ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שגיא שמואל גרינשטיין נגד אביבה קונספט דזיין בע"מ :

02 אוקטובר 2016
לפני: כבוד השופט תומר סילורה

התובע:
שגיא שמואל גרינשטיין
ע"י ב"כ: עו"ד דן כ"ץ
-
הנתבעים:

  1. אביבה קונספט דזיין בע"מ
  2. ג'ורג אבו
  3. יעל אבו

ע"י ב"כ: עו"ד נעמה שבתאי בכר

החלטה

1. בפניי בקשות שונות מטעם התובע ומטעם הנתבעים.
למען הסדר הטוב אדון במסגרת החלטה זו בכל הבקשות גם יחד.
ההליך העיקרי
2. עניינה של תביעה זו בטענות התובע לזכאותו לשכר עבודה מולן, פיצויי פיטורים, השלמת הפרשות לקופת גמל, דמי חופשה והבראה והחזר הלוואה.
3. הנתבעת 1 היא חברה העוסקת בשיווק מטבחים למגורים (להלן גם: "החברה"). נתבע 2 הוא הנשיא והבעלים ונתבעת 3 היא בתו של נתבע 2 ומנהלת שיווק ומכירות בחברה.
4. לטענת התובע, הוא גויס לעבודה כמנכ"ל החברה בחודש נובמבר 2013 (הוחלט כי שכרו ישולם ביום 1.3.14) והועסק בחברה עד ליום 30.10.15.
5. לטענתו, בנובמבר 2013 התקיימה שיחת ועידה עם הנתבע 2 ואחיו, סגן נשיא החברה ובעלים, במסגרתה התבקש התובע לבצע שורת משימות לבניית המיזם והחדרת המוצר החדש לארץ עד לתחילת חודש מרץ 2014.

בתחילת חודש מרץ 2014, נערכה פגישה בנוכחות נתבעים 2-3 וסוכם כי התובע ישמש כמנכ"ל החברה, מה יהיו תנאי השכר (15,000 ₪ נטו וגילום הוצאות רכב), כי שכרו הראשון ישולם בחודש מרץ 2014 וכן הלאה. עוד סוכם כי יירכש עבורו רכב שישמש בין היתר, להובלת והתקנת המטבחים אך משום שתזרים המזומנים לא אפשר קו אשראי מלא על חשבון רכישת הרכב, הוצע כי לצורך מימונו ימסור התובע את רכבו כמקדמה (58,300 ₪) שיהווה כהלוואה לחברה.
על אף הסיכום ובגלל שהלוואת הבעלים לא הספיקה לכיסוי ההוצאות הראשוניות, סוכם עם התובע ביום 21.5.14 כי השכר שלא שולם לו עבור חודשים מרץ ואפריל - ישולם בתשלומים עד סוף שנת 2014.
ביום 25.6.14 ובשל דרישת רו"ח החברה, התמנה התובע כדירקטור בחברה מאחר והנתבעת 3 לא הייתה אז אזרחית ישראל.
הסכם ההעסקה נחתם רק ביום 3.7.14. משכורתו עבור חודשים מאי - אוגוסט 2014 שולמה בתשלום אחד ביום 1.9.15.
6. מיומו הראשון בתפקיד, נתקל התובע במלחמות אגו עם הנתבעים 2-3. המצב הלך והחריף, עד שבביקורו של נתבע 2 בארץ ביום 8.7.15 הוחלט על פיטורי נתבעת 3 ואיש מכירות נוסף בחברה. עוד הוחלט כי מר אזולאי המחזיק בזיכיון החברה בטולוז ישמש כיועץ לבעלי החברה.
במסגרת זו נאמר לתובע כי עליו לצמצם בהוצאות, לרבות שכרו (שנקבע כי יעמוד על 12,000 ₪ נטו עד סוף שנת 2015) ולוותר על רכב הנתבעת, ששימש בין היתר להובלת והתקנת המטבחים.
7. לטענת התובע הנתבעת חזרה בה גם בהצעתה זו, כך שלא נותרה לו ברירה וביום 26.8.15 מסר התובע כי ישנה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ובתנאים אלה עליו להודיע על הפסקת עבודתו. ביטול מינויו של התובע כדירקטור דווח לרשם החברות ביום 19.10.15 ונכנסה לתוקפה ביום 2.11.15, מבלי שהתקיימה ישיבה כדין ומבלי שהתובע מסר הודעתו.
8. ביום 22.10.15 התקיימה פגישה במשרדי ב"כ הנתבעת, עו"ד רנה חדד, במסגרתה סוכמו תנאי סיום העסקה. התובע ערך את עיקרי ההסכם והחברה ביקשה לערוך מספר שינויים, כך הלוך ושוב עד לחודש דצמבר, אז הבין התובע כי משימתה של החברה לסחוב רגליים על מנת להיעלם מהארץ ולהותירו חסר יכולת לפרוע החובות כלפיו.
גם לאחר שהוחלף הייצוג, נעשו מספר נסיונות לגיבוש הסדר וכל פעם החברה חזרה בה מההסכמות שהתקבלו.

9. נוכח המתואר לעיל, הגיש התובע תביעתו זו וטוען כי הינו זכאי לשכר עבודה מולן עבור חודשים מרץ-אפריל 2014, פיצויי פיטורין, השלמה לקופת גמל, דמי הבראה, דמי חופשה ואי תשלום החזר הלוואה.
10. לטענת התובע, נסיבות העניין מצדיקות הרמת מסך ההתאגדות של החברה וייחוס חובותיה לנתבעים 2-3 נוכח עיקרון תום הלב וחובת האמון. כתוצאה מפעולותיהם ומהלכיהם של נתבעים 2-3, אשר גרמו ביודעים להפרת הסכם העבודה עימו - לא שולמו לתובע זכויותיו הקוגנטיות.
11. ביום 10.1.16 הוטל צו עיקול זמני על נכסי החברה על סך 164,999 ₪.
12. בכתב ההגנה טוענים הנתבעים כי התובע, במעשיו ובמחדליו, גרם לכישלון החברה ולנזק בלתי הפיך למוניטין שלה ושל חברת האם ואף הביא לקרע במשפחת נתבעים 2-3, אז נטש את החברה מבלי שדאג לגביית כספים ללקוחות, לתשלום לספקים או לאספקת הסחורה המובטחת. לא זו אף זו, התובע מחזיק במפתחות הסניף, חותמת החברה, פנקסי ההמחאות והחשבוניות ולמעשה מחזיק את החברה כבת ערובה.
13. לטענת הנתבעים תקופת העסקתו של התובע בחברה היא 1.5.204-30.8.2015, אז התפטר מעבודתו. לגישתם, התובע נהג להגיע מאוחר ולצאת מוקדם, לקחת חופשה ללא עדכון איש (ואין להם דרך לדעת כמה ימי חופשה ניצל), התקין מטבח בביתו וביית אחותו מבלי ששילם את מלוא התמורה עבורם, לקח הלוואות ללא היגיון כלכלי ועוד.
לאחר עזיבת הנתבעת 3 לא בוצעו מכירות נוספות בחברה. לאחר תקופה ללא רווחים, ביקש נתבע 2 ממר גרגורי אזולאי להשתלב בפעילות החברה, והתובע ראה בכך פגיעה בכבודו.
14. ביום 26.8.15 וכמענה להודעת טקסט בה תמה הנתבע 2 על כך שהתובע יצא לחופשה מבלי שעדכן אותו, התפטר התובע מהחברה. ביום 2.9.15 שלח נתבע 2 מכתב לתובע בו קיבל את התפטרותו וקבע את מועד סיום יחסי עובד ומעביד ליום 30.8.15.
בהמשך, שלח התובע הודעת דואר אלקטרוני בה טען כי פוטר מהחברה על מנת לקבל פיצויי פיטורים.
חרף ניתוק יחסי העבודה בחודש אוגוסט, שילמה הנתבעת פדיון הודעה מוקדמת בחודש ספטמבר 2015, תוך ביצוע הפקדות לביטוח פנסיוני.
15. אשר להרמת מסך, טוענים הנתבעים כי נתבעים 2-3 לא מחזיקים במניות החברה, שכל מניותיה מצויות בידי חברת האם. נתבעת 3 לא מחזיקה במניות כלל.

16. הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד, בו הם טוענים כי התובע התקין בביתו ובבית אחותו מטבח ולא שילם את מלוא התמורה עבורם, אך אין ביכולתה לכמת תביעתה שכן המידע אודות שווי המטבחים והתשלומים שנגבו עבורם מצוי אך ורק בידי התובע עצמו. בנוסף, התובע הותיר בחזקתו מחשב נייד בשווי 5,000 ₪ והרכב נותר בחזקתו עד ליום 31.3.16, כאשר בתקופה זו המשיך לתדלק את רכבו על חשבון החברה בסכום כולל של 7,000 ₪.
17. בכתב ההגנה שכנגד טוען התובע כי מטרתו של כתב התביעה הינה ליצור מאזן אימה למען יסכים להסדר פשרה מקפח. לטענתו, הוסכם כי המטבחים שיורכבו בביתו ובביתה של נתבעת 3 ישמשו אמצעי שיווק ללא חיובם באופן אישי ובכל מקרה חבות שכזו יוצאת מגדר סמכותו של בית הדין לעבודה שכן הינה נגזרת של החלטת דירקטורים. בנוסף, החברה לא נשאה בעלות המלאה של המטבחים שכן הושגה הנחה משמעותית מהיצרן בשל ייעודם.
עניין המטבח שהותקן בביתה של אחותו של התובע אינו בסמכות בית הדין לעבודה ומוסיף כי החברה מסרבת לסיים את ההתקנה בבית אחותו עד היום וככל הנראה מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים.
בכל מקרה, כל הדוחות מצויים בידי החברה, כמו גם החשבוניות שהוצאו בגין המטבחים.
אשר למחשב, טוען התובע כי השאירו במשרדי החברה.
אשר לרכב, טוען התובע כי הוסכם בין הצדדים עוד ביום 22.10.15 כי הרכב יישאר בשימושו לצורך השלמת התחייבויות החברה והמטבח האחרון הורכב רק בחודש דצמבר 2015. זאת ועוד, למיטב ידיעתו ביום 18.11.15 התקיימה ישיבת דירקטוריון בה הוחלט להפסיק את פעילות החברה, לרבות הוראת הקבע, מול חברת א.אר.אן ישראל בע"מ ומול חברת סונול ישראל בע"מ.
בקשת הנתבעים 2-3 לדחיית התביעה נגדם על הסף 18. לטענת הנתבעים 2-3, המקרה דנן הוא מקרה חריג המצדיק דחיית התובענה על הסף, שכן בעלת המניות היחידה של החברה היא חברת האם. בעלי המניות של חברת האם הינם הנתבעת 2 ואחיו, אך היא איננה מעסיקתו של התובע. לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין נתבעים 2-3 לבין התובע ועל כן אין מקום לתביעה נגדם.
בנוסף, הנתבעת 3 שימשה כמנהלת מכירות בחברה והייתה כפופה לתובע.

19. בתגובת התובע, הוא טוען כי לאור התשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין, יש מקום במקרה דנן להרים את מסך ההתאגדות: הנתבעים התחייבו לשלם לתובע את מלוא שכרו המולן ולא עשו כן, הוליכו את התובע שולל על מנת להרוויח זמן כדי להבריח רכושם, מסרבים לשלם את זכויותיו הקוגנטיות של התובע, הפרישו עבורו כספים בחסר והתנהגו כלפיו חוסר תום לב. זאת ועוד, לא נקטו בהליכי פירוק על אף שהחברה, כנראה, הגיעה לחדלות פירעון ובכך מונעים ממנו קבלת חלק מהזכויות המגיעות לו מהמוסד לביטוח לאומי.
דיון והכרעה
20. ככלל, בית הדין לעבודה לעולם יעדיף להכריע בסכסוך לגופו של עניין ולא לדחותו על הסף ועל כן סעד של דחייה או מחיקה על הסף יופעל ביד קמוצה ובמשורה (דב"ע נא/3-31 חיפה כימיקלים - חלפון, פד"ע כב 518). בית הדין ייענה לבקשה דחייה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים.
21. לאחר ששקלתי בכובד ראש את טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף.
22. תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "תקנות בית הדין") קובעת כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות, בין השאר בנימוק שכתב התביעה אינו מגלה עילה. תקנה 9 לתקנות בית הדין קובעת כי בכתב התביעה חייב התובע לפרט, בין השאר, את "העובדות המהוות עילת התובענה ואימתי נולדה". בהתאם להלכה, המבחן לעמידה במבחן זה הוא:
"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. היעדר עילת תביעה, הוא איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה הטעם לגבות ראיות להוכחתה..." (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383-384 והאסמכתאות שם).

23. מעיון בכתב התביעה עולה שהתובע הציג עילת תביעה, לכאורית, כנגד הנתבעים 2-3 (כמפורט בסעיפים 2.1 עד 2.7 לכתב התביעה). בין היתר יהיה על בית הדין לבחון האם הנתבעים 2 ו -3 התנהגו לתובע בתום לב, כאשר הפסיקה כבר הכירה ב עקרון תום הלב כשיקול להרמת מסך ההתאגדות.
גילוי מסמכים
24. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
25. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).
26. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).
27. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

28. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".
29. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).
30. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).
31. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).
בקשת התובע לגילוי מסמכים
32. להלן המסמכים שהתבקשו על ידי התובע:
א. העתק תלושי השכר.
ב. דו"חות הנוכחות.
ג. טופס חופשה שנתית.
ד. אישור הפקדה לקופות הפנסיה.
ה. מכתב פיטורים.
ו. הודעה על תנאי העסקתו ו/או הסכם העסקה.
ז. טופס 101 לשנות העסקתו.
ח. טופס 106 לשנות העסקתו.
ט. פרוטוקול החברה באשר להפקדת סך של 58,300 ₪ לצורך רכישת הרכב.
י. ספרי החברה - התחייבויות (לצורך רישום הלוואת התובע).
יא. אסמכתאות באשר לביצוע תשלום שכר בפועל.
יב. הודעה לרשם החברות על מינוי התובע כדירקטור.
יג. פרוטוקול החברה באשר להפסקת כהונתו של התובע כדירקטור.
יד. פרוטוקול מורשי חתימה.
טו. פרוטוקול הודעה על שינוי מורשי חתימה.
טז. העתק פוליסת ביטוח דירקטורים.
לא ראיתי תגובה מטעם הנתבעים לבקשת גילוי זו.
33. פרט להעתק פוליסת ביטוח דירקטורים, שלא מצאתי כי הינה רלבנטית למקרה דנן, כל יתר המסמכים הינם רלבנטים לבירור המחלוקות בתיק. לפיכך, על הנתבעת להעביר לידי התובע בתוך 30 ימים מהיום את המסמכים המבוקשים בסעיפים א'-טו. ככל שמסמך מסויים אינו מצוי בידי הנתבע ת, תגיש על כך תצהיר גילוי מסמכים מתאים.
בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים
34. להלן המסמכים שהתבקשו על ידי הנתבעים:
א. רשימת ספקים שנותנים שירות לאולם התצוגה, כולל פרטים לגבי חובות, אם קיימים, לגבי כל אחד מהם.
ב. רשימה של לקוחות חייבים, כולל סטטוס טיפול בגביית התשלום.
ג. רשימה של קודים וסיסמאות.
ד. חשבוניות מספקים החל מחודש יולי 2015.
ה. הסכם השכירות של אולם התצוגה, הכולל סעיף תשלום על התקנת דלתות נפתחות.
ו. רשימה של חובות פתוחים לספקים.
ז. מסמכים לגבי רישום קניין רוחני, ככל שנעשו פעולות בעניין.
ח. חוזים שנחתמו בשם החברה.
ט. טפסי הזמנה למטבח שהותקן בבית התובע ובביתה של אחותו, הכוללים את המפרט הטכני של המטבחים שהוזמנו.
י. אסמכתא בדבר תשלום על המטבחים הנ"ל.
יא. תעודת נוסע ממשרד הפנים על שם התובע.
יב. פירוט הפעולות בכרטיסי האשראי של התובע בתקופת העסקתו, תוך השחרת הסכומים, לשם איתור המועדים בהם שהה בחופשה.
35. לטענת הנתבעים, המסמכים והמידע הנ"ל שייכים לחברה ונדרשים לפעילותה התקינה, והתובע מחזיק אותם בשליטתו שלא כדין. ככל שהתובע יטען כי המסמכים אינם בשליטתו, מבקשים הנתבעים כי בית הדין יורה לתובע לפנות לגורמים המחזיקים בהם על מנת שיעבירו אותם לידי החברה.
36. לטענת התובע המסמכים אינם רלבנטיים לתביעתו ואינם מצויים בזירת המחלוקת במסגרת התביעה העיקרית ובכל אופן המסמכים המבוקשים מצויים בידי החברה. אשר להוכחת ימי החופשה שלקח התובע, נטל המחלוקת על תשלום ימי חופשה רובץ על כתפי הנתבעים.
37. לטעמי, על התובע להעביר לנתבעים את המסמכים המצויינים בסעיפים א'-ח', שכן אלו מסמכים שבבעלות החברה והתובע לא יכול להחזיקם כ "בני ערובה".
אשר למסמכים המבוקשים בנוגע למטבחים שהורכבו בביתו ובבית אחותו, גם בנוגע לאלה התובע לא טען כי אלה אינם בידו והינם רלבנטיים לסוגיות המועלות בתביעה שכנגד. על כן, עליו להעבירם לעיון הנתבעים.
בכל הנוגע לתעודות ממשרד הפנים ולפירוט הפעולות בכרטיסי האשראי, נכון הוא כי הנטל להוכיח את תשלום ימי החופשה רובץ, ככלל, על כתבי המעביד, אך מקום בו התובע עצמו מגדיר עצמו בתפקיד אמון בחברה, לא נוהל עבורו כרטיס ימי חופשה. במידה ויש באפשרותו להציג מסמכים הנוגעים לימי החופשה שלקח בתקופת העסקתו - עליו לעשות כן. תעודת נוסע ממשרד הפנים הינה אחת הדרכים לכך. אשר לפירוט כרטיס האשראי, לא עלה בידי הנתבעים לשכנע את בית הדין כי יש בפירוט זה כדי להוכיח מתי שהה התובע בחופשה.
בקשת החברה למתן צו עשה
38. החברה מבקשת מבית הדין ליתן צו המורה לתובע להשיב לה את החפצים השייכים לה והמצויים בחזקתו ו/או בשליטתו: מפתחות לאולם התצוגה; חותמות החברה; פנקס חשבוניות מספר 001; שני פנקסי קבלות, מספר 002 ומספר 003; טלפונים ניידים; מחשב נייד; דונגלים; כרטיסי אשראי; פנקסי המחאות; חשבוניות מספקים החל מחודש יולי 2015.
לטענת החברה, מדובר בפריטים השייכים לה ונחוצים לפעילותה התקינה ועל התובע חלה החובה, הן על פי ההסכם עימו והן על פי דין, להשיבם.
39. לטענת התובע החפצים המבוקשים אינם מצויים בזירת המחלוקת שבין התובע והנתבעת - אכיפת מלוא זכויותיו על פי דין. הבקשה מנותקת מהמציאות, שכן הפסקת פעילות החברה בארץ נעשה לאחר החלטת נתבעת 3 מיום 19.10.15.
40. לא סביר בעיניי כי התובע מחזיק בחפצים יקרי ערך של הנתבעת זמן כה רב לאחר סיום יחסי העבודה ביניהם. חפצים אלה היו מלכתחילה ברשות ו/או בחזקת התובע בשל עבודתו בחברה ומיום סיום יחסי העבודה בין הצדדים אין לו בהם כל שימוש.
בהתאם לאמור, ככל שחפצים אלה נמצאים בידי התובע - עליו להשיבם לחברה למען המשך טיפול בלקוחות שנותרו לה ו על מנת שיוכלו, במידת הצורך, לפתוח בהליכי פירוק, וזאת מן הדין ומן הצדק. אם כן, הבקשה מתקבלת.
בקשת התובע למתן צו עשה
41. התובע מבקש מבית הדין ליתן צו המורה לנתבעים למסור לידיו את מכתב השחרור מקופת הפיצויים וקופת הגמל.
42. לטענת החברה, מדובר בסעד שהתבקש במסגרת כתב התביעה ואשר יהיה על בית הדין להחליט האם לתתו לתובע לאחר ניהול ושמיעת הראיות. על כן, הנתבעים מתנגדים לשחרור הכספים שנצברו בעבור התובע בטרם נשמעו הראיות, וודאי מקום בו התובע התפטר ולטענתם אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים. זאת ועוד, הנתבעים הגישו כתב הגנה וביקשו קיזוז חובות התובע כלפיהם מהכספים שנצברו עבורו.
במצב דברים זה, קבלת בקשתו של התובע תסכל את המשך התנהלותו התקינה של הליך זה.
43. בתשובת התובע לתגובת הנתבעים, הוא טוען כי הנתבעים מתעלמים מהוראות חוק הגנת השכר וכי הנימוקים אותם הם מעלים הינם חסרי כל בסיס עובדתי ו/או משפטי.
44. הלכה פסוקה היא, כי אמות המידה למתן צו עשה זמני נוקשות יותר מאמות המידה למתן צו מניעה זמני, ורק במקרים חריגים יעניק בית המשפט צו עשה לאחר שיוצגו בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל נ' מרדכי גנץ, פד"ע ד' 164 ; דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל, פד"ע כג 274). בשלב זה ניתן לומר כי התובע טרם הציג ראיות חותכות בדבר זכותו המוחלטת.
בנוסף, במקרים בהם צו עשה זהה באופן משמעותי לתביעה העיקרית, יבחן בית הדין את הבקשות העומדות מאחורי הצו בזהירות מוקפדת ולא ייתן בנקל צו עשה אשר כמוהו כסעד הנדרש, וודאי במצב דברים בו קיימת מחלוקת של ממש לעניין זכאות המבקש לפיצויי פיטורים נוכח נסיבות התפטרותו, לא מדובר בזכות קנויה לתובע. במקרה בו עסקינן, משהסעד המבוקש זהה לאחד הסעדים העיקריים הנתבעים בתיק - אין מקום לתתו בשלב זה של ברור התביעה.

בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה
45. לטענת התובע הנתבעים, בהתנהלותם, פגעו בהליך השיפוטי. החלטות בית הדין בדבר גילוי מסמכים נפלו על אוזניים ערלות ועד יום הגשת הבקשה טרם הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעים.
הנתבעת לא הגישה תגובתה לעניין.
46. לא מצאתי כי בנסיבות אלה יש למחוק את כתב בהגנה. שאלת ההוצאות בשל עיכובים שונים בהגשת תגובות לתיק בית הדין - ידונו בסוף ההליך.
סוף דבר:
47. בקשת נתבעים 2-3 למחיקתם מהליך זה - נדחית.
48. בקשת התובע לגילוי מסמכים - מתקבלת בחלקה הגדול . הנתבעים יעבירו לעיון התובע את כל המסמכים המצויינים בבקשתו, פרט להעתק פוליסת ביטוח דירקטורים. ככל שמסמך מסויים אינו מצוי בידי הנתבעים, יגישו על כך תצהיר מתאים.
49. בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים - מתקבלת בחלקה, כך שהתובע יעביר לרשות הנתבעים את המסמכים הבאים: המסמכים המצויינים בסעיפים א'-ח'; המסמכים המבוקשים בנוגע למטבחים שהורכבו בביתו ובבית אחות; תעודת נוסע ממשרד הפנים.
50. בקשת הנתבעים לצו עשה - מתקבלת. התובע ישיב לנתבעים את החפצים המוזכרים בבקשה בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו.
51. בקשת התובע לצו עשה - נדחית. כאמור לעיל, משהסעד המבוקש זהה לאחד הסעדים העיקריים הנתבעים בתיק - אין מקום לתתו בשלב זה של ברור התביעה.
52. בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה- נדחית.
53. על אף כמות הבקשות המקדמיות - אין צו להוצאות.
54. התיק יקבע לדיון הוכחות בפני מותב. החלטה בנוגע למועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ו, (02 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שגיא שמואל גרינשטיין
נתבע: אביבה קונספט דזיין בע"מ
שופט :
עורכי דין: