ"ש המחוזי ביטל בהחלטתו האמורה את צו הכינוס תוך שהוא קובע ביחס לכושר פרעונו של המבקש:
"טעם נוסף התומך במסקנה הינו שהחיוב הכספי הניכר שהושת על החייב לטובת הנושים שהגישו את בקשת הכינוס נפרע דבר המבסס את כושר הפירעון של החייב, לא כל שכן שהפקיד בימים אלו מאות אלפי שקלים נוספים להבטחת פירעון החוב שמגיע לנושה שיש בידו פסק דין נגדו".
הנה כי כן, לאחרונה פרע המבקש חובות העולים על 7 מליון ₪, פרעון אשר ביהמ"ש המחוזי התייחס אליו כמבסס כושר פרעון של המבקש המצדיק ביטול צו כינוס.
כלומר, האף שלפנינו תביעה בסכום נכבד, למעלה מ-700,000 ₪, מקום שהוכח כי רק לאחרונה פרע המבקשת פסקי דין בסכומים העולים על 7 מליון ₪, לא די בסכום התביעה כדי לבסס חשש הכבדה.
מעבר לכך, טענות המשיב אודות התנהלות מפוקפקת של המבקש בהפעלת החברות שבשליטתו לא נתמכו בראיה וב"כ המשיב לא חקר את המבקש בעניין זה ובעניין ההכבדה בכלל. כך גם, טענות המשיב אודות נכסים רבים של המבקש מצביעות אף הן על כושר פרעון.
לאור האמור, המשיב לא הניח ראיות מהימנות לכאורה לביסוס יסוד ההכבדה על ביצוע פסה"ד.

שיהוי
ברע"א 5240/92 חלמיש חברה ממשלתית עירונית נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ, נקבע לעניין שיהוי:
"על המבקש צו ביניים מוטלת חובה לשכנע את בית המשפט בדוחק הנסיבות, שיש בו כדי להצדיק את ההתערבות המוקדמת. מבקש שהישהה את בקשתו איננו יוצא ידי חובה זו, שהלוא בעצם השיהוי יש משום ראיה לסתור את טענתו, שהצו חיוני ונתינתו אינה סובלת דיחוי".
כאמור, לשיטת המשיב, המועד בו קמה זכותו לקבלת הכספים בגינם הוגשה התביעה הינו מועד פתיחת תיק רישום ראשון באוגוסט 2010 . מהראיות שהציג המשיב, המשיב ידע על פתיחת התיק לכל המאוחר בחודש יולי 2015 שכן נכח בישיבת הועדה לרישום ראשון במועד זה. מאז ועד הגשת התביעה חלפה כשנה.
מטענות המשיב עולה כי פנה אל המבקש בדרישות תשלום עוד קודם לכן, דרישות שלא נענו ע"י המבקש ( ר' למשל מש/1 מכתב מיום 25.5.14). בנסיבות אלו, לא ברור מדוע התביעה הוגשה רק במועד שהוגשה והטענה בבקשה לפיה התביעה הוגשה בעקבות פניית המנהל המיוחד אינה מתיישבת עם דרישות של המשיב, לטענתו עוד בשנת 2014, לתשלום החוב.

מאזן הנוחות
במכלול הנתונים שהוצגו, כאשר מחד הונחו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ומנגד לא הוכח יסוד ההכבדה והשיהוי בו לוקה הבקשה, אינני סבורה כי מאזן הנוחות מצדיק הותרת הצו על כנו.

סוף דבר
בנסיבות אלו, אני מורה על ביטול הצו מיום 4.7.16 .
נוכח התוצאה אליה הגעתי, אינני נדרשת לטענות המבקשים אודות פקיעת הצו הזמני נוכח אי המצאה. רק אציין בהקשר זה כי מקום שהמבקשים, אשר על נכסיהם הוטל צו עיקול, טוענים להעדר המצאה כדין של הצו ונספחיו, מתבקש כי המשיב יספק אסמכתאות לטענתו כי ההמצאה בוצעה כדין, דוגמת אישור מסירה ותצהיר המוסר לכל המאוחר הדיון בבקשת הביטול . אסמכתאות אלו לא הוצגו. מנגד ראוי לציין את המגמה המהותית בפסיקה לפיה אין להתפס לטענות פרוצדורליות בהקשר זה מקום שפקיעה מטבע הדברים עשויה להוביל לבקשה חדשה להטלת צו עיקול וכך להאריך את ההליך, וממילא עניין זה מסור בכל מקרה לסמכותו הטבועה של ביהמ"ש ( ראו למשל בעניין זה החלטת כבוד השופט צ. זילברטל בש"א ( מחוזי י-ם) 3559/06 TONEDOOR LTD נ' יו בנק בע"מ (17.12.06)).
הערבויות שהופקדו ע"י המשיב יושבו בהתאם לתקנות 370-371 לתקנות.
המשיב ישא בהוצאות המבקשים בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נחלה - הקרן לגאולת אדמות ישראל בע"מ
נתבע: גור צבר
שופט :
עורכי דין: