ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאפור רחמני נגד רוזן יאן :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

שאפור רחמני
ע"י עו"ד יובל חרש

נגד

המשיב

רוזן יאן

בית המשפט הדגיש, כי הוא דן רק בסוגיה של נזקי רכוש ולא נזקי גוף. העדיף את גרסתו של המשיב – התובע בדבר הנסיבות וציין כי גרסתו של המבקש לא היתה עקבית. התקבלה גרסת המשיב, כי המבקש פעל בניגוד לחוק בעת האירוע וניתן ליחס לו אחריות לנפילתו של התובע – המשיב מהקטנוע שלו גם בהעדר מגע בין הרכב לקטנוע.

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה (כבוד השופט אמיר ויצנבליט) מיום 29/6/16 בת"ק 53853-06-16 ולפיו התקבלה בחלקה הקטן תביעתו של המשיב נגד המבקש והוא חויב לשלם למשיב סך 500 ₪ וכן הוצאות בסך 300 ₪.

3. התקיים דיון במסגרתו נשמעו עדויות הצדדים ולאחריו ניתן פסק הדין.

בית המשפט הדגיש, כי הוא דן רק בסוגיה של נזקי רכוש ולא נזקי גוף. העדיף את גרסתו של המשיב – התובע בדבר הנסיבות וציין כי גרסתו של המבקש לא היתה עקבית. התקבלה גרסת המשיב, כי המבקש פעל בניגוד לחוק בעת האירוע וניתן ליחס לו אחריות לנפילתו של התובע – המשיב מהקטנוע שלו גם בהעדר מגע בין הרכב לקטנוע.
בית משפט מצא כי סכום הפיצוי שהתבקש בעניין המכשיר הסלולרי מוגזם והעריך את הנזק בסכום של 500 ₪.
נקבע מפורשות, כי פסק הדין אינו מהווה מעשה בי דין בכל הנוגע לנזקי גוף.

מכאן הבר"ע שלפני.

4. המבקש טוען כי עסקינן בשאלה עקרונית שעדיין לא נדונה בפסיקה בעניין הטלת אחריות לנפילה של אדם מהקטנוע שלו גם בהעדר מגע בין הרכב לקטנוע.
נטען, כי בית משפט שגה באופן מהותי וכי ייחס חשיבות לא מידתית לשינוי בין הגרסה בעדות ובין הגרסה בכתב ההגנה הנובעת מחוסר ניסיון בבתי משפט "ויתכן כי אמר את שאמר מתוך התרגשות ולחץ של הופעה בפני כבוד בית המשפט קמא" (מתוך סעיף 11 לבר"ע).
עוד נטען כי סכום ההוצאות אינו מידתי לסכום שנפסק בפסק הדין.

5. דין הבר"ע להידחות אף ללא צורך בתגובה.
א) הלכה היא כי "ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..." (רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח פסקה 4 לפסק דינו של כבוד הש' צ' זילברטל (20.5.15)).

ראה לעניין זה גם החלטה שניתנה בבימ"ש העליון ברע"א 4570/16 "אורון אסולין" תיירות, נופש, אירועים נ' דפנה בן חיים(ניתן ביום 5/9/16) בסעיף 6:
"מקום שמדובר בפסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת הרשות "במשורה שבמשורה", אך במקרים של עוול זועק או שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, שאם לא כן, תסוכל כוונת המחוקק להעמיד הליך מהיר וזול, אשר יאפשר פתיחת שערי בית המשפט לאזרח הקטן (רע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב (20.3.2005)".

ב) במקרה דנן, לא נקבעו קביעות משפטיות עקרוניות בנוגע לסוגיית חבות בגין תאונת דרכים בהם מעורבים שני כלי רכב שאין ביניהם מגע, לא מבחינת נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולא מבחינת דיני ביטוח / שיפוי וכיוצ"ב.
כל שנקבע הוא: כי בהתחשב בנסיבות הספציפיות שעלו מחומר הראיות, לרבות עדויות הצדדים, אחראי המשיב לחלק קטן מסכום התביעה וזאת רק בנוגע למכשיר סלולרי.
אינני סבורה, כי עסקינן בשאלה המצריכה חריגה מהכלל ולפיו רק במקרים חריגים מתערבת ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות, פסק הדין ניתן לאור התרשמות מעדים ובחינת חומר הראיות ואין בו משום תקדים שיחייב במקרים אחרים.
עסקינן בממצאי עובדה ומהימנות עדים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים ביותר. למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור (ראה לעניין זה: ע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב (סעיף 18 לפסה"ד), ע"א 2032/06 האגי נ' עיזבון המנוח סלמאן יוסף ג'אן (סעיף 34 לפסה"ד), ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון בראשי, פ"ד נב (2) 582, 594).
ענייננו לא נכנס לגדר חריגים אלו.

ג) גם בסוגיות הוצאות, אין מתערבים אלא במקרים חריגים ביותר.

הלכה מושרשת היא, כי פסיקת הוצאות מסורה לשיקול דעתה של הערכה הדיונית, הרשאית להחליט אם לחייב בכלל בעל דין בהוצאות ולקבוע את סכום ההוצאות.
ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת ההוצאות רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
ראה לעניין זה פסק דינו של כבוד השופט עמית בע"א 6685/11 גריידי נ' הולצמן (ניתן ביום 4/7/12) -בסעיף 5 ובאסמכתאות אשר צוינו שם, וכן ע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל – משרד האוצר (ניתן ביום 30/1/13) -בסעיף 23 לפסק הדין.
עניינינו אינו נכנס לגדר חריגים אלו.

אני סבורה, כי בכל הכבוד, גם סכום פסק הדין הנמוך יחסית אינו מצדיק התערבות של ערכאה זו.
לעניין זה ראה גם החלטתו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 111/15 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (20/4/15) – בסעיף 6 להחלטה, שם נקבע בין היתר, כי אין ליישם כלשונה את האמירה " דין פרוטה כדין מאה" במסגרת השיקולים למתן רשות לערער.

6. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

7. משלא הוגשה תגובה, אין צו להוצאות.

8. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאפור רחמני
נתבע: רוזן יאן
שופט :
עורכי דין: