ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איציק ניסל נגד גאולה כהן :

בפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

המבקש-הנתבע

איציק ניסל

נגד

המשיבה-התובעת
גאולה כהן

החלטה

1. לפני בקשת התנגדות לביצוע שני שטרי חוב, על סך של 30,000 ₪ כל אחד שניהם, ז.פ. 27.10.15 שהגיש המשיבה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה במסגרת תיק הוצאה לפועל 529141-10-15.
טענות המבקש:
2. בין המבקש למשיבה נכרת הסכם שכירות לשכירת דירה הנמצאת ברחוב נריה 8 פתח תקווה השייכת למשיב ה (להלן: "הדירה"). תקופת השכירות ה ייתה מיום 8.4.14 ועד ליום 7.4.15.
ניתנה אופציה להארכת תקופת השכירות ב- 12 חודשים נוספים.
בהתאם להסכם השכירות המבקש ומשפחתו גרו בדירה.

3. דמי השכירות החודשיים עמדו על סך של 6,400 ₪ אשר שולמו בתשלום אחד בסך של 76,800 ₪ למשיב. בנוסף בהתאם להסכם השכירות החשבונות של הדירה, מים חשמל וארנונה הועברו על שם המבקש אשר שילם את כלל החשבונות למשך תקופת שהותו בדירה.

4. בהתאם להסכמות הצדדים ניתנו למשיבה בטוחות כדלקמן: 5 שיקים פתוחים לתשלום מים, ארנונה, חשמל, גז וועד הבית. כמו כן, נמסרו למשיבה 3 שטרי חוב בדומה לשטרי החוב מושא התנגדות זו.

5. הבטוחות שנתן המבקש נועדו להבטחת התחייבויותיו החוזיות בהן עמד.
הבטוחות היו אמורות לחזור לידי המבקש בתום השכירות בדירה, אולם המשיבה לא עשתה כן שלא כדין.

6. בהתאם להסכמות בחוזה, הוארכה תקופת שהותו של המבקש בדירה עד ליום 31.5.15 וכלל החשבונות שולמו גם לתקופה זו.

7. עם עזיבתו של המבקש את הדירה, מסר למשיבה את כלל המפתחות והשלטים (מזגן) שהיו בידו. כמו כן לאחר עזיבת הדירה, הביא צבע מומחה שצבע את הדירה וגם מנקה שניקתה את הדירה. יודגש, כי המבקש השיב את החזקה בדירה למשיבה במצב טוב הרבה יותר טוב מזה שקיבל לידיו בתחילת השכירות, הן מבחינת ניקיון והן מבחינת צביעה.

8. לאחר עזיבת המבקש את הדירה, החל לקבל מסרונים מהמשיבה בטענה שיש לו חוב כלפיה וכי עליו להשיב את המפתחות שכבר הושבו למשיבה.

9. במענה למסרונים אלו, ב"כ המבקש עו"ד ווינדר שלח אל המשיבה ובעלה מכתב ביום 11.6.15 בו נאמר במפורש כי המבקש השיב את כלל המפתחות למעט המפתח לתיבת הדואר שנשאר אצלו בשל העובדה שעדיין לא הועבר רישום כתובת המגורים שלו ברשות הדואר, כך שהמשיך לקבל דברי דואר לכתובת הדירה של המשיבה.

10 יוער, כי המבקש לא קיבל מהמשיבה את המפתח לתיבת הדואר, אלא החליף אותו על חשבונו, אולם למרות זאת נתן את המפתח למשיבה.

11. ביחס לחוב הנטען, המשיבה מעולם לא אמרה למבקש מה גובה החוב שלו כלפיה ומה מקורו, זאת למרות שב"כ המבקש ביקש מהמשיבה במפורש לפרט את סכום החוב.

12. למרות מעשיה של המשיבה והנזק שנגרם למבקש, ביקש ב"כ המבקש מהמשיבה לפתור כל בעיה מכל סוג שהוא בצורה מכובדת וברוח טובה מבלי להיכנס להליכים משפטיים.

13. המבקש לא יודע אם נותר חוב או לא, מה גובהו של החוב וממה הוא נובע, זאת למרות פניותיו בעניין זה למשיבה כדי שיוכל להתייחס כראוי לדרישת המשיבה. ככל שהמבקש חייב, הוא ישלם למשיבה את כל המגיע לה.

14. המשיבה מעולם לא הודיעה למבקש על כוונתה להגיש את שטרות החוב לפירעון בהוצאה לפועל ומעולם לא דרשה מהמבקש כי יפרע את שטרות החוב.

15. מדובר בהתנהלות שלא בתום לב. ההמחאות והשטרות הופקדו בידי המשיבה כערובה לקיום חיובה בחוזים של המבקש, פתיחת תיק ההוצל"פ נעשתה בחטא וטרם התקיימותו של התנאי לשימוש בהם.

16. המבקש זכאי לקזז מכל סכום שיחויב חלילה לשלם למשיבה את הנזקים וההוצאות שנגרמו לו בשל התנהלותה.

17. המשיבה אינה מחזיקה בשטרות כשורה וביושר ובעד ערך.

18. יש כישלון תמורה לעניין השטרות שהוגשו לפירעון ואף אם יוכח כי המבקש חייב סכום כלשהו, הרי שמדובר בכישלון תמורה חלקי קצוב, שכן למרות פניותיו, לא העבירה המשיבה למבקש תחשיב כלשהו של החוב.

19. השטרות לא הוצגו לפירעון, לא נשלחה למבקש הודעת חילול. המבקש שילם את כל המוטל עליו בהתאם להסכם השכירות ולא הייתה סיבה לפרוע את שטרות החוב מושא בקשה זו. במיוחד בשל בקשתו המפורשת של ב"כ המבקש מהמשיבה כי תיתן פירוט כלשהו של החוב כדי שניתן יהיה להתייחס אליו או לשלם סכומים שאינם שנויים במחלוקת.

דיון:
20. התקיים לפני דיון בו נחקר המבקש על תצהירו. במהלך הדיון לא זכר המבקש את תאריך עזיבת הדירה המדויק (שורה 9 עמ' 2 לפרוט'), אולם הודה כי ביום 31.05 לא פינה את הדירה (שורה 15, שם). במענה לשאלת ב"כ המשיבה "נכון שלא שילמת עבור שבועיים הימים שחרגת בהם?", השיב המבקש שאינו זוכר (שורות 19,20 שם).

סיכומי המבקש:
21. ככל שהיה ניתן למבקש פירוט כלשהו של החוב, הוא היה משלם, המבקש לא קיבל פירוט לידיו. המבקש הודה בחקירה שמה שמגיע למשיבה מגיע ואין לו שום בעיה. לא הוצגו כלל הראיות לא למבקש ולא לבית המשפט. יש כאן שיטת מצליח. ככל שימסרו למבקש הוכחות שעשה נזק כלשהו, המבקש ישלם אותו.

סיכומי המשיבה:
22. המשיבה פעלה בתום לב מוחלט כפי שהעיד המבקש שאישר את כל ההתכתבויות והמסרונים בינו לבין המשיבה ובמסגרתם הודה השוכר כי לא שילם את דמי השכירות שהיו בחריגה ולא שילם עבור כל הנזקים שהותיר בדירה.

23. המבקש מנע מהמשיבה להציג את הדירה לשוכרים חדשים. המשיבה הסכימה לפנים משורת הדין להארכת הסכם השכירות עד ליום 31.5.15 בלבד, אולם למרות תחנוניה המבקש נמנע מלתת הודעה מסודרת מתי בכוונתו לפנות את הדירה ובכך מנע מהמשיבה את היכולת להשכיר את הדירה לשוכרים חדשים. זאת בנוסף לכך שמנע מהמשיבה להציג הדירה לפני שוכרים פוטנציאלים. זאת בניגוד לסעיף 14.1 להסכם לפיו התחייב לאפשר למשיבה להראות את הדירה לשוכרים ו/או לקונים.

24. השוכר הודה כי הפר את חוזה השכירות ושהה בדירה לעוד 14 יום נוספים. עבור 14 יום אלה קבוע בסעיף 16.2 לחוזה, סכום של 150$ ליום, היינו סך של 7,980 ₪. מעבר לכך זכאית המשיבה לקבלת תשלום מהמשיב בגין הפרת הסכם השכירות הפרת הוראה יסודית מהוראות ההסכם סך השווה ל-1,000$. בנוסף לכך הודה המבקש כי שהה בדירה ביוני, למרות שההסכם היה עד ליום 31.05.15 ו שכר דירה עבור חודש שכירות עומד על סכום של 6,400 ₪.

25. גם לו היה המבקש מפנה את הדירה, עדיין הדירה לא הייתה ראויה לשימוש, הייתה מוזנחת, הייתה חבולה ושבורה זאת מלבד התיקונים שנדרשו בדירה. הסך שעומד טרם שלל התיקונים בדירה עומד ע"ס של 18,380 ₪ שמורכב מ-7,980 ₪ סה"כ עבור 14 ימי איחור ו-1,000$ וחודש יוני שם הוא שהה בדירה, זה טרם לסיוד, תיקון חלון ממ"ד, שלטי מזגן, צילינדר, ארנונה באופן יחסי, שלט לחנייה, מזוזות, פריצה והחלפה של מנעול תא דואר, תיקון אסלות גם של חדר הורים, וועד בית וכו'. כל אלה עומדים ע"ס של 7,564 ₪ ודמי שכירות עבור 4 חודשים במקום עבור 6 חודשים, היינו דמי שכירות עבור יולי-אוקטובר. בעקבות הפגיעה שלו בדירה, במקום 6 חודשים שהוא השכיר את הדירה, הם תבעו רק על 4 חודשים. בעקבות אי פינוי הדירה בזמן על ידי השוכר והחבלה בהשכרתה לשוכרים פוטנציאליים לתקופת חריגתו מחוזה השכירות, לא הושכרה הדירה עד לחודש ינואר 2016, המשכירה תבעה רק עבור חודשים יולי-אוקטובר סך כולל של 25,600 ₪.

26. לעניין תום ליבה של המשכירה, המשכירה פעלה בתום לב מוחלט עת הציגה רק 2 שטרות לפירעון ומיד לאחר מכן, הוגשה בקשה להקטנת החוב בהתאם לנזקים אותם כן תבעה ואני מצטטת מפסק דין חגי נ' חב' חיים עבודי בע"מ רע"א 6553-97 " אין אפשרות להוציא את החלת עיקרון תום הלב לעניין השטרות, אולם במצב בו לאדם זכות שטרית, אין ראות בעצם הפעלתה ... (מצטטת).

27. להוצאות אלו לא הוספו הוצאות משפט ושכ"ט. אין אפילו טענה או ראייה לכאורית להפרות המשכיר או לאחיזת השטר שלא כדין. משכך וגם אם חלילה ייעתר בית המשפט וייתן רשות להתגונן, אבקש העברה של 18,380 ₪ לידי המשכירה עליה אין חולק על פי הודעת בעל דין ולכל הפחות, הפקדתה בקופת בית המשפט כולל שכ"ט והוצאות.

דיון והכרעה
28. לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

29. ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא ייתן לו רשות להתגונן.

30. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהעניין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

31. זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

32. בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

33. יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית – ככל, בין היתר, בטענה שלא הוכחו טענות המשיבה לגבי הנזקים בדירה שלא נמסר לו סכום החוב ו/או פירוט אופן חישובו. במהלך הדיון לא הציג המבקש מענה ברור וחד משמעי לטענות כי פינה את הדירה באיחור של שבועיים ימים, כי עקב האיחור ואי תיקון נזקים לא ניתן היה להציג הדירה בפני שוכרים פוטנציאליים חדשים וכן כי האיחור בפינוי הדירה מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה את המשיבה בפיצוי בהתאם לחוזה.

34. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור כי יש לעשות שימוש בסמכותי במסגרת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").
במסגרת תקנה זו, לבית המשפט ניתן שיקול דעת להתנות בקשת רשות להתגונן בתנאים, כאשר תצהיר ההגנה לוקה בחוסר בהירות או כשההגנה על פניה מאוד קלושה (ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 757, 761).
בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה בע"א 680/89 הנ"ל, בעמ' 762-763).
כן יש לבחון את יכולתו של הנתבע לעמוד בתנאים שנקבעו, על מנת שלא להפלות לרעה נתבע חסר יכולת ולמנוע ממנו להביא את הגנתו בפני בית המשפט.

35. בעניין שלפנינו, מכל הנימוקים האמורים לעיל ובשים לב לאופן בו הוצגו טענות המבקש אשר למעשה לא הכחיש כי הוא חייב כספים למשיבה אך טען כי למרות בקשתו, המשיבה לא נתנה לו פירוט מספק של חובותיו. טענות המבקש כי הוא רשאי לקזז כספים בגין נזקים שנגרמו לו על ידי המשיבה לא פורטו בבהירות כנדרש ולא נתמכו באסמכתאות זאת מבלי להתייחס לשאלה האם מדובר בסכום קצוב . לפיכך, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בגובה 1 3,000 ₪.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ונותן למבקש רשות להתגונן, אך זאת בכפוף לכך שיפקיד בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בסך של 13,000 ש"ח. למען הסר ספק,

36. ככל שתופקד הערובה במועד, ישמש התצהיר כתב הגנה. לאור סכום התביעה יידון התיק בסדר דין מהיר.

37. המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום מהפקדת הערובה, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום מהפקדת הערובה תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

38. המבקשים יגישו השלמת מסמכים מטעמם, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

39. תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

40. תזכורת פנימית למזכירות ליום 15.12.16 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

41. ככל שלא תופקד הערבות במועד, ותידחה כפועל יוצא מכך בקשת הרשות להתגונן, תהיה רשאית המשיבה להגיש נוסח פסק דין נגד המבקש לחתימת בית המשפט – וייקבע מועד לישיבה מקדמית.

42. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

אפשרויות הערעור כדין

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ו , 30 ספטמבר 2016 , בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: איציק ניסל
נתבע: גאולה כהן
שופט :
עורכי דין: