ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ש נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

א.ש
ע"י ב"כ עוה"ד צחית עופר ורויטל הורוביץ

נגד

המשיבה

שומרה חב' לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד זיו מנדלוביץ

בית משפט קמא נימק החלטתו ובוודאי שאין עסקינן בהחלטה החורגת מהסבירות באופן המצדיק התערבות.

החלטה

1. לפני בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט יובל גזית) מיום 20/7/16 בת.א. 30607-02-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל בתחום הנוירולוגי.

2. התביעה בבית משפט שלום היא תביעת נזקי גוף לפי חוק הפלת"ד בגין תאונת דרכים מיום 24/12/13.
התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.
ביום 8/7/15 נבדקה המבקשת ע"י אורתופד מטעם המל"ל אשר קבע, כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 37 (7) א' לקובץ תקנות המל"ל.
ביום 8/10/15 נבדקה ע"י נוירולוג אשר קבע, כי לא נותרה לה נכות נוירולוגית צמיתה בגין התאונה.

3. המבקשת הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור בתחום האורתופדי. בקשתה התקבלה ע"י כבוד השופט גזית בהחלטה מיום 15/6/16.
לאחר מכן הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור בתחום הנוירולוגי. נטען, כי בהחלטה בעניין האורתופדי כבר קבע בית משפט כי לא ברור אם בפני הועדה עמד כל החומר הרפואי (קביעה שהמבקשת חולקת עליה עובדתית) אך מפרוטוקול הועדה עולה שלא עמד בפני הועדה תיקה של המבקשת כלל אלא רק פרוטוקולים של ועדות קודמות.
נוירולוג הועדה רק עיין במכתב שחרור מבית חולים מיום 25/12/13 ועל בסיסו שלל קשר סיבתי בין כאב ראש מהם סובלת המבקשת ובין התאונה.
המשיבה התנגדה לבקשה. נטען, כי בבקשה שהוגשה בעניין האורתופדי אישרה המבקשת כי בפני האורתופד עמד תיקה הרפואי ועתה היא טוענת טענה סותרת, מה עוד, שמתיק המל"ל עולה מפורשות, כי תיעוד רפואי שעמד בפני המומחים שקדמו לנוירולוג עמד גם בפני הנוירולוג של הועדה.
כבוד השופט גזית בהחלטתו מיום 20/7/16 דחה את הבקשה בקובעו ,כי ניתן ללמוד מהמסמכים, כי הוועדה עיינה בכל החומר הרפואי ולא רק בטופס השחרור מבית חולים וציין, כי גם המבקשת בבקשתה בעניין האורתופדי אישרה כי בפני הועדה עמד מלוא תיקה הרפואי. לא נמצא כי נפל פגם בהליך הועדה או טעם אחר המצדיק הבאת ראיות לסתור ולפיכך נדחתה הבקשה.

מכאן הבר"ע שלפני.

3. בבר"ע מפרטת המבקשת באמצעות באי כוחה אילו טעויות נפלו לטעמם בהחלטת בית משפט קמא, לרבות טענה ולפיה נטען ע"י המשיבה כי המבקשת ביצעה C.T. בשנת 2010 שעה שעובדתית היא לא ביצעה C.T. שכזה. (זאת בנוגע לנושא האורתופדי) וכי בעניינינו ברור כי התיק הרפואי של המבקשת לא עמד בפני הנוירולוג (להבדיל מהועדה האורתופדית) וכי יש לבטל ההחלטה.

4. לאחר עיון בבקשה ונספחיה הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובה מהנימוקים כדלקמן:

א) אין מחלוקת על כך שהבאת ראיות לסתור מתאפשרת רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו" לפי סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד וכי הדבר מתאפשר רק במקרים מיוחדים וחריגים. (וראה לעניין זה: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מח (4) 77, 82 ) וכי מקרים אלו יכולים להתקיים גם כאשר עולה שהבירור הרפואי בפני ועדת המל"ל לא היה שלם ויתכן שאינו משקף את המצב הרפואי לאישורו.
וראה לעניין זה: רע"א 3233/94 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלבינסקי חיים.

בית משפט קמא נימק החלטתו ובוודאי שאין עסקינן בהחלטה החורגת מהסבירות באופן המצדיק התערבות.

ג) בנוסף, על המבקש רשות ערעור על החלטות ביניים להראות כיצד עניינו נכנס בין אותם "מקרים נדירים בהם "עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי"" (ראו רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כבוד השופט צ' זילברטל (8.2.15)).

בתחום האורתופדי קיבל כבוד השופט גזית את טענות המבקשת ואילו בתחום הנוירולוגי לא מצא לנכון לקבל את הטענות.
אינני סבורה, כי עסקינן במקרה הנדיר שבו דחיית ההשגה על ההחלטה לשלב הערעור תגרום לנזק של ממש.
כל הטענות תוכלנה להישמע, במידת הצורך, במסגרת ערעור על פסק הדין.

5. בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון ליתן רשות לערער.

6. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

7. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: א.ש
נתבע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: